אבולוציה

יציבות הקולגן מתאפשרת בזכות תגובה כימית שמונעת מהמים לתקוף את הקשרים הכימיים שמחזיקים את סיבי הקולגן ביחד. התגובה הכימית על רקע של דינוזאור | מתוך המאמר Yang et al. 2024

קולגן במאובנים: חלבונים כארכיון ביולוגי של העבר

בשונה מ-DNA, חלבונים כמו קולגן יכולים לפעמים לשרוד מיליוני שנים בתוך מאובנים. מדענים משתמשים ביכולת הזאת כדי ללמוד רבות על הביולוגיה של יצורים קדומים
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ כשופט במשפט הקופים (משפט סקופס) כשגם היום הוא יוצא נגד המדע כפי שהוא מיוצג על ידי אוניברסיטת הארווארד. איור אבי בליזובסקי באמצעות ideogram.ai

מאה שנה למשפט הקופים: אמריקה שוב רודפת את המדע

ב־1925 הועמד לדין מורה שלימד אבולוציה באירוע המכונה "משפט הקופים"; ב־2025 ממשל טראמפ מתנכל שוב לאוניברסיטאות, מפטר מדענים, ומחזיר את הדת לתוך בתי הספר הציבוריים. ההיסטוריה חוזרת – בגרסה קנאית
אחת האפשרויות היא שהסנטר נועד כקישוט בנוסח נוצות הטווס במיוחד כשהוא מלווה בזקן אצל הגברים. רוני קובן. צילום יחצ: תאגיד השידור הישראלי

תעלומת הסנטר האנושי: תכונה ייחודית להומו סאפיינס שמאתגרת את חוקי האבולוציה

בעוד שתכונות רבות בגופנו מוסברות על ידי השוואות ביולוגיות בין מינים שונים, הסנטר נותר מקרה בודד – ללא מקבילה, ללא תצפיות מתכנסות, וללא תשובה מוחלטת
נוף מדברי צחיח בהרי האטלס, מרוקו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מפריך את התאוריה שהאבולוציה האנושית באפריקה נגרמה כתוצאה מהתייבשות אקלימית

חוקרי אוניברסיטת בראון גילו שצפון אפריקה נותרה רטובה יחסית גם בתקופת שינויי האקלים הגלובליים – ממצא שמערער על הקשר בין התייבשות לסלילת דרכה של האנושות
עצלן ענק בפתח מערה שחפר. איור: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

הם היו עצלנים במשקל שלושה וחצי טון עם טפרים ושריון – ואז הגיעו בני האדם

מחקר חדש מגלה כיצד עצלני ענק קדומים חפרו מערות, שגשגו באוקיינוסים ונעו בין סביבות מגוונות – עד ששינויי אקלים והגעת האדם הביאו להכחדתם
בעלי חיים שהסתגלו לחיות בסביבות קרות. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף שלבי אבולוציה קריטיים של בעלי חיים בעידן הקרח

מחקר חדש מספק תובנות חדשות באשר לאופן שבו בעלי חיים כמו הממותה הצמרית, שור המוסק והשועל הארקטי התפתחו על מנת לשרוד את הקור במהלך עידן הקרח
מאובן חדש של ארכיאופטריקס בעל רקמות רכות ומבני שלד עדינים שלא נראו במאובני ארכיאופטריקס בעבר ושמראה על המסלול האבולוציוני מהדינוזאורים לעופות. צילום: פרופ' יוסף כיאט

פריצת דרך בחקר המעבר האבולוציוני בין דינוזאורים לעופות מודרניים

בין הממצאים הבולטים: נוצות ייחודיות המכונות שלישוניות, ומסייעות לסגור את הפער בין אברות הכנף וגוף הציפור ובכך מאפשרות תמיכה בתעופה – עד כה נוצות אלו לא תועדו בדינוזאורים קרובי עופות
מחקר גנטי של כל מיני העופות המוכרים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מיפו את האבולוציה של כל מיני העופות המוכרים

חוקרים שילבו נתונים גנטיים מ-9,239 מיני עופות ועוד 1,000 רישומים מבוקרים כדי לבנות עץ אבולוציה מלא ומשותף
טופאק, בונובו זכר צעיר מגרד את ראשו. קרדיט: לוקאס בירהוף, פרויקט המחקר על בונובו בקוקולופורי.

