עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על נושא הגביה. ולכך נמצא לא מעט הוכחות מספרות חז"ל
ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד כדי נכות ועייפות יתר כדי שייפסלו למחויבות כלפי השלטונות.
במהלך חפירות ארכיאולוגית לקראת לפני פיתוח, התגלו בסמוך לכנסייה המודרנית המוכרת מקווה טהרה בן כ-2000 שנה, וכן שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית (מלפני כ-1500 שנה). בחפירה שותפים גם חוקרי מכון המחקר הפרנציסקני
לאחר מחקר סודי ומעמיק נחשף לראשונה כי חותם שנמכר בשוק לפרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא למעשה הממצא הקדום ביותר של חותם שנתגלה בארץ ישראל. כמו כן, לראשונה בתולדות המחקר ישנה עדות ריאלית לחותם מלכותי שיוצר במידות שונות
מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף אובייקט כלשהו, עוף שחג בשמים ועוד
נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"
החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען השגת פטור לכפר מן החובה לגייס אותם טירונים
לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המשקולת עשויה בצורת כיפה עם בסיס שטוח. בראש המשקולת נחרת סימן שדומה לאות ע', סימן מצרי שמייצג קיצור של המילה 'שקל', ולידו שני קווים לציון שני שקלים
חוקרים חשפו בעיר סדנה בת 6,500 שנה לייצור נחושת
שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח
הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול
מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב
שרידים מפוארים ונדירים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה התגלו בחפירה של רשות העתיקות בטיילת הירושלמית המפורסמת
לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל
כדי לקיים את הצבא המוצב ביהודה, וכדי להעשיר את הקיסרים, גבה השלטון הרומי סוגים שונים של מסים, חלקם כלליים ואחרים העיקו במיוחד על היהודים – אחרי המרידות
מחקר בינתחומי משותף של האונ' העברית, אונ' תל אביב ורשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים לראשונה, חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי
כל עניינה של רשימה זו הוא לבדוק את הנוגע לתאריך "תשעה באב" בהיבט ההיסטורי הכרונולוגי
האתר ובו יותר מ-120 טביעות חותם על קנקנים עם כתב עברי קדום, התגלה בסמוך לשגרירות ארה"ב בירושלים * מדובר באחד ממכלולי טביעות החותם הגדולים והחשובים
ב – "המס היהודי" – יוסף בן מתתיהו פורש לפנינו את היריעה ההיסטורית בזיקה ל"מס היהודי" בעקבות דיכוי המרד הגדול על ידי ווספסיאנוס וטיטיוס משנת
לא נתנו לאסון הגדול להשפיע על חייהם * עם דיכוי המרד הגדול ברומאים ונפילת ירושלים בשנת 70 לספירה, הרס הצבא הרומי את בית המקדש. יושבי
במהלך המאות הראשונות לספירה התפתחה רפורמה אגררית ששייכה אדמות חקלאיות לעיר מרכזית, והיה צורך לגבש נהלים מדוקדקים לכל סוג מקח וממכר בין יהודים לבין עצמם
מחקר בין-תחומי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם רשות העתיקות: החוקרים פיתחו שיטות חדשניות לזיהוי וניתוח דנ"א עתיק מעורות בעלי-החיים שעליהם נכתבו מגילות מדבר יהודה.
רבי שמעון בר יוחאי היתה דמות מאד מצויירת בספרות התלמודית. הוא לא נמנה, ולא בכדי, עם קבוצת החכמים, חברי הסנהדרין, שלאחר חורבן הבית השני ב-70
שולחני הינו חלפן כספים, דמות שלא היתה ידועה לנו מהתקופה המקראית, ולפחות לא כחלק מעיסוק רשמי, מוסדר ומקובל. לא כן בעידן היווני-הלניסטי-רומי על יסוד השימוש
