"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור. יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים" אומרים החוקרים ערן אלינב וערן סגל ממכון ויצמן
מיליוני אנשים ברחבי העולם נוטלים מדי יום ביומו פרוביוטיקה – תכשירים המכילים חיידקים חיים שנועדו לחזק את המערכת החיסונית, למנוע מחלות או לתקן השפעות שליליות של אנטיביוטיקה. עם זאת, יתרונות הפרוביוטיקה לא הוכחו מעולם מחקרית. יותר מכך, כלל לא ברור אם החיידקים הפרוביוטיים המוכנסים לגוף, מצליחים ליישב את מערכת העיכול, ואם כן, כיצד הם משפיעים על בני האדם ועל המיקרוביום שלהם – אוכלוסיית החיידקים השוכנת בגופנו. משני מחקרים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע שפורסמו במקביל בכתב-העת המדעי Cell, עולה כי ההשפעה של 11 זנים ממשפחות החיידקים הפרוביוטיים הנפוצות ביותר, משתנה מאדם לאדם, ועלולה אף להיות בלתי-רצויה באנשים מסוימים.
במחקר הראשון, עברו 25 מתנדבים אנדוסקופיה וקולונוסקופיה במטרה לדגום את המיקרוביום שלהם ולעמוד על הרכבו הבסיסי ועל פעילותו באזורי המעיים השונים. 15 מבין המתנדבים חולקו לשתי קבוצות: הראשונה קיבלה את התכשיר הפרוביוטי, והשנייה קיבלה גלולת דֶמה (פלצבו). שלושה שבועות לאחר תחילת הטיפול (שנמשך ארבעה שבועות בסך הכל), עברו כל המשתתפים, בשנית, אנדוסקופיה וקולונוסקופיה כדי לעמוד על השינויים שחלו בגופם, ונותרו במעקב למשך חודשיים נוספים.
החוקרים ממעבדותיהם של פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה ופרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, גילו כי מידת ההתיישבות במעי של הזנים הפרוביוטיים השתנתה באופן משמעותי מאדם לאדם. עם זאת, הם הבחינו בשתי קבוצות עיקריות: קבוצת ה"מתמידים" (persisters) שבמעיהם התיישבו החיידקים הפרוביוטיים, וקבוצת ה"מתנגדים" (resisters) שסילקו את האורחים. צוות המחקר גילה כי אפשר לחזות לאילו מבין שתי הקבוצות ישתייך נבדק לפי ההרכב הבסיסי של חיידקי המעיים שלו ופרופיל ביטוי הגנים במערכת העיכול שלו. המחקר נערך בשיתוף פרופ' זמיר הלפרן, מנהל חטיבת גסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי תל אביב על-שם סוראסקי (איכילוב).
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור", אומר פרופ' אלינב, "יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים". פרופ' סגל מוסיף: "התוצאות מיתוספות לממצאים קודמים שלנו, שחשפו תגובה אישית למזון, והדגישו את תפקידו של המיקרוביום במעיים כמקור להבדלים קליניים ייחודיים בין בני אדם".
במחקר השני התייחסו החוקרים לשילוב המקובל בין אנטיביוטיקה לפרוביוטיקה. פעמים רבות ממליצים לנו ליטול פרוביוטיקה על-מנת להתמודד עם השפעותיה השליליות של האנטיביוטיקה. האם בעקבות טיפול אנטיביוטי, חיידקי הפרוביוטיקה מתיישבים במעי ביתר קלות, ואם כן מה השפעתם על הגוף המארח ועל והמיקרוביום שלו? החוקרים נתנו אנטיביוטיקה רחבת-היקף ל-21 מתנדבים, שעברו לאחר מכן אנדוסקופיה וקולונוסקופיה כדי לבחון את השינויים במעיים ובמיקרוביום שלהם. בהמשך חולקו המתנדבים באקראי לשלוש קבוצות: הראשונה – קבוצת ה"שב וחכה", שבה נתנו למיקרוביום בגוף להתאושש בכוחות עצמו; הקבוצה השנייה שקיבלה את תכשיר 11 הזנים הפרוביוטיים לאורך תקופה של ארבעה שבועות, והקבוצה השלישית שטופלה ב"השתלת צואה עצמית", אשר נאספה מהנבדקים לפני הטיפול האנטיביוטי.