בונובו מדבר במשפטים: מחקר חדש מערער את ייחודיות השפה האנושית

מחקר משותף מאוניברסיטת ציריך והארוורד מגלה כי בונובו משתמש בשילובים קוליים בעלי משמעות, המצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים לשפה
מימין - חצי האי ערב המדברי כפי שהו נראה כיום. משמאל - ירוק, כפי שנראה לפני 8 מיליון שנה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE. אין לראות באיור זה תמונה מדעית.

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם
איור: השונות המורפולוגית בתעלות הסמי-מעגליות של האוזן אצל ניאנדרטלים. קרדיט: Alessandro Urciuoli, Institut Català de Paleop

הניאנדרטלים חוו קריסת אוכלוסיה קטסטרופלית לפני 110,000 שנה

מחקר חדש חושף ירידה חדה בגיוון הגנטי והמורפולוגי של ניאנדרטלים בצוואר בקבוק אבולוציוני
שתי גולגולות אדם עתיקות. המחשה: depositphotos.com

הסוד הגנטי שנחשף: בני האדם התפתחו משני מינים קדומים נפרדים

מחקר חדש באוניברסיטת קיימברידג' מגלה שהגנום האנושי המודרני נוצר כתוצאה ממיזוג בין שתי אוכלוסיות קדומות, שנפרדו לפני כ-1.5 מיליון שנה והתאחדו מחדש לפני כ-300 אלף שנה
תמונה: תאי רובר סליניבקטר (בצבע ירוק) מתחת למיקרוסקופ. צבעים אחרים מייצגים אורגניזמים שונים במלח. (קרדיט: Tomeu Viver)

"חיי המין" הסודיים של חיידקים: מחקר מאתגר רעיונות ישנים על האופן שבו מינים נוצרים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מצאו שחיידקים לא רק יוצרים מינים, אלא גם שומרים עליהם בתהליך ייחודי המזכיר רבייה מינית
המחשה אמנותית של "מגבלת המהירות" של המוח – אנו חושבים, מעבדים ומחליטים בקצב איטי של 10 ביטים לשנייה. קרדיט: J. Zheng

המגבלה המפתיעה במהירות החשיבה האנושית – רק 10 ביטים לשנייה

הפרדוקס הוא שעיבוד קלט חושי נעשה במהירות גדולה פי 100 מיליון ממהירות החשיבה * החוקר הראשי: "בכל רגע, אנו מחלצים רק 10 ביטים מתוך טריליון שהחושים שלנו קולטים ומשתמשים בהם
גילוי המאובן *Uncus dzaugisi* בן 555 מיליון שנה בדרום אוסטרליה מאשר את מקורותיהם בתקופת הפרקמבריום של האקדיסוזואים, ומגשר על פער אבולוציוני חשוב. צילום באדיבות אוניברסיטת הארווארד

מאובן בן 555 מיליון שנה שופך אור על אחת התעלומות הגדולות של האבולוציה

גילוי המאובן העתיק ביותר ממשפחת האקדיסוזואה (Uncus dzaugisi), קבוצת בעלי חיים שמתאפיינת בהשלת עורם וכוללת חרקים, סרטנים ונמטודות שופך אור על האבולוציה המוקדמת של בעלי החיים

נמלים נגד בני-אדם: אתגר המבוך

קבלת החלטות בקבוצה הופכת נמלים לחכמות יותר. אצל בני-אדם, לעומת זאת, לפעמים עדיף לבד
אבולוציה של האדם: תצוגת גולגולות של אבותינו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש עשוי להסביר מדוע המוח האנושי גדול ומפותח כל כך

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים מציג שיטה חדשנית להסקת דפוסי מתילציית DNA ברקמות שלא הגיעו משלדים עתיקים, ומספק הבנה עמוקה יותר של התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את המוח האנושי והפונקציות
ארבה המדבר (Schistocerca Gregaria). המחשה: depositphotos.com

עקרון ה'טוב דיו' בטבע: איך האבולוציה חסכה במשאבים בכפות החפירה של נקבת הארבה

נקבת הארבה יכולה לחפור 4-3 בורות להטלת ביצים ולאחר מכן האיברים שלה שמיועדים לכך נשחקים
נחש המלך מהרי אריזונה, שאינו ארסי אך דומה לנחש אלמוג ארסי, נהנה מיתרון הישרדותי בכך שהוא מרתיע טורפים פוטנציאליים שנמנעים מנחשים צבעוניים מסוג אלמוג. צילום: אוניברסיטת אריזונה

