לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature חושף כי אזור המדברי הידוע כיום כמדבר הסהארו-ערבי, המשתרע בין אפריקה לערב הסעודית, לא היה תמיד לוהט. במחקר במימון ממשלת סעודיה נמצא כי במהלך 8 מיליון השנים האחרונות האזור עבר מספר תקופות לחות מתמשכות שבהן נהרו בו נחלים ונוצרו אגםיים טבעיים, אשר אפשרו הגירה של בעלי חיים ואפילו התיישבות מוקדמת של בני אדם.
החוקרים, קבוצת בינלאומית שהובילה על ידי צוות מאוניברסיטת גריפי ת' האוסטרלית, נמצאו עדויות לכך שחצי האי ערב שימש פעם כנתיב ירוק – מסדרון טבעי שחיבר בין אפריקה לאירואסיה. כיום, המדבר מהווה מחסום טבעי עצום שמונע תפוצה חופשית של מינים ואוכלוסיות, אך ההיסטוריה המדעית החדשה מצביעה על כך שלפני מיליוני שנים האזור היה מרכז מפתח להחלפת מינים וקשרים ביוגיאוגרפיים רחבי היקף.
פרופסור מייקל פטרהליה, מנהל מרכז המחקר האירופי לאבולוציה אנושית באוניברסיטת גריפית' ומשתף פעולה במחקר, מציין כי עדויות מאובניות מתקופות המאוחרות של המיאוקן (תקופה המאופיינת בעלייה בטמפרטורות העולמיות) והפליסטוקן (שבה התקיימו מספר תקופות קרח) מעידות על נוכחותם של בעלי חיים שתלויים במים בלב המדבר. הוא מוסיף: "הממצאים מעידים כי תנאי הלחות באותם זמנים סייעו לפיזור מיני יונקים בין אפריקה לאירואסיה, כאשר חצי האי ערב שימשה כצומת מרכזית להחלפות ביוגיאוגרפיות בקנה מידה מהיר".
לצידו, ד"ר מוניקה מרקובסקה מאוניברסיטת נורת'מבריה בבריטניה וד"ר הוברט פון-הוף ממכון מקס פלאנק לכימיה בגרמניה, ערכו מחקר חדש על מפלסי מינרלים במערות (נטיפים וזקיפים) שהצביעו על תקופות לחות שחוזרות ונשנות באזור במהלך 8 מיליון השנה האחרונות. ד"ר מרקובסקה, שהייתה המחברת הראשית של המאמר, מסבירה כי עד כה מעט ידוע היה על האקלים העתיק של חצי האי ערב, והמחקר חשף כי כמות המשקעים בתקופות לחות ירדה והפכה לבלתי יציבה עם הזמן, ככל שהשפעת המונסון החלשה והתנאים הקפואים בצפון החצי הכדור התעצמו בתקופת הפליסטוקן.
בנוסף, ד"ר פייסל אל-ג'יברין, הארכיאולוג הסעודי הראשי מטעם הנציבות למורשת, ציין כי עד כה חצי האי ערב הייתה מוזנחת במחקרים על התפוצה בין אפריקה לאירואסיה, אך מחקרים כמו זה מראים בבירור כי לאזור יש מקום מרכזי בהיסטוריית ההגירה של יונקים ובני אדם. הוא הדגיש כי הבנת השינויים האקלימיים והתהליכים האקולוגיים באזור יכולה לשפוך אור חדש על המסלולים בהם נדדו קבוצות אנושיות עתיקות ובכך לעזור להעמיק את הבנתנו את ההיסטוריה האנושית.
המחקר מעלה שאלות נוספות לגבי השפעותיו של אקלים משתנה על התפתחות המינים והתפוצה האזורית, ומצביע על כך שהנוף של חצי האי ערב השתנה באופן דינמי במהלך מיליוני השנים. הממצאים מאתגרים את ההשערה הקודמת שלפיה המדבר נשאר כמעט ללא שינוי במשך 11 מיליון שנה, ומדגישים את הצורך בעיון מחודש בתהליכים הגיאולוגיים והאקולוגיים של האזור.
בסיכום, המחקר מדגיש את חשיבות חצי האי ערב כנתיב ירוק ומרכז להחלפת מינים בין יבשות, ומציע מסגרת חדשה להבנת הגירה אנושית והשתנות אקלימית באזורים מדבריים. תגליות אלו עשויות לשנות את הפרספקטיבה שלנו לגבי הקשרים בין תנאי הסביבה להתפתחות האדם ובעלי החיים באזורים סדוקים שנחשבים כיום כבלתי פוריים.
עוד בנושא באתר הידען:
