מכון ויצמן

ממצאי דימות תהודה מגנטית (MRI) של המוח בשלושה ילדים עם עותק חסר של צ'ייסר. הסריקות שנעשו בגיל 8 חודשים או 4 שנים (שורה עליונה) מעידות על שינויים מבניים במוח: אזורים קדמיים שהצטמקו, גזע מוח קטן יחסית (מסומן בכוכביות), והתפתחות לא תקינה של מעטפת העצבים (מיאלין) באזורים עמוקים במוח (מסומנת בחיצים). שינויים אלה כמעט שלא נראו בסריקות מגיל חודש (שורה תחתונה)

מרדף גנטי חובק עולם

האצת בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

שיתוף פעולה בין מכון ויצמן לאינטל מאיץ את ביצועי הבינה המלאכותית

אלגוריתמים שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע וחוקרי מעבדות אינטל מאפשרים למיליוני מפתחי AI בעולם להשתמש בכוח המשולב של בינות מלאכותיות ש"חושבות" יחד
כפיל AI יבחן תרופות מותאמות אישית. המחשה: depositphotos.com

כפיל AI אישי ינבא מחלות – ויעזור למנוע אותן

על בסיס מאגר המידע המתקדם של פרויקט הפנוטיפ האנושי ומודלים של בינה מלאכותית, יצרו מדעני מכון ויצמן למדע ״תאום דיגיטלי״ שיסייע לחזות את העתיד הרפואי של כל משתתף ומשתתפת
גביש פלואוריט המכיל אטומים של החומר הרדיואקטיבי תוריום-229, ששימש למדידה מדויקת של ספקטרום הבליעה של גרעיני האטומים במכון PTB בבראונשווייג, גרמניה. בעבר, נדרשו החוקרים ללכוד בכל ניסוי כמה גרעיני אטומים ולנסות עליהם תדירות קרינה אחת וכך ארך דיוק המדידות זמן רב. במדידה של מכון PTB השתמשו בגביש שבו מוטמעים בערך קוודריליון (אלף טריליון) אטומים וכך ניתן לבצע בדיקות רבות בו-זמנית באמצעות קרני לייזר מדויקות. קרדיט: PTB

הצד האפל של הזמן: שעון גרעיני עשוי לחשוף את החומר האפל

שעון גרעיני הוא ההבטחה הגדולה הבאה בתחום המדידה. מדעני מכון ויצמן למדע ניסחו שיטה המאפשרת לרתום את הטכנולוגיה של מחר לחיפוש אחר חומר אפל כבר כיום
ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
מיחשוב קוונטי בקנה מידה גדול. המחשה: depositphotos.com

קוונטום ארט חושפת את מפת הדרכים: מחשב קוונטי עם מיליון קיוביטים עד 2033

החברה הישראלית שצמחה ממכון ויצמן מציבה יעדים שאפתניים לפיתוח מחשוב קוונטי מסחרי – עם יתרון טכנולוגי כבר ב-2027
תאי שומן אנושיים. המחשה: depositphotos.com

חוש השומן: כיצד מערכת העצבים משפיעה על חילוף החומרים והשמנה

חוקרי מכון ויצמן מצאו שתאי עצב חשים שינויים מכניים ברקמות שומן ומווסתים את שריפת האנרגיה בגוף. דיכוי מנגנון זה הופך עכברים לחסינים מהשמנה ומסוכרת
סיירת הסבילות: רקמת לימפה של עכבר עם צבר תאים של המערכת החיסונית (מסומנים בירוק, אדום וכחול) המתקשרים ביניהם ומובילים לסבילות למזון

המערכת החיסונית יודעת מתי לא להילחם — וכך מונעת אלרגיות מזון

מדעניות מכון ויצמן למדע חושפות כיצד המערכת החיסונית מאפשרת לנו לאכול כל העולה על רוחנו, מבלי לפתח אלרגיה או מחלה
אובייקטים בטון מודרניים שונים עם תאורה דרמטית על רקע כהה.