המפץ האבולוציוני הגדול של צבעי האיום, ההסוואה והחיזור בבעלי החיים

אבולוציה, סיגנלים צבעוניים, בעלי חיים, חיזור, אזהרה, טווס, צפרדעים רעילות, תקשורת בין בעלי חיים, סיגנלים בצמחים, ביולוגיה אבולוציונית
נקבת שימפנזה עם תינוקה. המחשה: depositphotos.com

בעצב תלדי שימפנזים: הלידה היא אתגר גם עבור קופי האדם

חוקרים ביצעו סימולציה ללידה בשימפנזים ובבני אדם ומדד את המרחק בין תעלת הלידה הגרמית לראש העובר. המחקר מראה שתעלות לידה צרות ביחס לגודל ראש התינוק אינן ייחודיות לבני אדם
המחשה גרפית של פגיעת המטאוריט S2 וההשפעות המיידיות שלה. קרדיט: נדיה דראבון

האסטרואיד בגודל של ארבעה הרי אוורסט ששינה את מהלך החיים על כדור הארץ

מסתבר שלמטאוריטים ענקיים אלה הייתה דווקא השפעה חיובית על החיים בהשוואה למטאוריטים המאוחרים יותר שגרמו להכחדות
מושבות של נמלים החלו לגדל פטריות כאשר אסטרואיד פגע בכדור הארץ לפני 66 מיליון שנים. פגיעה זו גרמה להכחדה המונית אך גם יצרה תנאים אידיאליים לשגשוג פטריות. כך נוצרה שותפות אבולוציונית שהפכה הדוקה עוד יותר לפני 27 מיליון שנים ונמשכת עד היום. קרדיט: דון פרסונס

חקלאות הנמלים החלה לפני 66 מיליון שנים בעקבות האסטרואיד שגזר את גורלם של הדינוזאורים

מדעני המכון הסמית'סוני הרכיבו וניתחו מסד נתונים גנטי נרחב, ומצאו כי חלק מגידולי הפטריות הפכו לתלויים לחלוטין בנמלים לפני 27 מיליון שנים, תהליך שנוצר לפני 65 מיליון שנה בעקבות אירוע
עטיפת הספר - נמלים, נוירונים תודעה.

ספר: נמלים, נוֹירוֹנים, תודעה

הספר מציג סקירה בינתחומית על האבולוציה של התודעה באדם מאת עוזי בן צבי, סדרת פילוסופיה ומדע, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
תמונה 4: מחזור החיים של שושנת הים הנוברת Edwardsiella carnea. a. פוליפים בוגרים זכריים ונקביים משחררים גמטות לעמודת המים. b. פלנולה חופשית שוחה נוצרה לאחר ההפריה. c. הפלנולה מדביקה את פונדקאי המסרקנית Mnemiopsis leidyi ומתפתחת לשלב טפילי דמוי תולעת. d. פלנולה לאחר שלב הטפיל יוצאת מהפונדקאי המסרקנית לעמודת המים (e), שם היא יכולה או להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ (a) או להדביק מסרקנית נוספת או פונדקאי סקיפוזואי כמו Rhopilema nomadica או Rhizostoma pulmo (זליגת טפילים היפותטית) (g-h). פלנולה לאחר שלב הטפיל עשויה לצאת מהפונדקאי הסקיפוזואי ולנוע בעמודת המים (i), שם היא יכולה להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ. הקו המקווקו מייצג מסלול חלופי.

מדוזות תחת מתקפה: חוקרים מצאו לראשונה שושנות ים טפיליות במדוזות

חוקרים גילו לראשונה את קיומן של פלנולות (מעין זחלים) טפיליות של שושנת הים הנוברת במדוזות בים התיכון שמאפשרים לשושנת הים להתפשט מעבר לסביבה הקרובה, ממצא שעשוי להשפיע על מערכות אקולוגיות
בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר טניה דובוביק, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלינה סטרוסבצקי וד"ר מרטין לוקצ'ישין

מחקר שופך אור על האבולוציה המתמדת של מערכת החיסון

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מראים במאמרם בנייצ'ר כיצד התפתח במערכת החיסון "מרחב התפתחותי" המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה
עיר ירוקה, למען בריאות הנפש. קרדיט: אתר הידען. התמונה הופקה באמצעות DALEE למטרות המחשה ואינה מהווה תמונה מדעית

התרבות האנושית משתנה בקצב גבוה מכדי שהאבולוציה תוכל להדביק – כך זה עלול להשפיע על כל אחד מאיתנו

כמה מגמות בעייתיות יכולות להיות מובנות מהתאמה אבולוציונית לא תואמת. לדוגמה, תחרות וחרדה ממעמד חברתי קושרו לאובססיות בלימודים, התמודדות על תפקידים יוקרתיים וחומרנות. יש מגמה גוברת של "להיות עני עוד
תולעים אדומות חופרות בקומפוסט. גם התולעים הקיימים כיום מערבבים חומרים. המחשה: depositphotos.com

תולעים – גיבורים ללא קרדיט של האבולוציה

החוקרים בדקו את הקשר בין ערבוב המשקעים שנגרם, בחלקו, על-ידי תולעים חופרות עם מינרל בשם פיריט, המשחק תפקיד מרכזי בצבירת חמצן. ככל שנוצר יותר פיריט ונקבר תחת הבוץ, החול או
הדמיית אמן של קבוצת G. blacki בתוך יער בדרום סין. קרדיט: גרסיה/ז'ואן-בויאו (אוניברסיטת הצלב הדרומי)

קופי אדם בגובה 3 מטרים במזרח אסיה נכחדו כי התמחו יתר על המידה

בנופי הקרסט המרהיבים של דרום סין, הסתובבו פעם קופי ענק, הידועים בשם Gigantopithecus blacki. גובהם היה שלושה מטרים ומשקלם כ-250 קילוגרם הם נכחדו לפני כ-300 אלף שנה. הסיבות להכחדתם של
עוברי עכבר, ארנב ואדם (מימין לשמאל) המצויים באותו שלב התפתחותי – גסטרולציה (ימים 8-7.5 להריון בארנבים ובעכברים וסביבות יום 18 להתפתחות בבני-אדם). בשלב זה עוברי האדם, הארנב וחולייתנים אחרים הם בצורת דסקית כמעט שטוחה, בעוד עובר העכבר הוא בצורת גליל מוארך. התמונות של עוברי העכבר והארנבת נוצרו במסגרת המחקר הנוכחי, התמונה של עובר האדם לקוחה ממחקר שהתפרסם ב-2021 (Richard CV Tyser et al. Single-cell transcriptomic characterization of a gastrulating human embryo. Nature 600: 285-289)

במחילת הארנב

מדעני המכון פיתחו שיטה המאפשרת לעקוב בזמן אמת אחר התפתחות עוברים בתחילת דרכם ויישמו אותה לראשונה על ארנבים. ההשוואה שערכו בין התפתחות עוברית בארנבים ובעכברים הולידה תשובות לשאלות מרתקות על
האבולוציה של הסוסים. איור: Mcy jerry w CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=98977446

תיאוריה אבולוציונית חדשה מסבירה מדוע בעלי חיים מתכווצים עם הזמן

מחקר: הבנה חדשה של שינויים בגודל בעלי החיים במרוצת הזמן: תחרות, לחצים אקולוגיים וחוק קופ
בלוטת יותרת המוח של דג הזברה. מגוון סוגי התאים מסומנים בצבעים שונים: בסגול – פיטוציטים, באדום ובירוק – שני סוגים של תאים מייצרי הורמונים

מאיפה מפריש הדג: בחזרה למקורות של יותרת המוח

מדעני מכון ויצמן מאתגרים דוקטרינה בת 200 שנה על היווצרות הבלוטה מפרישת ההורמונים. ממצאיהם עשויים להוביל לגישות חדשות בטיפול בבעיות רפואיות שונות
שיבולים וגרגרים של חיטה. המחשה: depositphotos.com

גיבורים מקומיים

צמיחת החיטה הפכה לסמל ישראלי של תקווה והתחדשות אחרי אסון. כך גם ניסויי השדה של פרופ' אברהם לוי בעוטף עזה הממשיכים מורשת ישראלית מפוארת של חקר האבולוציה והגנטיקה של הדגן
שבט הומו ארקטוס משתתפים בציד. המחשה: depositphotos.com

המשך ההתחקות אחר מוצא האדם: ההשפעה של האקלים על ההגירה מאפריקה

מחקרי משקעים בים התיכון מגלים על קיומו מסדרון ירוק במדבר סהרה שצץ בדיוק בתקופה שבה האבות הקדמונים שלנו היגרו מאפריקה לפני כ-2.1 מיליון שנה
סרט אימה. המחשה: depositphotos.com

עד כמה סקרנות חולנית יכולה להוביל אנשים לתיאוריות קונספירציה

קרנות חולנית אינה רעה מטבעה, אך עניין מוגבר ללמוד על הסכנות המוצגות בתיאוריות קונספירציה יכול לחזק את האמונות שהעולם הוא מקום מסוכן הרבה יותר מאשר במציאות
הגורילה ליה. צילום: טיבור ייגר, באדיבות הספארי

האבולוציה של הבעות הפנים

ארכיטקטורת הפנים הפרימיטיבית של הגורילה כמפתח להבנת הבעות הפנים האנושיות
דגי צלף. צילום: ד"ר אורית נפחא, אוניברסיטת חיפה

התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים

הולכת-השולל הגדולה בהיסטוריה, הסיבה האמיתית למחירי הדיור והשיטה הגאונית ההופכת את מרבית האוכלוסייה לעבדים מודרניים

פרק תשיעי מתוך הספר: ״האדם החופשי – פסיכולוגיה אבולוציונית, חקר המוח והבנת הנפש״
באמצעות שיטות איסוף קפדניות ומפורטות, צוות מחקר בראשות אוניברסיטת מינסוטה בטווין סיטיז הצליח למקם את שרידיהם של קופים מאובנים, כגון Morotopithecus, בתוך שחזורים מפורטים של בתי גידול. קרדיט: Corbin Rainbolt

לכתוב מחדש את האבולוציה של האדם: קופי אדם חיו בבתי גידול פתוחים 10 מיליון שנים מוקדם מהמצופה

באמצעות שיטות איסוף מחמירות ומפורטות, החוקרים הצליחו למקם את השרידים של קופי אדם מאובנים, כגון Morotopithecus, בשחזורים מפורטים של בתי גידול. קרדיט: Corbin Rainbolt
על אף שהנמלים הנתקפות עולות במספרן בהרבה על התוקפות, הן לא מסוגלות להתגונן מפניהן – וגם לא מנסות. נמלת polyergus מוקפת בנמלי formica משועבדות, צילום: Adrian A. Smith, CC BY 2.5

עבדים היינו לנמלה ולפרפר

מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות
שפן סלע בשמורת עין גדי. המחשה: depositphotos.com

הרשת החברתית של שפני הסלע

מעקב אחר יונקים חברתיים, איפשר למדענים להבין כיצד הם בוחרים דרך התנהגות שמקדמת את יכולתם להתרבות
בטבע נמצאו פתרונות למניעת "נישואי קרובים". המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים" האם רק בני אדם נמנעים מגילוי עריות?

קורבוס שואל: בתרבות האנושית יש טאבו על יחסי מין בין בני משפחה, אך בבעלי חיים לא. לדוגמה, זה לא מקרה נדיר, בו חתול מפרה את אמו הביולוגית. האם גילוי עריות
חזרה לשגרה אחרי הקורונה (עדיין לא התרחשה לגמרי נכון ליום כתיבת הידיעה) צילום: depositphotos.com

בחזרה לשגרה?

האם השגרה טובה לנו או שאולי עדיף לנו בלעדיה? ויכול להיות שאחת חדשה שעוד לא הכרנו עומדת לטרוף את כל הקלפים?
נמלים בונות גשר בעבודה משותפת. המחשה: depositphotos.com

האם כדור-הארץ בדרכו להפוך לאורגניזם תבוני?

בתחילת שנת 2022 הריצו שלושה אסטרוביולוגים ניסוי מחשבתי מרתק: הם טענו שכדור-הארץ כולו עומד להפוך אורגניזם תבוני. המשמעות, כפי שאתם יכולים להבין, אינה שקיים מוח בליבת כוכב-הלכת המקבל החלטות עבור