מערכת נוירומורפית סינית עם יותר משני מיליארד נוירונים מדמה מוח של מקוק, עוקפת מגבלות יצוא באמצעות חדשנות ארכיטקטונית — ומשלבת מדעי המוח, בינה מלאכותית וגאופוליטיקה
המאמר הבא נכתב על-ידי בינה מלאכותית, ונערך על ידי. אני בכל זאת מפציר בכם לקרוא אותו ולהחליט אם אהבתם או לא. בסוף המאמר גם אסביר בדיוק איך גרמתי לבינה המלאכותית לכתוב אותו, ומה למדתי בתהליך על הכתיבה ועל יכולות הבינה המלאכותית.
הקדמה
בחדר שקט וצונן במעבדה אחת באוניברסיטת ג'ג'יאנג, מתחוללת מהפכה. במקום שרתים רועמים, ניצבים שם 15 שרתים דקיקים בארונות צנועים, שצריכת החשמל הכוללת שלהם אינה עולה על זו של מייבש שיער ביתי. ובכל זאת, במערך השקט הזה מורץ מוח שלם: "קוף דרווין" (Darwin Monkey), המכונה בפי יוצריו "ווּקוֹנג" (Wukong), על שם מלך הקופים המיתולוגי.
בראש המיזם עומד פרופסור פאן גאנג, מנהל המעבדה ודמות מוערכת בצומת שבין בינה מלאכותית וממשקי מוח-מכונה. הוא האחראי להקמתו של ווקונג: מחשב הבנוי מלמעלה מ-2 מיליארד נוירונים וירטואליים ויותר מ-100 מיליארד סינפסות (כלומר, חיבורים בין הנוירונים). על פי מדדי הצוות, זהו המחשב דמוי-המוח, או "נוירומורפי", הגדול בעולם.
וכולו מוקדש למטרה אחת: לחקות את מוחו של קוף מקוק.
מדוע שמוסד מחקר סיני מוביל, בעיצומה של "מלחמת שבבים" עולמית, יקדיש משאבים אדירים לשחזור מוח של פרימאט? התשובה היא סיפור שמצביע על שני עתידים שונים. זהו סיפור שמעורבים בו גאון מתבודד מקאלטק, החיים החברתיים המורכבים של קופים, ומהלך חדש ונועז שאמור לערער את העליונות הטכנולוגית העולמית של המערב.
הכופר מקאלטק
כדי להבין את מהפכת קוף דרווין, יש לחזור ארבעה עשורים אחורה לקמפוס של קאלטק (CalTech) בקליפורניה, שם פרופסור קארבר מיד החל לערער תחת המוסכמות הקיימות בתחום המחשוב. מיד, פרופסור בעל שם מקאלטק ודמות מרכזית במהפכת המיקרו-אלקטרוניקה, הגיע לתובנה מהפכנית: אנו בונים מחשבים באופן שגוי מיסודו.
בארכיטקטורת פון-נוימן הקלאסית, קיימת הפרדה ברורה בין המעבד לזיכרון. כל אחד מהם פועל בנפרד, והנתונים מועברים בין האחד לשני כל העת. שינוע הנתונים המתמיד הזה יוצר פקק תנועה, שנקרא גם "צוואר הבקבוק של פון-נוימן". וכמו שפקקים עובדים בכבישים, גם צוואר הבקבוק הזה מבזבז זמן ואנרגיה.
מיד הבין שהמוח פועל אחרת. במוח, הזיכרון והעיבוד שזורים זה בזה. כל נוירון והסינפסות שלו עושים את שני הדברים במקביל: הם גם מאחסנים וגם מעבדים מידע. זו אחת הסיבות ליעילות המדהימה של המוח, הפועל בהספק של נורה עמומה (כ-20 ואט), ועדיין מצליח להגיע להישגים שמותירים מאחור מחשבי-על.
הרעיון של מיד היה לתכנן שבבים בדמותו של המוח. הוא התייחס לטרנזיסטורים כהתקנים אנלוגיים שמדמים נוירונים (תאי עצבים) ולא כמתגים דיגיטליים. זו הייתה לידתו של המחשוב הנוירומורפי, מלשון "נוירו" שהוא עצב, ו- "מורפה" שהיא צורה. מטרת המחשוב הנוירומורפי? להטמיע במחשבים את עקרונות המוח: מקביליות, סובלנות לתקלות, הסתגלות ויעילות אנרגטית.
כדי להוכיח את טענתו, מיד ותלמידיו בנו התקנים דמויי-מוח, כמו "רשתית סיליקון" שעיבדה מידע חזותי ישירות על החיישן, ו- "שבלול סיליקון" שעיבד צליל. אחת המורשות המסחריות הבולטות של עבודתו נולדה בחברת Synaptics. החברה, תוך שימוש במומחיות שנצברה במחקר נוירומורפי, פיתחה את משטח המגע (touchpad) שהפך לסטנדרט במחשבים ניידים. עבודתו של מיד הוכיחה שאפשר לפתח פתרונות הנדסיים אלגנטיים לבעיות באמצעות למידה מהביולוגיה.
פרויקט ווקונג מקדם גישה זו בדיוק, באמצעות ניסיון לחקות את המבנה הייחודי של מוח הקוף בשבבים סיליקוניים.
בלב המכונה נמצא שבב דרווין 3, שפותח בשנת 2023 על ידי אוניברסיטת ג'ג'יאנג ומעבדת ג'ג'יאנג (גוף הממומן על ידי האוניברסיטה, הממשל המחוזי ועליבאבא). כל שבב תומך ביותר משני מיליון נוירונים מבוססי פולסים (Spiking Neural Networks – SNNs), הפועלים באופן חסכוני ביותר באנרגיה.
ההישג הגדול של הצוות הוא ברמת המערכת. הבעיה המרכזית בבניית מחשבים כאלה אינה רק השבב הבודד, אלא ביכולת לשלב מאות מהם למערכת אחת מתפקדת. הצוות פתר זאת באמצעות ארכיטקטורת חיבורים חדשנית, והיכולת לארוז של 64 שבבים על פרוסה (wafer) אחת, ומערכת הפעלה חדשה בהשראת המוח, המנהלת משימות באופן מושכל על פני המארג העצבי. ההתקדמות אינה רק בחומרה, אלא ביכולת לארגן אותה.
בזירה העולמית, התוצאה ברורה. במשך שנים, התחום הובל על ידי מערכות כמו TrueNorth של IBM (שבב עם מיליון נוירונים) ומערכות Loihi של אינטל. באפריל 2024, Hala Point של אינטל, עם 1.15 מיליארד נוירונים, הוכרזה כמערכת הגדולה ביותר. "קוף דרווין", עם למעלה מ-2 מיליארד נוירונים, כמעט הכפיל את הקיבולת ותפס את ההובלה.
אבל למה דווקא קוף? מי מרוויח בכלל מהרצת מוח של קוף במחשב?
פרדוקס הפרימאטים
לפני חמש שנים הציג צוות המחקר הסיני בהתרגשות גדולה את "עכבר דרווין": מחשב נוירומורפי עם 120 מיליון נוירונים. מאז התקדמנו קצת. קצת מאד.
מוחותיהם של קופי מקוק מותאמים לפתרון בעיות חברתיות מורכבות. הם חיים בקבוצות היררכיות גדולות, והישרדותם תלויה בניווט בסבך של בריתות ויריבויות. לשם כך, הם פיתחו כלים קוגניטיביים מתוחכמים: הם יכולים לעקוב אחר מבט, לייחס כוונות לאחרים, ואף להפגין חוש צדק ראשוני והתנהגות פרו-חברתית. הם מפגינים גם גמישות קוגניטיבית, כמו היכולת לעבור בין משימות, ולהבין איך צלילים ותמונות מקושרים ומשפיעים זה על זה.
מוח העכבר פשוט יחסית, עם 120 מיליון נוירונים בסך הכל. מוח האדם גדול בהרבה, ומכיל 86 מיליארד נוירונים. אנחנו עדיין רחוקים מהיכולת להריץ מוח אנושי על שבב. אבל מוח המקוק? הוא נמצא במקום טוב באמצע, עם סדר גודל של 2 מיליארד נוירונים. הוא מורכב מספיק כדי להפגין יכולות קוגניטיביות מתקדמות, אך עדיין ניתן למימוש באמצעות הטכנולוגיה הנוירומורפית של ימינו. הוא מהווה גשר חיוני בין מודלים פשוטים לאתגר האולטימטיבי: הרצת המוח האנושי במכונה.
אפילו הרצת מוח הקוף במחשב יכולה להוביל להישגים גדולים במדע. בניית סימולציה עובדת של מוח כזה הופכת אותו מקופסה שחורה למערכת שקופה, שניתן לתפעל ולצפות בה. כך ניתן למדל מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, ולחשוף מטרות חדשות לטיפול, תוך צמצום הצורך בניסויים פולשניים בבעלי חיים.
עבור מדעי המוח, ווקונג מאפשר לצפות בדינמיקה של מוח מורכב שלם בזמן אמת, דבר שהיה בלתי אפשרי בעבר. חוקרים יוכלו להריץ סימולציות של מוחות בעלי חיים שונים (כמו נמטודות, דגי זברה, עכברים ומקוקים) כדי לבחון השערות על למידה, זיכרון וקבלת החלטות, וכן למדל מחלות כמו אלצהיימר וסכיזופרניה, במטרה למצוא טיפולים חדשים.
עבור בינה מלאכותית, ווקונג מציע פתרון לבעיית צריכת האנרגיה העצומה של מודלי למידה עמוקה. ווקונג אינו צורך יותר חשמל ממכשיר מטבח פשוט. יעילות זו היא תכונתו החשובה ביותר לעתיד הבינה המלאכותית. הארכיטקטורה בהשראת המוח מבטיחה גם אינטליגנציה גמישה יותר. מערכות נוירומורפיות בנויות כך שיוכלו להסתגל לחוויות חדשות בזמן אמת, בניגוד למודלי AI קונבנציונליים הדורשים אימון מחדש יקר. יכולת זו חיונית ליישומים ברובוטיקה ובמחשוב קצה, כמו רכבים אוטונומיים וחיישנים לבישים. צוות ג'ג'יאנג כבר הדגים זאת על ידי הרצת מודל שפה גדול דמוי-מוח של חברת DeepSeek הסינית על ווקונג, לביצוע משימות כמו פתרון בעיות מתמטיות והיגיון.
שני העתידים הללו אינם נפרדים; הם יוצרים לולאת משוב. החיפוש אחר AI טוב יותר יאלץ מהנדסים להתעמק במדעי המוח, והכלים שהם יבנו יאפשרו למדעני המוח להבין טוב יותר את המוח הביולוגי. ווקונג אינו רק כלי לשני התחומים, אלא הזרז להתמזגותם לדיסציפלינה מאוחדת של הנדסת מערכות חכמות. ואולי אפילו הנדסת מוחות חכמים.
באופן היסטורי, הנדסת הבינה המלאכותית ומדעי המוח התקדמו במסלולים מקבילים. פרויקטים כמו ווקונג כופים התכנסות: כדי לבנות מכונה דמוית-מוח, המהנדסים חייבים לאמץ את עקרונות הנוירוביולוגיה. המכונה שהם בונים הופכת בתורה לכלי החזק ביותר שיש למדעני המוח לחקור את אותם עקרונות. זהו מעגל המזין את עצמו, המאיץ את ההתקדמות בשני התחומים בו-זמנית.
אבל יש לו משמעויות גדולות עוד יותר – מהסוג שיכולות לערער את יחסי הכוחות הבינלאומיים בין המזרח והמערב.
מהלך חדש על לוח השחמט הגדול
מחשב ווקונג פועל בשקט, אבל אפשר לשמוע את הגלים שהוא עושה הרחק-הרחק, עד עד למסדרונות השלטון בבייג'ינג ובוושינגטון.
במשך עשור, סין מנסה להגיע להסתמכות עצמית ולהפגין מנהיגות טכנולוגית עולמית. מדיניות כמו "תוצרת סין 2025", למשל, הזרימה מאות מיליארדי יואן לתעשייה המקומית בניסיון לייצר מוליכים למחצה כדי להפחית את התלות בטכנולוגיה זרה.
יש רק בעיה אחת: האמריקנים ממש לא רוצים להניח לסין להתחזק יותר מדיי.
בשנים האחרונות ניסו האמריקנים למנוע מסין לקבל גישה לכלים קריטיים למחשוב מתקדם. הם עצרו את הייצוא של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים (כמו של Nvidia), או של מכונות לייצור מתקדם של שבבים, ובכך יצרו צוואר בקבוק שנועד להגביל את כוח החישוב של סין.
