פרס ישראל במדעי החיים לפרופ' עדי קמחי ממכון ויצמן, מגלת מנגנון המוות המתוכנת של תאים

בנימוקיה ציינה הועדה כי: " פרופ' עדי קמחי היא מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים. פרופ' קמחי פיתחה גישות חלוציות לפענוח מסלול מורכב זה בתאים אנושיים אשר משפיע ישירות על תהליך ההתפתחות הנורמאלית והסרטן. עבודתה חשפה מנגנונים מולקולריים מערכתיים חדשניים להבנת תהליך המוות ברמת ייצור החלבונים ופירוקם. לפרופ' קמחי תרומה ארוכת שנים לטיפוח מדענים צעירים ונשים במדע".

אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע היום (ד') על זכייתה של כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים פרופ' עדי קמחי, וברך אותה על זכייתה בפרס.
ועדת הפרס התכנסה בראשותו פרופ' חיים סידר – יו"ר הוועדה, כשלצדו החברים – פרופ' שולמית מיכאלי ופרופ' מנחם סגל. השנה, הרכבי הוועדה כוללים נציגות נשים וזאת בהתאם למדיניות החדשה שקבע שר החינוך בנט.

בנימוקיה ציינה הועדה כי: " פרופ' עדי קמחי היא מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים. פרופ' קמחי פיתחה גישות חלוציות לפענוח מסלול מורכב זה בתאים אנושיים אשר משפיע ישירות על תהליך ההתפתחות הנורמאלית והסרטן. עבודתה חשפה מנגנונים מולקולריים מערכתיים חדשניים להבנת תהליך המוות ברמת ייצור החלבונים ופירוקם. לפרופ' קמחי תרומה ארוכת שנים לטיפוח מדענים צעירים ונשים במדע".

עדי קמחי פעלה ופועלת כל השנים לקידום נשים במדע דרך הקמה ויישום תוכניות שונות שמטרתן להקנות שוויון הזדמנויות למדעניות בשלבים שונים לאורך הקריירה האקדמית שלהן. עדי חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מאז 2015 . פועלת לחזוק הקשרים של האקדמיה הישראלית עם אקדמיות בחו"ל. מחקריה של עדי פתחו אפיקים חדשים בהסתכלות מערכתית על כל חלבוני המוות.

פרופ' עדי קמחי נולדה ב-1947 להורים שעלו מסלוניקי ביוון, האב עלה לפני מלחמת העולם השנייה והאם בזמן המלחמה.

עדי גדלה ולמדה (יסודי ותיכון) בתל אביב ,ובמשך מספר שנים למדה גם בלט ומחול מודרני אצל גרטוד קראוס (כלת פרס ישראל). עם סיום לימודיה התיכוניים החליטה עדי שאהבת המדע חזקה יותר מכל אתגר אחר והחלה את לימודיה באוניברסיטת תל-אביב במסלול המיקרוביולוגיה במסגרת העתודה האקדמית. לאחר שסיימה תואר שני בהצטיינות ב- 1970 שירתה כקצינה בחיל הרפואה. את לימודי הדוקטורט שהסתיימו ב- 1977 ביצעה במחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב בהדרכת יוג'ין רוזנברג. בשנים 1977-1981 ביצעה מחקר פוסט-דוקטוריאלי במחלקה לווירולוגיה במכון ויצמן למדע, בקבוצתו של פרופ' מישל רבל (חתן פרס ישראל), בתחום הפעולה האנטיוירלית של האינטרפרון. בשנת 1982 הצטרפה לסגל של המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן והקימה קבוצת מחקר שגילתה וביססה בשנים 1982-1988 את התקשורת בין ציטוקינים מעכבי גידול וביטוי גנים אונקוגניים מסוימים המובילה לעיכוב גידול תאים סרטניים. ב-1987 שהתה במסגרת שנת שבתון בקבוצתו של רוברט ויינברג Whitehead Institute ב שבקמברידג' שם חקרה את הקשר בין ציטוקין הTGF-β וגן הרטינובלסטומה. היא התמנתה לדרגת פרופסור חבר במחלקה לגנטיקה מולקולרית ב-1988 והועלתה לפרופסור מן המניין ב-1997. היא נבחרה לכהן בקתדרה למחקר בסרטן ע"ש הלנה רובינשטיין. ב-2001 עדי מונתה לרשות המחלקה לגנטיקה מולקולרית ושירתה בתפקיד זה 6 שנים. במסגרת זו עמדה בראש המרכז לגנטיקה מולקולרית על שם Forchheimer. ב-2011 מונתה ליושבת ראש מועצת הפרופסורים במכון ויצמן. היא הייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה בישראל והשתתפה בפתוח תכניות למוד באוניברסיטאות ומכללות ובחזוק הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה.
עדי חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מאז 2015 . פועלת לחזוק הקשרים של האקדמיה הישראלית עם אקדמיות בחו"ל. פועלת לעידוד נערות בחטיבות הבינים לבחירה במקצועות ה STEM בשיתוף עם האקדמיה הצעירה למדעים.
עדי פעלה ופועלת כל השנים לקידום נשים במדע דרך הקמה ויישום תוכניות שונות שמטרתן להקנות שוויון הזדמנויות למדעניות בשלבים שונים לאורך הקריירה האקדמית שלהן. בהקשר זה היא כיהנה מספר שנים כיועצת הנשיא לקידום נשים במדע ועמדה בתקופה זו בראש התוכנית הלאומית לתמיכה בסטודנטיות מצטיינות כדי לאפשר להן לבצע בהצלחה את ההשתלמות הפוסט-דוקטוריאלית במוסדות מובילים בחו"ל.
עדי ידועה כחלוצה ומובילה בתחום מוות תאי מתוכנת והתמודדות של תאים עם מצבי חרום כולל מסלולי אוטופגיה, תהליכים ביולוגים מרכזיים הנחוצים להתפתחות עוברית תקינה ובשמירת האיזון הפיזיולוגי של רקמות באורגניזם הבוגר. במחקריה גלתה מנגנונים מולקולריים חדשים שמשתתפים בתהליכי מוות תאי ותנאי עקה שונים ואיתרה תקלות במנגנונים אלו שמובילים למחלות שונות. הפריצה בכיוונים אלו התרחשה בשנות ה-90 המוקדמות כשעדי הציעה שיש לפתח גישות גנטיות חדשות בלתי משוחדות (unbiased) שיתאימו לחילוץ גנים שמשתתפים במוות תאי בתגובה לתנאי עקה מסוימים, ובכך להגדיל ולהרחיב את הידע המולקולרי בתחום מוות תאי. לפיכך היא פיתחה גישה ייחודית של "צייד גנים" שהתבססה על נטרול אקראי של RNA שליח (mRNA) באמצעות החדרה לתוך תאים של ספריות cDNA ששובטו בכיוון ההפוך (antisense), בשילוב עם שימוש מושכל בסלקציות פונקציונליות חיוביות. בכך הקדימה בעשור שנים את הגישות המקובלות היום בעולם המשתמשות בספריות RNA interference (RNAi) לחילוץ גנים על ידי נטרול RNA , והייתה הראשונה שגילתה מסלולים מולקולריים חדשים בדרך חלוצית זו. עדי הצליחה לזהות קבוצה חדשה של חלבוני מוות תאי אותם כינתה DAPs (Death associated Proteins). חלבוני ה DAPs נחקרו במשך השנים לעומק בקבוצתה של עדי ובקבוצות רבות בעולם. המפורסם מבניהם הוא DAP-Kinase (DAPK1) שהוא אנזים בעל מבנה מורכב שמזרחן חלבונים מסוימים כחלק מפעילותו בתא. מאז שהתגלה בקבוצתה של עדי ב- 1995 פורסמו אודותיו יותר מ- 1000 מאמרים כשקבוצת קמחי מובילה כל