סיקור מקיף

תחרות חדשה לעצירת ההזדקנות עם פרסים של 101 מיליון דולרים

ארגון אקספרייז הכריז השבוע על התחרות הגדולה – וכנראה גם החשובה ביותר – בתולדותיו. הארגון יעניק פרסים של 101 מיליון דולרים לחוקרים שיצליחו להשיב את נעוריהם של קשישים, עם התמקדות במערכת החיסון, במוח ובשרירים

זיקנה מכובדת. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
זיקנה מכובדת. המחשה: depositphotos.com

ארגון אקספרייז הכריז השבוע על התחרות הגדולה – וכנראה גם החשובה ביותר – בתולדותיו. הארגון יעניק פרסים של 101 מיליון דולרים לחוקרים שיצליחו להשיב את נעוריהם של קשישים, עם התמקדות במערכת החיסון, במוח ובשרירים.

אבל לפני שאספר על התחרות החדשה, אני רוצה להביא את הזווית האישית שלי, כמי שעבד באקספרייז מספר שנים – והיה אחראי על המחקר בתחום הזה בדיוק.


מי את, אקספרייז?

אקספרייז היא אחת העמותות שפועלות בשקט יחסי – אבל בעלת השפעה גדולה על העולם. רוב הישראלים מכירים את תוצאות מעשיה, אבל אין להם מושג שאקספרייז היא שעומדת מאחוריהם. קחו, למשל, את SpaceIL – הארגון הישראלי שהוקם כדי לשגר גשושית לירח. מאיפה ולמה נדבקו מקימי SpaceIL בטירוף להגיע לירח?

התשובה היא שאקספרייז פתחה, ביחד עם גוגל, תחרות בשם Google Lunar XPRIZE. המטרה הסופית הייתה להנחית כלי-חלל עם מצלמות וגלגלים על הירח. לאקספרייז לא היה אכפת מי יעשה את זה, או איך. כל אחד – חוץ מממשלות – היה יכול להשתתף בתחרות. הדבר היחיד החשוב היה התוצאות. מי שהשיג את המטרה היה מרוויח עשרות-מיליוני דולרים בפרסים.

בסופו של דבר הוקמו יותר מעשרים חברות במטרה לנצח בתחרות. בסך הכל הן גייסו מאות-מיליוני דולרים והכשירו והעסיקו מאות מהנדסים בתחום החלל. התחרות עצמה גרמה לעניין עצום בחלל ובחזרה לירח, ושבתה את דמיונותיהם של מיליוני ילדים וסטודנטים צעירים. גם אם אף קבוצה לא הצליחה להגשים את המטרה במלואה, אקספרייז עשתה את שלה: היא מיקדה את תשומת הלב הציבורית בחלל, וקידמה את התעשייה כולה בתחום.

כל זה קרה בעשור הקודם, ומאז אקספרייז המשיכה לפתוח תחרויות עם פרסים שרק הלכו וגדלו. אחת התחרויות האחרונות הגיעה עם פרס בומבסטי של מאה מיליון דולרים, באדיבות אילון מאסק, והציבה כמטרה למשתתפים לספוח פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה בכמויות תעשייתיות. עד השבוע שעבר, זו הייתה התחרות עם הפרס הגדול ביותר בתולדות אקספרייז, וכנראה שגם בכל ההיסטוריה של תחרויות חדשנות.

אבל בשבוע האחרון, כאמור, נשבר השיא מחדש. עכשיו הפרס הגדול ביותר עומד על סך-הכל של 101 מיליון דולרים. כדי לזכות בו אתם רק צריכים לעצור את ההזדקנות ולהחזיר לקשישים את נעוריהם.

לא הרבה, בסך הכל.


איך נולדת תחרות

לאנשים ששומעים לראשונה על תחרויות אקספרייז, אולי נדמה שהן מבוססות על רעיונות מטורפים ולא הרבה יותר מזה. אני מודה שגם אני הייתי בדעה הזו עד 2018, כאשר ידידי היקר ד”ר שי הרשקוביץ הזמין אותי לקחת חלק במחקר באקספרייז. מחקר על מה? על הכל. על עתיד היערות, עתיד העבודה ובמיוחד – עתיד ההזדקנות.

תחרויות של עשרות-מיליוני דולרים, מסתבר, לא צצות יש-מאין. כל תחרות מבוססת על מחקר מדוקדק ומפורט, שעשוי לקחת חודשים ארוכים. המחקר מגדיר בעיקר את יעדי התחרות וכיצד לוודא שהמתחרים אכן עומדים בהם. יעדים נמוכים מדי עלולים להוביל לפתיחת תחרות שקל מאד לנצח בה – ולכן אינה באמת מאתגרת את התעשייה ומביאה לפיתוח רעיונות מהפכניים. יעדים גבוהים מדי יפיקו תחרות שבלתי-אפשרי לנצח בה, ועלולה להרתיע חוקרים ויזמים מלהיכנס לתחום.

היה לי הכבוד להוביל באקספריז את צוות המחקר על עצירת ההזדקנות בין השנים 2019 ל- 2020. במסגרת המחקר ראיינו עשרות חוקרים מובילים בתחום ההזדקנות והשבת הנעורים. סקרנו את הידע המדעי המתקדם ביותר אודות תהליכי ההזדקנות וניתחנו את המכשולים המרכזיים בהתמודדות עם עצירת ההזדקנות. נתקלנו בשפע של ספקנות לגבי האפשרות לעצור או לעכב את ההזדקנות, אבל גם באופטימיות זהירה. לכל החוקרים היה ברור שאין תרופת פלא שתהפוך את כולנו לצעירים שוב. ולצד זאת, רבים היו אופטימיים שנוכל לפתח טיפולים בעלי יעילות מוגבלת, שיאריכו את משך החיים הבריא. שייתנו לכולנו עוד שנה, שנתיים או אפילו חמש או עשר שנים של חסד, לפני שמחלות הזקנה הארורות ידפקו בדלת.

כחלק מהמחקר על עצירת ההזדקנות, העברנו סקר בין מומחים ועתידנים. התשובות היו מעודדות, לפחות אם אתם צעירים. הייתה הסכמה שעד 2035 נצליח להדגים היתכנות לעצירת ההזדקנות בתנאי מעבדה, ושטיפולים מסוג זה יגיעו לשוק באופן נרחב בערך 13 שנים מאוחר יותר. כלומר, עד 2048. בלי קשר למדינת ישראל, אם אתם תוהים[1].

עזבתי את אקספרייז בשנת 2021, וחשוב לי להבהיר שאיני יודע כיצד בדיוק תוכננה התחרות שהתחילה עכשיו, או מה הנחה את החוקרים שפיתחו אותה והציבו לה את מטרותיה. אבל אם נסתמך על אותו המחקר שביצעתי באקספרייז (ושתוצאותיו זמינות ברשת לעיני כל), נראה שאקספרייז מצפה להתקדמויות גדולות בתחום עצירת ההזדקנות בעשרים השנים הקרובות – ורוצה לדרבן את הקהילה המדעית ואת התעשייה לממש אותן מהר ככל האפשר.

לשם כך, היא משתמשת באחד הכלים העתיקים ביותר בעולם, ובוודאי מהמשפיעים ביותר: כסף.


כמה, למה ועל מה

מה נחוץ כדי להאריך חיים. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
מה נחוץ כדי להאריך חיים. המחשה: depositphotos.com

ועכשיו לסוגיה שכולם רוצים לקבל עליה את התשובה: כמה בעצם אפשר להרוויח כאן?

התשובה תלויה בהישגים אליהם יגיעו המתחרים. החוקרים שישתתפו בתחרות יצטרכו להוכיח שהם מסוגלים להחזיר את שרירי הגוף למצב בריא יותר ולשפר את היכולות הקוגניטיביות (למשל, זיכרון) ואת מערכת החיסון. את כל זה הם יצטרכו לעשות במדגם של קשישים בני 65 עד 80. הצוות שיזכה בפרס הגדול ביותר – 81 מיליון דולרים – יהיה זה שיחזיר את המערכות הללו עשרים שנים אחורנית בזמן. במילים אחרות, בסוף התהליך, אנשים בני שמונים ייהנו ממערכות שרירים, קוגניציה וחיסון שהיינו מצפים לראות אצל בני שישים.

נשמע קשה מדי? ובכן, שיפור של 15 שנים בלבד יכניס לכיסי החוקרים 71 מיליון דולרים. הצערת מערכות של עשר שנים תביא להם 61 מיליון דולרים. עדיין סכום מכובד בהחלט.

לאוהבי הכלכלה בינינו, וכדי לשים את הדברים בפרופורציה, אם אכן יצליחו החוקרים בתחרות להוכיח היתכנות של טיפולים מעכבי-הזדקנות, יהיה מדובר באחת העסקאות הטובות ביותר בהיסטוריה של האנושות. סקירה של שש מחלות בלבד הקשורות להזדקנות – כמו סרטן הריאה, שבצים מוחיים ומחלות לב – מראה שעלות הטיפול בהן לשנה עמדה בשנת 2000 על 135 מיליארד דולרים בקרב הקשישים בארצות הברית[2]. הכפילו בעשר שנים, ותקבלו חיסכון למשלם המיסים של יותר מטריליון דולרים לשנה.

אה, וגם הפחתה עצומה בסבל האנושי שחווים מאות-מיליוני אנשים ברחבי העולם. גם זה חשוב.

רוצים לקחת חלק בתחרות המדהימה הזו לעצירת ההזדקנות, לשיפור חיי האדם ולהגדלת חשבון העובר ושב שלכם? מצוין! המשיכו לקרוא, אבל קחו בחשבון – זה לא יהיה קל.


גם “האיך” חשוב

ועכשיו לתחרות אחרת. בשנת 2006 נערכה בטכניון תחרות הטסת מטוסי נייר במימון חברת רד-בול (מהסלוגן “רד בול נותן לך כנפיים”). המתחרים היו צריכים להוכיח את כישורי התכנון האווירונאוטיים המתקדמים שלהם בעיצוב וקיפול דפי נייר כדי ליצור משהו שיעוף למרחק הגדול ביותר.

המנצח היה הסטודנט שלקח את דף הנייר, כיווצ’ץ’ וגלגל אותו לכדור מהודק היטב – ואז העיף אותו קדימה בכל הכוח וניצח בקטגוריית השיגור לרחוק[3].

האם זה סוג האנשים שאקספרייז רוצה שינצחו בתחרויות שלה? כן ולא.

מצד אחד, היא רוצה את אלו שחושבים אחרת, שמוכנים לנסות דרכים חדשות לממש מטרות שכל היתר התייאשו מהן. ואולי הכי חשוב, שלא מפחדים שיצחקו עליהם כשהם עושים דברים מטורפים ומוזרים בזמן שכל היתר צועדים בתלם שכבר נחרש היטב.

מצד שני, כדור נייר מגולגל לא עוזר בסופו של יום לאף אחד. אותו סטודנט מבריק אולי הוכיח שהוא יצירתי, נועז וקצת ליצן, אבל אי-אפשר ללמוד הרבה מההישג שלו. הוא לא סיפק תרומה משמעותית לאומנות הנעלה של קיפול מטוסי נייר, או אפילו לתכנון מטוסים באופן כללי. הוא מצא את הפרצה שבחוקי התחרות וניצח ברמה הטכנית – אבל לא בצורה שבאמת הביאה תועלת לאף אחד, מלבד למנהל הבנק שלו.

וזה היה בתחרות של שותי רד-בול בטכניון. בתחרויות של אקספרייז, בהן עשרות מיליוני דולרים מוטלים על הכף, אפשר למצוא תמיד את התחבולנים, הרמאים והליצנים. במקרה הטוב, הם ינסו לממש את יעדי התחרות בדרכים לא-קונבנציונליות, אבל שאינן באמת תורמות ליכולתנו לעצור את ההזדקנות. במקרה הרע, הם פשוט ינסו לרמות: יעשו ניסויים מדעיים קלוקלים, יזייפו תוצאות, יקטפו את הכסף ויברחו לזימבבואה.

זו סיבה נוספת לכך שבאקספרייז מושקעים חודשים – ואפילו שנים – בפיתוח כל תחרות. במיוחד בתחום עצירת ההזדקנות, שאם נודה באמת גדוש בשרלטנים מכל הסוגים.

אז איך מתכוונת אקספרייז למנוע ממגלגלי-כדורי-הנייר ומרוכלי שמן נחשים להתקדם בתחרות?


לא לכולם היא

אם תרצו לזכות בשמונים-ואחת מיליון הדולרים, תצטרכו להתחיל בהגשת הרעיון שלכם לתחרות. אבל לפני שאתם רצים למעבד התמלילים לכתוב את התיאוריות היפות שלכם על אנרגיה קוואנטית של הנפש שמשפיעה לרעה על הצ’אקרות של הטחול, כדאי שתיקחו בחשבון שוועדת השיפוט תהיה בוודאי מורכבת מכמה מטובי המדענים בתחום. הם לא רוצים לראות רעיונות לא-מסומכים. הם רוצים מחקרים, סימוכין, נתונים שהגיעו מניסויים בתאים, בבעלי-חיים ואפילו בבני-אדם. אתם לא חייבים לעשות את כל הניסויים האלו בעצמכם, אבל אתם חייבים להראות שלרעיון יש פוטנציאל בהתבסס על ניסויים קודמים מהספרות.

סיימתם את סקר הספרות? מצוין. עכשיו אתם צריכים גם לפרט איך אתם מתכוונים לערוך את הניסוי הקליני שיוכיח שהרעיון שלכם באמת יכול לעבוד. תצטרכו לפרט איך אתם מתכוונים לגייס מתנדבים / נסיינים – אנשים בין גיל 65 ל- 80, שהתחילו לסבול כבר מהשפעותיה המזיקות של ההזדקנות – ולשמר אותם לאורך שנה שלמה של טיפול. תצטרכו להראות שיש לכם יכולת לגייס כספים כדי לתמוך בניסוי ארוך שכזה, שעלותו יכולה להגיע בקלות לכמה מיליוני דולרים. תצטרכו להתייחס לכללי האתיקה המקובלים בתחום, להגדיר את המבחנים שתערכו כדי לוודא שיש שיפור במערכות הגוף הרלוונטיות, להחליט איך לחלק את הנבדקים בין קבוצת הביקורת לקבוצה שתקבל את הטיפול הממשי, ועוד ועוד.

בקיצור, אתם צריכים לעשות ניסוי קליני, אמיתי ורציני. אין הנחות. ואם תשכנעו את ועדת השופטים של אקספרייז שיש לכם רעיון טוב ואת הניסיון וההבנה הנדרשים בתחום הניסויים הקליניים, הרי שתזכו להיכלל בעשר הקבוצות שיתקדמו לשלב הניסויים הקליניים – ויזכו בתמיכה של עשרה מיליון דולרים ביחד מצד אקספרייז[4].

ניסויים קליניים, למי שלא מכיר, הם לא עניין פשוט. כל תרופה שמגיעה לשוק צריכה לעבור סדרה של שלושה ניסויים קליניים, שביחד מוכיחים את הבטיחות והיעילות שלה. תוצאות הניסויים עוברות ל- FDA – הגוף שאחראי על השוק הרפואי בארצות הברית – ולאחר שהוא עובר עליהן בקפידה (בתהליך שאורך חודשים ארוכים), הוא מחליט אם לאשר את הפצת התרופה במדינה.


אקספרייז מדירים אותי!

אני יכול כבר לשמוע עכשיו את העוסקים במקצועות הרפואה המשלימה – הומאופתים, כירופרקטורים, מדקרים, מנקזי-דם עם עלוקות ואחרים – מתלוננים על הדרה, סגירות-מוחין וכן הלאה. הרעיונות צריכים להגיע, אחרי הכל, מכולם. איך זה מתיישב עם העובדה שאקפרייז דורשת מהמתחרים לעבור תהליך מפרך ויקר של ניסויים קליניים?

ובכן, הרעיונות באמת צריכים להגיע מכולם. אקספרייז רוצה לפתוח את הראש רחב ככל האפשר. אבל כשמשאירים את הראש פתוח יותר מדי זמן ובלי בקרה, מקבלים דלקת בקרום המוח. כל אחד – מגרטה טונברג ועד לבנימין נתניהו – יכול להגיש את הרעיון שלו לתחרות. אבל חייבים גם לסנן, והסינון מתבצע לפי בדיקת היעילות של הפתרונות. זהו תהליך מדעי במיטבו: רק הרעיונות שנבחנים במציאות הפיזית של העולם ומוכחים כמועילים, יוכלו לנצח בתחרות. ובשביל להוכיח יעילות, צריך ניסויים קליניים מייגעים, ארוכים ויקרים.

