סיקור מקיף

רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל

נחנך האתר הפרהיסטורי בעל החשיבות העולמית, הגן הלאומי עובדיה שבעמק הירדם שהוא הקדום ביותר בארץ (מלפני כ-1.6 מיליון שנה) ואחד הקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה * במקום התקיים מפגש בין בעלי חיים מאפריקה ומאירופה
טבעת שהתגלתה במערה בחוקוק ששמשה את חיילי בר כוכבא להסתתר מהרומאים. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות של ישראל
חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים גילו את רעפי הקרמיקה הקדומים ביותר בארץ ישראל * עד היום התגלו מעט מאד עדויות פיסיות לנוכחות של היוונים בירושלים
מחקר של רשות העתיקות, שפורסם לאחרונה בכתב העת ‘Atiqot 111,חושף את העדות הקדומה ביותר ללחימה ולהתחמשות מאורגנת בארץ ישראל בפרט ובדרום הלבנט בכלל
קבר שבו נתגלו שרידי אישה ולצידה מראה נדירה פותח צוהר יוצא דופן למנהגים ש'יובאו' לא"י עם הכיבוש ההלניסטי * נראה שהנקברת היתה אישה צעירה ממוצא יווני, שהתלוותה לבכיר בצבא או השלטון ההלניסטי במסעו בארץ
חפצים אשר נראה כי שימשו מכשפים עממיים, התגלו לצד הדרך הקדומה שהובילה ממצרים למכה לפני כ-400 שנה
בסליק נמצאו ארבע חרבות וראש כידון בני כ-1900 שנה שהשתמרו בתוך נדנים מעץ ועור, במצב מעולה * "זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן", אומרים החוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת אריאל * מאמר חדש שמתפרסם בספר המושק היום והעוסק בחידושים בארכיאולוגיה שהתגלו בסקר מדבר יהודה, מציע שהחרבות נתפסו כשלל מלחמה, והוסתרו במערה בידי מורדים יהודים
מתקני התעלות, שטרם נתגלו כמותם בישראל, היו בשימוש לפני כ-2,800  שנה – בתקופת בית המקדש הראשון; לדברי החוקרים מרשות העתיקות ואונ' ת"א, "יתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום המרכזי של מתקני התעלות מלמד שהמוצר שיוצר בהם היה קשור בארמון או במקדש"
אורך קטע האמה כ-300 מטרים, והוא נחשף בחפירות של רשות העתיקות לפני הרחבת השכונה, במימון חברת "ערים" לפיתוח עירוני  ובמסגרת הקמת בתי ספר במקום ביוזמת עיריית ירושלים * בין השאר, נמצא בתשתית האמה מטבע משנה ב' למרד הגדול של היהודים ברומאים – שנים ספורות לפני חורבן בית המקדש השני
בחפירה של רשות העתיקות לפני הקמת קו מים של חברת מקורות באזור קרית גת, התגלה שער קדום, בן כ-5,500 שנים * שער זה, היה חלק ממערכת הביצור של אחד התלים החשובים ביותר להבנת ראשית העיור
מסרה אותו לאוצרות המדינה וקיבלה תעודת הוקרה מרשות העתיקות על הפגנת אזרחות טובה
תל שקמונה היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל וזה שסיפק ככל הנראה את צבע הארגמן היוקרתי לבית המקדש בממלכת יהודה השכנה
מחקר חדש שפורסם היום (ו') במגזין המדעי היוקרתי Nature Scientific Report מציע, כי חלילים זעירים העשויים מעצמות כנף של עופות מים, שימשו להפקת צלילים המחקים קולות עופות דורסים
המצפן, וכן תרמילי מקלע מסוג ברן, נחשפו במחקר ארכיאולוגי של ד"ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ומאוניברסיטת חיפה ואיל מרקו מרשות העתיקות * להערכת החוקרים, המצפן היה שייך למפקד המחלקה או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח * המחקר עשוי לשפוך אור על הקרב בו נהרגו כל הלוחמים
הקרס, אשר נראה כי שימש לציד כרישים, נחשף בחפירות רשות העתיקות לפני הקמת שכונת אגמים באשקלון * הממצא הייחודי יוצג לראשונה בקונגרס הארכיאולוגי ה-48, בארגון רשות העתיקות, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והאגודה הארכיאולוגית הישראלית
את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר ע"י סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים,  ומחקרם יפורסם בכתב העת "עתיקות"
החלקים החדשים ממערך ההגנה על חומות ירושלים העתיקה מפני מתקפות הצלבנים, התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברחוב סולטן סולימאן, לפני הנחת תשתיות ביוזמת עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה לפיתוח ירושלים
אריגי כותנה ואריגי משי שמוצאם בהודו ובסין מלפני כ-1,300 שנים שנמצאו בערבה מעידים על מסחר קדום מהמזרח הרחוק, דרך ארץ ישראל ולאירופה
מדובר בעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה, כ-500 שנה לפני תקופת הברזל שבה השימוש בבצעי כסף הפך להיות נפוץ באיזור
החצר נחשפה כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל * במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של דמות משמעותית שהשתייכה למשפחה אמידה בתק' בית שני
בחפירה במערה שבשמורת נחל דרגה, התגלה מטמון נדיר - קופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף מימי המלך אנטיוכוס הרביעי *נראה שמי שטמן את הקופסה במערה ברח אליה, בתקווה לאסוף את רכושו בתום המרד
זהו המטבע השלישי מסוג זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד הבודדים שהתגלו אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות * מדובר היה בסכום גבוה לתקופתו בגובה המס לבית המקדש
שיירי האופיום נמצאו בכלי חרס שנחפרו בתל יהוד, בחפירה שניהלה אריולה יקואל מטעם רשות העתיקות. החרסים שהכילו את האופיום מתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס, והם נמצאו בקברים של כנענים ושימשו ככל הנראה כחלק מפולחן המתים המקומי
המטמון הוא עדות לרגע דרמטי בתולדות הארץ - כיבוש האמפריה הביזנטית בידי  בית אומיה. ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יואב לרר: "מי שטמן את המטבעות בתוך קיר כנראה נס על נפשו בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו, אך לא זכה לכך"
לוגו אתר הידען
חיפוש