אפליקציה חדשה מאפשרת להורים לבחור את עובריהם

"כל העוברים מתפתחים היטב במעבדה." הודיע לנו הרופא. "נבחר שניים מהם, ונשתיל אותם בימים הקרובים."

"איזה עוברים?" שאלה אשתי – הצד הרציונלי יותר של המשפחה.

הוא מצמץ. 

"אלו מהם שנראים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לשרוד את ההריון." אמר.

"אבל יש כמה כאלו." היא התעקשה. "אז איך תבחר איזה שניים? אתה יכול לתת לנו את אלו שעמידים יותר למחלות? או שאולי יש להם סיכוי גדול יותר להתפתח לילדים עם IQ גבוה יותר? או שלא יתקרחו בגיל צעיר?"

"היי!" התנגדתי, אבל היא רק טפחה על ידי בחיבה.

"ושלא יהיו נמוכים." הדגישה. "אני אוהבת אותם גבוהים."

אם השיחה הזו נשמעת לכם דמיונית, ובכן, אתם צודקים. היא לא התקיימה מעולם. אבל בזכות פיתוח חדש של חברה בשם "גנומיקה גרעינית" – Nuclear Genomics – היא עשויה להפוך למציאות חיינו החדשה. החברה מציעה לראשונה לזוגות את היכולת לבחור את העוברים שלהם, אבל רק בתנאי שמדובר בהפריית מבחנה, או "הפריה חוץ גופית".

הפריות חוץ-גופיות נועדו לאפשר לנשים להרות גם במקרים בהם קיימת בעיה פיזית במערכת הרביה של אחד מבני-הזוג. לפעמים ספירת הזרע נמוכה מדיי, או שקיימת חסימה כלשהי בחצוצרות, או כל בעיה אחרת. במקרים אלו, תורם האב את זרעו, והאמא את ביציותיה – ואלו מופגשים ביחד 'במבחנה'. הזרעים מפרים את הביציות, ואלו מתחילות להתפתח לעוברים זעירים. אל דאגה: לא מדובר בעוברים עם מוח, לב ונשמה. בשלב הזה הם רק מורכבים משמונה תאים בערך, וכל הגודל של אותו 'עובר' הוא בקושי זה של ראש סיכה.

המודל העסקי של "גנומיקה גרעינית" מסתמך על כל שלא כל הביציות מתפתחות לעוברים בהצלחה. מכיוון שכך, הרופאים אוספים לעיתים קרובות מספר דו-ספרתי של ביציות מהאם, ומנסים להפרות את כולן. ואם הצליחו בכך, הרי שהם יכולים להיוותר עם החלטה לא-פשוטה: איזה מתוך אותם חמישה, עשרה, או אפילו עשרים עוברים, יזכו להמשיך להיריון המלא?

הרופאים מקבלים את ההחלטה הזו באמצעות התבוננות באותם עוברים, ומנסים להחליט איזה מהם נראה 'בריא' ו- 'שלם' יותר, ולפיכך בעל סיכוי טוב יותר לשרוד את ההיריון כולו. במקרים בהם יש חשש לפגם גנטי, הם יכולים אפילו לבחון איזה מהעוברים אינו נושא את המוטציה הבעייתית, ולהשתיל רק אותם ברחם. אבל אלו תהליכים פורמליים ומסודרים, שכמעט ואינם מערבים את ההורים. בכל מקרה, העוברים אינם נבררים לפי הגנטיקה שלהם, אלא במצבים קיצוניים ומסכני-חיים.

חברת "גנומיקה גרעינית" משנה את המצב הזה לגמרי. החברה מלווה את ההורים שבחרו לעשות הפריית מבחנה, בוחנת את הגנטיקה של העוברים ומציגה את התוצאה להורים בצורה ברורה על מסך המחשב. מילולית: ההורים מקבלים טבלה צבעונית, בה הם יכולים לתת שם זמני לכל עובר, ולראות את התכונות שהוא צפוי לפתח כילד וכמבוגר, בהסתמך על הגנטיקה שלו.

באיזה תכונות מדובר? בקיצור: מה שתרצו. רוצים ילד בלונדיני עם עיניים כחולות? אתם יכולים לברור את העוברים לפי הגנים שקובעים את צבע העיניים והשיער. מעוניינים בילד שגבוה יותר בחמישה או עשרה סנטימטרים מהממוצע? אפשר לסנן גם לפי זה. אולי דווקא בילד נבון יותר חשקה נפשכם? תוכלו לבחור את העוברים עם הפוטנציאל הגדול ביותר ל- IQ גבוה.

והכל בממשק נוח לשימוש, המתאים לכל אדם. אם אתם מצליחים להתמודד עם הממשק של וולט ולהזמין את המנה שלכם, תוכלו להזמין גם את הילד המושלם עבורכם.

כנראה.

"גבירתי," קטע הרופא את שטף הדיבור של אשתי. "את מבינה שכל ההבטחות של החברה הזו הן סטטיסטיות בלבד, נכון?"

אשתי הרימה גבה. "אז הם לא יכולים לזהות גנים שמעלים משמעותית את הסיכוי למחלות לב בגיל צעיר?"

"הם… כנראה יכולים." הודה הרופא. "אבל – "

"ולאלצהיימר בגיל צעיר? לסיכון מוגבר לסרטן? לסוכרת?" 

