פעם היה פה גן עדן עם ג’ירפות נמרים היפופטמים ופילים

נחנך האתר הפרהיסטורי בעל החשיבות העולמית, הגן הלאומי עובדיה (Ubeidiya) שבעמק הירדן, שהוא הקדום ביותר בארץ (מלפני כ-1.6 מיליון שנה) ואחד הקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה * במקום התקיים מפגש בין בעלי חיים מאפריקה ומאירופה

בעבר התהלכו כאן ג’ירפות וממותות: גן לאומי עובדיה (Ubeidiya) שבעמק הירדן – אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות עולמית לחקר תולדות האנושות – הקדום ביותר בארץ ומהקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה, נחנך היום (ה’, 4/4) בטקס חגיגי.

הטקס התקיים במעמד ראש מועצה אזורית עמק הירדן עידן גרינבאום, מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, מנהלת רשות הטבע והגנים רעיה שורקי, יו”ר רשות ניקוז ונחלים כינרת מוטי דותן, ונציג משלחת החפירות החדשות בעובדיה, פרופ’ עומרי ברזילי.

האתר, שנמצא סמוך לקיבוץ בית זרע, התגלה בשנת 1959 ע”י איזי מרימסקי, מורה לטבע תושב המקום. האתר נחפר מאז ע”י מספר משלחות חוקרים, בראשותם של פרופ’ משה שטקליס, פרופ’ עופר בר-יוסף ופרופ’ איתן צ’רנוב. אלה, חשפו במקום שרידים של  אדם קדמון, כלי אבן מצור, מאבן גיר ומבזלת, עדויות לבעלי חיים כגון ג’ירפות, נמרים, סוס יאור (היפופוטם), ואפילו בעלי חיים שנכחדו מן העולם, כגון ממותות וחתול שן חרבות.

האדם שחי בעובדיה שייך למין המכונה הומו ארקטוס, ולאחרונה פורסם מחקר אודות שרידי אדם שהתגלו באוספי חפירות שטקליס, ומעידים שהתפשטות האדם מאפריקה לרחבי העולם לא היתה אירוע חד פעמי, אלא נעשתה בגלים.

“האתר הנדיר בעובדיה מקביל לאתרי אולדובאי ממזרח אפריקה, הידועים גם בשם “אתרי ערש האנושות”, מסבירים פרופ’ ברזילי מרשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה, ופרופ’ מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה”ב.

“בעובדיה רצף ארוך של שכבות גיאולוגיות, שהקדומה בהן בת כ-1.6 מיליון שנה. כ-30 מהשכבות מכילות עדויות לפעילות אנושית. לעובדיה חשיבות גיאולוגית רבה להבנת פני הארץ בפרק הזמן שבין 2-1 מיליון שנה. בזמן זה, הייתה באזורנו פעילות געשית, במקביל להתרחבות ולהעמקה של השבר הסורי-אפריקני”.

“האתר הנדיר בעובדיה מקביל לאתרי אולדובאי ממזרח אפריקה, הידועים גם בשם “אתרי ערש האנושות”, מסבירים פרופ’ ברזילי מרשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה, ופרופ’ מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה”ב.

“בעובדיה רצף ארוך של שכבות גיאולוגיות, שהקדומה בהן בת כ-1.6 מיליון שנה. כ-30 משכבות מכילות עדויות לפעילות אנושית. לעובדיה חשיבות גיאולוגית רבה להבנת פני הארץ בפרק הזמן שבין 2-1 מיליון שנה. בזמן זה, הייתה באזורנו פעילות געשית, במקביל להתרחבות ולהעמקה של השבר הסורי-אפריקני”.

מאחר שהאתר נטוי (כתוצאה מפעילות טקטונית מאוחרת) רוב השכבות חשופות, ומאפשרות מסע בציר הזמן, אל לפני יותר ממיליון שנה.

“רמת השתמרות הממצאים באתר גבוהה, ומאפשרת שחזור של הסביבה האקולוגית הקדומה בעמק הירדן”, אומרים החוקרים. מגוון המינים שנמצאו בעובדיה (אשר רובם נכחדו) ייחודי, וכולל מינים אפריקנים לצד מינים אירופאים. כלי הצור והאבן בעובדיה, שימשו את יושבי האתר לפעילות יומיומית (חיתוך וביתור בעלי חיים, עיבוד מזון צמחי ועוד). אופייניים לתרבות האשלית הקדומה, וכוללים, בין היתר, אבני יד, כלי קיצוץ, כלי נתזים וספרואידים (כדורי אבן)”.

מאחר שהאתר נטוי (כתוצאה מפעילות טקטונית מאוחרת) רוב השכבות חשופות, ומאפשרות מסע בציר הזמן, אל לפני יותר ממיליון שנה.

“רמת השתמרות הממצאים באתר גבוהה, ומאפשרת שחזור של הסביבה האקולוגית הקדומה בעמק הירדן”, אומרים החוקרים. מגוון המינים שנמצאו בעובדיה (אשר רובם נכחדו) ייחודי, וכולל מינים אפריקנים לצד מינים אירופאים. כלי הצור והאבן בעובדיה, שימשו את יושבי האתר לפעילות יומיומית (חיתוך וביתור בעלי חיים, עיבוד מזון צמחי ועוד). אופייניים לתרבות האשלית הקדומה, וכוללים, בין היתר, אבני יד, כלי קיצוץ, כלי נתזים וספרואידים (כדורי אבן)”.

מאז שנת 1999, עונת החפירות האחרונה, עמד האתר עזוב וחשוף לפגעי הטבע עד לשנת 2021 אז חודשו החפירות באתר לצורך מחקר ממוקד, בראשותם של פרופ’ עומרי ברזילי מטעם רשות העתיקות ופרופ’ מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה”ב, לאחריו – החל תהליך שימור ופיתוח האתר, להנגשה לציבור הרחב. 

בשנת 2021 הכריזה רשות הטבע והגנים על עובדיה כגן לאומי. בה בעת, חובר האתר למיזם הלאומי לשיקום ולהסדרת מורד נהר הירדן, בהובלת רשות ניקוז ונחלים כינרת ומועצת עמק הירדן.

בתקופה האחרונה עמלו כל הגופים השותפים בפרויקט על הפיכת הגן לאומי עובדיה לזמין למבקרים. דרכי הגישה לאתר הוכשרו, ובמקום הוקם מסלול רגלי היקפי והוצבו שלטי הסבר.

זהו שלב ראשון מבין שלושה שלבים, כאשר בשלב הבא, יפותח צריף המשלחת הראשונה שחפרה במקום למרכז מבקרים.

ראש המועצה האזורית עמק הירדן ויו”ר איגוד ערים כינרת, עידן גרינבאום, אמר בטקס: “אנחנו גאים להיות שותפים לפרויקט החשוב של פתיחת הגן הלאומי בעובדיה לציבור הרחב, כחלק מהפעולות הנרחבות שאנו עושים לפיתוח אזור מורד הירדן. אני מזמין את כולם להגיע לכאן, ולראות מקרוב את אחד האתרים החשובים בעולם ואת הממצאים הפרהיסטוריים שבו”.

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: “זהו יום היסטורי לפרהיסטוריה. רשות העתיקות מפתחת ומנגישה בכל שנה עשרות אתרים ארכיאולוגים לציבור הרחב, אבל המקרה של עובדיה מיוחד במינו: מדובר באתר פרהיסטורי בעל חשיבות מדעית שלא תסולא בפז לחקר האנושות. ניסיונות עבר לפתח את האתר לא צלחו בשל היעדר שותפים לניהולו ולתחזוקתו, אבל הפיכתו של האתר לגן לאומי וחיבורו לפרויקט להסדרת מורד הירדן מבטיחים לו עתיד טוב. אין ספק שהאתר יהווה מוקד משיכה לציבור המבקרים מהארץ ומהעולם.

לדברי מנכ”לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: “אנחנו שמחים להנגיש לציבור אתר בעל חשיבות היסטורית כה גדולה המחבר בין נוף להיסטוריה. מרחב עוּבֵּדִיָה שבעמק הירדן הוא מסע מרגש אחורה בזמן, באתר ישנם שלושה מתחמים חשובים המתחברים לסיפור מורשתי אחד בתולדות הארץ שלנו. בראשונה, האתר הפרהיסטורי של עובדיה המייצג את ראשית האדם במזרח התיכון מלפני כ-1.5 מיליון שנה. בשנית, תל עובדיה הסמוך – המייצג את ראשית ישראל, כך לפי כתובת מצרית של פרעה מרנפתח. ולבסוף, המושבה מנחמיה ראשית הציונות שקמה ממש באזור זה בשנת 1901 ובישרה את פריחת הציונות במרחב כולו. שלושת האתרים מספרים ומציגים את התמונה השלמה של האזור והחיים בו לאורך ההיסטוריה ועד ימינו אנו. אני מודה לשותפים שלנו הקרן לשמירה על השטחים פתוחים, מועצה אזורית עמק הירדן, רשות ניקוז ונחלים כנרת ולרשות העתיקות.”

לדברי מנכ”ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, צביקה סלוצקי: “מקטע מורד הירדן הוכרז כפרויקט לאומי. זאת לאחר שסבל שנים ארוכות מזיהום והזנחה, בעקבות השימוש בו להזרמת שפכים והטיית המעיינות המליחים מצפון הכינרת. מטרת הפרויקט הינה הנגשת הנהר במקטע זה למאות אלפי המבקרים הפוקדים אותו, תוך שמירה על צביונו, והפיכתו לאזור רחצה ופנאי, כאשר חלקים רבים ממנו הושלמו. אתר עובדיה נמצא בשוליו המערביים של פארק מורד הירדן, כאשר התוואי כולו זוכה בתנופת שיקום מואצת שרשות הניקוז מובילה מאז שנת 2012. בתוך כך התבצעו עבודות לשיקום אתר עובדיה הפרהיסטורי, שיהפוך עתה לאתר ביקור אטרקטיבי וחווייתי לקהל הרחב”.

עוד בנושא באתר הידען:

• שינויי אקלים דרמטיים בסופה של תקופת הקרח איפשרו את המעבר מחברות ציידים-לקטנים לחקלאים
• איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?
• האוניברסיטה העברית: נמצא המאובן הראשון והייחודי של הזאב האתיופי