התא

תאי כליה המבטאים את החלבון איזומו ובנוסף חלבון פלואורסנטי בגרעין התא (בסגול), צמודים לביצית המבטאת חלבון פלואורסנטי בקרום התא (ירוק) וצביעה של החומר הגנטי בכחול.  

תרגיל בחיבור – כיצד נוצר עובר?

  • תגובה אחת
חוקרים מהטכניון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טוקיו חושפים תפקיד חדש לחלבון IZUMO1 בתהליך האיחוי בין זרע וביצית
בתחילת התהליך נקשרים הפפטידים המעגליים לשרשרת האוביקוויטין; כתוצאה מכך נפגע מנגנון תיקון ה-DNA; ובסופו של דבר עוברים תאי הסרטן תהליך של מוות תאי (אפופטוזיס)

חוקרים בטכניון גילו פפטידים ייחודיים בעלי פוטנציאל אנטי-סרטני

  • אין תגובות
את המחקר הובילו חוקרים משתי פקולטות בטכניון ועמיתם מאוניברסיטת טוקיו
שימוש בבינה מלאכותית כדי לגלות את מסתורי הביולוגיה. המחשה: depositphotos.com

הבינה המלאכותית שפענחה את הביולוגיה

חוקרים פיתחו אלגוריתם המכונה ART – Automated Recommendation Tool. ארט קיבל שפע עצום של מידע אודות מכלול החלבונים בתא, וכתוצאה יכול היה לחזות כיצד שינויים באותם חלבונים ישפיעו על החומרים
תמונת אילוסטרציה: תפיסה סלקטיבית של חיידקים, הסעתם ואלקטרופורציה שלהם (סמן פלואורסצנטי אדום) באמצעות חלקיק יאנוס המשמש כאלקטרודה ניידת תחת הפעלת שדה חשמלי. פרופ' גלעד יוסיפון, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להחדרת מולקולות לתאים בודדים באופן יעיל וממוקד

  • אין תגובות
האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

  • אין תגובות
סליל הדינמין בתמונות מיקרוסקופ אלקטרונים. לפני הוספת מולקולות GTP המספקות אנרגיה למערכת, לדינאמין צורה של סליל רגיל (a). לאחר הוספת המולקולות GTP, זווית הנעיצה של חלבון משתנה, והחלבון נוטה ונשבר לחלקים בעלי צורה של סליל נטוי (b). צילום: דוברות הטכניון

קבוצת חוקרים מהטכניון פיענחה את פעולתו של הדינמין – חלבון מרכזי בתהליך ספיגת המזון בתא

  • אין תגובות
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

פרס ישראל במדעי החיים לפרופ' עדי קמחי ממכון ויצמן, מגלת מנגנון המוות המתוכנת של תאים

  • אין תגובות
שיטת "איסוף האשפה" התאית. איור: מכון ויצמן

טכנולוגיה חדשה למיפוי תוצרי הפירוק של חלבונים עשויה להוביל לפיתוח שיטות חדשות לאבחון מחלות אוטואימוניות, סרטן ומחלות מוח ניווניות

  • תגובה אחת
אילוסטרציה של כפל התפקידים של קספאז-3 – מוות תאי וחלוקת תאים - על שער Molecular Cell, באדיבות כתב העת

חוקרים חשפו את תפקידו המורכב של חלבון קספאז-3 במחלת הסרטן * דרך לגישה טיפולית חדשה

  • תגובה אחת
אילוסטרציה. Credit: Darryl Leja, NHGRI.

ספר החוקים של התא

  • אין תגובות
תאים מזדקנים (למעלה) ותאים רגילים (למטה) מהרירית הפנימית של ריאת עכבר, צבועים בצבעים המבליטים את סממני ההזדקנות (משמאל) או את מאפייני הרירית (ימין). צולם בעזרת טכנולוגיית ImageStreamX. מקור: מגזין מכון ויצמן.

ספירת מלאי של תאים מזדקנים

  • אין תגובות
הגילוי יאפשר לטפל בשורה של מחלות הנוצרות כתוצאה מהצטברות חלבונים בתאים. אילוסטרציה: pixabay.

חוקרים זיהו מנגנון ביולוגי לפירוק גושי חלבונים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

כשהשליח הגנטי מגלה עצמאות

  • אין תגובות
גלים בממברנת התא. מקור: מתוך המחקר - Fronts and waves of actin polymerization in a bistability-based mechanism of circular dorsal ruffles.

חוקרים שופכים אור חדש על תנועת גלים על פני ממברנות התא, שעשוי להשפיע על חקר הסרטן ועל הטיפול בו

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופי של תאים "מזדקנים בעכבר (Senescent Cells) – תאים אשר "פורשים לגמלאות" ומפסיקים להתחלק, אך אינם מתים – נוכחים תמיד ואף ממלאים כמה תפקידים חשובים בגוף, למשל בריפוי פצעים. אבל באיברים מזדקנים, תאים אלו אינם מסולקים בקצב הראוי, ויכולים להצטבר ולהזיק. מקור: Y tambe, Wikimedia.