החוקרים גילו כי לאחר טיפול אנטיביוטי, החיידקים הפרוביוטיים התיישבו בקלות יחסית במעי – בוודאי בהשוואה לממצאים במחקר הקודם, שבו לא ניתנה אנטיביוטיקה. עם זאת, להפתעת החוקרים, יישוב המעי מנע את חזרת פרופיל ביטוי הגנים והמיקרוביום לתצורתם המקורית, הטרום-אנטיביוטיות, במשך חודשים רבים. השתלת צואה עצמית, לעומת זאת, הביאה ליישוב מחדש של המיקרוביום המקורי ולחזרת פרופיל ביטוי הגנים לקדמותו בתוך ימים. "ממצאים אלה", אומר פרופ' אלינב, "חושפים תופעת לוואי חדשה ומדאיגה של שימוש בפרוביוטיקה משולבת עם אנטיביוטיקה, שעשויה להיות בעלת השלכות ארוכות-טווח. לעומת זאת, טיפול מותאם-אישית – שימוש בחיידקים של המטופל עצמו לצורך חידוש מלאי החיידקים במעי – ביטל לגמרי את השפעת התרופות".
מאחר שפרוביוטיקה היא מתוספי המזון הנמכרים בעולם, לממצאי המחקרים עשויות להיות השלכות נרחבות ומיידיות. "בניגוד לאמונה הקיימת, לפיה הפרוביוטיקה אינה מזיקה ואף מביאה תועלת", אומר פרופ' סגל, "אנו מציעים להתאים תכשירים פרוביוטיים למטופלים באופן אישי, או במקרים מסוימים, לשקול טיפולים כגון השתלת צואה".
ד"ר ניב זמורה, יותם סואץ, גילי זילברמן-שפירא ואוריה מור ממעבדתו של פרופ' אלינב הובילו את שני המחקרים, בשיתוף ד"ר מלי דורי-בכש, ד"ר סטברוס בשיארדס, מאיה צור, דנה רגב-להבי, רותם בן-זאב בריק, ד"ר שרה פדריצ'י, יותם כהן, מקס הורן, רקל לינבסקי, ד"ר מירב פבסנר-פישר וד"ר חגית שפירא ממעבדתו של פרופ' אלינב; ד"ר ערן קוטלר, דפנה רוטשילד, ד"ר דוד זאבי וד"ר טל קורם ממעבדתו של פרופ' סגל; אנדריאס מור, שני בן-משה, וד"ר שלו איצקוביץ ממעבדתו של ד"ר איצקוביץ; פרופ' אלון הרמלין מהמחלקה למשאבים וטרינריים, ד"ר ניצן מהרשק ופרופ' אורן שיבולת מבית החולים על-שם סוראסקי תל אביב, וד"ר איתי שרון ממכללת תל חי וממכון מיג"ל בגליל.
8 Responses
הרצל
אפשר לקבל בבקשה קישורים למה שאתה כותב?
יש כמה מקרים שהפרוביוטיקה הקיימת יכולה לעזור מאד:
1. למי שיש דלקת מעי, לקיחת פרוביוטיקה תכניס מלירדי חיידקים שיקחו חלק ממרחב המחיה של החיידקים הפתוגנים (גורמי מחלות). לאחר שהגוף (או תרופה) יתגבר על המחלה, כדאי להמשיך כמה שבועות, תוך הקטנה הדרגתית של הכמות, עד שהחיידקים הרגילים יגיכו מהסביבה ויתרבו.