MRI ברזולוציה של ננומטר אחד

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה ל-nano-MRI המאפשרת הדמיית מולקולות בודדות בטמפרטורת החדר
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
הצד החיצוני של ניסוי אטלס ב-CERN. המחשה: depositphotos.com

פרס Breakthrough היוקרתי חולק השנה לניסוי אטלס במאיץ החלקיקים בסרן ששותפים לו כמאה חוקרים ישראליים

בניסוי ATLAS שותפות ארבע קבוצות מישראל, המונות כ-100 חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון
זכוכית שבורה על רקע שחור, סדקים מורכבים, יופי בהרס ושבריריות הזכוכית.

איך אי-הסדר הפנימי מכתיב שבירה א־סימטרית

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו חוקי פיזיקה המסבירים מדוע סדקים בחומר מתפשטים באופן שאינו סימטרי ומניחים בכך את התשתית לפיתוח חומרים עמידים יותר

להוציא לשומנים את המיץ' ולרזות

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד החלבון המיטוכונדריאלי מיץ׳ משפיע על השמנה וסיבולת שריר ועשויים לסלול את הדרך לתרופת הרזיה משופרת שלא יהיו בה החסרונות של אוזמפיק
ניטור חולים באמצעות מכ"ם. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

ענף הרפואה מפגר ביישום טכנולוגיה, פרופ' יונינה אלדר וצוותה מצאו פתרון

כלת פרס ישראל, פרופ' יונינה אלדר, מכניסה את המכ"ם לקליניקה. "מכ"מים הם קטנים, לא יקרים, ופולטים גלים שאינם מסוכנים לבני-אדם. למה שלא נשתמש בהם לניטור חולים מרחוק?"

שפה מעבר למלים

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי מנגינת הדיבור באנגלית מתנהגת כשפה עם אוצר מלים ותחביר, וסוללים דרך לבינה מלאכותית שתבין אותה
תמיכת נשים במודעות לסרטן השד באמצעות סמל הסרט הורוד. המחשה: depositphotos.com

להרדים את הסרטן

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד תאי סרטן שד נכנסים לתרדמה, איך היא נשמרת לאורך שנים – ומדוע הם מתעוררים לפתע ויוצרים גרורות
DNA. המחשה: depositphotos.com

המתג הגנטי שמחזיר את תאי החיסון לקרב

במעבדה של פרופ' עידו עמית במכון ויצמן למדע זיהו גן שהשתקתו מתכנתת מחדש תאים של מערכת החיסון ויכולה להפוך אותם מתומכי סרטן למחסליו
תמונת מיקרוסקופיה בלתי קריאה עם סימונים פלואורסצנטיים חופפים של שבעה חלבונים (משמאל) תורגמה בדיוק רב באמצעות CombPlex לתמונה שניתן להבחין בה בין החלבונים השונים (מימין)

כל צבעי הרקמה

טכנולוגיה מבוססת AI שפותחה במעבדתה של ד"ר ליאת קרן מאפשרת מבט חסר תקדים על תהליכים ברקמות הגוף

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא

ימותו ולא ילמדו: השיעור שתולעים זכרים מסרבים להפנים

במעבדתה של ד"ר מיטל אורן-סויסה במכון ויצמן גילו כי תולעים זכרים לומדים פחות טוב מהניסיון בהשוואה לנקבות, וחשפו קולטן עצבי שאחראי להבדל בין המינים ושמור גם בבני-אדם
מעבדה ירוקה, שני מדענים חוקרים אופטיקה, לבושים חלוקים עם ציוד מורכב וממוחשב.

אור חזק ואטו-שניות: מהפכה בתכונות החומר באמצעות קרני לייזר

במעבדתה של פרופ' נירית דודוביץ' חושפים כיצד אור חזק משנה במהירות את תכונות החומר ופורצים דרך ליכולות חישוב ותקשורת מהירות במיוחד

מנגנון חיסוני חדש התגלה בפח האשפה התאי

במעבדתה של פרופ' יפעת מרבל במכון ויצמן למדע נחשף מאגר אדיר של חומרים אנטי-מיקרוביאליים הנוצרים בתאי הגוף באופן טבעי כחלק מתהליך הפירוק של חלבונים שסיימו את תפקידם. התגלית החדשה מהווה

למשוך בזנב החלבון

אלפי חלבונים תלויים בזנבותיהם כדי להתמקם בקרומי התא ולהוציא לפועל את תפקידיהם החיוניים. שינויים בזנבות עלולים להוביל למחלות גנטיות נדירות

פרופ' יונינה אלדר – כלת פרס ישראל בתחום ההנדסה

"פרופ' אלדר מהווה דוגמה ומופת למדענית המשלבת מחקר פורץ דרך עם יכולת יישום והשפעה חברתית רחבה בכל מגזרי החברה", נכתב בנימוקי ועדת הפרס
דנדריטים שהתפתחו בסוללות בדיל תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: שקד שוורץ ואיין מייטי

סוללים את הדרך לסוללות העתיד

חוקרים ממכון ויצמן למדע פיתחו גישות חדשניות לחקר דנדריטים בסוללות ליתיום-מתכתי, עם פוטנציאל לשפר את חיי הסוללות ולהפחית סיכוני בטיחות.
הקשרים בין הנוירונים במוח. המחשה: depositphotos.com

כשהתת מודע פוגש את המודע: יצירתיות אנושית בעידן הבינה המלאכותית

פרופ' רפי מלאך ממכון ויצמן חושף כיצד התפרצויות מהירות וגלים איטיים במוח האנושי מהווים בסיס לתהליכים מודעים ויצירתיים, ומציע דרכים לנצל את יכולות המוח בעידן הטכנולוגי

נמלים נגד בני-אדם: אתגר המבוך

קבלת החלטות בקבוצה הופכת נמלים לחכמות יותר. אצל בני-אדם, לעומת זאת, לפעמים עדיף לבד
התקפי לב קורים בלילה. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית.

מדוע מתרחשים התקפי לב ואסטמה רבים יותר בלילה?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מדוע שעות הלילה הקטנות עשויות להיות מועדות לפורענות
הדמיה תלת-ממדית של מבנה חלבון בבלוטת הטעם המר. איור באדיבות החוקרים

כיס נסתר בקולטן הטעם המר התגלה בגוף האדם

המחקר מראה כי רצפטורי ה-TAS2R מעורבים בתהליכים רבים כמו נשימה, עיכול ומערכת החיסון. "חוש הטעם ההפוך: מנגנון חישה יוצא דופן התגלה בזיהוי טעם מר בבני אדם"
הפפטיד D'20 מעכב את האנזים MMP7 הגורם לסרטן. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

מעכב יציב וסלקטיבי חדש לאנזים גורם-סרטן נחשף במחקר חדש

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ואוניברסיטת טוקיו פיתחו פפטיד חדשני שמדכא את פעילות האנזים MMP7 הקשור להתקדמות סרטן, עם פוטנציאל לטיפולים ממוקדים בסוגי סרטן אגרסיביים.
תולעת סי. אלגנס. המחשה: depositphotos.com

לתפוס את המודל בגרונו

איבר הבליעה של תולעת שקופה חושף את הפוטנציאל הטמון בכלים מתמטיים לחקר מערכות ביולוגיות
חתך מרקמת שד של חולת סרטן שד טריפל נגטיב (TNBC), מימין, ורקמת שד בריאה, משמאל. בחולת הסרטן, תאי הסרטן (מסומנים בתכלת) מקיפים תאים במיקרו-סביבה שלהם המבטאים רמה גבוהה של CD84 (מסומנים בסגול)

לשרוף את הגשרים של הסרטן

מדעניות המכון חשפו כיצד סרטן שד אלים משבש את התגובה החיסונית נגדו, ופיתחו טיפול באמצעות נוגדן שעשוי להתאים לסוגי סרטן רבים
מלריה. אינפוגרפיקה המחשה: depositphotos.com

להישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריה

הטפיל מחולל המלריה גובה מחיר דמים מהאנושות, לא מעט בזכות יכולתו לייצר גבישים ייחודיים וכהים בתוך תאי הדם שלנו. מחקר חדש מפענח באופן שלם את המבנה של גבישים אלה וסולל
דגימה מגידול של חולה אנושי בסרטן הריאות השכיח ביותר (אדנוקרצינומה). ניתן לזהות נוכחות של תאים מזדקנים המבטאים את החלבונים P16 (באדום) ו-PD-L1 (בירוק). גרעיני התאים בדגימה מסומנים בכחול

לפתוח סתימות במערכת החיסונית

סקירות הדמיה רפואית צבעוניות של מבנים אנטומיים עם סימטריה בבילטרלית.

ריפוי גנטי במתכון משופר

טיפול חדשני במחלת גושה מראה תוצאות מבטיחות בעכברים ומעניק תקווה לחולים אחרי עשרות שנות מחקר
המבנים הרב-שכבתיים של שני מינים ביולוגיים שונים: הקוטיקולה (cuticle), השלד החיצוני של העקרב, והספיקולה (spicule), השלד הפנימי של ספוג הים (רמת התקריב בתרשים גדלה והולכת משמאל לימין)

העקרב והספוג מציגים: חומר למחשבה

מדעני מכון ויצמן למדע שואבים השראה מהטבע בפיתוח חומרים חדשים למען עתיד ירוק יותר
לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח. איור באדיבות מכון ויצמן

לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח

מחקר הראה, כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר
מודלים מורכבים של שינויי אקלים חוזים, כי אזורי הסופות והגשם יוסטו לכיוון הקטבים עקב ההתחממות הגלובלית. מקור: NASA.

סדר עולמי חלש

כיצד מחלישה הפעילות האנושית את "מערכות האוורור" הטבעיות של כדור-הארץ
מבנה פנימי של כלורופלסט שהוקפא. התמונה מספקת הצצה לקרומי האברון ולסידור החלבונים הפוטוסינתטיים על פניהם. צולם במיקרוסקופ אלקטרונים סורק קריוגני

מחושך לאור

האם הבנה טובה יותר של תהליך הפוטוסינתזה תסייע לגדל צמחים בתאורה מלאכותית?
התקף לב. המחשה: depositphotos.com

גילוי מפעים

קופקסון עשוי להגן על תאי שריר הלב ולשפר את תפקודו לאחר התקף לב
היום מבינים שעופרת זה לא משחק ילדים. המחשה: depositphotos.com

עתיד נטול עופרת

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו חומר קרמי חדש שעשוי להחליף רכיבים מבוססי עופרת במספר רב של התקנים אלקטרוניים – מטלפונים סלולריים ועד מדפסות

הריקוד המוזר של יון ואטום

מולקולה קרה, מוזרה וקצרה שנוצרה בניסוי במכון ויצמן למדע בעקבות התנגשות בין חלקיקים, עשויה לשפוך אור על תגובות כימיות בטמפרטורות נמוכות במיוחד
מימין: ד"ר שגית מאיר, ד"ר אווה הייניג, ד"ר ניקולאי קוזמיץ', פרופ' אסף אהרוני, ד"ר שירלי ברמן, ד"ר יואב פלג, הילה חרט וד"ר אילנה רוגצ'ב (צולם במשתלת רגב)

הזיות של קקטוסים

נחשפו סודות הייצור של מסקלין – סם הזיה טבעי בעל פוטנציאל טיפולי * הסם המופק מקקטוס הפיוטה ההולך ונכחד משמש בטקסים דתיים כבר אלפי שנים. השפעתו על קולטני הסרוטונין במוח
פארק בשנחאי. צילום: אבי בליזובסקי

גם השנה שלוש אוניברסיטאות ישראליות מככבות בין מאה הטובות במדד שנחאי

האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן והטכניון בחיפה הם שלושה מוסדות ישראליים שנכנסו למדד שנחאי 2024, רשימת מאה המוסדות האקדמיים הטובים בעולם
דימות של רקמת מעי דק אנושי באמצעות שיטת צביעה פלואורסצנטית המאפשרת לסמן מספר רב של חלבונים במקביל וכך למפות אילו חלבונים מיוצרים בכל אזור בסיסי המעי

לנווט בדרכי העיכול

צילום מיקרוסקופ של ביופסיה מהריאות של חולה. המחשה: depositphotos.com

לקראת דור חדש של טיפולים במחלות זקנה