להיפטר מתאים זקנים

  • אין תגובות
ד"ר שראל פליישמן

החוקים החדשים

  • אין תגובות
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

  • אין תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]

שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים

  • 2 תגובות
המבנה של האנזים Diacylglycerol kinase כפי שנקבע במאיץ החלקיקים באוניברסיטת סטנפורד. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

מדענים חשפו את המבנה המפורט של האנזים diacylglycerol kinase

  • תגובה אחת
במסגרת 'המודל הסיבובי', ליגנדה הנקשרת לחלק החוץ-תאי של הקולטן גורמת לסיבוב חלקו הפנימי של הקולטן בתוך קרומית התא, ובכך, מווסתת בעצם את הפעילות בתוככי התא. בתהליך, גם הגמישות המבנית של הקולטנים משתנה. [באדיבות 'המכון למדעים וטכנולוגיה של אוקינאווה', OIST]

מנגנון חדש לשפעול קולטנים

  • אין תגובות
תמונת מיקרוסקופ המציגה את שני זני החיידקים החדשים שאולצו לשתף פעולה יחדיו לשם קבלת תוצאה רב-תאית. [באדיבות: מעבדתו של Bennett]

פיתוח מעגל משולב מחיידקים

  • אין תגובות
חיתוך ותיקון של בסיס פגום. איור: אתר פרס נובל

תומאס לינדהל, אחד מזוכי פרס נובל לכימיה 2015: "החיים מתקיימים – ולכן הדנ"א חייב להיות בר-תיקון" (חלק 1)

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לכימיה למגלי מנגנוני תיקון ה-DNA

  • אין תגובות
המבנה של תא מבעל חיים רב תאי. צילום: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו שיטת חיתוך דק ייחודית המאפשרת בחינה מדויקת של חלקי התא

  • 4 תגובות
חלבונים מחפשים בני זוג. צילום: אוניברסיטת קופנהגן

כיצד חלבונים מתקשרים זה עם זה?

  • 2 תגובות
תרשים המתאר מבנה של תא אדם טיפוסי. איור: shutterstock

מייסד מיקרוסופט תורם 100 מיליון דולר להקמת מכון רב תחומי לחקר התא

  • אין תגובות

כיצד התאים יודעים לאן לפנות?

  • אין תגובות
תיאור המיון של תאים מסוג אחד (צבועים בסגול) תוך העשרת הניקיון מאחוז אחד בלבד ל-99%. איור: אוניברסיטת הוואי

שיטה חדשנית ויעילה להפרדת תאים

  • תגובה אחת
ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את היסוד ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע"ח על פני כדור הארץ. איור: shutterstock

נמצא כי היסוד ברום חיוני לחיים

  • אין תגובות
פרופסור מיכאל גליקמן. צילום : דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי המנגנון שמסלק חלבונים פגועים – "יוצא להפסקה" בשעת לחץ

  • אין תגובות
תאים חיים מבעד למיקרוסקופ. איור: shutterstock

הדמיית מחשב של תא חי / מרקוס ו' קוברט

  • אין תגובות
נויירונים - איור תלת ממדי: shutterstock

פיתוח באוניברסיטת בן-גוריון: אפשרות להאריך את חיי התא ובכך להאט את התפתחות מחלת ה-ALS

  • תגובה אחת
פרופ' רבקה דיקשטיין. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: בתהליכי החיים בתא, מתחוללים עומסי תנועה, פקקים ותאונות דרכים

  • אין תגובות
פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

  • תגובה אחת
תאים במערכת החיסון. מקור: ויקימדיה קומונס

חוקרי הטכניון: יש לבחון מחדש את התיאוריה המקובלת על התראה מוקדמת במערכת החיסונית

  • תגובה אחת
מוחות עכברים. צילום: ב.ג. נגב ואוניברסיטת בן גוריון

ב.ג. נגב תציג בכנס ביומד פפטידים המסייעים בעצירת מות תאים

  • תגובה אחת
תא דנדריטי, מתוך ויקיפדיה

רפואה מותאמת אישית תאפשר פיתוח חיסונים נגד גידולים סרטניים

  • תגובה אחת
ד"ר ג'רום בונט, אוניברסיטת סטנפורד

טרנזיסטורים ביולוגיים מאפשרים לתאים חיים לפעול כמחשב

  • 3 תגובות

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

  • אין תגובות
מסלולי האיתות עליהם אחראי אנזים ה-JNK.

יעד חדש לפיתוח תרופות למחלת פרקינסון

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
תאי עכבר הזוהרים בעת החלוקה. צילום: האוניברסיטה העברית

פיתוח חדש באונ' העברית יתרום למציאתם של תרופות וטיפולים למחלות ניווניות וסרטן

  • אין תגובות
מתוך מצגת פרס נובל

איך התא חש את סביבתו?

  • אין תגובות
פרופ' רוברט לבקוביץ', זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2012

זריקת אדרנלין למדע: שני חוקרים בתחום התקשורת הבין תאית זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2012

  • 4 תגובות
יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

  • תגובה אחת
באיור: גורמי הבקרה מתחלקים באופן היררכי לשלוש רמות פעילות. גורמי הרמה הגבוהה ביותר (למעלה) משפיעים על מצב החומר הגנטי, וכך קובעים את זהותו הבסיסית של התא. גורמי הרמה השנייה (במרכז) קובעים את רמות הביטוי של הגנים וכך מעצבים את תכונותיו של התא. גורמי הרמה השלישית (למטה) הם דינמיים יותר באופיים, ומפעילים גנים בתגובה למצבי סביבה משתנים.

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לפיענוח קוד הבקרה של הגנום וחשפו באמצעותה עקרונות חדשים בוויסות התבטאותם של גנים

  • 2 תגובות
פרופ' מיכאל פיינזילבר. צילום: מכון ויצמן

קוצו של יו"ד

  • תגובה אחת
מעבדת קוברט באוניברסיטת סטנפורד שילבה למעלה מ-1,900 פרמטרים שנמדדו בניסויים למודל שלהם של החיידק הזעיר Mycoplasma genitalium. איור: Erik Jacobsen / Covert Lab

לראשונה: מודל ממוחשב מקיף ודינאמי של תא חי

  • 13 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש