המוח
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שיתוף פעולה בין שתי חוקרות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט חושף כי שחרור מקומי של דופמין בקליפת המוח המוטורית הוא מפתח מרכזי לרכישת מיומנויות מוטוריות חדשות
- הטכניון
- תגובה אחת
חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר חדש בעכברים מצביע על כך שהמוח יוצר עותקים מרובים של זיכרונות, מה שמאפשר לו לווסת את השינוי שלהם לאורך זמן
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
יצירתיות היא תפקוד מוחי ייחודי. פגיעה מקומית במוח כתוצאה משבץ יכולה להוביל לשינויים ביכולת היצירתית—גם חיוביים וגם שליליים. תגלית זו מציעה כי ניתן לצמצם את הבסיס הנוירולוגי של יצירתיות.
- מכון ויצמן
מחקר בעכברי שדה בתנאים המדמים סביבה טבעית, חושף את האסטרטגיות השונות המשמשות נקבות וזכרים ביצירת היררכיות חברתיות
- ד"ר רועי צזנה
תחרות חדשה לעצירת ההזדקנות עם פרסים של 101 מיליון דולרים
- הטכניון
- תגובה אחת
במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים. בחולי האלצהיימר המשפחתי, מנגנון ההצטברות ברור היות וישנו קשר נסיבתי בין המוטציות לבין זהות החלבונים הפגומים. במחלה האקראית, לעומת זאת, סיבת הצטברות החלבונים
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
התקדמות משמעותית לקראת רפואה מתואמת אישית בתחום הפסיכיאטריה, בעזרת קסדה המעוררת גירוי אלקטרומגנטי של המוח.
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת
- יורם שורק
- 3 תגובות
ג' תוהה: איך זה שהזמן לפעמים עומד מלכת ולפעמים הוא רץ?
- אבי בליזובסקי
- 14 תגובות
המדענים הצליחו לנבא התנהגות פוליטית רק על ידי הסתכלות בסריקה של המוח ב-fMRI ופורסם בכתב עת מדעי מחמיר -PNAS
- אוניברסיטת בר אילן
- אין תגובות
תאי גזע שמקורם בשליה מסוגלים להגיע אל רקמות פגועות במוחם של מכורים לסמים ולהניע בהן תהליך שיקום. הטיפול החדשני עשוי לפתור את אחד האתגרים הקשים ביותר בתחום הגמילה: הקושי של
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
מחקר חדש מקשר בין מחזור יומי בטמפרטורת המוח ושרידות אחרי פגיעה מוחית טראומטית
- אתר המדע The Conversation
- תגובה אחת
ליתר דיוק ירידה קוגניטיבית כמו זו המתרחשת בין גיל 50 לגיל 70, שהיא גם שוות ערך לעשר נקודות IQ
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
- יורם שורק
- 2 תגובות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
- מכון ויצמן
מדעני המכון איתרו מולקולה שנדבקת באופן בלתי-הפיך לחלבון התורם להתפתחות גידולים ממאירים. ממצאיהם עשויים להוביל ליצירת תרופה חדשה לסרטן
- האוניברסיטה העברית
חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח.
- אבי בליזובסקי
- 8 תגובות
מאמר חדש של ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מציע הסבר מאחד לשינויים הפיזיולוגיים המצטברים וההתנהגות החברתית של בני האדם מאז הופעת האדם לפני כשני מיליון
- אוניברסיטת חיפה
- 3 תגובות
"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם
- האוניברסיטה העברית
שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
- יורם שורק
- אין תגובות
הטור על הקשר בין אבולוציה לרגשות הביא את אבי להקשות "למה אנחנו נבוכים?"
- זיו עדאקי
- 3 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 5 תגובות
- יורם שורק
- 13 תגובות
- יורם שורק
- 3 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
- אוניברסיטת בר אילן
- 2 תגובות
- האגודה למלחמה בסרטן
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
- מכון ויצמן
- 3 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 10 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 12 תגובות
- עופר בן-חורין
- תגובה אחת
- אוניברסיטת בן גוריון
- תגובה אחת
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 7 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 2 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- תגובה אחת
- אוניברסיטת בר אילן
- תגובה אחת