"כנראה שכן," אמר שוב, "אבל זה כשמדובר בגן בעייתי אחד. בהרבה מאד מקרים, מחלה או מצב פיזיולוגי מתבטאים כתוצאה מהשילוב של מספר גנים ביחד."

"והם בודקים את כל הגנים הללו?" התעקשה אשתי. 

"ובכן, כן," ניסה הרופא לענות, "אבל הציון שהם נותנים לפי השילוב עדיין אינו ודאי. מדובר ב- "דירוג סיכון פוליגני", כלומר כזה שמסתמך על מספר רב של גנים, לפי ניתוחים סטטיסטיים מורכבים שהחברה מבצעת. הם לא יכולים להבטיח לך ילד שיהיה חסין לסרטן!"

"אני לא מעוניינת בילד חסין לסרטן." אמרה אשתי בענייניות. "אבל אשמח לילד שיהיה קצת יותר עמיד לסרטן. ולאלצהיימר. ולסוכרת. ושיהיה לו סיכוי קצת יותר גדול להיות אינטיליגנטי. מה רע בזה? אני אמא שלו – אני רוצה שיהיה לו טוב."

אחת הביקורות שמוטחות ב- "גנומיקה גרעינית" היא שהם לא יכולים לעמוד מאחורי ההבטחות שהם מספקים. קיימות תכונות שהן תוצר של שילוב של גנים רבים ושונים, והסטטיסטיקה והמזל עדיין לוקחים חלק בתוצאה הסופית. זוג הורים שמעוניין בילד בעל אינטיליגנציה גבוהה, עלול להתאכזב כשיגלה שהילד הוא בעל מנת משכל ממוצעת לגמרי.

הייתי מתחבר יותר לטענה הזו אם "גנומיקה גרעינית" הייתה באמת מתחייבת בפני ההורים שהיא תספק להם בוודאות ילד עם תכונות אלו ואלו. אבל לא כך הדבר. נראה ש- "גנומיקה גרעינית" מדברים במונחים סטטיסטיים בלבד. עובר מספר 2 צפוי להיות בעל מנת משכל גבוהה יותר בחמש נקודות, לעומת עובר מספר 3. ולעובר מספר 3 יש סיכוי נמוך יותר בחמישה-עשר אחוזים ללקות ב- ADHD, אבל לפחות יש סבירות גבוהה שיהיה גבוה יותר בחמישה סנטימטרים מחבריו לכיתה.

אז בסדר: אי אפשר לדעת בוודאות איך ייצא הילד. אבל למה לא לפחות לנסות לכוון לתכונות שיתנו לו (כנראה) חיים נוחים יותר?

"גבירתי," התייאש הרופא, "אני מבקש שתביני מה משמעות הבחירות שלך! את בוחרת בילד אחד על פני האחרים!"

"לא," אמרה אשתי בשלווה. "הם אפילו לא ילדים בשלב הזה. בקושי גושי תאים קטנים. אני לא בוחרת בין ילדים, אלא מתמקדת בפוטנציאל שאני רוצה שיהיה לילד שלי."

"אבל את הורגת את האחרים!"

"אלו גושי תאים." חזרה אשתי על דבריה. היא מהנדסת, שתהיה בריאה. אין לה סנטימנטים. "אני הורגת יותר תאים כשאני מגרדת את העור. והעוברים האחרים היו מושמדים בכל מקרה, או נשלחים למחקר רפואי."

"ומה אם כולם יבחרו כמוך?" התעקש הרופא. "יחליטו שהם רוצים רק את הילדים החכמים ביותר?"

לרעיון של "גנומיקה גרעינית" יכולות להיות גם השלכות שליליות, כמובן. אם הציון שהם מעריכים אינו מדויק, הרי שהם עלולים להמליץ לשמר דווקא עוברים עם בעיות גנטיות, למשל, או עם נטיה לבעיות נפשיות. אבל החשש הזה רק מדגיש את הפוטנציאל – לטוב ולרע – בשירות שהם מציעים. אולי אפשר לכל היותר לחייב את "גנומיקה גרעינית" לעמוד למבחן הרגולטור. כלומר, שגופי בריאות יצטרכו לבחון את האלגוריתמים לפיהם החברה מספקת את ההנחיות שלה.

בעיה אחרת היא שנשים עלולות להרגיש מחויבות לבצע הפריות חוץ-גופיות כדי להגדיל את סיכויי ילדיהן להצליח בעולם החדש. אחרי הכל, כשכולם מסביבן בוחרים את ילדיהם בפינצטה, מהם סיכוייו של ילד 'אקראי' להצליח? אבל לא נראה שהפריות מבחנה פוגעות במישהו. ואם זה המצב, ואם למשפחות נשמרת הזכות להחליט בעצמן על הדרך בה ילדיהן יופרו וייוולדו, מי אנו שנגיד להן שהן טועות? 

אשתי שתקה לרגע, כששקלה את דברי הרופא. הוא דיבר בקול רם, והמילים הדהדו בחדר.

"מה אם כולם יבחרו כמוך? אם אנשים יחליטו שהם רוצים רק את הילדים החכמים ביותר?"

לבסוף, היא משכה בכתפיה. 

"אני יכולה," אמרה, "לחשוב על צרות גדולות מאלו."

עוד בנושא באתר הידען: