סיקור מקיף

ההבדל האבולוציוני בין אדם לשעון

אם היינו מוצאים שעון באמצע השממה, היינו משוכנעים שמישהו יצר אותו והניח אותו שם. מדוע, אם כן, כשזה מגיע לבני אדם, אנחנו מניחים שנוצרנו בצורה אקראית בידי הברירה הטבעית ולא באמצעות התכנון התבוני של אלוהים?

השעון שרועי ריסק על הדולומיטים
השעון שרועי ריסק על הדולומיטים
את בטוחה שכדאי להמשיך?" התנשפתי.

אשתי הסתובבה אליי. התכווצתי כשראיתי את הברק בעיניה. "אנחנו כבר כמעט בפסגה. רק עוד קצת והגענו!"

"בסדר, בסדר," רטנתי, "אבל אני לא מבין מה כל כך מיוחד בלטפס על הדולומיטים. רק עצים ומדרונות. אפילו אינטרנט אלחוטי אין כאן!"

"תפסיק לקטר," הגברת חזרה לטפס. "הנוף מלמעלה יהיה שווה את זה."

וכמו תמיד – היא צדקה. אוויר הרים צלול כיין קידם את פנינו כשעברנו את העיקול הבא, ומתחתינו נפרשו הרי הדולומיטים: מאות מטרים של צלילות תלולות, עמקים וזיזי סלעים. רחוק מתחתינו יכולנו לראות את ארובות הבתים שבכפר ואת גגותיהם האדומים, אך אנו עמדנו גבוה מעל לציוויליזציה, סביבנו טבע בתולי, ירוק ומבהיק. מעולם לא היה נוכח שם אדם. את זאת ידענו בכל לבנו.

"מה זה?" שאלה אשתי, התכופפה, והרימה חפץ קטן. קרני השמש ריצדו ונשברו על המתכת הזהובה.

בחנתי את החפץ בסקרנות. "זה שעון, אהובת לבי. שעון זהב."

"שעון? מה עושה כאן שעון? אנחנו הראשונים שהצליחו לטפס על הפסגה הזאת!"

משכתי בכתפיי. "את יודעת שאני לא אוהב להגיד שאמרתי לך, אבל… אמרתי לך שלא היה שווה לטרוח."

פניה העידו על סערת רגשות: אכזבה, כעס, בלבול, ולפתע – הקלה.

"אני יודעת איך הוא הגיע לכאן." הצהירה. "הוא התפתח!"
"מה?" שאלתי.

"הוא התפתח. באבולוציה. נו, אתה יודע."

לטשתי בה את עיניי לרגע. היא מהנדסת אווירונאוטיקה וחלל ואני מגיע מתחום הביולוגיה. ידעתי את זה כשהתחתנתי איתה, אבל חשבתי שנצליח למרות הכול.

"אני לא חושב שהוא התפתח באבולוציה, מסתם לבי." ניסיתי לדבר על שכלה. "פשוט, לשעונים אין הורים בדרך כלל, ואחת מהדרישות הבסיסיות ביותר לאבולוציה היא שיהיו הורים שמעבירים את התכונות שלהם לצאצאים. זה בגלל שהם לא מתרבים. אין להם זכר ונקבה ושעונים קטנים. האדם יוצר אותם."

"אבל רגע," עצרה אותי, "אז למה תמיד אומרים ששעונים התפתחו כמו אנשים?"

"כי גם אנחנו מכונות מורכבות," הסברתי, "וכל אחד מהתאים בגוף שלנו, גם הוא מכונה מורכבת בפני עצמה. והכול התחיל בכומר פיילי לפני מאתיים שנה, שטען שכמו ששעונים מיוצרים על ידי גורם תבוני – האדם – כך גם אנחנו נוצרנו על ידי גורם תבוני – אלוהים. אפילו דרווין הכיר את הספר של פיילי בנושא, וקרא אותו כשהיה צעיר. זה היה כמו התנ"ך עבורו. הוא קיבל את מה שפיילי אמר בלי סייגים כמעט."

"אז מה קרה?" שאלה והתיישבה על סלע, מוכנה להרצאה שתיכף תבוא.

"הוא יצא למסע בכל העולם הידוע, על ספינת הביגל. כל המאובנים ובעלי החיים שהוא מצא שם גרמו לו להבין, אחרי כמה שנים טובות של ניתוח ומחשבה, שהיצורים החיים לא נוצרו בבת אחת, אלא שכולם התפתחו מאיזשהו אב קדמון, בדרך של ברירה טבעית.

מי שהתאים יותר לסביבה שלו הצליח להעמיד יותר צאצאים, והתכונות שלו הועברו לדור הבא, ובגלל זה האורגניזמים של היום מתאימים לסביבה שלהם כמו כפפה ליד. לציפורים יש כנפיים שמאפשרות להן לעוף, לג'ירפה יש צוואר ארוך שנותן לה להגיע לעלים הגבוהים על העצים, ולכולנו יש עיניים שמאפשרות לנו לראות."

"יש לך כאן קפיצה לוגית קטנה," אמרה משוש חיי. "הרי עיניים לא נוצרו בבת אחת. הן מורכבות מהרבה מאוד חלקים שונים: קרנית, רשתית, עדשה, החלק השקוף, תאים שקולטים את האור, עצבים שמעבירים את המסר למוח ועוד המון חלקים. כל אחד מהחלקים האלו לא עוזר בפני עצמו. אין טעם שתהיה שם עדשה אם אין תאים שקולטים אור, נכון? אז איך יכול להיות שעין כזאת תתפתח בהדרגתיות, אם כל צעד קטן לא מספק יתרון לבעל החיים עוד בדורו?"

"זה בדיוק מה שדרווין אמר," הסכמתי, "הוא שאל בעצמו – מה הטעם בחצי-עין? אבל מאז עשו הרבה מאוד מחקר, וגילו סוגים רבים מאוד של עיניים פרימיטיביות. אפילו ליצורים חד-תאיים, למשל, יש עיניים מאד בסיסיות, שמורכבות רק מחלבונים שקולטים אור. ככה האיאוגלינה, למשל, שהיא בערך בגודל של תא אנושי, יודעת לנוע למקום מואר שבו היא תוכל לעשות פוטוסינתזה ולהפיק אנרגיה.