וכך התניעו הסינים את פרויקט "קוף דרווין", כדי לחקור חזית חדשה בבינה מלאכותית.
במקום לנסות להתחרות ישירות בייצור השבבים המתקדם ביותר, סין מבצעת מהלך צדדי. כוחם של שבבים נוירומורפיים נובע מהמבנה הייחודי שלהם, ולא מניסיון לייצר דווקא את הטרנזיסטורים הקטנים ביותר. לכן, ניתן להפיקם בתהליכי ייצור ישנים שהאמריקנים פחות מוטרדים לגביהם, כמו ליתוגרפיית אולטרה-סגול עמוק (DUV).
על ידי מיקוד בחדשנות ארכיטקטונית – בחיקוי מוח הקוף בשבב נוירומורפי – הצוות הסיני יצר מערכת מובילה בעולם תוך עקיפת הסנקציות האמריקאיות.
הם לא מנסים לטפס על אותו סולם כמו האמריקנים ושאר העולם. הם בונים את הסולם כולו מחדש.
מאמץ זה הוא חלק מדחיפה רחבה יותר למערך חומרה מקומי לבינה מלאכותית, שאינו תלוי בטכנולוגיות מערביות. ענקיות כמו Huawei מפתחות שבבים חלופיים, ופרויקט ווקונג, הבנוי על שבב דרווין 3 המקומי, הוא חוד החנית המחקרי של תנועה זו. אם סין תצליח לבנות מערכת AI תחרותית על בסיס נוירומורפי, היא עשויה לכתוב מחדש את כללי התחרות העולמית.
ואם סין תצליח, אז היא זו שאולי תטיל את הסנקציות הבאות על ייצוא ידע ומוצרים למערב. אולי.
הקפיצה הדרוויניסטית הבאה
פרופסור פאן גאנג מתאר את "קוף דרווין" כעוד צעד במסע ארוך. קוף דרווין נסמך על "פרדיגמת חישוב חדשה" שתשמש "בסיס חישובי חדש לפיתוח בינה מלאכותית".
ולא, לא רק של קוף. אני מזכיר שהפרויקט נקרא על שם דרווין. הוא התחיל בעכבר, התפתח לקוף ו… הצעד הבא נראה מובן מאליו. כמה שנים יעברו עד שנוכל להריץ מוח אנושי מלא על גבי שבבים נוירומורפיים?
אבל השאלה עצמה עשויה להטעות, מכיוון שהיא מניחה שהמוח האנושי הוא גולת הכותרת של האינטיליגנציה. אולי אנחנו צריכים לחשוב נועז יותר.
החוקרים הסיניים שמאחורי קוף דרווין בנו מכונה שמבוססת על הארכיטקטורה של הביולוגיה אך מחשבת במהירות של סיליקון. הם יצרו, למעשה, צורה היברידית של אינטליגנציה.
נראה ברור שהסינים – או האמריקנים, או כל אחד אחר – יצליחו להריץ בבוא היום גם מוח אנושי במערכת נוירומורפית. זו צריכה כבר להיות הנחת היסוד. אבל מה הם יריצו לאחר מכן? מה יהיה האתגר הגדול הבא, אחרי שהם יריצו את האדם במכונה?
אם תרשו לי להיות פואטי, זו עשויה להיות יצירת מוח-העל: ארכיטקטורה של מוח שאינו אנושי, ואפילו אינו קיים עדיין בטבע. מוח שיהונדס ויפותח בפעם הראשונה על-ידי בני-אדם, ויוכל לעשות דברים שהם לא יכלו לחלום להצליח לבצע בעצמם.
או אז נראה מין חדש של אינטליגנציה, שנולד מהתמזגות של תודעה ומכונה.
אלו יכולות ותובנות חדשות יצוצו, כאשר נבנה מערכת בעלת יעילות של מוח אנושי, ועם יכולות של מוח-על?
מה יקרה כאשר מכונה שנבנתה בדמותה של תודעה, תתעלה לבסוף על המקור?
את התשובה אולי נגלה כבר בעשור הקרוב.
אז מה עשיתי כאן?
את המאמר, כאמור, כתבה בינה מלאכותית. ספציפית, מדובר בג'מיני 2.5-פרו דיפ ריסרץ'. נתתי לה פרומפט מורכב מאד, שהורה לה לקחת את המאמר על "קוף דרווין", ולכתוב מאמר חדש בסגנון של כתבי מדע פופולרי. לשם כך הסברתי לה שעליה לזהות את החוקרים שמאחורי קוף דרווין, לאסוף מידע אודותיהם, לאסוף מידע אודות התחום כולו, להבין את מלוא ההקשר, לפענח איזה סיפור אנושי אפשר לספר כאן, ואז לעשות זאת.
אחרי חמש דקות בערך, קיבלתי את התוצאה הראשונית: מאמר באנגלית באורך של 3,600 מילים. דרשתי מדיפ ריסרץ' לעבור מחדש על המאמר שכתב, לקצר אותו ולכתוב אותו מחדש בעברית. את התוצאה העברתי דרך שאילתא חדשה בדיפ ריסרץ', בה ביקשתי ממנו לוודא את נכונותן של כל הקביעות במאמר הקיים, כולל האנשים המוזכרים בו.
הלכתי להכין לעצמי ארוחת בוקר, ועד שחזרתי – המאמר בעברית כבר היה מוכן, כולל התיקונים של ההזיות המעטות שהתגלו.
אבל הייתה בעיה: הוא לא היה מוצלח.
כל חלק במאמר בפני עצמו היה מעניין, אבל החלקים לא התחברו ביחד בצורה הגיונית ומוצלחת. המאמר היה בערך ברמה של טיוטא ראשונה, שנכתבה על-ידי עיתונאי מדע מוכשר בתחילת הדרך. הוא כתב מעניין, אבל הוא לא זיהה את הנקודות החשובות באמת, והוא לא עיצב את הסיפור לפיהן.
ואז נכנסתי לעסק בעצמי.
במשך ארבעים דקות, על השעון, ערכתי את המאמר מחדש. לפעמים שכתבתי משפטים מחדש. לפעמים פסקאות שלמות. פה ושם החלטתי שתת-פרק שלם פשוט אינו רלוונטי לסיפור הגדול יותר – ומחקתי אותו בלי רחמים. השחזתי, מירקתי ושייפתי. התוצאה הסופית הייתה מאמר של 1,600 מילים שפרסמתי כאן, ואני מאמין שהוא טוב יותר באופן משמעותי מהמקור.
מה למדתי מכל התהליך?
קודם כל, שאפשר להשתמש בבינה המלאכותית בצורה חכמה וזהירה כדי לכתוב מאמרים מרשימים ומעניינים. אבל במקביל, שהמנועים עדיין מתקשים ביצירת הסיפור השלם והגדול יותר. זה לא מחסום שאי-אפשר לשבור, ולמעשה אני משוכנע שבעזרת יצירת 'צוות הסוכנים' הנכון, אפשר יהיה לעשות צעדים גדולים למטרה הסופית של כתיבת מאמרים ארוכים ומצוינים.
הדבר האחר שגיליתי – שלא במפתיע – הוא שהיה כאן חיסכון משמעותי בזמן. בסך הכל השקעתי שעה בערך מזמני, כדי להפיק מאמר שהיה דורש ממני שלוש שעות לפחות לכתוב ולערוך בעצמי.
אבל האם אמשיך לכתוב בדרך זאת?
אולי.
בתחילת דרכי ככותב, הייתי בעיקר לוקח ידיעות לעיתונות באנגלית, מתרגם אותן לעברית וכותב בסוף מה המקור. לאחר כמה חודשים של 'כתיבה' שכזו, התחלתי להרגיש מספיק בטוח בעצמי כדי לערוך את הידיעות לעיתונות. הייתי מתרגם אותן לעברית, ואז שואל את עצמי מה הסיפור הגדול באמת כאן, והאם המדע מוסבר היטב. הייתי מוסיף חלקים, מעביר פסקאות ומשפטים ממקום למקום, עד שהייתי מרוצה מהתוצאה. ועל הדרך, גם למדתי להכיר את התחום טוב יותר, כי הייתי צריך להסביר אותו לעצמי.
וכשהשתפרתי עוד יותר? אז התחלתי לכתוב בעצמי. לגמרי בעצמי. וזה קשה, אבל מאד מספק. אבל קשה. ובעיקר – דורש הרבה מאד זמן ומאמץ.