2. כשלוקחים אנטיביוטיקה רצוי לקחת קפסולה של פרוביוטיקה שעתיים לאחר כל כדור אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה הורגת את כל אוכלוסיית המעיים, ומפנה מקום לחיידקים עמידים. המצב חמור במיוחד בבתי חולים, המשופעים בחיידקים פתוגניים שעמידים לרוב (וחלקם לכל) האנטיביוטיקות. מאות אלפי אנשים מתים כל שנה מחיידקים עמידים שקיבלו בבית חולים בזמן שקיבלו אנטיביוטיקה. שוב להמשיך תקופה עד להתרבות חיידקים טובים מהסביבה.
3. פטריות בפה אפשר לרפא על ידי פתיחת הקפסולה (או מעיכת הכדור לאבקה) ומריחת האבקה על הפטריה. מתרפא תוך יומיים (מנסיון).
כשתהיה פרוביוטיקה איכותית עם כמה מאות זני חיידקים טובים, כמובן שזה יהיה עדיף. כבר היום ידועים חיידקים שיכולים לחסל מושבות של חיידקים עמידים כמו C-DEFF, שהם גורם מוות חשוב בבתי חולים, על ידי תחרות על משאבי מזון. רק שעדיין אי אפשר להשיגם לחולה הממוצע.
נושא נוסף: אם חיידק פתוגני חוזר לאחר לקיחת אנטיביוטיקה, לפני שהולכים להשתלת צואה, אפשר לקחת רוק מבני משפחה על מנת לזרז התרבות חיידקים טובים.
OR
ירקות משומרים זה טבעי? אתה רציני??
פרופ. שמואל אדלשטיין
אפשר לקבל בבקשה נימוק לטענה שלך? האם אתה בעל עניין בנושא?
פשוט שוב ושוב מגלים שלא כדאי להשתמש בתוספים מהונדסים בידי אדם אלה ללכת על המקור הטבעי- כלומר לצרוך פרוביוטיקה טבעית ממאכלים טבעיים כמו למשל ירקות משומרים חמוצים ביתיים, יוגורט טבעי, מחמצת שאור וכד'.
החוקרים אינם מבינים את משמעות ממצאיהם
מתי החברה תוכל להציע כמוסות עם הרכב חיידקים של מעי אדם בריא, ולא רק 11 הזנים שנמכרים בתוספים ? 11 הזנים שבתוספים, לא מועילים בכלום, לא חשובים, והסיבה היחידה ששמו אותם בתוספים, היא שיקולים כלכליים נטו, שלא קשורים לבריאות של בני אדם. פשוט קל להרבות אותם, ויש להם חיי מדף ארוכים. לא כולם יכולים לעשות השתלת צואה עצמית, מהצואה של עצמם לפני שנהיו חולים. כי הם כבר עכשיו חולים. השתלת צואה, מסוכנת כי אי אפשר לדעת מה מעבירים מהאדם השני. אבל אם היה מוצר מבוקר ובדוק, זה היה תורם כל כך. את הזנים האמיתיים והחשובים שיש במעיים של בני אדם, קשה להפיק, רובם אנ-אירוביים. ולכן לא מוכרים אותם. אבל מי שיוכל לייצר כמוסות כאילו, יהיה מילארדר, כי זה מה שיפתור כ"כ הרבה מהבעיות שנגרמות בגלל שיבוש החיידקים במעיים.
איפה אפשר לקנות, או לרכוש שירות של השתלת הרכב חיידקים מלא (אלפי זנים), ממעיים של אנשים בריאים ? החומר בהשתלות צואה, לא מספיק נבדק לעומק. נבדקים רק כמה פתוגנים ידועים, ולא מעבר לזה.
איפה אפשר לעשות התאמה של תכשירים פרוביוטיים למטופלים באופן אישי ?
האם יש שירות, שאחרי שריצף את הרכב החיידקים (כמ בdaytwo), אומר איזה חיידקים חסרים בהרכב הזה, שיש במעיים של אנשים בריאים, ואז מכין להם כמוסות, עם החיידקים הספציפיים שחסרים להם ?
כלומר תופר tailored הרכב חיידקים ספציפי, לפי החוסרים שמוצאים, יחסית להרכב מגוון , עשיר ובריא ?