מכון ויצמן

רזון הסרטן. המחשה: depositphotos.com

למה חולי סרטן מאבדים משקל?

מדעני המכון חושפים כיצד מחלת הסרטן מובילה לרזון קטלני ומסמנים את הדרך לטיפול
תאי דם אדומים. המחשה: depositphotos.com

אחרי יותר מ-100 שנה: נפתרה חידת ייצור תאי הדם האדומים

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר זיהו לראשונה את התאים שאחראים על אחת מפעולות החיים הבסיסיות ביותר – ייצור הורמון הנותן פקודה לייצר תאי דם אדומים; הממצאים צפויים לפרוץ דרך
פרופ' בינגהיי יאן. הארה בלתי-צפויה. באדיבות מכון ויצמן

ויהי אור, יותר אור

זה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד, נמשך בתיאוריה פיסיקלית חדשה על התנהגות פוטונים, ובעתיד עשוי לשפר את מסכי הסמארטפונים שלנו ולאפשר תקשורת נתונים מהירה יותרזה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד,
חברי משימת החלל ממכון ויצמן למדע (מימין לשמאל): ד"ר אלי גלנטי, פרופ' יוחאי כספי ומריה סמירנובה

עד 2031 תגיע לצדק: טכנולוגיה ישראלית בדרך לחלל העמוק

מכשיר כחול-לבן שיוצר במיוחד עבור ניסוי של מדעני מכון ויצמן למדע, שוגר לכוכב-הלכת צדק, כחלק ממשימת מחקר בינלאומית של סוכנות החלל האירופית
שיגור החללית JUICE ממרכז החלל קורו בגואינה הצרפתית. צילום מסך מתוך הטלוויזיה של סוכנות החלל האירופית וחברת אריאן ספייס

החללית JUICE שוגרה לירחי צדק

השיגור בקורו שבגואינה הצרפתית נדחה מאתמול עקב תנאי מזג האוויר * החללית נושאת עשרה מכשירים חלקם גם מתוצרת ישראל * תגיע למערכת צדק ביולי 2031
מצפה הכוכבים של מכון ויצמן המיועד לביצוע סקרי שמים בנאות סמדר. צילום מסך מתוך סרטון של מכון ויצמן

טלסקופ הסקר בעל שדה הראייה הגדול בעולם נחנך בימים אלה בערבה

מנהל המצפה ד"ר דוד פולישוק ממכון ויצמן אומר בראיון לאתר הידען כי הטלסקופ הוא למעשה מערך של 48 טלסקופים קטנים שנותנים ביחד אפשרות לצפות בשדה ראיה רחב במיוחד במטרה לאתר
פרופ' מיכל שוורץ. צילום: דוברות מכון ויצמן

פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן זכתה בפרס ישראל על מחקר הקשר בין מערכת החיסון למערכת העצבים

פרופ' שוורץ קראה תיגר על המוסכמה לפיה תאי עצב אינם מתחדשים או משתקמים, וגילתה כי מערכת החיסון מטפלת גם בהם. היא גם חקרה את מחסום הדם-מוח וגילתה כי הוא מונע
אחסון מקורה. רהיטים וציוד מדעי שלא נדרשים במכון מוצעים לעיריית רחובות או נתרמים לעמותות ולגופים חברתיים

יד ראשונה מחוקר!

יש lab2 – יוזמת קיימות חדשה מחזירה לשוק ציוד מדעי משומש
מסת היונקים בעולם. רק 6% הם חיות ברמי שוקל יותר? הביומסה של בני-האדם, של חיות המשק והמחמד ושל יונקי הבר (איור: איתי רווה)

חיים על כף המאזניים: משקל יונקי הבר מתגמד אל מול חיות המשק

הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
אילוסטרציה של המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב. אלקטרונים עוברים מהמחט (הפירמידה ההפוכה) לדגימה בכמה מקומות בו-זמנית (קווים ירוקים אנכיים) מבלי לאבד את האופי הקוונטי הגלי שלהם (סגול)

עיניים חדשות על העולם הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים את המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב
טלסקופ החלל הישראלי אולטרהסאט. צילום מסך מתוך סרטון של פרופ' אלי וקסמן, מכון ויצמן

נאס"א תשגר את טלסקופ החלל הישראלי הראשון ULTRASAT

טלסקופ החלל, פרויקט דגל של מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית, ישוגר ב-2026 וצפוי לחולל מהפכה בחקר היקום
המערך שבו משתמשים החוקרים: ממברנה דקה שעשויה מיהלום בעובי 30 מיקרון עם חיישן אחד בממוצע בקצהו העליון של כל עמוד. התמונה העליונה - הגדלה פי 2,640, התחתונה - פי 32,650

קלוז-אפ מולקולרי

מדעני מכון ויצמן מציגים שיטה חדשה לדימות אלקטרון בודד
כמו דמויות לגו, חלבונים יכולים לעטות על עצמם שלל תלבושות - תגיות כימיות המשנות אותם לבלי היכר. השיטה החדשה מאפשרת לזהות כ-30 תגיות בתוך שש שעות, לעומת שלוש תגיות בלבד בתוך שבועיים בשיטות הקיימות

החלבון לובש פראדה

בתגובה לשינויים סביבתיים ותוך-תאיים, עוטים על עצמם החלבונים בגופנו שלל תלבושות המשנות את תכונותיהם ומקשות את הזיהוי שלהם. מדעני המכון פיתחו מנוע חיפוש פורץ דרך המסוגל לזהות חלבונים אלה ביעילות
חיילים. אילוסטרציה: depositphotos.com

נינוחים מלידה

מדעני מכון ויצמן גילו כי דגים מסוימים נולדים עם חסינות למצבי לחץ, אשר מלווה אותם לאורך חייהם ואף עוברת בתורשה. הממצאים עשויים לסלול כיוונים חדשים לטיפול בפוסט-טראומה
תרשים המציג את המעגל העצבי לחישת סכנה בתולעים הנקביות (למעלה), בתולעים הזכרים (במרכז), ובתולעים הזכרים המהונדסים (למטה) אשר אימצו התנהגות נקבית בעקבות יצירת חיבור בין שני תאי עצב במעגל

מדענים הוסיפו חיבור אחד בלבד בין שני תאי עצב בתולעים. זה הספיק כדי להפוך התנהגות זכרית לנקבית

ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
מימין: ואדים פדיוק, ד"ר אפרת שמע, ד"ר נועה פירט וניר ארז. מדויקים ומדוקדקים

טיפה של דם לאבחון סרטן

מדעני מכון ויצמן למדע הציגו היתכנות לבדיקות דם אמינות ומדויקות לאבחון סרטן
בקטירופאג'ים תוקפים חיידק. איור: depositphotos.com

גישה טיפולית חדשנית מגייסת נגיפים כדי ליירט חיידקי מעי מחוללי מחלות

במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים
איור: depositphotos.com

אר-אן-אי 90210

על המקבילה הגנטית של מיקוד דואר – ועל ההבדלים החותכים בין מולקולות קוויות למעגליות
פרופ' יעקב סגיב. צילום: נילס לונד, באדיבות מכון ויצמן

פרופ' יעקב סגיב ממכון ויצמן – הישראלי הראשון הזוכה בפרס קוולי לננוטכנולוגיה מטעם מלך נורבגיה

סגיב ושלושה מעמיתיו מארה"ב זכו בפרס על תרומתם לפיתוח חומרים המרכיבים את עצמם * המחקר פותח את היסודות לבניית שבבים הרבה יותר קטנים ולפתח מוצרי איבחון רפואי מסוג חדש לחלוטין
האף האלקטרוני ששימש את החוקרים. מריח פוטנציאל לחברות אמיצה

בני-אדם נוטים להתיידד עם מי שיש לו ריח גוף דומה לשלהם

כך עולה ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן. יתרה מכך, המדענים הצליחו לחזות במחקר מה תהיה מידת החיבור בין זרים מוחלטים רק על בסיס הריח שלהם כפי שנקלט ב"אף אלקטרוני"
כלי צור שנמצאו בחפירות במחצבת עברון. תצלום: זאנה סטפקה

