מכון ויצמן

מלריה. אינפוגרפיקה המחשה: depositphotos.com

להישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריה

הטפיל מחולל המלריה גובה מחיר דמים מהאנושות, לא מעט בזכות יכולתו לייצר גבישים ייחודיים וכהים בתוך תאי הדם שלנו. מחקר חדש מפענח באופן שלם את המבנה של גבישים אלה וסולל
דגימה מגידול של חולה אנושי בסרטן הריאות השכיח ביותר (אדנוקרצינומה). ניתן לזהות נוכחות של תאים מזדקנים המבטאים את החלבונים P16 (באדום) ו-PD-L1 (בירוק). גרעיני התאים בדגימה מסומנים בכחול

לפתוח סתימות במערכת החיסונית

סקירות הדמיה רפואית צבעוניות של מבנים אנטומיים עם סימטריה בבילטרלית.

ריפוי גנטי במתכון משופר

טיפול חדשני במחלת גושה מראה תוצאות מבטיחות בעכברים ומעניק תקווה לחולים אחרי עשרות שנות מחקר
המבנים הרב-שכבתיים של שני מינים ביולוגיים שונים: הקוטיקולה (cuticle), השלד החיצוני של העקרב, והספיקולה (spicule), השלד הפנימי של ספוג הים (רמת התקריב בתרשים גדלה והולכת משמאל לימין)

העקרב והספוג מציגים: חומר למחשבה

מדעני מכון ויצמן למדע שואבים השראה מהטבע בפיתוח חומרים חדשים למען עתיד ירוק יותר
לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח. איור באדיבות מכון ויצמן

לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח

מחקר הראה, כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר
מודלים מורכבים של שינויי אקלים חוזים, כי אזורי הסופות והגשם יוסטו לכיוון הקטבים עקב ההתחממות הגלובלית. מקור: NASA.

סדר עולמי חלש

כיצד מחלישה הפעילות האנושית את "מערכות האוורור" הטבעיות של כדור-הארץ
מבנה פנימי של כלורופלסט שהוקפא. התמונה מספקת הצצה לקרומי האברון ולסידור החלבונים הפוטוסינתטיים על פניהם. צולם במיקרוסקופ אלקטרונים סורק קריוגני

מחושך לאור

האם הבנה טובה יותר של תהליך הפוטוסינתזה תסייע לגדל צמחים בתאורה מלאכותית?
התקף לב. המחשה: depositphotos.com

גילוי מפעים

קופקסון עשוי להגן על תאי שריר הלב ולשפר את תפקודו לאחר התקף לב
היום מבינים שעופרת זה לא משחק ילדים. המחשה: depositphotos.com

עתיד נטול עופרת

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו חומר קרמי חדש שעשוי להחליף רכיבים מבוססי עופרת במספר רב של התקנים אלקטרוניים – מטלפונים סלולריים ועד מדפסות

הריקוד המוזר של יון ואטום

מולקולה קרה, מוזרה וקצרה שנוצרה בניסוי במכון ויצמן למדע בעקבות התנגשות בין חלקיקים, עשויה לשפוך אור על תגובות כימיות בטמפרטורות נמוכות במיוחד
מימין: ד"ר שגית מאיר, ד"ר אווה הייניג, ד"ר ניקולאי קוזמיץ', פרופ' אסף אהרוני, ד"ר שירלי ברמן, ד"ר יואב פלג, הילה חרט וד"ר אילנה רוגצ'ב (צולם במשתלת רגב)

הזיות של קקטוסים

נחשפו סודות הייצור של מסקלין – סם הזיה טבעי בעל פוטנציאל טיפולי * הסם המופק מקקטוס הפיוטה ההולך ונכחד משמש בטקסים דתיים כבר אלפי שנים. השפעתו על קולטני הסרוטונין במוח
פארק בשנחאי. צילום: אבי בליזובסקי