ביצורים יותר מורכבים, כמו תולעים שטוחות, העיניים האלו כבר התחילו להיות מורכבות יותר, ונוצרה גומה שבתחתיתה נמצאים קולטני האור. הגומות האלו מאפשרות לתולעים להבין מאיזה כיוון מגיע האור וזה מאוד שימושי עבורן. השלב הבא היה כנראה כשהגומות התחילו להיסגר ולהשאיר רק חור קטן שדרכו ייכנס האור. ההתפתחות הזאת עזרה להגן על העין הרגישה והעניקה לאורגניזם יכולת טובה יותר להבחין בכיוון ממנו האור הגיע ואפילו לפענח צורות בסיסיות. אלו העיניים שאפשר למצוא היום אצל הנאוטילוס, שהיו קיימים כבר לפני מיליוני שנים."

"אז אתה אומר שלחצי-עין דווקא יש הרבה צדדים חיוביים." הרהרה אשתי בקול. מניחה את השעון בצד. "ואני מוכנה לקבל את זה, אבל משהו עדיין לא ברור לי."

"מה מטריד אותך, דוגית ללא משוט שלי?"

"אני מסכימה שכבר מצאו הרבה מאד שלבי ביניים של העין, אבל האם מישהו ראה פעם אבולוציה אמיתית של העין? או של כל איבר מורכב אחר?"

"לא," הודיתי, "לא של העין. בזמן האחרון היה מקרה אחד של לטאות שהועברו לאי אחר עם צמחייה שונה, ופיתחו תוך שלושים ושש שנים סוג של מסתמים במעיים שהאטו את מעבר המזון במערכת העיכול, כדי שהלטאות יספיקו לפרק את המזון הצמחי למרכיבי התזונה הבסיסיים שלו. אבל אני לא בטוח עד כמה באמת אפשר להתייחס למסתמים שכאלו בתור איברים מורכבים."

"אבל לא עקבו אחרי כל לטאה והצאצאים שלה, נכון?"

"לא, החוקרים פשוט העבירו את הלטאות לאי החדש וחזרו אחרי עשרות שנים לבדוק מה קרה איתן. אבולוציה בטבע אורכת הרבה מאד זמן והם לא רצו לבזבז כמעט ארבעים שנים על האי הבודד הזה. אבל לפי בדיקה גנטית, הלטאות הנוכחיות הן באמת הצאצאים של הלטאות המקוריות שהועברו לאי."

"אבל זו ראיה נסיבתית!" התווכחה האישה. "אין אף מחקר שבו עקבו אחרי כל היצורים והצאצאים ובדקו איך הם עוברים אבולוציה ומפתחים תכונות חדשות?"

"את צודקת," הסכמתי. "גם המדענים הבינו שחסרה כאן חתיכה בפאזל, ושצריך להשלים אותה כדי לתת אישוש מלא למדע האבולוציה. הבעיה היא שכמו שכבר אמרתי, אבולוציה לוקחת בין עשרות למיליוני שנים, וקשה לעשות ניסויים בקנה מידה כזה. אבל עדיין, יש מחקר שבו עקבו אחרי אבולוציה של איברים מורכבים. יש לו רק בעיה אחת: הוא נעשה על יצורים דיגיטליים."

"מה?!"

"יצורים דיגיטליים פשוטים, בתוכנת מחשב. כל היצורים התחילו באותה הדרך, כשהם יודעים רק לשכפל את עצמם, ומדי פעם נופלות טעויות בקוד הממוחשב שלהם – הם מקבלים אולי אות נוספת לקוד, או מאבדים אות שהייתה קיימת כבר, או לפעמים אפילו שורה שלמה של קוד. זה מאד דומה למוטציות שנופלות בקוד הגנטי. הכול אקראי לגמרי."

"ואיך זה מדמה את האבולוציה?" שאלה.

"עד עכשיו יש כאן שתי דרישות בסיסיות: היכולת להעמיד צאצאים עם התכונות של ההורים, וקוד גנטי-ממוחשב שיכול לעבור מוטציות. החוקרים הוסיפו תנאי נוסף שדימה את הברירה הטבעית. אחרי כמה מוטציות פשוטות יחסית היצורים הדיגיטליים התחילו לפתח פונקציות לוגיות פשוטות. למשל, הם יכלו לקרוא מספר. או לזכור אותו, או לקרוא שני מספרים ולזכור אותם. אלו פונקציות שנראות לנו פשוטות מאד, אבל היצורים הדיגיטליים היו צריכים לעבור כמה אלפי דורות של מוטציות לפני שפיתחו אותן.

כדי לעודד את היצורים, כל פונקציה לוגית שהם פיתחו הקנתה להם תמריצים שסייעו להם להשתכפל יותר בקלות. מה שקרה זה שברגע שיצור מסוים פיתח פונקציה לוגית, אפילו הפשוטה ביותר, הוא השתכפל בקצב מהיר יותר מחבריו ולכן כבש בסוף את כל ה… תוכנה. ובסוף היו אפילו יצורים שפיתחו את כל תשע הפונקציות הלוגיות האפשריות!"

"אבל הם השתמשו בהן למשהו?"

"זה החלק הכי מעניין," אמרתי. "הפונקציה הלוגית המורכבת ביותר הרשתה להם להשוות בין שני המספרים שהם קראו וזכרו. כדי שהיצורים הדיגיטליים יוכלו לפתח אותה באבולוציה, הם היו צריכים קודם לפתח לפחות חמש פונקציות לוגיות פשוטות יותר, והם באמת הצליחו לעשות את זה. הזנים הדומיננטיים באותה תוכנה היו אלו שפיתחו את הפונקציה הלוגית המורכבת, אחרי 16,000 דורות של מוטציות אקראיות, ותהליך של ברירה טבעית שנבע מתנאי התוכנה."

"אבל הם לא היו באמת חיים. בדיוק כמו השעון שמצאנו כאן!" היא ציינה.

"אני לא כל-כך בטוח," הרהרתי בקול. "השעון לא מעמיד צאצאים ואין לו קוד גנטי שעובר מוטציות. ליצורים הדיגיטליים יש קוד גנטי ממוחשב, הם מסוגלים להתרבות, הם עוברים אבולוציה שמקנה להם תכונות חדשות… מצידי זה מספיק כדי להגדיר אותם כיצורים חיים, בתוך המחשב לפחות."