השנים בתחום. מנגנון פעולתו פוצח על ידי עדי, וכמו כן, מבנה החלבון והמנגנונים שמפעילים את האנזים בזמן עקה שהובילו להבנות חדשות בתפקוד DAPK1 בצומת ההחלטות בין מוות והישרדות תאים. בנוסף, סדרת עבודות בקבוצתה של עדי הוכיחה לראשונה תוך שימוש במערכות מודל סרטניות ש-DAPK1 פועל כגן מדכא סרטן (tumor suppressor). בהמשך נמצא שביטוי הגן משותק ע"י מנגנונים אפיגנטיים מסוימים (מתילציה של הפרומוטור של הגן) במגוון רחב של סרטנים בבני אדם. המעקב אחרי השינוי האפיגנטי הפך עם השנים לסימן פרוגנוסטי ודיאגנוסטי חשוב בסרטן. פתוח המחקר של כל חברי משפחת ה DAPs ( DAP1, DAPK1, DAPK2, DAP3, DAP5) הוביל את עדי לזיהוי מסלולים חדשים ולביסוס עקרונות פורצי דרך בתחום האוטופגיה – תהליך ביולוגי בו התא מעכל את עצמו מבפנים באמצעות שלפוחיות מיוחדות שאורזות אברונים פנימיים וחלקי תא, ומובילות את התכולה לפרוק מלא בליזוזום. המחקר גם הוביל לאחרונה לזהוי דרך חלופית לתהליך תרגום חלבונים קריטים המבקרים התמיינות תאי גזע עובריים.
במקביל לעבודות המוזכרות לעיל מחקריה של עדי פתחו אפיקים חדשים בהסתכלות מערכתית על כל חלבוני המוות הידועים עד כה. היא הוכיחה ששלושת הערוצים העיקריים הקשורים להחלטות בין מוות וחיים של תא, דהיינו אפופטוזיס, אוטופגיה ונקרוזיס מתוכנת, קשורים זה לזה דרך מנגנוני גיבוי, ודרך חלבונים בי-פונקציונליים, כולל מעברים מבוקרים בין ערוץ לערוץ. הידע שהצטבר בקבוצה הוביל לראשונה לשרטוט של מפת דרכים של מוות תאי המשלבת יחדיו כמאה חלבונים מתוך שלושת הערוצים ומתארת את התקשורת ביניהם היוצרת רשת מורכבת של אינטראקציות בין חלבונים. בהמשך עדי פיתחה גישות המאפשרות למדוד בזמן אמת בתוך התא את כל מכלול האינטראקציות בין חלבוני המוות בבת-אחת ובכך להפוך את מפת הדרכים למפה דינמית. בנוסף פותחו גישות פונקציונליות בקבוצתה לאיתור נקודות התורפה של הרשת במצבים פתולוגים שונים כולל גידולים סרטניים ומצבים של תמותה פתולוגית של תאי עצב במוח במטרה להאיץ או לבלום מוות תאי, בהתאמה.
עבודותיה של עדי זיכו אותה להכרה בינלאומית רחבה ובפרסים רבים כולל: פרס מילשטיין על הישגיה בחקר אינטרפרון וציטוקינים (1999), פרס לנדאו (1999), הפרס השנתי ע"ש ז'קלין סרוסי בחקר הסרטן (2002), פרס מייסדי טבע (2007), פרס לומברוזו בחקר הסרטן (2006), פרס על הישגים נכבדים בתחום מוות תאי (2012), פרס אמת בפיזיולוגיה (2012), פרס ECDO להישגים בתחום מוות תאי (2013). בשנת 2000 נבחרה לחברה ב-EMBO, בשנת 2008 לחברה באקדמיה האירופאית (Academia Europaea), בשנת 2012 לחברה באקדמיה האירופאית לחקר הסרטן, ובשנת 2015 לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא הוזמנה לתת הרצאות כבוד רבות בכנסים ובאוניברסיטאות בעולם. היא ארגנה כנוסים בינלאומיים בתחום מוות תאי, אוטופגיה וסרטן. היא שרתה בוועדות בינלאומיות כולל ועדות הערכה מקצועיות במוסדות ואוניברסיטאות שונות בעולם. כהנה ב Board of Governors של אגודות מדעיות בינלאומיות כמו ISICR ו ECDO.
עדי פרסמה כ-150 מאמרים בעיתונות מהשורה הראשונה כמו Nature, Cell, Science, Nature Cell Biology, Molecular Cell, , EMBO J., Genes &Dev Nat. Commun. ועוד כ-20 פרקים בספרים. .המספר הגבוה של ציטוטים לעבודותיה h-index 65) , 22,555 ציטוטים Web of Science:) משקף את העובדה שהתגליות שלה על ה DAP genes , האוטופגיה, והאפיקים החדשים שפתחה בהסתכלות ובניתוח המערכתי של רשת חלבוני המוות, הם בסיס למחקר בינלאומי נרחב. כמו כן זכתה לאורך השנים במענקי מחקר תחרותיים רבים כולל לאחרונה מענק מחקר יוקרתי מטעם הקהילה האירופית ERC Advanced Grant.
עדי הקימה דור של תלמידים, הדריכה כ-65 סטודנטים ובתר דוקטורנטים, ביניהם חברי סגל במוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, ומדענים שהגיעו להישגים מרשימים בתחום היזמות העסקית ולעמדות מפתח בביוטכנולוגיה.

עדי נשואה לאברהם, ולהם שני בנים, נמרוד ויריב, וחמישה נכדים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן