מכון ויצמן

ד"ר מריה לואיזה רומרו-רומרו ופרופ' דן תופיק. מסע בזמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

בעקבות החלבונים הראשונים

מודל אטומי של שתי תתי-יחידות בצלולוזום של החיידק Clostridium thermocellum. הכדורים המוזהבים מסמנים את מיקומם של התגים הפלואורסצנטיים שסייעו לנתח את התגובות הדינמיות בין תתי-היחידות

דלק מועשר בסיבים

המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

דב קוטב על קרחון. איור: shutterstock

לשבור את הקרח – ולהשאיר אותו שלם

מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

התנגדות חשמלית גדולה מאפס נמדדה במערכת הול קוונטית שברית שאינה מקוטבת, כתוצאה מחלקיקים הנעים נגד הזרם

על הקצה, נגד הזרם

המעכב החדש (בסגול) שגילו החוקרים נקשר ביעילות יוצאת דופן לחלבון MKK7 מקבוצת הקינאז (באפור). באדיבות פרופ' ניר לונדון, מכון ויצמן

הצנזורה התאית

מערכת מראות ייחודית ("רטרו-רפלקטור") שסיפקה סוכנות החלל נאס"א תאפשר למדענים למדוד בדיוק רב את המרחק בין החללית הישראלית "בראשית" לחללית של נאס"א שמקיפה את הירח. צילום: נאס"א

המשימה המדעית של החללית הישראלית לירח

הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

תודרנית לבנה (Arabidopsis_thaliana). מתוך ויקיפדיה

העיניים של הצמחים

פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

צעירים לנצח – גרסת המעבדה

בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

שני תאי אנדותל בכבד. התא מימין מבטא רמות גבוהות של הגן Wnt2 (אדום), והתא משמאל – רמות גבוהות של הגן Dkk3, הבולם את Wnt (ירוק)

חבר מביא חבר

חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

פרופ' אלון חן. צלם: אקסל גריש

פרופ' אלון חן נבחר לנשיא הבא של מכון ויצמן למדע

חלוקת תאי גזע בלשד העצם. אספקה טרייה של מיליארדי תאים מדי יום. צילום: ד"ר קארין גולן, מכון ויצמן

ייצור התאים בלשד העצם מושפע ממחזורי היום והלילה

תאי T של המערכת החיסונית (באדום) תוקפים תאי סרטן מסוג מלנומה (בירוק). תאי T ש"יודעים" לקרוא "תמרורים" על גבי התאים הסרטניים יעילים במיוחד בהשמדתם. איור: פרופ' ירדנה סמואלס, מכון ויצמן

לקראת טיפול מותאם-אישית בסרטן העור מסוג מלנומה

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

כשנמלה ניגשת לפריט מזון, היא מרגישה את הכוחות שמפעילות הנמלים האחרות שסוחבות אותו, ובהתאם מחליטה אם עליה למשוך את הפריט או להרימו

מחשבות מסלול מחדש

דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

סיוטו של כל מהנדס

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

פגיעות בעמוד השדרה. איור: shutterstock

טיפול חדש עשוי למנוע או לצמצם נכות אצל נפגעי חוט שדרה

תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק). איור: מכון ויצמן

שום אברון איננו אי

גביש פלואוריט – המינרל מוזכר בכתבים מהמאה ה-16, משמש בין היתר למטרות נוי ונחשב לאחד המינרלים הססגוניים בעולם. תצלום: Rob Lavinsky, iRocks.com – CC-BY-SA-3.0

מה מסמן הגביש?

גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית". איור: מכון ויצמן

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

תאי סרטן השד בתרבית כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אופטי. אפשר להבחין ברצועות המחברות בין התאים. צילום: פרופ' גייגר, מכון ויצמן

כולם ביחד וכל אחד לחוד

ננו-חומר מרוכב כפי שהוא נראה במיקרוסקופ אלקטרונים: ננו-צינוריות פחמן (חוטים דקים) המופרדות זו מזו מתלפפות סביב גבישים גליליים של צבע אורגני. צילום: בועז ריבצ'ינסקי, מכון ויצמן

רק לערבב ולהגיש