התכופפתי והרמתי את השעון המוזהב.

"הגדולה האמיתית של המחקר הזה היא שהוא הראה שאפשר לקבל תכונות מורכבות מתוך אבולוציה אקראית, אם רק מכניסים את הברירה הטבעית לתוך העסק. החוקרים המשיכו את הניסוי רק במשך 16,000 דורות, ורק 3,600 יצורים חיו בכל דור."

השעון הקטן סירב להיפתח בתגובה ללחיצה על הכפתור. חלודה, כנראה. מי יודע כמה זמן הוא כבר כאן, מאז שנפל מכיסם של המעפילים הקודמים לפסגה?

"עכשיו תחשבי על המספר העצום של היצורים החד-תאיים והרב-תאיים שחיים על פני כדור הארץ: בערך עשר בחזקת חמישים, לפי חלק מההערכות. זה הרבה, הרבה, הרבה יותר ממספר הכוכבים בכל היקום הידוע לנו, או ממספר גרגרי החול בכדור הארץ. ותחשבי על כל מיליארדי השנים, ועשרות-מיליארדי הדורות של המוטציות שהיצורים האלו עברו עד לימינו אנו."

הטחתי את השעון בסלע. המעטפת הקשיחה נבקעה וגלגלי השיניים שהשתחררו התפזרו על הקרקע.

"בהשוואה למורכבות של העין, השעון הזה הוא משחק ילדים. אבל כל ההוכחות שיש לנו מראות שאיברים מורכבים יכולים להתפתח באבולוציה. גם בסימולציות ממוחשבות, וגם בעדויות שקיימות במאובנים וביצורים החיים כיום. זה הכוח של האבולוציה."

"לא היית חייב לשבור אותו." אמרה אשתי בנזיפה. היא התרוממה ומתחה איבריה. "מאד מעייף לצאת איתך לטיולים, אתה יודע?"

"אז אנחנו יכולים להישאר בבית מעכשיו?" שאלתי בתקווה.

"לא," היא הנידה בראשה. "זה המחיר שאני צריכה לשלם עבור טיול: כבר קיבלתי שלוש הרצאות בדרך למעלה ואני מוכנה לעמוד בכך. אבל יש לי רק בקשה אחת."

"מהי משאלתך, גבינית מתוקה שלי?"

"אתה יכול בבקשה לשתוק בדרך למטה?"

"אבולוציה דיגיטלית" ברשת

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

49 תגובות

  1. משתתף בצערך.

    לא קל לחיות עם אישה מעיקה כל כך שצריך להסביר לה בגיל שלה דברים שילדים בני 7 כבר צריכים לדעת.

  2. סהר:
    אכן – אני אנטי כל מערכת חוקים בלתי מוסרית – לא כל שכן – רצחנית.
    אני גם נגד שקרים וסילופי עובדות וטענתך בדבר העובדה שהתורה אינה מדברת על הבריאה היא שקר מוחלט.

  3. תגיד שאתה אנטי דתי וזהו ,
    ומה הבעיה באבולוציה וכיצד היא נוגדת את התורה?
    אם התורה לא מדבר כלל על הבריאה ,היא מדברת בכלליות כדי להגיע לתכלית אברהם ומורשתו .
    בקיצור ,לא הלך לך..

  4. אריק:
    פשוט לא הבנת את הבעיה.
    הרי טענת המדע היא שהיצורים האורגניים הם בסופו של דבר מוצרים מכניים הנדסיים שהוכנו בידי הטבע ללא עזרתו של מהנדס מתכנן וזה מה שמעורר את קצפם של אלה שרוצים להשאיר את אלוהים בתמונה.
    במילים אחרות – הדת עושה מראש את האבחנה שעליה אתה מדבר והבריאתנים תוקפים את המדע בניסיון להראות שיש סתירה בין העמדה המדעית (שהכל מכני הנדסי) לבין ההיגיון המעוות שלהם.
    להזכירך שכיום אנו מתקדמים יותר ויותר גם לקראת יצירה "מכנית הנדסית" של יצורים חיים.
    ראה למשל כאן (וזה רק אחד מהמקומות):
    https://www.hayadan.org.il/bacterial-cell-with-a-synthetic-genome-2105106/

  5. האנלוגיה בין שעון לבין בן אנוש מוטעית כבר בבסיס, יש לעשות הבדלה בין משהו מכני הנדסי לאורגניזם מכל סוג שהוא

  6. שתוק כבר אלוהים. לך תטפל בטרוריסטים שהורסים את שבראת. אבל מצד שני לא נראה לי שתצליח, אם אתה אחראי לכך שגם הטרוריסטים הם הבריאה שלך והם עושים את הפועל היוצא של מחשבותיך, אז אתה קודם כל אחראי לכך. אם אתה אחראי להרס של מה שבנית אתה בהחלט יישות מוזרה. אם כך הדבר בבקשה עזוב אותנו בשקט.

  7. כל היקום הוא רק טיפת זרע קטנה ,ברגע שתסיימו לחקור אותה תגלו את האלוהים שאחראי עליה ורק אז תתחילו לחקור את המחשבות שלי שיצאו לפועל ויצרו את המציאות האינסופית.
    והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע,רק אז תהיו בצלמי וכדמותי כי מלכתחילה כך עלה במחשבתי
    לילה טוב ילדי אהובי

  8. אולי. אולי באמת מישהו יצר את היקום (מה זה עולם? תגיד יקום). זה ממש לא מחייב שמישהו יצר את החיים בכדור הארץ.

    מצד שני, יש דברים שלא ניתן לכמת במספרים סופיים אלא ניתן לתאר אך ורק במונחים אינסופיים, לא חסרים כאלה. לכן מי אמר שליקום הייתה התחלה, שמישהו יצר אותו? (המפץ הגדול לא נחשב כי ניתן לומר שגם לפני היה משהו שיצר אותו).

  9. ל29: אולי, אבל לא על זה המאמר דן. לא באתי לומר שיש תורה או דברים כאלה, אמרתי שברור שמישהו יצר את העולם גם לפי מי שכתב את המאמר הזה.

  10. עד כמה שהבנתי העולם שיצרו במחשב, לא היה מכוון מטרה, אלא רק יצר תנאים לעותם יצורים להתפתח או שלא .. הם יכלו גם למות או לא להשתנות..
    גם השעון או כל המצאה טכנולגית וגם התפתחות בילוגית, סביר!(זאת מילת המפתח) שתיוצר תוך כדי התפתחות של צעדים קטנים יחסית , ולא בבת אחת.. כמו שלא סביר (אבל אפשרי) ש אדם, בן תרבות נידחת החייה בגונגל ומנותקת מהעולם המודרני, ימציא בבת אחת כור אטומי או מטוס או שעון דיגיטאלי. כלומרסביר ! שזה היה צריך להווצר בשלבים . אולי עם היו לי בחזקת עשרות מילינים של נסיונות זה היה קורה.. אבל זה היה פחות סביר.. כמו האנלוגיה אם הקופים המקלדים במקרה את המלחמה ושלום… רצף של רעיונות אקראיים אצל אנשים אקראיים, (סביר שצריך הרבה אנשים) יוצר "במקרה" מוצר טוב שמשמש כבסיס לרצף נוסף של רעיונות אקראיים אצל אנשים אקראיים, (סביר שצריך הרבה אנשים) כדי לשדרג את אותו רעיון/ מוצר כלומר כך מספיק אנשים מספיק זמן ותיצור רעיון חדש טוב.. פרסם אותו שמספיק אנשים ישמעו אליו , ומהם מספיק מהאנשים יחשבו על רעיונות לשידרוג, ומתוכם יהיו כמה רעיונות לשידרוג.. זהו אבולוציה, ברירה טבעית (פרסום , מספ אנשים, רעיון מספיק טוב, תחרות עם רעיונות אחרים והתנגדויות) והרעיון משתדרג.. לא חייבים בכלל ליצר את השעון כדי שהרעיון שלו יתגלגל, זה רק עוזר לפרסום (הפצה) והוכחת ה"טובות" שלו (כלומר כמה הוא טוב/שורד)
    זהו ..

  11. תיאוריות היחסיות נהגו ופורסמו על מנת להסדיר סתירות בין תיאוריות מתחומים שונים בפיסיקה. הן לא "הומצאו" כך יש מאין, למרות שההוכחות לנכונותן נמצאו שנים לאחר מכן. התיאוריות לא באו להסביר השערות שהועלו בדמיון ללא ביסוס במציאות.
    עם כל הכבוד ל"עתיקותו" של המין האנושי על פני האדמה, לא כל דבר שנאמר או נהגה שייך למציאות (או שהוא נכון).

  12. באותה מידה גם את תורת היחסות המציאו, ורק מספר שנים לאחר פרסומה באמת נמצאה כנכונה.
    הספק תמיד קיים, אבל הוא ממש לא שולל את נכונות או אי הנכונות הידיעות – בלי ***החקירה הנאותה***.
    מי קובע מה זה ביסוס ממשי? אתה? עד עכשיו מה שיודעים על האור זה רק כמה תכונות בסיס, אבל אף אחד לא מצליח לאמוד את מבנהו ולהסביר למה הוא מתנהג גם כמו גל וגם כמו חלקיק.
    ולגבי ההערכה המדעית, בחייך, תעיין בהיסטוריה המדעית מאז ניוטון.
    פעמים רבות בזמן שאסכולות רבות כיוונו לעבר תורה מדעית מסויימת הגיע איזה חוקר שגילה להם את כל היקום מחדש. כל תקופה בה טענו המדענים כי הם על סף סיום גיבוש תמונת מצב על אופן פעילות היקום – הדבר התברר בדיעבד כשגוי. פחות מ100 שנה עברו מאז מהפכה דומה, יש אנשים זקנים יותר מזה. תחושות האדם לגבי טבע הדברים זהו התחום של אמונות האדם, ולא של המדע.

    הגישה זאת לא שונה בהרבה מאותה גישה של אמונה באלוהים, והפקרת יסוד מרכזי בחקירת טבע היקום – הטלת ספק וראש פתוח. דבקות עיוורת וצרות אופקים יכולים להופיע גם בחוקרים המדעיים, ואז כבר לא ברור אם המטרה היא מציאת אמיתות קיום או הוכחת אמונות שגיבשו בתחום המדעי.
    אני אומר את זה בתור מי שפיזיקה היא אחת מהאהבות בחיי.

  13. אלכס,
    אני חוזר ומדגיש: אפשר להמציא כל דבר (כולל מפלצת הספגטי המעופפת), אולם אם אין ביסוס ממשי ולא תופעות מוחשות ולא כל עדות תומכת אחרת שאפשר להצביע עליה – כי אז אין בידך כלום וזו רק פנטזיה.
    מעבר לכל זאת, החשיבה המדעית התקדמה במשהו מאז גילוי הגלים האלקטרומגנטיים, ואפשר להעריך באופן מדעי מה סביר ומה לא והיכן לחפש את העדויות הנחוצות.

  14. יגאל ג (33)
    כמו כל נושא חקירה, יש להתייחס למערכת המכילה אותו, וכמו כן לשיטת החקירה.
    בנושא שכזה אין החקירה האמפירית בלבד יכולה לפתור את העימות (ולא בהכרח לענות על השאלה),
    שכן טועני הנגד לא בהכרח מבטלים את התחום האמפירי אלא טוענים לתחומים נוספים בהם ניתן לחקור אודות אלוהים וכמוהו, ואילו האלה מנגד קובעים כי רק החקירה האמפירית היא הנחשבת – והעימות נמשך. צריך להתייחס לכך שאמנם החקירה האמפירית היא מרכזית בחיים המודרניים אך היא לא התחום "המדעי" היחיד – מדעי החברה ומדעי הרוח, אותם המדעים ההומניים לא תמיד חופפים באופן מלא את המדעים האמפיריים, ובכל זאת נחשבים לחלק אינטגרלי מהבנת העולם. חקירה באמצעים אלה בנוסף לחקירה בכלים האמפיריים יכולה לקדם את הנושא המדובר.

    כמו כן, יש להתחשב במגבלות העומדות לרשות האדם בחקירתו את כל מושאיו. אילו הקביעה הייתה שרק המושאים הניתנים לחישה האנושית – הם הקיימים, אזי לא היו קיימים גלי רדיו, הקול לא ניתן להסבר וביקוע גרעיני היה רק מושג מפוצץ שלא אומר כלום. האדם בנה כלים להתגבר על מגבלותיו הפיזיות, ולמדוד מעבר לתחום החקירה הטבעי של האדם. במידה זהה ובהסתברות לא מבוטלת יכולה להיות האפשרות כי עוד לא בנינו את המכשיר הבא שכן יכול לחוש את האל.

