פרופ’ מיכל שוורץ ממכון ויצמן זכתה בפרס ישראל על מחקר הקשר בין מערכת החיסון למערכת העצבים

פרופ’ שוורץ קראה תיגר על המוסכמה לפיה תאי עצב אינם מתחדשים או משתקמים, וגילתה כי מערכת החיסון מטפלת גם בהם. היא גם חקרה את מחסום הדם-מוח וגילתה כי הוא מונע מתאי מערכת החיסון לסייע במקרים של פגיעה במוח כדוגמת אלצהיימר

שר החינוך, יואב קיש, הודיע ביום שני ה-13 במרץ 2023 כי פרופ’ מיכל שוורץ היא כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ”ג. 

ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ’ אלישע האס ובהשתתפותם של החברים: פרופ’ שולמית לבנברג, פרופ’ יוסי שילה ופרופ’ מיכל שפירא.

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי: “הפרס מוענק לפרופ’ שוורץ על תגליותיה פורצות הדרך, שהביאו להבנה חדשה של התפקוד המשותף של מערכת החיסון והמוח. עבודתה פתחה כיווני מחקר חדשים בחקר המוח ובהבנת מחלות מוח ניווניות חשוכות מרפא. תגליותיה כוללות את תפקיד המפתח של תאי מערכת החיסון בתהליכי ריפוי מערכת העצבים המרכזית, גילוי  חשיבות מערכת החיסון בתפקוד המוח הבריא וגילוי הקשר בין ירידה בתפקוד מערכת החיסון ודמנציה”.

עוד ציינה הועדה כי “פרופ’ שוורץ התייצבה באומץ מול הדעה שהיתה מקובלת בתחום (לפיה תאי עצב אינם מתחדשים או משתקמים), העלתה השערה מקורית והצליחה להוכיח את אמיתותה. עבודתה מהווה בסיס לפיתוח תרופות  למחלות מערכת העצבים המרכזית. פרופ’ שוורץ העמידה דורות רבים של חוקרים ישראלים צעירים, שספגו ממנה את רוח החשיבה החלוצית, האמונה בחזון, את כושר ההתמדה ובעיקר – אהבת המדע.

הקשר בין מערכת החיסון למערכת העצבים

עיקר התעניינותה המדעית היא בתחומי הנוירו-אימונולוגיה, ניוון עצבי והגנה עצבית. עם קריירה המשתרעת על פני ארבעה עשורים, היא תרמה תרומה פורצת דרך להבנתנו את יחסי הגומלין המורכבים בין מערכת החיסון למערכת העצבים המרכזית (CNS). באמצעות מחקרה, היא קראה תיגר על ההשקפה המסורתית שלפיה מערכת העצבים המרכזית היא אתר בעל זכויות יתר של מערכת החיסון, והוכיחה כי תאי מערכת החיסון ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על בריאות מערכת העצבים המרכזית, בתיקון נזקים ובמאבק במחלות נוירודגנרטיביות.

אחד ממוקדי המחקר העיקריים במעבדתה של פרופ’ שוורץ במכון ויצמן הוא תפקידם של תאי מערכת החיסון, במיוחד תאי T ומקרופאגים, בתיקון מערכת העצבים המרכזית ובהגנה על תאי העצב. באמצעות מחקר האופן שבו תאי מערכת החיסון מתקשרים עם המוח וחוט השדרה, הצוות שלה הצליח לזהות שחקנים מולקולריים מרכזיים שמשפיעים על תהליך ההחלמה בעקבות פציעות או מחלות. הממצאים שלהם הראו שמערכת החיסון יכולה לתמוך בהישרדות ובהתחדשות של תאי עצב ולקדם סילוק של פסולת רעילה ותוצרי פסולת.

מחסום דם-מוח

תחום נוסף בו התעמקה פרופ’ שוורץ הוא חקר מחסום הדם-מוח (BBB), מבנה מגן המפריד בין מערכת העצבים המרכזית לבין מערכת הדם. בעוד שה-BBB חיוני לשמירה על סביבה יציבה למוח, הוא גם יכול לעכב כניסה של תאי חיסון שעשויים להיות מועילים בעת פציעה או מחלה. מחקרה של פרופ’ שוורץ הראה כי ויסות החדירות של ה-BBB יכול לסייע בהכנסת תאי חיסון מועילים למערכת העצבים המרכזית, ובכך לקדם תיקון והתאוששות.

הקשר בין ירידה בתפקוד מערכת החיסון לאלצהיימר

בשנים האחרונות, עבודתה של מיכל שוורץ מתמקדת יותר ויותר במחלות נוירודגנרטיביות, כגון אלצהיימר ופרקינסון. על ידי הבהרת תפקידה של מערכת החיסון בהתפרצות ובהתקדמות של הפרעות אלה, המחקר שלה פתח אפשרויות חדשות להתערבות טיפולית. לדוגמה, הצוות שלה גילה כי ירידה ביכולתה של מערכת החיסון לתמוך במערכת העצבים המרכזית היא גורם מרכזי התורם למחלת אלצהיימר. זה הוביל לפיתוח של אימונותרפיות חדשניות שמטרתן לשקם את תפקוד מערכת החיסון ולהילחם בהתקדמות המחלה.

מחקרה של פרופ’ שוורץ תרם גם להבנתנו את תפקידה של מערכת החיסון במצבים נוירולוגיים אחרים, כגון גלאוקומה, טרשת נפוצה ופגיעה מוחית טראומטית. בהקשרים אלה, עבודתה זיהתה אסטרטגיות מבוססות חיסון שיכולות להגן מפני נזק עצבי ולקדם התחדשות של רקמה עצבית פגומה.

לאורך הקריירה שלה, מיכל שוורץ הייתה כוח חלוצי בתחום הנוירו-אימונולוגיה, ודחפה את גבולות ההבנה שלנו את היחסים המורכבים בין מערכת החיסון למערכת העצבים המרכזית. המחקר שלה לא רק קרא תיגר על דוגמות ותיקות, אלא גם סלל את הדרך לגישות טיפוליות חדשניות לטיפול במגוון רחב של הפרעות נוירולוגיות. באמצעות המרדף הבלתי נלאה שלה אחר ידע ומחויבותה לשיפור בריאות האדם, היא השפיעה השפעה מתמשכת הן על הקהילה המדעית והן על חייהם של אינספור חולים הסובלים ממחלות נוירודגנרטיביות ומצבים נוירולוגיים אחרים.

עוד בנושא באתר הידען:

• תאי הניקוי של המו
• “האם ניתן לחסן את המוח?”
• מה גורם למחלות אוטואימוניות?
• חיידקי המעיים עשויים להשפיע על תהליכי ההתפתחות של מחלת ALS
• המחסום