אני אהיה הראשון להודות שניסויים קליניים רחוקים מלהיות רומנטיים, מלהיבים או מרגשים. אבל הם עובדים. וזה, בסופו של דבר, מה שחשוב לאקספרייז. סיפורי אגדות יש בשפע. סיפורי הצלחה – הרבה פחות. כדי להבדיל בין השניים צריך ניסויים.

בסופו של דבר, התחרות פתוחה לכולם. אם אתם בטוחים שכבד כריש טחון הוא-הוא הסוד לעצירת ההזדקנות, אתם מוזמנים להגיש את הרעיון שלכם לתחרות. נכון, תצטרכו לשכנע אחרים שזה עובד, אבל זו אותה רמת דרישות שמציבים עבור כל טיפול רפואי. ואם יתגלה שאתם צודקים – תזכו בשמונים-וקצת מיליון דולרים ובהכרה בינלאומית. קדימה. זו ההזדמנות שלכם.

לא הכל מושלם

למרות ההתלהבות מהתחרות, חייבים להכיר בכך שהיא אינה מושלמת. היא אמורה לארוך שבע שנים, כאשר הניסוי הקליני עצמו אמור שלא לארוך יותר משנה אחת. קיימים כבר היום טיפולים שונים – למשל, בסטרואידים – שיכולים לשפר זמנית את מצבו הרפואי של אינדיבידואל, אבל להגדיל את הסיכון שלו לסרטן ולמחלות אחרות. מגבלה של שנה אחת בלבד לניסוי הקליני יכולה לעודד את הניסיון למצוא טיפולים רפואיים עם השפעה מיידית מיטיבה, אך מוגבלת ופוחתת לאורך זמן.

שאלה חשובה אחרת היא כיצד תימדד ההצלחה בניסוי. במסמך המקיף הראשוני שאקספרייז שחררה, אפשר למצוא מספר מבחנים לדוגמא, עבור כל מערכת גופנית שהמתחרים מעוניינים לשפר את ביצועיה. בכל הנוגע לקוגניציה ולמערכת השרירים, המבחנים הללו הם בעיקר סימפטומטיים – כלומר, מתמקדים בתפקוד של האדם במבדקים מסוימים, ולא במה שקורה בתוך הגוף עצמו. גם לא מתוארת בדיקה של סממנים מקובלים-מדעית באמצעותם אפשר לבדוק את גילו הביולוגי של האדם, כמו שעונים אפיגנטיים.

ייתכן שזוהי החלטה נכונה מצד אקספרייז, שרוצים להתמקד בפרמטרים שקל להבין ולעכל. ברור גם שצריך להתחיל איפשהו – וזוהי אכן גדולתו של הארגון, שמצליח לגייס סכומי כסף עצומים כדי למשוך את טובי המוחות בעולם ולמקד אותם בתחום ‘מיותם’ מממציאים. אז נכון, דרישות התחרות יובילו להתמקדות יתירה בפתרונות קצרי-טווח, אבל אני מקווה שוועדת השופטים בוודאי תתעדף דווקא את הפתרונות ארוכי-הטווח יותר.


לסיכום – נצליח לעצור את ההזדקנות?

אני רוצה לחתום את הטור הזה בשלוש תחזיות.

הראשונה היא לגבי ההצלחה בתחרות עצמה. האם היא תסתיים במציאת טיפול שישפר את בריאותם הכוללת של הקשישים, והלכה למעשה יחזיר אחורנית את מחוגי השעון של גופיהם?

כנראה שלא.

