פרופ’ חן הוא חוקר מוח, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, ועומד בראש מכון מקס פלנק לפסיכיאטריה במינכן, גרמניה. בנוסף הוא גם ראש המעבדה המשותפת של מכון מקס פלנק ומכון ויצמן למדע לנוירופסיכיאטריה ניסויית ונוירוגנטיקה התנהגותית ופרופסור נלווה בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן.
מועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע, בראשות שמשון הראל, בחרה את פרופ’ אלון חן לנשיא ה-11 של מכון ויצמן למדע. בזאת קיבלה המועצה את המלצת ועדת האיתור, בראשות יו”ר המועצה הבין-לאומית של המכון, פרופ’ יהודה ריינהרץ, שבחנה כמה מועמדים לתפקיד, והמליצה – פה אחד – לבחור בפרופ’ חן.
פרופ’ חן יחל לכהן בתפקידו ב-1 בדצמבר 2019, עם סיום כהונתו של הנשיא הנוכחי, פרופ’ דניאל זייפמן, המכהן משנת 2006.
פרופ’ חן הוא חוקר מוח, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, ועומד בראש מכון מקס פלנק לפסיכיאטריה במינכן, גרמניה. בנוסף הוא גם ראש המעבדה המשותפת של מכון מקס פלנק ומכון ויצמן למדע לנוירופסיכיאטריה ניסויית ונוירוגנטיקה התנהגותית ופרופסור נלווה בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן.
פרופ’ חן, יליד ישראל (1970), קיבל תואר ראשון במדעי החיים, בהצטיינות, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ב-1995, ותואר שלישי במסלול ישיר במכון ויצמן למדע בשנת 2001 (בהצטיינות). במקביל, קיבל גם תואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בין השנים 2005-2001, לאחר שזכה במלגות רוטשילד ופולברייט, ביצע מחקר בתר-דוקטוריאלי במכון סאלק למחקרים ביולוגיים בקליפורניה, שם החל לחקור תהליכים מוחיים אשר מבקרים מצבי לחץ נפשי וחרדה. בשנת 2005 חזר למכון ויצמן למדע כחוקר בכיר במחלקה לנוירוביולוגיה, וזכה במלגת “אלון”; המלגה הישראלית היוקרתית ביותר למדענים חוזרים. בשנת 2012 עלה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 2017 לדרגת פרופסור.
אני מודה לחברי הוועדה לבחירת הנשיא, למועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע, למדעני המכון, לעובדיו ולידידיו על ההזדמנות שניתנה לי להנהיג את המוסד המדעי המוביל הזה לגבהים חדשים של מצוינות ולהישגים מדעיים וחינוכיים”
ב-2013 מונה למנהל וחוקר במכון מקס פלנק לפסיכיאטריה ולראש המעבדה המשותפת למכון מקס פלנק ולמכון ויצמן למדע לנוירופסיכיאטריה ניסויית ונוירוגנטיקה התנהגותית.
מחקריו של פרופ’ חן מתמקדים בתהליכים ביולוגיים המעורבים בהתפתחות מצבי לחץ נפשי וחרדה; ובמנגנונים שבאמצעותם המוח מגיב לאתגרים הנלווים למצבים נפשיים אלה; לרבות השאלה כיצד מנגנוני תגובה אלה קשורים להפרעות פסיכיאטריות. מטרת המחקרים האלה היא מיפוי מדויק של המסלולים שבהם מצבים נפשיים מעובדים במוח ו”מתורגמים” לתגובות ביולוגיות, דבר שמתבטא, בסוף השרשרת, בשינויים פיסיולוגיים והתנהגותיים. השוואת המסלולים האלה, במצבי בריאות וחולי, עשויה להביא לפיתוח דרכי טיפול חדשות ויעילות.
פרופ’ חן, חברי קבוצת המחקר שלו ושותפיו למחקר, פיענחו היבטים בסיסיים בדרך שבה בעלי-חיים ובני-אדם מגיבים ללחץ נפשי ולחרדה, וגילו גנים, חלבונים ומעגלים מוחיים, הקשורים ישירות לתופעות אלה. בנוסף הם גילו גם מנגנונים אפיגנטיים (המשפיעים על התבטאות הגנים, ולא על הגנים עצמם); וכן מעגלי עיבוד מידע במוח הקשורים להפרעות חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה ותסמונת מטבולית.
בתפקידיו הנוכחיים, כמנהל המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע וכמנהל מכון מקס פלנק לפסיכיאטריה, צבר פרופ’ חן ניסיון רב בניהול בכלל, ובניהול מדעי בפרט. ניסיון זה כולל, בין היתר, ניהול תקציבים גדולים, גיוס משאבים, עבודה משותפת עם מועצות מדעיות, מועצות מנהלים, נבחרי ציבור, סגל מדעי ומנהלי, בוגרים, תורמים וקהילה.
פרופ’ חן ידוע ביכולתו לתאר תהליכים מדעיים מורכבים בלשון שווה לכל נפש, ביחסי האנוש הטובים שהוא משרה סביבו, בכושר המנהיגות שלו וביכולתו לזהות הזדמנויות ו”לתרגם” אתגרים לפתרונות חדשניים. הוא גם משקיע זמן ומאמץ בחינוך מדעי ובהנגשת מדע לציבור הרחב.
פרופ’ חן נשוי ואב לשני ילדים.
לאחר בחירתו, פנה פרופ’ חן לחברי המועצה הבין-לאומית, לחברי מועצת המנהלים, למדעני המכון, לעובדיו ולידידיו: “אני מודה לחברי הוועדה לבחירת הנשיא, למועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע, למדעני המכון, לעובדיו ולידידיו על ההזדמנות שניתנה לי להנהיג את המוסד המדעי המוביל הזה לגבהים חדשים של מצוינות ולהישגים מדעיים וחינוכיים”.