    ודבר אחרון, בעת חקירת נושא, יחד עם הגבלת השיטה – גם התשובה המתקבלת יכולה להפגם ולא להתפרש כהלכה. אם היו אומרים שרק הראיה האנושית יכולה לחוש את הגלים אלקטרומגנטיים – אזי שוב, התחומים החתוכים בהכרח לא היו מתקבלים כשייכים לקבוצה זאת, על אף שהיום זה נשמע מצחיק. צריך לאמוד את טיב המושא הנחקר ולהתאים את שיטות החקירה, ולא בהכרח להתייחס לשיטה אחד ככלל היחידי.

    כל האמור הנ"ל מספק מספר אפשרויות גם לפתרון המקרה הכביכול המגוחך אותו הצגת. לך תדע, עם מחקר נכון אולי אף באמת תמצא אותו. מה שבטוח, שבלי מחקר נאות לא תקבל תשובה נאותה ונכונה, אלא את רק את התשובה שאתה רוצה לקבל.

  15. אלכס (32),
    אתה יכול להמציא מרחבים/ממדים/תחומים כאוות נפשך ולקבוע מה שתרצה לגביהם (כן אלוהים, לא אלוהים) ולא תהיה אפשרות להתייחס לכך כלל. אני, למשל (כמו קארל סייגן) טוען שבמרתף ביתי שוכן לו דרקון שמרחף בגובה 2 ס"מ מעל הרצפה. ברגע שמדליקים אור במרתף- פוף! הוא הופך לרואה ואינו נראה! תוכיח שזה לא נכון! (מה, אתה טוען שאני שקרן??!!)

  16. אליהו בן השם (31)
    אני לא אדם מאמין, אבל אתה לא לגמרי צודק.
    הכל תלוי בתחום הגזרה ואקסיומות היסוד במצב אותו הינך רוצה לבחון.
    במצב האמפרי אולי כן, אבל אין זאת מערכת היסוד בה צמחה השאלה ובה היא גם נבחנת.
    בשתי אקסיומות עיקריות הבאות ניתן לערער על עמדתך:
    1. אם נגיד שאלוהים אכן מעבר לתפישת החושים והמחשבה של האדם, אף אם בחלקו
    2. שהאדם חי בתחום מסויים של תפישה חושית ומנטלית, כלומר יש תחומים בקיום אותם האדם אינו יכול לתפוש, לחוש, לחשוב, להבין וכו.

    כך לא תוכל הן להוכיח והן להפריך את קיומו של אלוהים, גם אם הינו קיים וגם אם לא.

  17. אייל.א, נראה שלא הבנת את כוונתי, אולי סימן שאלה נוסף היה מובן יותר?

    "הייתם מאמינים שהוא נוצר לבד באופן טבעי? או שהוא תמיד היה קיים בצורה זו?"

    הנה, ככה יותר ברור?

    כלומר לקחתי את משל השעון, והחלפתי את "שעון" ב"אלוהים" רק כדי להראות למאמינים עד כמה המשל הזה לא עוזר להם, כלומר אם דבר מורכב מחייב בורא אז ניתן להשליך זאת גם על אלוהים.

  18. יהונתן,
    הסיפור הזה אין מטרתו לאשש את תורת האבולוציה. אישושים לתיאוריה הזו יש רבים מספור. זו אינה תיאוריה שנויה במחלוקת, אלא אחת התיאוריות המאוששות ביותר מאז ומעולם.
    הסיפור מטרתו לסתור את טיעון השעון הלעוס של האמוניים ולהראות מדוע זה טעות לחשוב שאנלוגיה קלוקלת זו מפריכה את תורת האבולוציה.

  19. מייק מרום (תגובה 12)-

    יצר ועזב. מישהו גם יצר את היקום מבחינתך. אז למה להניח שהוא לא עזב?

    אליהו בן השם (תגובה 17)-

    נוצר לבד באופן טבעי. זו אפשרות סבירה בדיוק כמו האפשרות השנייה. בוא תניח הנחה היפותטית אחרת: אם היית חוזר 1000 שנה אחורה עם היכולות שיש לך כיום, גם אתה היית יכול להכין יופי של הצגה לילידים שהייתה גורמת להם להאמין שאתה אלוהים (גם לפני 100 שנה, ולחילופין, לך אלפי שנים בודדות אחורה, עת היווצרות הדתות והאמונות בדבר כוחות בריאה וכוחות בלתי מוגבלים, וגם אם תגיד שאתה לא אלוהים כל יכול או אליל או מה שלא יהיה, לא יאמינו לך….[הממ.. פרדוקס] בשבילם אתה כל יכול- אתה יכול להעניק גם כוחות "על-אנושיים" לאנשים "בשר ודם" שלא כמוך..).

  20. מאמר משעשע וכתוב יפה. אבל…

    1.הדוגמא של השעון אינה באמת מתאימה לסתור את טענת האבולוציה. זו יותר אנקדוטה חביבה למי שאינו יכול להתעמק יותר מידי, ולחסידי האבולוציה חומר להתווכח עם עצמם.

    2.מייק מרום נגע בנקודה החשובה. – מישהו פיתח את התוכנה! ויש אף להוסיף, שהוא, סימן מראש את העיגולים מסביב למטרה.

    בקיצור – אין עדיין כל הוכחה וחצי הוכחה לתיאורית האבולוציה. וכל הנסיונות לטעון שיש, ניסתרים בקלות רבה.

  21. אני ממש סולד מכך שכל כתבה באתר הזה יורדים רצח על נשים לקרוא לאשתך גבינה מרקיבה ושחסר לה משוט בראש זה פשוט מעליב. אם האבולוציה עשתה כל כך הרבה דברים נפלאים אולי עוד כמה מיליוני שנים יהיה לנשים שכל אז למה לזלזל בהן.

  22. ר.ח-

    יש הבדל בין מוטציה פשוטה לבין הווצרות מבנה חדש.ההבדל נעוץ בסיכויים הסטטיסטים וסגודל השינוי.חלבון כמו קינאסין מכיל 2 רגליים.מחסר ברגל אחת והוא לא יוכל לתפקד.מכאן ששתי הרגליים היו צריכות להופיע בו זמנית.נדרש כאן שוני של מאות בסיסים.בנסוי הנ'ל לעומת זאת,נדרש שוני פצפון.