חשוב להסתכל למציאות בעיניים. נכון להיום, עדיין איננו מבינים את תהליך ההזדקנות על בוריו, ובוודאי שאין טיפול כולל עבורו. הדרך הטובה ביותר המוכרת לנו כיום לעיכוב מועד פריצת מחלות ההזדקנות, היא שמירה על אורח חיים בריא: אכילה נכונה, פעילות גופנית ושינה סדירה. מכיוון ש- ‘הטיפולים’ האלו מבוססים על כוח רצון אנושי מחד, ועל הנסיבות שהעולם כופה עלינו מאידך, קשה מאד לספק אותם לכלל האוכלוסייה. ישנם גם רעיונות לטיפולים שונים ומשונים – מטפורמין, סינון תאים קשישים מהרקמות, עירויי דם צעיר ועוד ועוד. אבל אף אחד מהם עוד לא הוכח, ולא ברור מה תהיה רמת היעילות שלהם בניסוי קליני.

כל זה לא אומר שאין סיכוי שיזם מטורף כלשהו יצליח לנצח בתחרות. אני פשוט מעריך שהסיכוי לכך אינו גבוה. אם הייתם דוחקים אותי לפינה, הייתי מהמר על שלושים אחוזים בלבד להצלחה. והאמת? מאה מיליון דולרים הם דמי-כיס כדי לאפשר סיכוי שכזה להצלחה, שמשמעויותיה לכלכלה מגיעות בקלות לטריליוני דולרים בשנה.

והנה דיסקליימר נוסף לתחזית: רוב הסיכויים שמישהו יוכרז כמנצח בתחרות בכל מקרה. גם SpaceIL קיבלו פרס בתחרות ההגעה לירח למרות שלא מימשו את כל התנאים שהוגדרו עבורם – למשל, להנחית את רכב החלל בשלמותו. כי ככה תחרויות שפונות לציבור עובדות: בסיפור טוב, מישהו צריך לנצח בסוף. פשוט לא ברור האם ההמצאה באמת תעשה את מה שמצפים ממנה.

התחזית השנייה היא שכל ההסתייגויות האלו לא משנות כלום, כי התחרות עדיין תממש את מה שהיא באמת אמורה להשיג. ממש כמו תחרות ההגעה לירח: אף מתחרה לא הצליח לעמוד בכל התנאים, אבל כל תעשיית החלל קיבלה תנופה גדולה בזכות התחרות. באותה הצורה, עצם ההכרזה על התחרות להארכת משך החיים הבריא, תקדם את התעשייה הזו ותמשוך אליה חוקרים מצטיינים ודור חדש של סטודנטים מכל התחומים. כאשר יוענקו הפרסים בעוד שבע שנים, לא תישמע יריית הסיום – אלא יריית פתיחה למירוץ הגדול והאמיתי לעצירת ההזדקנות.

והתחזית השלישית – והאופטימית ביותר – היא שאנחנו אכן נצליח לעצור את ההזדקנות, ובהחלט ייתכן שזה יקרה עוד במהלך חייהם של הקוראים.

למה אני אופטימי כל כך? בעיקר בגלל ההתקדמות המסחררת שאנו רואים בימים אלו בתחום הבינה המלאכותית. בינות מלאכותיות עוזרות לנו לפתח מודלים רפואיים מתקדמים יותר ולהבין טוב יותר את המערכות הביולוגיות של הגוף. הן מסייעות בפיתוח ועיצוב חלבונים ואנזימים שיכולים להשפיע על תאים בודדים ועל רקמות שלמות. הן כבר הדגימו יכולות של בניית חומרים חדשים עם תכונות ייחודיות ומלהיבות. בקיצור, הבינה המלאכותית עומדת להזניק קדימה את כל התחומים המדעיים, והרפואה לא תישאר מאחור. בשלב מסוים נצליח לעצור את ההזדקנות, וכשזה יקרה – זה יקרה גם בזכות אקספרייז ותשומת הלב הציבורית שהיא משכה לתחום הזה, עוד בזמן בו מעטים חשבו עליו ברצינות.

לחיים!


[1] את התוצאות המלאות של הסקר אפשר למצוא בדו”ח The Future of Longevity ששחררה אקספרייז ב- 2019

[2] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK532461/

[3] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3266830,00.html

[4] https://assets-us-01.kc-usercontent.com/5cb25086-82d2-4c89-94f0-8450813a0fd3/e98c4a7b-a2a5-4929-a2fd-5649bb947a08/XPRIZE%20Healthspan%20Preliminary%20Competition%20Guidelines_V1.0.pdf

עוד בנושא באתר הידען: