ארכיאולוגיה / תנאים ייחודיים בעמק החולה איפשרו לחוקרים לשחזר את צמחיית האזור לפני 750 אלף שנה
20/02/2002
מאת תמרה טראובמן ומרית סלוין
בחפירות באתר ארכיאולוגי, על גדת הירדן דרומית לשמורת החולה,
נחשפו מגוון אגוזים בני יותר מ-750 אלף שנה, וכן כלי האבן שבהם
השתמשו בני האדם הקדמונים כדי לפצחם. במשך שנים מדענים הניחו
כי תזונתם של בני האדם הקדמונים התבססה ברובה על מזון מן
הצומח, ואולם לדברי מומחים, הממצאים החדשים שהתגלו באתר הן
ההוכחות הראשונות המאששות את ההנחה הזאת.
באתר, שממוקם בסמיכות לגשר בנות יעקב, נמצאו מקבות (פטישים)
וסדני אבן, שעל פניהם שקע אחד או יותר. “הגומות נוצרו כנראה
משימוש בכלים לפיצוח כמויות גדולות של אגוזים בעלי קליפה קשה”,
אומרת פרופ' נעמה גורן ענבר, ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית
והמחברת הראשית של המחקר. לדבריה, עדות מסייעת להשערה זו, היא
העובדה שבחברות מודרניות של ציידים-לקטים, ואף קופי השימפנזה
יוצרים גם היום כלים דומים, ומשתמשים בהם לפיצוח אגוזים.
ד”ר אראלה חוברס, ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית, שלא השתתפה
במחקר, אמרה גם היא כי “עד עכשיו אנשים דיברו באופן כללי על זה
שהאנשים האלה כנראה ניזונו גם מן הצומח”. לדבריה, שלל העדויות
שהשתמרו באתר מהוות “עדות חזקה ומשכנעת”.
לדברי גונן שרון, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ושותף במחקר,
לארכיאולוגים לא היה ספק לגבי העובדה שהאדם הקדמון אכל בשר
באותה תקופה, מכיוון שהשתמרו עדויות רבות המצביעות על כך.
לעומת זאת, רוב העדויות המצביעות על אכילת מזון מן הצומח לא
השתמרו במהלך מאות אלפי השנים שחלפו. “כשחופרים באתרים
ארכיאולוגיים מתקופה כל כך קדומה”, הוא אומר, “מוצאים בדרך כלל
כלי אבן, ואם יש מזל מוצאים גם עצמות בעלי חיים”. על התפריט
הבשרי ניתן ללמוד מסימני החיתוך והריסוק בעצמות שנוצרו במהלך
הביתור והאכילה. “לעומת זאת”, אומר שרון, “לתזונה מהצומח אין
עדות ישירה, פשוט כי הצמחים לא נשמרים”.
הקרקעות באזור גשר בנות יעקב נשמרו במשך שנים מכוסות במים, וכך
נוצרה סביבת הגנה חסרת חמצן שמנעה מהצמחים להירקב. “ההשתמרות
הפנטסטית של החומר הבוטני מאפשרת לנו לשחזר את הסביבה שבה חי
האדם לפני 750 אלף שנה, ואפילו לשחזר חלקים מתוך התזונה שלו”,
אומר שרון. ממצאי המחקר, שבו השתתפו גם פרופ' מרדכי כסלו
והדוקטורנט יואל מלמד מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטת בר אילן,
יתפרסמו היום בכתב העת המדעי “.”PNAS החוקרים שיחזרו את
הצמחייה באזור, ומהשחזור מצטייר עמק החולה הקדום כעמק פורה
ומרהיב. לפי הממצאים, בין סוגי האגוזים שמהם ניזון האדם הקדמון
היו שקדי בר, אגוזים של עץ האלה האטלנטית ושל עץ הפיסטוק
ובלוטים של אלון מצוי ואלון התבור. כשירדו האנשים אל שפת אגם
החולה, יכלו לקטוף פירות של שושנת המים הקוצנית – צמח בעל עלים
עגולים בקוטר של יותר ממטר – וערמוני מים, שני צמחים שנכחדו
בינתיים מישראל. מתחת לעלי שושנת המים הענקיים שחו דגים
וסרטנים, שגם מהם ניזונו כנראה בני האדם באותה תקופה. בעמק
צמחו גם עצי זית וגפן. העצמות שהתגלו באתר מלמדות כי בנוסף
לבני האדם חיו באזור פילים, קרנפים, איילים, סוסים, פרות
וצבים.
“גילינו באתר עדויות למגוון רחב של פעילויות”, אומר שרון,
“מגוון המצביע על המורכבות שבדרכי החיים של האדם הקדמון, על
הכרותו הקרובה עם הסביבה וניצול משאביה השונים כדי לשרוד”.
תצלום: האוניברסיטה העברית אתר החפירות בגשר בנות יעקב, שם נתגלו האגוזים והמפצחים
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~300489021~~~201&SiteName=hayadan