גם השנה שלוש אוניברסיטאות ישראליות מככבות בין מאה הטובות במדד שנחאי

האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן והטכניון בחיפה הם שלושה מוסדות ישראליים שנכנסו למדד שנחאי 2024, רשימת מאה המוסדות האקדמיים הטובים בעולם
דימות של רקמת מעי דק אנושי באמצעות שיטת צביעה פלואורסצנטית המאפשרת לסמן מספר רב של חלבונים במקביל וכך למפות אילו חלבונים מיוצרים בכל אזור בסיסי המעי

לנווט בדרכי העיכול

צילום מיקרוסקופ של ביופסיה מהריאות של חולה. המחשה: depositphotos.com

לקראת דור חדש של טיפולים במחלות זקנה

המחשה: depositphotos.com

הביצית המופרית ומלחמתה בפטריארכיה

אם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו יורשים את המיטוכונדריה רק מהאם, התשובה היא - הביצית היא זו שמשמידה את המיטוכונדריה של האב זמן קצר מאוד אחרי ההפריה
השרירים והשלד. המחשה: depositphotos.com

בין השרירים לשלד

חוקרים גילו כי בעכברים חסרי חלבון שאחראי על התכווצות שרירים, התפתח איחוי בין חוליות עמוד השדרה, מה שעלול להוביל לעקמת ולמחלות אורתופדיות נוספות
תאים עם חלבוני p53 מסרטנים (באדום), בנוכחות החלבון המלווה DNAJA2 (משמאל) ובנוכחות גרסה שלו ללא ״סיכת ראש״ (מימין). בנוכחותה, המבנה של החלבונים המסרטנים מיוצב והם אינם נדבקים זה לזה ולכן נותרים מפוזרים ברחבי התא. בהיעדרה, התא לא נצבע אדום שכן החלבונים יוצרים צברים (נקודות אדומות) שהתא יכול לזהות ולהשמיד (בכחול – החומר הגנטי בגרעיני התאים)

לנעוץ סיכה בגידול

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון תאי חדש לזיהוי חלבונים שהמבנה התלת-ממדי שלהם נפרם וחושפים בכך מטרה ממוקדת לטיפול בסרטן
מערך הגלאים Xenon top array של שותפות XENONnT. צילום יחצ

הניסוי הבינלאומי XENONnT: מדידה ראשונה של רתיעה גרעינית מחלקיקי נייטרינו מהשמש

פרופ' רני בודניק מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע שותפה במחקר זה, ובין השאר בנתה את מערכות השליטה והכיול וכן לקחה חלק בניתוח הנתונים
פרופ' עדי שמיר. באדיבות קרן פרס וולף

פרס וולף במתמטיקה לשנת 2024 מוענק במשותף לפרופסורים עדי שמיר ונוגה אלון

"על תרומותיהם החלוציות לקריפטוגרפיה מתמטית, לקומבינטוריקה ולתיאוריה של מדעי המחשב."
משמאל – תמונה של זוג במטבח, מימין – צילום שיצר המודל הממוחשב לאחר שהוצג לו הצילום המקורי בצירוף ההנחיה: "שני רובוטים רוקדים במטבח"

ענקית הווידאו

ד"ר טלי דקל ניצבת בחזית המחקר של generative AI ושותפה לפיתוח לומייר - מחולל הווידאו של גוגל. "אנחנו רוצים לדעת אם מכונות יכולות לאפשר לנו לראות טוב יותר את העולם",
איך מנגנון ה"הזדקנות" שנקרא senescence מופעל לזמן קצר לאחר פציעה בלב של עכברים כחלק חיוני מתהליך הריפוי של הלב. באדיבות החוקרים

חוקרים גילו מנגנון של התחדשות רקמת הלב

חוקרים ממכון ויצמן מצאו כי התהליכים הביולוגיים המזוהים עם ההזקנות, מסתבר שגם עושים את ההפך ומסייעים להתחדשות רקמת הלב * המחקר מדגיש את הצורך להיזהר כאשר משתמשים בתרופות שמטרתן להיפטר
הגנן המסור: מחסור בחלבון Kif2a הוביל לגידול פרא של סיבי העצבים בעור של עכברים בוגרים (מימין), בעוד בעכברים ללא מחסור בחלבון השלוחות העצביות טופחו בקפדנות (משמאל)

כואב אבל פחות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו חלבון שמווסת את הרגישות לכאב לאורך החיים
תפילין בנות 2,000 שנה במעבדות רשות העתיקות. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מחקר חדש קובע: לפני 2,000 שנה, תפילין לא נצבעו בשחור

חוקרים מאוניברסיטת אריאל, מרשות העתיקות, מאוניברסיטת אקסטר באנגליה וממכון ויצמן ערכו סדרה של בדיקות מדעיות על בתי תפילין עתיקים ממדבר יהודה, וגילו ש-בניגוד להלכה המקובלת, לפיה חייבים לצבוע את בתי
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק לפרופ' עדה יונת את תואר הכבוד. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לסופר דויד גרוסמן ולכלת פרס נובל פרופ' עדה יונת

פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד "בהוקרה על תרומתה החלוצית בחקר הריבוזום – הקומפלקס האוניברסלי לתרגום מידע גנטי לחלבונים
החוקרים השתמשו בטכניקות לצביעת חלבונים כדי לחשוף את זהות התאים באורגנואידים שיצרו. בתמונה ניתן לראות ארבעה אורגנואידים של מערכת העצבים המרכזית בעובר, כאשר בסגול מסומנים חלבונים המזוהים עם התפתחות המוח הקדמי והאמצעי, בירוק – המוח האחורי, ובאדום – מרכז חוט השדרה

מהמוח ועד הזנב

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן וממכון ויצמן למדע פיתחו לראשונה מערכת עצבים מרכזית על שבב המדמה באופן נאמן את זו של העובר האנושי – מקצה חוט השדרה ועד למוח הקדמי
אַנַבֵּינָה תחת המיקרוסקופ. החיידקים הכחוליים שימשו השראה למחקר

חיידקים נגד מוטנטים

מדעני מכון ויצמן למדע גרמו לתאי חיידקים לחקות תהליכים המאפיינים יצורים רב-תאיים, וגילו מנגנון הגנה אפשרי מפני סרטן
ד"ר חיה קלר, זוכת פרס קריל לשנת 2024. באדיבות קרן וולף

הוכרזו עשרת זוכי פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי

קרן וולף בשיתוף אוניברסיטאות המחקר הישראליות בחרו את נבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל לשנת 2024
שריר בהתהוות: תאי גזע של רקמת שריר (גרעיניהם מסומנים בכחול) משנים בהדרגה את המבנה והתפקוד שלהם והופכים לתאי שריר בוגרים (התאים שגרעיניהם האדימו). תאים אלה יתאחו בסופו של דבר לתא שריר אחד ארוך ומרובה גרעינים. יכולתו של שריר זה להתכווץ היא הודות למספר רב של סיבים חלבוניים המיוצרים בתאי השריר הבוגרים (מסומנים בירוק)

איך שריר נולד

מודל בינה מלאכותית שופך אור על מסלול ההתמחות של תאי שריר וחושף צומת בקרה חשוב בדרך
השמר החדש התגלה לראשונה במקרה במעי עכבר (תמונת מיקרוסקופ פלואורסצנטי של רקמת מעי, באדום – תאי השמר על-שם ויצמן)

שמר נגד שמר: תחרות בריאה בין מינים פטרייתיים שונים במעי עשויה להגן מפני זיהומים מסכני חיים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מין חדש של שמר שביכולתו לדחוק את רגליהם של מינים אחרים שעלולים להיות מסוכנים לבריאות; המדענים קראו למין החדש על שמו של ד"ר חיים ויצמן
מערך הניסוי: תעלות מיקרופלואידיות בקוטר 1 מיקרון שבהן גודלו חיידקי אי-קולי לאורך כמה דורות תוך שימוש במגוון סמנים פלואורסצנטיים. סמנים אלה מאפשרים לעקוב אחר אירועים חשובים במעגל החיים של החיידק ברמת התא הבודד

איך יודע חיידק שהגיע הזמן?

על תוכנית החלוקה התאית
מימין: אלה אמיתי סדובסקי - סיסטיק פיברוזיס . משמאל רעות דפנא - Marfan syndrome

מאגר מידע על המחלות הגנטיות הנדירות בישראל ומיזם אמנותי בשם "נדירות" הממחיש כל אחת מהמחלות הללו

אתר חדש המשמש כמאגר הידע הראשון מסוגו בעברית בתחום המחלות הגנטיות הנדירות בישראל - הושק לרגל היום הבינלאומי למחלות נדירות, שמצוין בתאריך שחוזר רק פעם בארבע שנים - ה-29 בפברואר.
שער כתב-העת המדעי מציג את המבנה התלת-ממדי של חלבון חדש, כפי שנחזה על-ידי שלושה אלגוריתמים שונים של בינה מלאכותית

חלבונים ללא הורים

שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים, סטודנטים סינים ובינה מלאכותית חושף קמטים חדשים בין קפליהם של חלבונים יתומים ומעדכן פרקים בתורת האבולוציה
עוברי עכבר, ארנב ואדם (מימין לשמאל) המצויים באותו שלב התפתחותי – גסטרולציה (ימים 8-7.5 להריון בארנבים ובעכברים וסביבות יום 18 להתפתחות בבני-אדם). בשלב זה עוברי האדם, הארנב וחולייתנים אחרים הם בצורת דסקית כמעט שטוחה, בעוד עובר העכבר הוא בצורת גליל מוארך. התמונות של עוברי העכבר והארנבת נוצרו במסגרת המחקר הנוכחי, התמונה של עובר האדם לקוחה ממחקר שהתפרסם ב-2021 (Richard CV Tyser et al. Single-cell transcriptomic characterization of a gastrulating human embryo. Nature 600: 285-289)

במחילת הארנב

מדעני המכון פיתחו שיטה המאפשרת לעקוב בזמן אמת אחר התפתחות עוברים בתחילת דרכם ויישמו אותה לראשונה על ארנבים. ההשוואה שערכו בין התפתחות עוברית בארנבים ובעכברים הולידה תשובות לשאלות מרתקות על
הנדסת נוגדנים. המחשה: depositphotos.com

להאניש את השליח

אלגוריתם שפיתחו מדעני המכון מבשר קפיצת מדרגה בתחום האנשת הנוגדנים ועשוי לאפשר פיתוח מהיר, יעיל וזול יותר של תרופות חדשות. המפתח: יציבות
צוות קרב: תא דנדריטי (מימין) ותא T המחוברים באמצעות נוגדן BiCE (בצהוב). הופקו מבלוטת לימפה של עכבר עם סרטן עור

ביחד ננצח: שילוב כוחות בין תאי המערכת החיסונית עשוי להוביל לטיפולים משופרים בסרטן

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו גישה חדשה לאימונותרפיה המבוססת על תקשורת בין תאי המערכת החיסונית
שיבולים וגרגרים של חיטה. המחשה: depositphotos.com

גיבורים מקומיים

צמיחת החיטה הפכה לסמל ישראלי של תקווה והתחדשות אחרי אסון. כך גם ניסויי השדה של פרופ' אברהם לוי בעוטף עזה הממשיכים מורשת ישראלית מפוארת של חקר האבולוציה והגנטיקה של הדגן
תאים שנדבקו בנגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

תרופות במבחן האבולוציה

בדיקות בטיחות של תרופות מתמקדות לרוב ב"בטיחות פיזיולוגית", כלומר השפעתן האפשרית על מטופלים. מדעני מכון ויצמן למדע מציעים מבחן מסוג חדש: בטיחות אבולוציונית
זולגות הדמעות מעצמן. המחשה: depositphotos.com

בדמעות שאת בוכה: הרחת דמעות של נשים מפחיתה תוקפנות בגברים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי דמעות מפעילות קולטני ריח אנושיים אף שהן חסרות ריח, משפיעות על הפעילות המוחית הקשורה באגרסיות – ומובילות להתנהגות מפויסת יותר ונקמנית פחות
גשמי מונסון באיזור כפרי בהודו.

גשם כבד עומד ליפול

מדעניות מכון ויצמן הראו כי אוויר יבש שחוצה את קו המשווה מעצים את גשמי המונסון מעל הודו. ממצאים מפתיעים אלה עשויים לשפר את יכולת ההתרעה מפני שיטפונות ולהוות בשורה למאות
כניסת מולקולת אינסולין לתוך תא אנושי. המחשה: depositphotos.com

למה חולי סוכרת רגישים יותר לזיהומים בדרכי הנשימה?

35% מחולי הקורונה שמתו במגיפה, היו חולי סוכרת. במחקר חדש, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע כי רמות סוכר גבוהות בדם משבשות את היכולת של המערכת החיסונית להילחם בזיהומים ריאתיים ומציגים
הדס קלדרון עם תמונת בנה ארז שנחטף לעזה יחד עם אביו עופר ואחותו סהר. התמונה צולמה ב-30 באוקטובר 2023. בהמשך שוחררו סהר וארז. עופר עדיין נמצא בשבי. צילום: לע"מ

המנגנון העצבי שמשתבש כתוצאה מחשיפה לאירוע קשה בגיל רך

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים בפירוט חסר תקדים כיצד טראומה בעכברים בני יומם מעצבת את מוחם ופוגעת בתפקודים החברתיים שלהם בבגרות * ביטוי התנהגותי מקביל בבני-אדם עשוי ללבוש צורה של
ד"ר מרסל פרייליך קפלון (מימין מלפנים) מחלקת תעודות השתתפות בתחרות "יש לנו כימיה"

"בשבת בבוקר, מתוך התופת, דאגה מרסל לשלום בני שהוקפץ לבסיס" – סיפורה של חוקרת ממכון ויצמן שנרצחה

לכל אחד מלמעלה מ-1,400 הנרצחים במלחמה שנפתחה ב-7/10/2023 עם פלישה של חמושי חמאס לישובי העוטף יש סיפור משלו, ד"ר מרסל פרייליך-קפלון ממכון ויצמן היא אחת מהן אבל מסתבר שהיא דאגה
ארבעים תינוקות נרצחו בטבח בעוטף עזה, 7/10/2023. מתוך הרשתות החברתיות כחלק מפרויקט הסברה לעולם.

להתייצב נגד טרור ואלימות: קריאה לקהילה המדעית הבינלאומית

מכתב ששיגרה צמרת מכון ויצמן לעמיתים באקדמיה בעולם שמבקש שלא יתחמקו מגינוי הטרור ב-7/20/32
מודל מלאכותי של עובר אדם בשלב התפתחותי המקביל ליום 12. המבנה האליפטי העליון הינו החלק שייהפך לעובר כולל שק השפיר שמעליו; המבנה התחתון הינו שק החלמון. הממשק בין שני המבנים הוא מרכיב חיוני להתפתחות עוברית בבני-אדם. שני החלקים מוקפים בשכבת תאים אשר תיהפך לשליה

עובר אנושי ללא צורך בביצית זרע או רחם

בדיקת הריון זיהתה את העובר במבחנה. המודלים המלאכותיים התפתחו מתאי גזע – ללא ביצית, זרע או רחם – וגדלו במעבדה עד יום 14
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
סוגים שונים של כוכבים. המחשה: depositphotos.com

חם יותר מהשמש: התגלה ננס חום לוהט במיוחד במרחק של כ-1,400 שנות אור מאיתנו

הננס החום הוא חלק ממערכת זוגית חדשה שעשויה לקדם את הבנתנו על אודות התפתחות כוכבים וכוכבי-לכת בתנאי קרינה קיצוניים
מקרופאגים של הריאה שהודבקו בנגיף הציטומגלו האנושי. בירוק זוהר – התאים שבהם ישנה הדבקה פעילה

על נגיפים רדומים וחלבונים מגינים

גילויים חדשים על האופן שבו נקבעת תוצאת ההדבקה בנגיף ממשפחת הרפס והיכן עלולים להסתתר בגוף נגיפים רדומים
תא מסוג אוליגודנדרוציט על שלל שלוחותיו (בצהוב) במקטע מוח של עכבר. מגיב ללחץ באופן שונה לגמרי בזכרים ובנקבות

חשיפה ללחץ כרוני מפעילה תאים שונים במוחותיהם של נקבות וזכרים

מדיכאון וחרדה ועד סוכרת – מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים. מחקר חדש בעכברים ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות