בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה זה אומר לגבי פייזר, החיסון וגם ועדת הלסינקי. ד"ר רועי צזנה עושה סדר
מחקרים עדכניים בנייצ'ר ובסיינס ניסו לבדוק את הסוגיה, רק שרבים שוכחים שסגר הוא רק מוצא אחרון ולכן התייחסות אליו כאל פתרון נפרד מטעה את מקבלי ההחלטות ומשרתת את תומכי תיאוריות הקונספירציה
אני רוצה לספר לכם היום איך כלכלת ההתנהגויות הורסת את הדמוקרטיה. כפי שראינו בשבוע שעבר בהסתערות על בניין הקפיטול בוושינגטון זה סיפור עגום, אבל אעשה
ברשומה הזו אספר על שלוש התפתחויות המופלאות בהנדסה גנטית מהשנה האחרונה. כולן, אגב, הן תוצר של טכנולוגיית הנדסה גנטית משוכללת כל-כך שאנחנו עדיין מנסים להבין מה קצה היכולת שלה. והמשמעות היא שההתפתחויות האלו הן רק קצה הקרחון, ואחריהן יבואו עוד רבות אחרות
שנת 2020 עברה חלפה לה, והנה נכנסנו ל- 2021, וכולם רוצים לדעת מה יהיו ההתפתחויות והתחזיות הטכנולוגיות לשנה החדשה. אנחנו עומדים פשוט לחוות את אותו הדבר – אבל יותר
חוקרים פיתחו אלגוריתם המכונה ART – Automated Recommendation Tool. ארט קיבל שפע עצום של מידע אודות מכלול החלבונים בתא, וכתוצאה יכול היה לחזות כיצד שינויים באותם חלבונים ישפיעו על החומרים שהתא אמור ליצור
אם יצטרכו לבחור את הפיתוח המדעי הבולט של שנת 2020 זה יהיה ללא ספק חיסון מבוסס mRNA. ד"ר רועי צזנה מסביר
לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי, הוא לא מכיל חומרים ביולוגיים, לא גורם לעיקור, כל טכנולוגיה היתה פעם חדשה, והפינות שעוגלו עבור זירוז החיסון לא היו בתחום הרפואי אלא בבירוקרטיה * ד"ר רועי צזנה עונה לחששות אלה ונוספות העולות בידי מתנגדי חיסונים וקנו אחיזה בציבור
תיאוריות רבות הוצעו בעבר – ועדיין מוצעות – כדרך להסביר את תופעת ההזדקנות. בשנים האחרונות התווספה אליהן תיאוריה חדשה שמסבירה את ההזדקנות. לכאורה, אין בכך שום דבר חדש, אלא שממש בשבוע האחרון התפרסם מחקר מרתק שהדגים לראשונה כיצד ניתן להסב אחורנית את ההזדקנות ברקמות שעברו טיפול מתאים
ד"ר רועי צזנה מסביר את חשיבות הפיתוח של חוקרי גוגל שהצליחו לפתח בינה מלאכותית שיכולה להבין איך חלבונים מתקפלים
אם תגיעו בזמן הקרוב לנס ציונה (ובהנחה שלא יהיה סגר), אל תוותרו על הביקור במסעדה החדשה – The Chicken ("התרנגולת"). לא רק שתוכלו לקבל שם
והנה השאלה: חשבו על צריכת המשאבים השנתית של מדינות. האם בארצות הברית – מדינה מפותחת לכל הדעות – צריכת המשאבים השנתית ירדה, עלתה, או נשארה אותו הדבר בעשרים השנים האחרונות?
מחקר חדש שנערך על יותר מ- 5,000 חולי COVID-19 בעיר יוסטון שבטקסס, הראה שנגיף הקורונה צובר מוטציות גנטיות. אחת מאותן מוטציות הפכה אותו למדבק יותר,
חוקרים מ-UCLA צופים שינויים דרמטיים בפריון, בנישואין ובתפקידי מגדר בעולם הפוסט-קורונה
סופר המד"ב וויליאם גיבסון מסביר כיצד פתאום נגמר לנו העתיד דווקא כשהטכנולוגיה טסה מהר
פרופ' מיצ'ו קאקו, פיזיקאי וסופר, חוזה את הגלים הבאים של הטכנולוגיה, שיואצו כשחוק מור יתמוטט – בעתיד הקרוב התבונה המלאכותית והננוטכנולוגיה ישנו את חיינו, ובעתיד
מקצועות רבים שדרושה בהם יצירתיות יוחלפו בעתיד הקרוב על ידי תבונה מלאכותית. מה ייעשו אלו שהמקצועות שלהם יהיו לא רלוונטיים? יעבדו במקצועות חדשים
צוללות וכלכלת הוופי: איך סופרי מדע בדיוני חזו (ועדיין חוזים) את העתיד
כך מגלה סקר של CITE Research/Dassault Systèmes שהוכן לקראת תערוכת CES שהתקיימה בתחילת החודש בלאס וגאס
כך אומר ארז ליבנה, מדען, יזם וחוקר עתידים ומייסד חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines בראיון לאתר הידען
משרד התחבורה האמריקני הודיע שעשר מדינות בארצות-הברית ישתפו פעולה עם הממשל הפדרלי ועם חברות פרטיות, במטרה להתחיל להשתמש ברחפנים למטרות שונות. ההתמקדות הראשונית תהיה בהפעלת
כנס iNNOVEX2018 יקיים לראשונה בישראל פאנל אינטראקטיבי שיחזה כיצד ייראו חיינו בשנת 2030; יכלול עשרות מפגשי אחד על אחד בין חברות בינלאומיות גדולות לבין חברות
שמעתם בוודאי על רכבים חשמליים – אותן חיות מוזרות המתחילות להופיע בכבישים. אבל אולי לא ידעתם כמה הם חשובים לעתידנו – וכמה הם קרובים לחדירה
הנה עשר נקודות בנוגע לרחפנים שכדאי שתדעו עליהן, כי הן מצביעות על הדרך בה העתיד יתגבש
העלאת תכולת המוח שלנו למחשב היא כנראה משימה בלתי אפשרית. אבל לצורך הדיון: מה תעשו לו יתאפשר הדבר?