באתר ארכיאולוגי בגליל נחשפו ראיות נדירות לשימוש באש לפני יותר מ-800 אלף שנה

הממצאים שהושגו באמצעות שיטה חדשנית המבוססת על בינה מלאכותית, הם מהעדויות המוקדמות ביותר לשימוש באש בארץ ובעולם
תרשים סכמטי של מסלתרשים של הקומפלקס החלבוני פירובט דהידרוגינאז (PDC). אחראי על המעבר בין המסלולים המטבוליים לפירוק סוכרול ייצור האנרגיה במיטוכונדריון ("מעגל קרבס"). משמאל: המהלך הקלאסי כפי שהיה מוכר עד כה בתוספת השערת המחקר (מסומנת בסימן שאלה), מימין: המהלך כפי שנצפה בעכברים מהונדסים ללא אנזימים ממשפחת PDK. תוכנית הגיבוי שנחשפה במחקר מודגשת בסימן קריאה

פתיחת מעגל

מדעני המכון מעדכנים גרסה לאחד התרשימים הקלאסיים ביותר בספרי הביוכימיה – מעגל קרבס
תרשים סכמטי של האופרון החיידקי (למעלה) אל מול הטרנספרון האיקריוטי (למטה). לפי החוקרים, במקום "חרוזים על חוט" התפתח במהלך האבולוציה מעין משחק "שבץ-נא" גנטי המאפשר להשתמש באותן ה"אותיות" – כלומר מולקולות אר-אן-אי שליח שמקורן בגנים הממוקמים על כרומוזומים שונים – כדי ליצור "מלים" שונות, כלומר טרנספרונים שונים

לעשות מחיידק פיל

כיצד התגברה האבולוציה על חוסר הסדר באחסון המידע הגנטי במעבר מחיידקים ליצורים מפותחים יותר?
פרופ' יוסף שאול. הנגיף הצית את דמיונו

אישור FDA לחיסון דור שלישי לצהבת נגיפית B

התרכיב פותח על בסיס מחקרו של פרופ' יוסף שאול
תאי סרטן שד המבטאים רמות גבוהות של NUP93 (שמאל) מפתחים מעין אצבעות העוזרות להם לנוע; לעומת זאת, תאים ללא NUP93 נייחים הרבה יותר (ימין)

המלחמה באלימות סרטן השד

צילום אילוסטרציה של מהלך הניסוי במכשיר ה-fMRI. במהלך הניסוי נעשה שימוש חדשני בכדורים מודדי לחיצות שנועדו לאפשר לנבדקים לבטא תוקפנות באופן המדמה טוב יותר סיטואציה טבעית. תצלום: עופר פרל. באדיבות דוברות מכון ויצמן

מולקולת ריח גוף הנפוצה בתינוקות מפחיתה תוקפנות בגברים ומגבירה אותה בנשים

ממצאים אלה הם בין הראשונים הקושרים באופן ישיר בין התנהגות אנושית, מנגנון מוחי ומולקולת ריח
הדמיה של ההתנגשות כפי שיכלה להיות לו היה הגלאי מדויק יותר (בתמונה העליונה), מאפשרת ללמד את המחשב לנתח באופן מדויק ויעיל יותר את ההתנגשות (בתמונה התחתונה). הקווים האדומים מציינים את מסלול החלקיקים לאחר ההתנגשות

מסלול התנגשות חדש ב-CERN

מימין: דימות מיקרוסקופ של גרעין תא שריר ברימת זבוב הפירות. שרשראות הדי-אן-אי (באדום) צמודות למעטפת הגרעין (בירוק). משמאל: הדמיית תלת-ממד של הסידור המרחבי המקובל המזכיר קערת מרק עשירה באטריות

סודות הגרעין

בניגוד לדימוי שיצא להן, מולקולות הדי-אן-אי בגרעין התא אינן צפות במרכזו ולא ממלאות את רוב נפחו
שני חצאי המוח. המחשה: depositphotos.com

לכפיס המחבר בין שני חלקי המוח יש תפקיד בתקשורת ביניהם במצבי התנהגות שונים

ניתוחים לניתוק כפיס המוח היו הפתרון לאפילפסיה, אך התברר שנזקם רב מתועלתם. כעת חוקרים במכון ויצמן למדע מסבירים את המנגנון שמקשר בין שני חלקי המוח, ומדוע פגיעה בו מסכנת את
מיחשוב קוונטי. המחשה: depositphotos.com

אטומים עם זיכרון ארוך עבור מחשבים קוונטיים

כיצד אפשר להאריך את משך החיים של קיוביט – יחידת הזיכרון הקוונטית?
משמאל: מבנה חלבון ה-ACE2 (קווי המתאר השחורים מסמנים את אתר הקישור על-גבי הקולטן). מימין: אתר הקישור המקורי של הנגיף (למעלה) בהשוואה ל"פקק-העל" (למטה). פענוח מבנה החלבון התבצע על-ידי ד"ר נדב אלעד מהמחלקה לתשתיות למחקר כימי וד"ר אורלי דים המחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני. באדיבות מכון ויצמן

לשים פקק למגיפה

באמצעות "אבולוציה במבחנה" יצרו מדעני מכון ויצמן למדע מולקולה שעשויה לשמש תרופה יעילה לקורונה
הגבישים החלולים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק

גבישים שאוכלים גבישים

מבית היוצר של גבישי היו-יו, כעת מגיע הדור הבא – גבישים חלולים
ביציות בשלבי התפתחות מוקדמים במקטע שחלה של זבוב הפירות. בירוק – אברוני מיטוכונדריה שאינם פעילים, בצהוב-אדום – אברונים פעילים

חיידקים מתדלקים

מדעני מכון ויצמן חשפו השפעה של חיידקי המעי על מערכות הגוף המתווכת באמצעות אספקת תרכובות חיוניות לייצור אנרגיה במיטוכונדריה
קבוצת ניאנדרטלים מתכוננת לציד. צילום: depositphotos.com

היציאה מאפריקה: בעקבותיו של האדם המודרני והניאנדרטלים שפגש

מדעני מכון ויצמן למדע וארכיאולוגים של רשות העתיקות שבו לאתר הארכיאולוגי בוקר תחתית שבנגב, והאירו באור חדש פרק מכונן באבולוציה האנושית
האסטרטגיה המשולשת של הקורונה: 1. ירידה כללית בתוצרי התרגום בתא; 2. פירוק מולקולות אר-אן-אי שליח של התא; 3. מניעת יציאה של מולקולות אר-אן-אי שליח מהגרעין

הטריפל של הקורונה

מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית
שלושה פריטים ארכיאולוגיים, שלוש דרגות חום שונות (מימין, לא בקנה מידה): להב, נתזים מסותתים ורסיסי צור שניתזו באופן ספונטני

שימוש מבוקר באש ליצירת כלים – כבר לפני כ-300 אלף שנה

חוקרים במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת תל-אביב יישמו באחרונה טכנולוגיות מתוחכמות משלהם כדי לבחון כיצד ייצרו כלי אבן בשלהי תקופת האבן הקדומה שנמצאו במערת קסם בסמוך לראש העין
בקטריופאג' (מימין למעלה) חודר לתא חיידק (במרכז התמונה). לחיידקים מערכות חיסוניות מתוחכמות ביותר הערוכות במיוחד למלחמה בנגיפים

קוטלי נגיפים שהתגלו בחיידקים עשויים לשמש תרופות למחלות נגיפיות

בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה
מעמד החתימה הווירטואלי. נשיא מכון ויצמן, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשייה וטכנולוגיה מתקדמת של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר

מכון ויצמן ואוניברסיטת מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות חתמו על שת"פ בתחום הבינה המלאכותית

שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו
נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור
גומחה בתוך בלוטת לימפה שבה נוצרים התאים מייצרי הנוגדנים. מעבדתו של פרופ' זיו שולמן

ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

פרופ' שראל פליישמן. מחקרו כבר הוביל לעיצוב חיסון פוטנציאלי נגד מלריה, וכעת הוא מרכז את המאמץ בנגיף הקורונה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לחמוק מבעד להגנות של הקורונה

מאבק בנגיף קורונה. איור: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

זיהוי מלכודת ומציאת נוגדן אולטימטיבי לקורונה

סמליל פרויקט SmellTracker. באדיבות מכון ויצמן

איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

גבישי פרובסקיטים האלידיים – תהליך ייצור פשוט וחגיגה לעיניים

בסֵדֶר גמור

כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד