מערכת החיסון

הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
סערת ציטוקינים. המחשה: depositphotos.com

השקט שלפני הסערה

חברי הצוות במעבדתה של ד"ר עדי צורף-לורנץ במרכז הרפואי מאיר הגיעו לתובנות חדשות על הפעלת יתר של מערכת החיסון בתסמונת HLH הידועה גם כסערת ציטוקינים. תחזית מוקדמת היתה יכולה להציל
DNA. המחשה: depositphotos.com

המתג הגנטי שמחזיר את תאי החיסון לקרב

במעבדה של פרופ' עידו עמית במכון ויצמן למדע זיהו גן שהשתקתו מתכנתת מחדש תאים של מערכת החיסון ויכולה להפוך אותם מתומכי סרטן למחסליו

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא
תיאור סכמתי של אחת הגישות בפרויקט NanoBiCAR: ננו חלקיקים, (1) הנושאים בתוכם מולקולות mRNA שמקודדות לחלבון מהונדס גנטית המאקטב את מערכת החיסון, מוחדרים למערכת ונקלטים על ידי תאי דם לבנים הנוצרים במח העצם (2). תאים אלה מייצרים את החלבון ממולקולות ה-mRNA ומפרישים אותו (3). לחלבון המופרש יכולת קישור כפולה: מצד אחד הוא קושר את התאים שמודבקים בחיידק השחפת (4) או את החיידק עצמו (5), ומצד שני הוא קושר תאי דם לבנים הורגים ממערכת החיסון (6). הקישור הכפול מאקטב תהלכים דלקתיים וחיסוניים (6) ומוביל בסופו של דבר להרג התאים שמודבקים בחיידק או לחיסולו של החיידק עצמו (7).

mRNA – מחיסונים למאבק בשחפת

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון יפתחו גישה חדשה למאבק במחלות זיהומיות במסגרת המאגד האירופי NanoBiCar. זהו ניסיון ראשון להשתמש במולקולות mRNA לשחפת ומחלות חיידקיות אחרות נוכח הבעיה הקשה של עמידות חיידקית

ימותו ולא ילמדו: השיעור שתולעים זכרים מסרבים להפנים

במעבדתה של ד"ר מיטל אורן-סויסה במכון ויצמן גילו כי תולעים זכרים לומדים פחות טוב מהניסיון בהשוואה לנקבות, וחשפו קולטן עצבי שאחראי להבדל בין המינים ושמור גם בבני-אדם
פרופ' פמלה ביורקמן זוכת פרס וולף לרפואה לשנת 2025. צילום: קרן פרס וולף

פרס וולף ברפואה לשנת 2025: הכרה בפרופ' פמלה ביורקמן על תרומתה החלוצית להבנת מנגנוני ההגנה הנגיפיים

פרופ' פמלה ביורקמן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה זכתה בפרס היוקרתי על פיתוח גישות חדשניות ממוקדות נוגדנים להתמודדות עם נגיפים וביסוס תשתית למחקר חיסונים מתקדם.
חיידקי פה ושיניים. המחשה: depositphotos.com

איך חיידק פה שכיח עוקף את מערכת החיסון?

מחקר חדש מגלה את מנגנון ההתחמקות של Porphyromonas gingivalis באמצעות CD47 ו-thrombospondin-1, שמאפשר לחיידק לשרוד ברקמות דלקתיות ולהגביר את הסיכון למחלות מערכתיות.
האוניברסיטה העברית בירושלים. המחשה: depositphotos.com

שני חוקרים באוניברסיטה העברית יקבלו מענקים בסך 2 מיליון יורו כל אחד מה-ERC

בנוסף שני חוקרים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית בירושלים נבחרו להצטרף לתוכנית החוקרים הצעירים EMBO
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. המחשה: depositphotos.com

גישה חדשנית להתמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

חתך מרקמת שד של חולת סרטן שד טריפל נגטיב (TNBC), מימין, ורקמת שד בריאה, משמאל. בחולת הסרטן, תאי הסרטן (מסומנים בתכלת) מקיפים תאים במיקרו-סביבה שלהם המבטאים רמה גבוהה של CD84 (מסומנים בסגול)

לשרוף את הגשרים של הסרטן

מדעניות המכון חשפו כיצד סרטן שד אלים משבש את התגובה החיסונית נגדו, ופיתחו טיפול באמצעות נוגדן שעשוי להתאים לסוגי סרטן רבים
פרופ' כרמית לוי ופרופ' ירון כרמי

חוקרים מאוני' ת"א גילו מנגנון סרטני חדש אשר הפעלה שלו מעלימה גידולים סרטניים

פרופ' כרמית לוי: אימונותרפיה חוללה מהפכה בטיפול בסרטן", מסביר פרופ' כרמי, "אבל כ-50% מהחולים לא מגיבים לטיפול המקובל – החלבון PD-L1. אנחנו מצאנו חלבון חדש Ly6a אשר טיפול בנוגדן נגדו
דגימה מגידול של חולה אנושי בסרטן הריאות השכיח ביותר (אדנוקרצינומה). ניתן לזהות נוכחות של תאים מזדקנים המבטאים את החלבונים P16 (באדום) ו-PD-L1 (בירוק). גרעיני התאים בדגימה מסומנים בכחול

לפתוח סתימות במערכת החיסונית

אימונותרפיה. המחשה: depositphotos.com

מהר יותר, חזק יותר

מדעני מכון ויצמן פיתחו גישה חדשה להגברת קצב החלוקה של תאי חיסון במעבדה, תוך שימור יכולתם להרוג תאים סרטניים, וזיהו חלונות זמן מיטביים שבהם התאים קטלניים במיוחד. השיטה עשויה לקדם
התקף לב. המחשה: depositphotos.com

גילוי מפעים

קופקסון עשוי להגן על תאי שריר הלב ולשפר את תפקודו לאחר התקף לב
דימות של רקמת מעי דק אנושי באמצעות שיטת צביעה פלואורסצנטית המאפשרת לסמן מספר רב של חלבונים במקביל וכך למפות אילו חלבונים מיוצרים בכל אזור בסיסי המעי

לנווט בדרכי העיכול

צילום מיקרוסקופ של ביופסיה מהריאות של חולה. המחשה: depositphotos.com

לקראת דור חדש של טיפולים במחלות זקנה

חיידק Pseudomonas Aeruginosa גורם לדלקת הסינוסים A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה באמצעות תערובות פפטידים

מחקר חדש מדגיש את הפוטנציאל של תערובות אקראיות של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות עמידות בהשוואה לפפטידים בודדים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפתרונות חדשניים להתגבר על
בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר טניה דובוביק, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלינה סטרוסבצקי וד"ר מרטין לוקצ'ישין

מחקר שופך אור על האבולוציה המתמדת של מערכת החיסון

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מראים במאמרם בנייצ'ר כיצד התפתח במערכת החיסון "מרחב התפתחותי" המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה
תמונת השער על גיליון :Cell Host & Microbe כך משפיעים הבקטריופאג'ים (בסגול) על תפקוד החיידקים באמצעות היפוך ה-DNA – היפוך המשנה את השפעתם על מערכת החיסון. השפעה זו מודגמת בשינוי צבעם של החיידקים מצהוב לירוק. קרדיט אילוסטרציה: תום בלום Tomm Blum

חיידקי המעי מסוגלים לשנות את 'התוכנה' שלהם כתגובה לדלקת, דבר שעשוי להשפיע על מערכת החיסון

המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות (plasticity) – היכולת
ד"ר קתרין ונדורנה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כך מגיב מח העצם לפציעות וזיהומים

ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחר היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם
מה נחוץ כדי להאריך חיים. המחשה: depositphotos.com

תחרות חדשה לעצירת ההזדקנות עם פרסים של 101 מיליון דולרים

תחרות חדשה לעצירת ההזדקנות עם פרסים של 101 מיליון דולרים
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
רפואה מותאמת אישית המחשה: depositphotos.com

התגלית שתקדם את הרפואה המותאמת אישית למחלות זיהומיות

זו הפעם הראשונה שבה חוקרים מצליחים לפתח כלים מותאמים אישית למחלות זיהומיות, שעד היום פותחו רק עבור מחלות ספציפיות דוגמת סרטן ואלצהיימר
תאי מיקרוגליה (בירוק) באזור ההיפוקמפוס במוח של עכבר בוגר, שיוצרים נקודות מגע עם נוירון חדש (באדום)

הביולוגיה של הדיכאון

ניוון של תאי מערכת החיסון במוח עשוי להיות הגורם הביולוגי לדיכאון, וייתכן שקיימים חומרים שיכולים לשקם את התאים האלה – ולהיות נוגדי דיכאון
פרופ' מיכל שוורץ. צילום: דוברות מכון ויצמן

פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן זכתה בפרס ישראל על מחקר הקשר בין מערכת החיסון למערכת העצבים

פרופ' שוורץ קראה תיגר על המוסכמה לפיה תאי עצב אינם מתחדשים או משתקמים, וגילתה כי מערכת החיסון מטפלת גם בהם. היא גם חקרה את מחסום הדם-מוח וגילתה כי הוא מונע
מימין: צברי חיסון בכבד של עכבר המכיל תאי ILCs, ובתוכם תאים סרטניים (באדום). משמאל: צברי חיסון בכבד של עכבר שממנו הוחסרו ILCs, ובתוכם תאים סרטניים. התאים הסרטניים משגשגים יותר בכבד העכבר אשר מכיל ILCs

מערכת החיסון מתעייפת – והסרטן מתפשט

צברים של תאי מערכת החיסון שנלקחו מחולים ועכברים עם סרטן כבד ומלנומה, מורכבים בחלקם מתאי חיסון עייפים
תאי מיקרוגליה ש"הובשלו" במעבדה מתאי גזע שמקורם בחולי ALS (בירוק), גרעיני התאים – בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

המוטציה הטובה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מסלול חדש שעשוי להגן על תאי העצב במוח ולהאט את התפתחותה של מחלת מוח ניוונית
מחקר חדש שופך אור על מנגנון חשוב בהתכלות תאי דם לבנים. איור: מאיה פקטור, באדיבות אוניברסיטת תל אביב

מחקר חדש שופך אור על מנגנון חשוב בהתכלות תאי דם לבנים

רירית מעי של עכבר הרצופה בליטות דמויות-אצבע (בלבן) ומכילה איברי לימפה (באדום) שבתוכם מרכזי נבט (בירוק). צולם במיקרוסקופיה קונפוקלית

אין כפל מבצעים: על מערכת החיסון לבחור – טווח קצר או טווח ארוך

כשמערכות ההגנה של הגוף מקריבות את הטווח הארוך לטובת ניצחונות בטווח הקצר
"מפה טופוגרפית" של מקטע על פני השטח של תא T. האזורים האדומים הם האצבעות הגמישות המתוארות במאמר (ככל שהצבע חם יותר, כך האזור המסומן גבוה יותר). קולטני CCR7 (בשחור) ממוקמים בנקודות הגבוהות ביותר על פני האצבעות

לדעת מתי לעצור

כיצד יודעים תאי המערכת החיסונית לבלום במהירות?
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. המחשה: depositphotos.com

המאבק המשותף של חיידקים וצמחים נגד נגיפים

מנגנון הגנה שהתגלה בחיידקים עשוי לאפשר לשפר את העמידות למזיקים של יבול חקלאי
תאי פלסמה - תאי B של מערכת החיסון תוקפים נגיפים. המחשה: depositphotos.com

מערכת החיסון המזדקנת: האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור?

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון פענחו היבטים חדשים בהזדקנות מערכת החיסון - וגילו כי אפשר להשיב לה את נעוריה
האסטרטגיה המשולשת של הקורונה: 1. ירידה כללית בתוצרי התרגום בתא; 2. פירוק מולקולות אר-אן-אי שליח של התא; 3. מניעת יציאה של מולקולות אר-אן-אי שליח מהגרעין

הטריפל של הקורונה

מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית
תרשים המתאר את פעילות תאי B של מערכת החיסון. . צילום: depositphotos.com

חוקרים מת"א זיהו קבוצה מיוחדת של תאים במערכת החיסון המשותפת לחולי מלריה, איידס וזאבת

אצל אדם בריא התאים האלה לא קיימים בכלל. אצל חולי מלריה, איידס וזאבת הם מהווים 15%-25% מתאי ה-B
בקטריופאז' - נגיף התוקף חיידקים. המחשה: המחשה: depositphotos.com

רכיב מסתורי בחיידקים התגלה כקו הגנה אחרון בפני זיהום נגיפי

מלבד פענוח תעלומה בת 36 שנים, מדעני מכון ויצמן למדע זיהו אלפי סוגים של רכיבים אלה, שעשויים לשמש בעריכת גנים
מערכת החיסון. המחשה: shutterstock

תאי הזיכרון החיסוני יציבים לאורך זמן לאחר החלמה מקורונה

כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים השרון (מרכז רפואי רבין). החוקרים מעריכים כי במקרה של חשיפה חוזרת לקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה –
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

נלחמת בעוז באויבים זעירים – סיפורה של מערכת החיסון

הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי
וירוס תוקף ומערכת החיסון מתגוננת. איור: shutterstock

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם נגיף הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף

החוקרים מציעים למעשה להגביר את כוחה של מערכת החיסון המולדת – הקו הראשון במלחמה בנגיף, לפני שנכנסת לפעולה מערכת החיסון הנרכש (הספציפית לפתוגן מסוים)
הישרדות המתאימים. המחשה: shutterstock

מה המשמעות של "הישרדות החזקים?" במגיפת הקורונה

תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים