זהו המטבע השלישי מסוג זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד הבודדים שהתגלו אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות * מדובר היה בסכום גבוה לתקופתו בגובה המס לבית המקדש
בחפירות שנערכו לאחרונה בעופל שמדרום להר הבית נחשפו שרידי מבנה ציבורי מפואר מימי הבית השני שחרב בשנת 70 לספירה. בתוך שכבת החורבן התגלו עשרות מטבעות יהודיים מתקופת המרד הגדול ברומאים (66 – 70 לסה”נ), רובם עשויים ברונזה. יוצא דופן ונדיר במיוחד הינו מטבע כסף בעריך של חצי שקל מהשנה השלישית למרד, שאותר בין המטבעות – אחד הבודדים מסוגו שהתגלו בחפירות אי פעם. החפירות נערכו בידי משלחת מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ’ עוזי ליבנר מהמכון לארכיאולוגיה, בשיתוף ארמסטרונג קולג’ מאוקלהומה שבארה”ב, ובסיוע החברה הממשלתית לפיתוח מזרח ירושלים, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.
במהלך המרד הגדול ברומאים, טבעו היהודים בירושלים מטבעות ברונזה ומטבעות כסף. על רוב מטבעות הכסף מופיע מצד אחד גביע – ומעליו, באותיות הכתב העברי הקדום, שנת המרד בה נטבע, ומסביב לגביע כתובת: ‘שקל ישראל’, ‘חצי השקל’ או ‘רבע השקל’, בהתאם לעריך. בצד השני מופיע ענף עם שלושה רימונים וסביבו כתובת: ‘ירושלים הקדושה’, גם היא בכתב העברי הקדום. המטבע הנדיר שנמצא לאחרונה זוהה על ידי ד”ר יואב פרחי, נומיסמט המשלחת ואוצר ביתן קדמן למטבעות במוז”א, מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. “זהו המטבע השלישי מטיפוס זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד הבודדים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בכלל”, משתף פרופ’ ליבנר.
טביעת המטבעות במהלך המרד, במיוחד אלו העשויים כסף, היוותה הצהרה פוליטית וביטוי לשחרור לאומי של המורדים היהודים כנגד השלטון הרומי, שכן בתקופה הרומית הסמכות לטבוע מטבעות כסף הייתה נתונה בידי הקיסר. ואכן, לאורך התקופה הרומית ועד המרד הגדול לא נטבעו כלל מטבעות כסף בידי יהודים, אפילו לא בימיו של המלך הורדוס הגדול.
לדברי החוקרים, מטבעות ‘חצי השקל’ שמשקלם הממוצע היה 7 גרם שימשו גם עבור תשלום ‘מחצית השקל’ לבית המקדש – מס להוצאות הפולחן ששולם מדי שנה על ידי כל גבר בוגר. “עד המרד נהגו לשלם את מס מחצית השקל במטבעות הכסף האיכותיים שהוטבעו בעיר צור בלבנון, וידועים בשם ‘שקל צורי’ ו’חצי שקל צורי'”, מסביר ד”ר פרחי, ומפרט: “על פני מטבעות אלה הופיעה דמותו של הרקלס-מלקרת, האל הראשי של צור, ועל גבם הופיע עיט וסביבו כתובת ביוונית – ‘[של] צור הקדושה ועיר מקלט'”. למעשה, מטבעות הכסף של המורדים נועדו אפוא לשמש גם תחליף למטבעות הכסף הצוריים, הן בכתובות שנשאו והן בעובדה שנשאו סמלים ולא דמויות, בהתאם לדיבר השני. החוקרים מסכמים כי “מטבעות הכסף של המרד הגדול היו הראשונים והאחרונים בעת העתיקה אשר נשאו את השם ‘שקל’. הפעם הבאה הייתה על מטבעות השקל הישראלי שהונפקו בידי בנק ישראל בשנת 1980”.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
ראשית, חשיפה מעניינת; שנית, אין מדובר בטביעה משנית אלא ראשונית-מקורית, ועל כך תצוף מסקנה מעניינת בהקשר למרד ולעניין ההקרבה; שלישית, הייתי נזהר בלשון המעטה, בשימוש במילה מודרנית, טעונה משהו, של “היבט לאומי”, שהרי הלאומיות על שלל מרכיביה ופירושיה, יסודותיה, נעוצים היטב באירופה של מחצית המאה ה-19 ואילך.