  23. לא הבנתי אם ניסית לכתוב דיאלוג אפלטוני ואתה בתפקיד סוקרטס,
    או דעה במווסה של סיפור חביב עם פואנטה.
    גם לא הבנתי מהי הפואנטה, מהו הגורם המלכד של כל המלל שנכתב פה:
    הכותרת והתיאור מרמזים על עוד מאמר על תכנון אלוהי מול קיום אקראי,
    הסיפור הוא סוג של תיאור חוויה עם הגזמה בנאומים, הסברים ואזכורים מדעיים,
    אשר באופן חובבני מדי מנסה להשוות אדם לשעון (לא שהנושא אינו ניתן לשקילות רצינית, אלא נעשה בחפזון וזריקת עובדות אקראיות ולא בשיטת חקירה ממשית).

    בשביל קטעים כאלה יש אתרי בלוגים, פורומים, אתרי דעות וכו'.
    האתר הספציפי הזה, למיטב הבנתי, מיועד לעסוק במדע ממשי ולא בספקולציות סמי-מדעיות.

  24. אני מסכים שהדבר עליו הצביע מר רושילד ויגאל רמז עליו, הוא הבדל בולט בין שני התהליכים. הבדל זה הוא המצע בו מתרחש התהליך. בטבע הרעיונות\ממים הם קטעי DNA (גנים). בכדי לדעת אם רעיון הוא מוצלח (מותאם לסביבה) או לא הוא חייב להיות ממומש בעולם האמיתי.
    בעולם הממים המצע הראשוני הוא מוחות האנשים. הדבר מאפשר לכל רעיון להבחן במאין סימולציה של המציאות, ואם עבר את השלב הזה, הבן-אדם הנושא את המח ייבחן אותו בפועל.
    הדבר מאפשר האצה של התהליך כפי שציין מר רושילד.
    תוצר לוואי של ייתרון זה הוא האפשרות של ממים שכל קיומם הוא במוחם של אנשים בלי הכורח להבחן מול המציאות (ראו דוגמאת חזי ודומיו, אלוהים וכו')

  25. אם האם נוצר באקראי והשעון נוצר מהאדם אז גם השעון נוצר באקראי?
    או
    שהמחירים המפוקעים בחנויות השעונים מרמזים שאלו שעונים תוצרת אלוהים?

  26. השעון הקטן סירב להיפתח בתגובה ללחיצה על הכפתור. חלודה, כנראה. מי יודע כמה זמן הוא כבר כאן,
    חלודה בשען זהב??
    כנראה לא כ"כ זהב..

  27. אני דווקא אהבתי את הכינויים שכינית את אשתך.. זה אמיתי? היא לא מכה אותך על כינויים כמו דוגית בלי משוט?

  28. א.
    לחיידקי E. coli אין יכולת להשתמש בציטראט כמקור פחמן. בניסוי של לנסקי הם רכשו יכולת כזו. מה זה משנה אם נוצר חלבון חדש או שחלבון קיים השתנה? הרי אף אחד לא טוען שנוצרים יש מאין גנים חדשים. תהליכי יצירת הגנים החדשים הם שינוי, איחוי, פרוק, שינוי מסגרת הקריאה, ערבוב וכו' שקצרה היריעה מלתאר. אולם אתה, למרות שמכיר את כולם עדיין חוזר על הטענה השחוקה "לא נוצר משהו חדש".
    באותה מידה אפשר לטעון שהשעון הראשון לא היה משהו חדש. לקחו גלגלי שיניים ידועים, קפיצים מוכרים וחיברו. נוצר מנגנון אבל אתה היית טוען "זה לא חדש, זה רק שינוי של הקיים". לפי גישה זו אין שום דבר חדש בעולם.

  29. אם הייתם הולכים על חוף הים, ולפתע הייתם נתקלים באלוהים כל יכול, חכם מכל אדם, שבורא יקומים והופך בן רגע מקלות עץ לנחשים, וגושי בוץ לאנשים חיים ונושמים, הייתם מאמינים שהוא נוצר לבד באופן טבעי, או שהוא תמיד היה קיים בצורה זו?

    🙂

    🙂 🙂

    🙂 🙂 🙂

  30. כל הכבוד, רועי. אני חושב שאתה צריך לכתוב סיפורים נוספים בנושאים מדעיים דומים וקשורים, לאגוד אותם לסדרה ולהוציאה לאור כספר: "טיולים עם "

  31. כבר כתבתי בעבר לא פעם על האבולוציה של ממים ועל היות השעון (והמכונית) דוגמאות של ממים ועל העובדה שכתוצאה מכך הם מקיימים אבולוציה.
    גם כתבתי שכשם שהיצורים החיים נאבקים על משאבי סביבת המחייה שלהם – גם הממים נאבקים על משאבי הסביבה בה הם חיים – מוחותיהם של בני אדם.
    יש כמה הבדלים שגורמים לאי תקפותה של דוגמת השעון כהפרכה לאבולוציה של בעלי החיים שהחשובים שבהם הם:
    1. הסביבה היחידה שבעלי החיים זקוקים לה היא זו שקיימת בטבע. הם אינם זקוקים למוחותיהם של בני אדם כדי לשרוד ולהתפתח. זאת – בניגוד לאבולוציה של ממים שדורשת מוח בתור סביבת קיום והתפתחות.
    2. האבולוציה של החיים מושתתת על ברירה בין מבנים שנוצרים על ידי מוטציות אקראיות בשעה שה"מוטציות" שיוצרות רעיונות חדשים אינן בהכרח אקראיות – חלקן הן מוטציות מוכוונות מטרה. הבדל זה משפיע הן על קצב האבולוציה של ממים והן על יכולתם "לדלג" מעל משוכת המורכבות הבלתי פריקה שבה מנסים בריאתנים להשתמש לא פעם כטיעון נגד האבולוציה.
    3. בממים יכולים להתקיים (בגלל הסיבה הנ"ל) חלקים בעלי מורכבות בלתי פריקה (גם אוסף ממים הוא מם ויכול להיות שהאוסף הוא בעל מורכבות בלתי פריקה) בשעה שבחיים נראה שאין כזאת מורכבות וכל הניסיונות של שוללי האבולוציה להצביע על כזאת מורכבות (ניסיונות מוצדקים כיוון שאם תמצא בחיים מורכבות שאפשר להוכיח שהיא בלתי פריקה היא באמת תסתור את הטענה שהמינים של בעלי החיים הם תוצר של אבולוציה טבעית)- לא רק שלא הביאו הוכחה לטענת אי פריקותם של מנגנונים שאותם הביאו כדוגמה – אלא שמנגנונים אלה הוכחו כולם כבעלי מורכבות פריקה לגמרי ואף נמצאו בטבע בעלי חיים המדגימים את השלבים השונים של ההתפתחות שלהם.

  32. ליזה (4),
    יש לך כמה טעויות מאוד בסיסיות:
    1. תוצר הנדסי (השעון) לא מתפתח כמו יצור ביולוגי (האדם). מפתחים אותו, מתכננים מראש את התכונות הרצויות שלו ומייצרים אותו. ביצור ביולוגי יש כל העת מוטציות-התפתחויות ואז כשמתרחש שינוי, ההתפתחות, אם לא הזיקה עד כה באופן קטלני, יכולה להועיל. כלומר, במוצר הנדסי קודם בא הצורך (הלחץ הסביבתי) ולאחר מכן הוא מוביל לשינוי. ביצורים חיים, השינויים קיימים ואז בהגיע לחץ סביבתי ייתכן שהיצור יימצא מתאים לסביבה.
    2. אין מה להתייחס – ברור ששום גורם תבוני לא מעורב בהתפתחות (הטבעית) של יצורים חיים (אין הכוונה לתירבות צמחים ובעלי חיים שנעשה על ידי האדם מבלי דעת באמצעות כלים אבולוציוניים וגם לא בשינויים שהאדם עצמו יוצר במאגר הגנטי שלו).
    3. לא היה דמיון מלכתחילה – המורכבות של גוף האדם עולה ללא שיעור על זו של השעון ואין בה כל סדר הגיוני.
    המידע שאליו אתה מתייחס – המידע לגבי "תוכניות ואופן הייצור"- במוצר הנדסי הוא נמצא מחוץ למוצר ואילו בייצורים חיים – בכל תא ותא שבגופם.
    האנלוגיה המופיעה בסיפור נשללה על ידי רועי בתוך הסיפור – היא לא קיימת.

  33. בנסוי של לנסקי לא נוצרו חלבונים חדשים.יכולת עיכול ציטריט כבר קיימת בחיידקים.מה שהתחדש זה כנראה 2 מוטציות פשוטות שאיפשרו כניסת ציטריט לתא.

  34. יפה מאוד, רק דבר אחד שכחת להוסיף – מישהו יצר גם את התוכנה שבה התפחתחה האקראיות של העצמים האלה…

  35. טמפוס ררום אימפרטור..
    טמפוס אומנייה רוולט.
    טמפוס סוב רוסה;)

  36. (9):

    האם פנית אליי? על איזה בעיה מדובר?
    אני חושב שמקור הבלבול הוא במונח אקראיות. אקראיות לטעמי היא דבר שלא ניתן לחיזוי על ידי מודל. המודל הפשטני של האבולוציה אינו מתימר לנבא את אופי המוטציות אלא משאיר אותם מעורפלות – כלומר אקראיות, ובאופן זה מסביר התפתחות הדרגתית – כלומר העקרון האבולוציוני הכללי והגס אומר שיצירת מורכבות מרכיבים פשוטים יותר אינה מצריכה ירידה לפרטים של אופי המוטציות (גם אם אינם "אקראיות" לצורך המודל הגס הם יכולות להיות כאלו)
    כמובן שככל שהמדע התפתח נוצרו מודלים המתימרים לתאר ולנבא את אופי המוטציות.
    אקראיות משמשת לעתים קרובות מדענים כאשר הם באים לתאר תופעות בעזרת מודל וישנם אספקטים הקשורים במודל שהתנהגותם מתוארת בו באופן הסתברותי. ישנם שני כוחות מאזנים בפיתוח מודל – האחד ששואף למודל כמה שיותר מדויק והשני ששואף למודל כמה שיותר פשוט. נקודת האמצע הרבה פעמים תכניס אקראיות בשביל לפצות על אובדן בדיוק למען פשטות

  37. לא הבנת בכלל את הבעיה. מדוע את מניח שמדובר במוטציות אקראיות ולא ביד מכוונת?

  38. אהוד:

    אני מסכים ששני התהליכים אינם אותו התהליך ממש (כמו בהרבה אנלוגיות אחרות היא אינה מושלמת).
    לגבי ההתפתחות הלינארית מול ההתפתחות האקספוננציאלית – מעניין אם כפי שהצביעו אנשים כגון גורדון מור וריי קורצוייל לגבי האופי האקספוננציאלי של התפתחות טכנולוגיות IT, יש דבר דומה המתרחש בטבע?
    כלומר אם ממשיכים את האנלוגיה, חיזוק משמעותי לה יהיה אם ניתן להצביע על התפתחות אקספוננציאלית דומה של יכולות או מורכבויות של מערכות ביולוגיות בטבע (שאלה שקשורה היא איך מודדים יכולות כאלו – האם נמדוד יכולות חישוביות, האם יהיו אלה יכולות פונקציונליות מסוימות, או אולי מדד אחר למורכבות).מישהו מכיר מחקר שנעשה בנושא?
    אני סבור שהאקספוננציאליות, כפי שהיא מתבטאת בהנדסה, מקורה בגישה יותר שמרנית מזו שהצעת. כאשר מפתחים מערכות תכנה למשל, אחד העקרונות המנחים הוא שימוש חוזר בקוד שנכתב כבר בעבר. עקרון אחר הוא עקרון המודולריות – כתיבה של קוד ביחידות פונקציונליות אטומיות כך שיהיו ניתנות להחלפה בקלות ולשימוש חוזר במקומות אחרים. אני חושב שעקרונות אלו הם המנוע האקספוננציאלי של טכנולוגיה וחלק חשוב בהם הנו ההסטוריה (מה שאדם כבר כתב או פיתח בעבר, רצוי לעשות בו שימוש חוזר וכך זמן הפיתוח עולה)
    לדוגמא:
    אם אני כתבתי פונקציה מסוימת בשפת תכנות כלשהי – הדבר ייקח לי X דקות.
    נאמר שפונקציה זו יכולה לשמש הרבה אנשים (היא מבצעת פעולה מאוד שימושית כגון חישוב ממוצע למשל) – נאמר Y אנשים. החישוב הנאיבי אומר שלכל האנשים ביחד ייקח X*Y דקות אדם בשביל לפתח את היכולת החישובית אצל כל אחד מהאנשים.אם לעומת זאת Y האנשים יישתמשו במה שאני כתבתי – לכל בן אדם הדבר ייקח דקה – וביחד Y דקות. כלומר הרווח כאן נמדד במכפלה ולא בחיבור.

    איני יודע מהו האנלוג הביולוגי למהפכות מדעיות, אך לדעתי טכנולוגיה מתקדמת באופן יותר צפוי ממדע באופן כללי

  39. liza

    לטעמי יש הבדל קטן שלא תמיד קיים בין אבולציה של מערכות ביולוגיות ואבולציה של רעיונות
    או מכשירים הנדסיים. האבולציה הביולוגית היא תלויית היסטוריה, כאשר היא מתמודדת עם שינוי היא
    משתמשת בכלים העומדים לראשותה. ההיסטוריה המקרית של האבולציה קובעת את אופן ההתמודדות שלה עם שינוי. הנדסה שלא לדבר על רעיונות יכולים לעיתים לקפוץ באופן שאינו תלוי היסטוריה. לעתים עולה רעיון שאינו קשור ישירות לידע שהיה לפניו ואינו מבוסס עליו. לעיתים גם בתחום ההנדסה מיוצר מכשיר שאינו כבול על ידי המסורת או ההיסטוריה.

    כל מה שנאמר עליל נאמר בהסתייגות לרוב הנדסה הינו תחום מסורתי בו המהנדס שואף להתמודד עם אתגר תוך שהוא פותר את הבעיה במינימום שינויים של המוצר הקיים שכבר הוכיח את עצמו. גם מבחינה עסקית השוק מעדיף לרוב מינימום שינויים. קל לבצע שינויים קטנים בפס ייצור קיים מאשר לבנות קוי ייצור חדשים. למרות כל זאת רעיונות והנדסה לא תמיד מתקדמים באופן לינארי.

  40. תודה רבה על מאמר מעניין.
    רציתי להעיר על עניין השעון בהקשר לשאלה אותה שאלה אשתו של רועי "אז למה תמיד אומרים ששעונים התפתחו כמו אנשים?"
    האנלוגיה הזו בין שעון לבין גוף האדם היא אנלוגיה טובה, אך כמו בכל אנלוגיה, יש לעשותה באופן זהיר.
    השעון כמו האדם לא היו כאן תמיד
    השעון כמו האדם הוא מכונה מורכבת ומדויקת להפליא
    לשעון כמו לגוף האדם ישנם רכיבים אשר בלעדיהם יהיה חסר יכולת לתפקד כשעון\כגוף

    עד כאן מוסכם. מה מבין הבאים הוא המשך ראוי?
    1."הוא התפתח!" אמרה אשתו של רועי על השעון וכך גם האדם.
    2.גורם תבוני יצר את השעון וכך גם לגבי האדם
    3.בזה מסתים הדמיון. אין שום קשר בין יצירתו של שעון ליצירתו של אדם

    אני חושב ש-1 הוא מועמד ראוי. למה הכוונה?
    את הדמיון בין התהליכים, זה שיצר את גוף האדם וזה שיצר שעונים, יש לבחון ברמת ההפשטה הנכונה. שני התהליכים המדוברים הם תהליכים שבבסיסם עומדת אינפורמציה. במקרה השעון האינפורמציה הינה אופן בנית השעון. זו אינפורמציה שמקודדת או במוחם של שענים או בתרשימים בעזרתם יכולים שענים לשחזר בנית שעון. האינפורמציה המקודדת אחראית לאיך השעון ייראה, איך הוא יתפקד, עד כמה מדויק הוא יהיה, עד כמה עמיד וכו'. ישנם מנגנונים ברורים לשכפול האינפורמציה הזו – באופן מילולי בתקשורת בין אנשים, או בשכפול הוראות הייצור. ישנו גם תהליך של ברירת האינפורמציה – איזו אינפורמציה היא המתאימה ביותר? זו שמובילה לייצור השעונים הטובים,המדויקים, והמבוקשים ביותר. ואל תחשבו שהמוטציות של שעונים הם שונות כל כך ממוטציות אחרות והמגוון ה"ביולוגי" שלהם פחות:
    http://www.google.com/images?hl=en&q=clock

    לגבי תהליך ייצור גוף האדם, האינפורמציה המדוברת הינה הקוד שנשמר בDNA. כאן האבולוציה של דארוין היא שם המשחק.
    בשני המקרים מדובר בתהליך התפתחותי. השעונים של פעם הם האבות הקדמונים שלנו. אם הייתי נוסע אחורה בזמן 100 מיליון שנה והייתי פוגש אדם הייתי מופתע ביותר – כך גם אם הייתי נוסע אחורה בזמן 1000 שנה והייתי רואה שעון דיגיטלי משוכלל הייתי מופתע ביותר.
    גם בתהליך ייצור השעון וגם בזה של האדם ישנו שימוש ממוחזר ברכיבים שפעם שימשו לדברים אחרים ועם הזמן הותאמו לתפקיד החדש. הברגים והקפיצים של השעון הם התאים של גוף האדם.

    אני חושב ששם ראוי בהחלט לכתבה זו הוא "הדמיון האבולוציוני בין אדם לשעון"

  41. רועי, מאמר יפה, תודה.
    רק רציתי להעיר שלא צריך ללכת רחוק לסימולציות מחשב. אפשר להדגים יפה מאד אבולוציה בתרביות של חד תאים, חיידקים שמרים ואחרים. ישנו למשל הניסוי המתמשך של ריצ'ארד לנסקי שבו מגדלים
    E. coli כבר למעלה מ- 50,000 דורות ומוצאים דברים מבחינה אבולוציונית כמו למשל התפתחות מסלולים מטאבוליים חדשים שלא היו קודם בחיידק.
    http://myxo.css.msu.edu/ecoli/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן