התערבות מוחית יכולה לשפר הבנת הנקרא בקרב בוגרים עם לקות למידה

מחקר חדש של אוניברסיטת בר-אילן מוכיח כי מספיקה גרייה חשמלית אחת כדי לשפר יכולות

ד"ר שי מנשה , פוסט דוקטורנט במעבדה של פרופ' נירה משעל באוניברסיטת בר אילן .צילום: פרופ' נירה משעל
ד"ר שי מנשה , פוסט דוקטורנט במעבדה של פרופ' נירה משעל באוניברסיטת בר אילן .צילום: פרופ' נירה משעל

הפרעת למידה היא מהפרעות ההתפתחותיות המאובחנות ביותר בילדות. הפרעת למידה ספציפית (Specific learning disorder), או בשמה הידוע יותר- לקות למידה- יכולה לבוא לידי ביטוי באחד (או יותר) משלושת התחומים הבאים: קושי בקריאה, קושי בכתיבה או קושי במתמטיקה (American Psychiatric Association, 2013). מחקרים מדווחים על שכיחות של 4-9% בליקויי קריאה ו- 3-7% בליקויים במתמטיקה. בהתאם למחקר בקרב ילדים בכיתות ג' וד' בגרמניה נמצא שבנים מראים קשיים רבים יותר באיות מאשר בנות בעוד שבנות מראות יותר קשיים במתמטיקה מאשר בנים. יתר על כן, מחקרים גנטיים התנהגותיים מספקים עדויות לכך שלהפרעות קריאה ומתמטיקה יש גורם גנטי משותף. קושי בקריאה מוביל לקשיים בהבנת הנקרא. הבנת הנקרא חיונית ליכולת לרכוש השכלה ומקצוע ולהשתלב באופן מועיל בחברה. היום סוברים שהמקור להפרעה הוא מוחי והוא אינו תלוי בחסכים הקשורים לסביבה או להוראה.

בעוד שהטיפולים המוצעים כיום ללקויי למידה ממוקדים בהוראה מתקנת חקרנו לראשונה במעבדה לשפה ומח של פרופ' נירה משעל בבית הספר לחינוך בבר אילן בעבודת הדוקטורט של יוסי ארנרייך אפשרות לשפר את הבנת הנקרא על ידי עירור הפעילות המוחית. יותר ויותר מחקרים מראים שגרייה מוחית חשמלית באזורים מוחיים ספציפיים יכולה לשפר את התפקוד השפתי והקוגניטיבי. בעזרת שימוש במכשיר לגרייה חשמלית של המח (transcranial Direct Current Stimulation-tDCS) בנינו תכנית התערבות שבה משתתפים קיבלו גרייה חשמלית חלשה באמצעות שתי אלקטרודות שהוצמדו לראשם. הזרם החשמלי ניתן בעוצמה נמוכה ולא מורגשת, והוא כוון לאזור קדמי של המח (prefrontal cortexׂ). ראה תמונת סטודנט מהמעבדה עם האלקטרודות המונחות.

מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של גרייה מוחית חד פעמית (ניסוי 1) וסדרה של פגישות (ניסוי 2) על הבנת הנקרא בקרב בוגרים עם או בלי לקות למידה. בניסוי הראשון השתתפו 41 בוגרים עם לקות למידה ספציפית ו40 וקוראים תקינים בגילאים 18-29. המשתתפים התבקשו לענות על מבדק של הבנת הנקרא בשתי פגישות: בפגישה הראשונה בדקנו את הבנת הנקרא שלהם כאשר המשתתפים קיבלו גרייה חשמלית אמיתית (אקטיב) ובפעם השניה גריית פלאסבו (גרייה מדומה ללא חשמל) במשך 20 דקות. המשתתפים לא ידעו מתי הם מקבלים גרייה אמיתית ומתי גריית פלאסבו. התוצאות היו מעודדות: בוגרים עם לקות למידה שיפרו את הבנת הנקרא שלהם באופן מובהק כאשר קיבלו גרייה אמיתית בעוד שאלו שקיבלו גריית פלאסבו לא שיפרו. לקויי למידה שקיבלו גרייה אמיתית שיפרו את הבנת הנקרא שלהם מרמת הבנה התחלתית של 66% (לפני הגרייה) ל 79% אחרי הגרייה, כלומר שיפור של 20%. כאמור, לא חל שיפור אצל לקויי למידה שקיבלו גרייה מדומה. באופן דומה, התקבל שיפור גם אצל מבוגרים קוראים תקינים, אם כי השיפור קטן יותר: מרמת הבנה התחלתית של 84% לרמת הבנת הנקרא של 90% (אחרי הגרייה החשמלית). כמו כן, השיפור בהבנת הנקרא של קבוצת הלקות למידה היה גדול יותר לעומת השיפור שנצפה אצל בוגרים קוראים תקינים.

בניסוי השני השתתפו 30 משתתפים עם לקות למידה (גילאים 18-19) . המשתתפים הגיעו לסדרה של חמש פגישות (יום אחרי יום) ומילאו מבחן הבנת נקרא לפני ואחרי הגרייה. מחצית המשתתפים קיבלו גרייה חשמלית אמיתית ומחציתם גריית פלאסבו. בדומה לניסוי הראשון, התוצאות הראו גם הפעם שגרייה חשמלית הניתנת לבוגרים עם לקות למידה משפרת את הבנת הנקרא. הבנת הנקרא של אלו שקיבלו גרייה אמיתית השתפרה משמעותית (מרמה של 71% ל 90% ). כלומר, הן גרייה חד פעמית והן סדרה של מפגשים הניבו תוצאות דומות בביצוע של המשתתפים עם לקות למידה במבחן הבנת הנקרא.

המחקר הראה לראשונה כי הן גרייה חשמלית חד פעמית והן גרייה חשמלית מתמשכת באזור מוחי קדמי משפרת את הבנת הנקרא של בוגרים עם לקות למידה וקוראים תקינים. האזור הקדמי (באונה הפרונטלית) של המח מעורב במגוון תפקודים קוגניטיביים גבוהים כגון תפקודים ניהוליים, זיכרון עבודה, קבלת החלטות. אזור זה מספק תשתית נוירולוגית אינטגרטיבית לתפקודים מוחיים גבוהים כפי שנדרש במהלך הבנת הנקרא. המחקר פותח את האפשרות להציע פרוטוקול טיפולי לבוגרים עם הפרעת למידה ספציפית עם לקות בהבנת הנקרא. יש לציין שהשימוש במכשיר אפשרי למבוגרים בלבד. יש צורך במחקר המשך כדי לבחון את טווח הזמן שבו התערבות זו נשארת אפקטיבית. מחקרים נוספים דרושים כדי לבחון את יעילות הכלי בשיפור תפקודים לקויים נוספים.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. בין 66% ל79% יש שיפור של 13% (שהם אומנם 20% מ66% אבל עדיין מבלבל)

  2. גריה חשמלית מזערית או בשמה טיפול בנזעי חשמל משמשת לטיפול בהפרעות תנועה ונוירופסיכיאטריות ובדכאון קליני כבד. עם זאת היא נתפסת כמאיימת. מפחידה, אימת כל מה שטפטפו לציבור במשך מאה פלוס השנים האחרונות. מכות חשמל , קשירות ומפה למיטת העינויים הדרך קצרה בדימיון.
    אם הטיפול ממריץ את האונה הקדמית הלא שהוא יכול להחליף ריטלין להפרעות קשב שנובעות מחוסר המרצה של האונה הקדמית. מעניין לקרוא למה מיוחס השינוי בהבנה, לריכוז, לתפקודים ניהוליים או לפרופיל קשבי ניהולי משופר? בהחלט יהיה מעניין וכנראה לא יהיה רלוונטי מתחת לגיל מסויים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן