סיקור מקיף

חוקרי חלומות מ-MIT הצליחו לתקשר ישירות עם מוחו החולם של אדם ולהשפיע על תוכנו

מכשיר בשם ‘דורמיו’ (Dormio) מקדם את חקר החלומות לרמה חדשה. המכשיר לא רק מסייע בתיעוד דיווחי חלומות, אלא מכוון חלומות לנושאים מסוימים * דורמיו מתַקְשר ישירות עם מוחו החולם של אדם ומשפיע על תוכנם של חלומותיו,” אומר רוברט סטיקגולד, מנהל המרכז לשינה ולקוגניציה במרכז הרפואי בית ישראל בדיקונס, מסצ’וסטס

 מכשיר בשם 'דורמיו' (Dormio) מקדם את חקר החלומות לרמה חדשה. המחשה: Helen Gao, MIT

מכשיר בשם ‘דורמיו’ (Dormio) מקדם את חקר החלומות לרמה חדשה. המחשה: Helen Gao, MIT

חקר החלומות נכנס לעידן המודרני בדרכים מרגשות, וחוקרים מהמכון הטכנולוגיה של מסצ’וסטס וממכונים אחרים יצרו קהילה שמקדישה עצמה לקידום התחום, לביסוס הלגיטימציה שלו ולהרחבתו הלאה לעבר אפשרויות מחקר נוספות.

במאמר חדש, חוקרים מקבוצת “ממשקים גמישים” (Fluid Interfaces) מ”מעבדת המדיה” (Media Lab) הציגו שיטה חדשנית בשם “מדגרת (אינקובציית) חלומות ממוקדים” (Targeted Dream Incubation). הפרוטוקול הזה, המיושם באמצעות שילוב של יישומון ומכשיר לביש ובו חיישן למעקב שינה, לא רק שעוזר לתעד דיווחי חלומות, אלא גם מנחה את החלומות לנושאים מסוימים באמצעות חזרה על מידע ממוקד בתחילת השינה, וכך מאפשר שילוב מידע זה לתוך תוכן החלומות. שיטה זו להדגרת/להנדסת חלומות והטכנולוגיה הנלווית לה, הם כלים המשמשים בניסויים בשליטה בחלומות ומרחיבים את הדרכים שבהן אפשר לחקור כיצד חלומות משפיעים על רגשות, על יצירתיות, על זיכרון ומעבר לכך.

את המאמר “דורמיו: מכשיר להדגרת חלומות ממוקדים” ערכו במשותף החוקר המוביל של המחקר אדם האר הורוביץ (Adam Haar Horowitz) ופאטי מיי (Pattie Maes), פרופסור לאמנויות המדיה והמדעים, שהיא גם ראש קבוצת “ממשקים גמישים”. מחברים נוספים של המאמר הם טוני ג’ קנינגהאם (Tony J. Cunningham), פוסט-דוקטורנט במרכז הרפואי בית ישראל דיקונס ובבית הספר לרפואה של הרווארד ורוברט סטיקגולד (Robert Stickgold), מנהל המרכז לשינה ולקוגניציה במרכז הרפואי בית ישראל דיקונס ופרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של הרווארד.

מחקרי מוח קודמים של חוקרים מומחים כמו סטיקגולד, שעוסקים בשינה ובמדעי הקוגניציה, הראו שהיפנוגוגיה (השלב הראשוני ביותר של השינה) דומה לשלב REM מבחינת גלי המוח והחוויה; אולם, שלא כמו בשלב REM, אנשים יכולים לשמוע קול בשלב ההיפנוגוגי, בעודם חולמים.

“שלב זה של התודעה הוא הזייתי, גמיש ומגוון,” אומר האר הורוביץ. “זה כמו להגביר מעט מצב שבו המחשבות שלנו נודדות ולהפוך אותו לנמרץ יותר – כשתחושות חדשות דוחפות ומושכות אותנו כאילו גופנו צף ונופל, מחשבותינו נכנסות ויוצאות משליטה במהירות.”

כדי ליישם את הפרוטוקול ולהפוך את הכוונת החלומות אפשרית, צוות בין-תחומי במעבדת המדיה עיצב ופיתח את “דורמיו”, מכשיר למעקב שינה, שיכול לשנות חלומות באמצעות איתור השלב ההיפנוגוגי והשמעת אותות קוליים המבוססים על מידע פיזיולוגי, שמתוזמנים לרגעים מדויקים במעגל השינה. עם ההתעוררות, התוכן המונחה שהופיע בחלומות של אדם יכול לשמש אותו כדי להשלים משימות, כגון, כתיבת סיפור, משימה יצירתית, ואפשר להשוות תוכן זה באמצעות ניסוי לתוכן המחשבה בעירות.