כאשר ערכתי את המאמר הנוכחי, הרגשתי כאילו אני חוזר לימי עריכת הידיעות לעיתונות. התפקיד שלי היה למצוא את הסיפור המשמעותי בתוך הכתיבה של 'מישהו' שאינו יודע לספר סיפורים טוב כמוני. ועדיין, למדתי להבין מה קרה כאן ולמה זה חשוב ומיוחד. ועל הדרך, הפקתי מאמר איכותי בחלק קטן מהזמן שהיה נדרש לי בעבר.
אני עדיין לא בטוח האם אמשיך לכתוב עם בינה מלאכותית. זו התלבטות שאני נאלץ להתחבט בה מול עצמי. הדבר היחיד שאני יכול להבטיח הוא שלפחות בזמן הקרוב, אשים דיסקליימר שיבהיר במפורש מה הייתה מעורבות הבינה המלאכותית בתהליך הכתיבה.
ביבליוגרפיה
- Darwin3: a large-scale neuromorphic chip with a novel ISA and on-chip learning – Oxford Academic, accessed on August 10, 2025, https://academic.oup.com/nsr/article/11/5/nwae102/7631347
- Chinese researchers unveil world's largest-scale brain-like computer Darwin Monkey, accessed on August 10, 2025, https://www.globaltimes.cn/page/202508/1339961.shtml
- China’s ‘Darwin Monkey’ could change how AI learns and processes information, accessed on August 10, 2025, https://timesofindia.indiatimes.com/etimes/trending/chinas-darwin-monkey-could-change-how-ai-learns-and-processes-information/articleshow/123205457.cms
- China Unveils Darwin Monkey, the First Brain-Like Supercomputer With 2 Billion Neurons, accessed on August 10, 2025, https://www.eweek.com/news/china-darwin-monkey-ai-supercomputer/
- Science-China – News Gateway, accessed on August 10, 2025, https://swissinnovation.org/newsSHA/web/2020/04-200903-ea
- Carver Mead – Wikipedia, accessed on August 10, 2025, https://en.wikipedia.org/wiki/Carver_Mead
- Carver A. Mead, 4th Frontiers of Knowledge Award in Information and Communication Technologies, accessed on August 10, 2025, https://www.frontiersofknowledgeawards-fbbva.es/galardonados/carver-a-mead-2/
- Synaptics – Wikipedia, accessed on August 10, 2025, https://en.wikipedia.org/wiki/Synaptics
- Synaptics' Founders Were Pioneers in Machine Learning, accessed on August 10, 2025, https://www.synaptics.com/company/blog/machine-learning-pioneers
- Zhejiang University has built the world's largest brain-like computer, with 2 billion neurons, close to the size of a macaque brain, and capable of running DeepSeek – EEWorld, accessed on August 10, 2025, https://en.eeworld.com.cn/mp/QbitAI/a405220.jspx
- World's Biggest Neuromorphic Computer Can Run Deep Learning – EE Times, accessed on August 10, 2025, https://www.eetimes.com/worlds-biggest-neuromorphic-computer-can-run-deep-learning/
- Gang PAN | Professor | PhD | Zhejiang University, Hangzhou | ZJU | College of Computer Science and Technology | Research profile – Page 2 – ResearchGate, accessed on August 10, 2025, https://www.researchgate.net/profile/Gang-Pan/2
- Large-scale neuromorphic computing systems – PubMed, accessed on August 10, 2025, https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27529195/
- Development of social systems neuroscience using macaques – PMC – PubMed Central, accessed on August 10, 2025, https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC6117490/
- Tolerant and despotic macaques show divergent temperament but similar theory of mind, accessed on August 10, 2025, https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rstb.2024.0121
- U.S. Cold War-style blockades on AI chips disrupt global tech innovation and market order_Embassy of the People's Republic of China in the United States of America, accessed on August 10, 2025, http://us.china-embassy.gov.cn/eng/zggs/202502/t20250220_11559140.htm
- Breaking the Circuit: US-China Semiconductor Controls – Foreign Policy Research Institute, accessed on August 10, 2025, https://www.fpri.org/article/2024/09/breaking-the-circuit-us-china-semiconductor-controls/
DUV lithography systems | Products – ASML, accessed on August 10, 2025, https://www.asml.com/en/products/duv-lithography-systems