“דורמיו מקדם את מחקר החלומות לרמה חדשה, הוא מאפשר יצירת קשר ישיר עם מוחו החולם של אדם והשפעה על התוכן הממשי של החלומות שלו,” אומר סטיקגולד. “הפוטנציאל של דורמיו להגברת הלמידה והיצירתיות, פשוטו כמשמעו – פותח את הראש.”

מחקר ההרצה הראשון של צוות מעבדת המדיה באמצעות דורמיו הראה הנדסת חלומות והרחבת יצירתיות אצל שישה אנשים, והוצג ב- alt.CHI בשנת 2018. כמה וכמה מדענים פנו לצוות החוקרים והביעו עניין בשכפול ניסוי השליטה בחלומות. בקשות אלו הובילו לסדנה ראשונה להנדסת חלומות, שנערכה במעבדת מדיה בינואר 2019. את הסדנה ארגנו מיי, האר הורוביץ וג’ודית אמורס (Judith Amores), מקבוצת ממשקים גמישים, ומישל קאר (Michelle Carr) חוקרת אורחת מהמעבדה לשינה ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטת רוצ’סטר. הסדנה קיבצה יחדיו רבים מחוקרי החלומות המובילים בעולם לסיעור מוחות בנושא טכנולוגיות חדשות ללימוד חלומות, לתיעודם ולהשפעה על תוכנם. בין באי הסדה היו גם חלוצי התחום, והם: דידרה בארט, ביורן ראש, קן פאלר וסטפן לברז’ (Deirdre Barrett, Bjorn Rasch, Ken Paller, and Stephen LaBerge).

בעקבות השיחות שנערכו בסדנה והטכנולוגיות שהוצגו בה יצא לאור גיליון מיוחד על הנדסת חלומות בכתב-העת Consciousness and Cognition, מיי, האר הורוביץ, אמורס וקאר שימשו עורכים אורחים.

“עד כה, היה חקר השינה והחלום מוגבל למעבדות שינה אוניברסיטאיות והיה יקר מאוד ומסורבל, גם לחוקרים וגם לנבדקים שהשתתפו בניסויים,” אומרת מיי. “קבוצת המחקר שלנו נרגשת להשיק טכנולוגיות חדשות, קומפקטיות וזולות לחקר שינה ולהתממשקות לחלומות, ובכך לפתוח הזדמנויות לעריכת מחקרים רבים יותר ולאפשר עריכת ניסויים בתנאים טבעיים. מעבר לתועלת לחוקרים, לעבודה הזאת יש פוטנציאל להוביל לפיתוח טכנולוגיות מסחריות חדשות, שיאפשרו ליצור התערבויות שישפיעו על ההירדמות, על איכות שינה, על יצירת זיכרון מבוסס שינה ועל למידה.

המחקר עצמו הוא מרכזי לתזת העבודה של האר הורוביץ ב”תכנית לאמנות המדיה והמדעים”. בשנה האחרונה, הוא ערך מחקר חלומות מקיף יותר, שבו השתתפו 50 נבדקים, ששכפל והרחיב את תוצאות המחקר הקודם.

“הראינו שהדגרת חלומות נקשרת ליתרונות בביצועים בשלושה מבחני יצירתיות, על פי ממדים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד,” מצהיר האר הורוביץ. “חלימה על נושא מסוים, נראה שיש לה יתרונות לאחר השינה, למשל, בביצוע משימות יצירתיות הקשורות לנושאים הללו. אין זה מפתיע לאור עדויותיהם של דמויות היסטוריות, כגון, מארי שלי וסלבדור דאלי, שיצירתיותם באה להם בהשראת חלומותיהם. ההבדל הוא שאנו מייצרים את החלומות הללו, המועילים ליצירתית, במכוון ובאופן ממוקד.”

מכשיר דורמיו משופר נבנה עתה, וכן פלטפורמות לניתוח ולהזרמת נתונים, יישומון iOS ללכידה ולהזנה של שמע, ויישומון רשת ללכידת שמע, לאחסונו ולהזרמתו. הפלטפורמות הניידות והמקוונות הללו מאפשרות לשתף את השיטה במגוון טכנולוגיות קוד פתוח.

כמה אוניברסיטאות אחרות החלו במחקרים הקשורים לדורמיו, ובהן, אוניברסיטת דיוק, בוסטון קולג’, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת רוצ’סטר ואוניברסיטת שיקגו.

למאמר המדעי

להודעה של MIT

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. הכתיבה נורא לא ברורה. צריך לפרט פחות על המשתתפים ויותר על התוכן – לא הצלחתי להבין מה בדיוק הם עשו ואיך. פשוט הקריאו לנבדקים הנחיות? מה כאן הממשק הישיר למוח? היה כדאי לפרט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.