היסטוריה של עם ישראל
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 8 תגובות
מטבע ברונזה שהוטבע ע"י יהודים בירושלים לפני חורבן בית המקדש השני, נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף עיר דוד והחברה לשיקום ופיתוח הרובע, בגן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
האם פעל לצידו של בן כוסבא מנהיג נוסף, עלום שם אך עז נפש, המכונה "בר דרומא"? סקירה מחקרית-לשונית ופרשנות חז"לית חושפות תיאוריה חדשה על הדמויות שפעלו במחתרת ובחזית
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
הפרק הרביעי בסדרה סוקר את מקומו של החתול בבתים בתקופת חז"ל, את התייחסותם אליו כטמא מצד אחד וכבעל תכונות ראויות לחיקוי מצד שני – ואת הצבעים שמעוררים ויכוחים עד ימינו
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
- פרופ' אלכס גורדון
- 2 תגובות
מסעו הפוליטי של לאון בלום: מאהדת דרייפוס ועד ראש ממשלת אחדות בצרפת
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מציע ניתוח חדשני של שמות מתקופת המקרא בעזרת שיטות אקולוגיות, ומראה: ממלכת ישראל הייתה קוסמופוליטית ופתוחה יותר – ממלכת יהודה שמרנית וריכוזית
- דר. יחיעם שורק
- 14 תגובות
לשווא נחפש את המילה "חתול" במקרא. לא כן בספרות התנאית והתלמודית ובוודאי המדרשית
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
דיכוי דקוהרנציית ספין באדי מתכות אלקליות מאריך את זמן הקוהרנטיות ומשפר את ביצועי החיישנים הקוונטיים
- דר. יחיעם שורק
- 11 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
מהחתול הפרה-היסטורי ועד חתול הבית – כך הפך היצור הלילי למלווה קבוע של האדם, בעל חיים מקודש במצרים, מזוהה עם שדים וסמלים בהגדה של פסח, ומסתורי גם בעיניי חכמי התלמוד
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
מהרקדן מקיסריה, שעיצב את המופעים בתיאטרון הרומי בימי האמורא רבי אבהו, ועד לדמויות נוספות מתקופות שונות שניגנו מוזיקה של גויים. ההופעות האמנותיות של יהודים משקפות את השילוב המורכב בין התרבות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
במבנה הייחודי, שנחשף על ידי רשות העתיקות במדרון המזרחי של עיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלו שמונה חדרים חצובים בסלע, ובהם מזבח, אבן מצבה, בית בד וגת לייצור
- דר. יחיעם שורק
- 3 תגובות
בתקופת המשנה והתלמוד, קרי מאות שניה- רביעית/חמישית לספ', נעלמו ריקודי נשים באירועים חברתיים. יתכן שמאחורי היעדר הריקוד הנשי עמדו מנהיגי הדור. קרי - חז"ל
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
מטמון זה הוא גם אחד הגדולים מסוגו שהתגלו בארץ ישראל. התגלית ארעה בימים האחרונים במהלך חג החנוכה, שבו מציינים את מרד החשמונאים ביוונים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
החוקרים: "כמו שהיום, רבים מאיתנו מחזיקים חפצים בעלי משמעות יהודית, כך בעל הנר, כמאתיים שנה לאחר חורבן המקדש"
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
ריקודי ניצחון ופולחן בתקופה הבתר-מקראית – מבט על תופעות תרבותיות ודתיות בנוף ההיסטורי
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
הריקוד בתנ"ך: ביטוי חיצוני לרגשות ולחוויות הפנימיות, מגילויי פולחן ועד ניצחון בקרב
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
החוקרים: "לפי המיתוס הנפוץ, הרומאים צרו על המורדים במצדה במשך שלוש שנים. סקר חדשני באמצעות טכנולוגיות מתקדמות העלתה שהמצור של הצבא הרומי היה מבצע ממוקד ומהיר באופן יחסי."
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
הציורים, שמעטרים קברים קדומים של אנשים אמידים, התגלו לפני עשרות שנים אך מעטים זכו לראות אותם. כעת, הם שומרו ע"י מומחי השימור של רשות העתיקות בסמוך למרינה, במימון עיריית אשקלון,
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
במהלך מאות שנים ניתן זר מעלי זית רק למנצחים בענפי הספורט האולימפיים, שגם קיבלו מימון נכבד מהערים שיצגו, עד שכעשור לפני תום המאה הראשונה לפני הספירה קיים המלך הורדוס משחקים
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
פרק זה חותם למעשה את רובו של המחקר, למעט פרק על הריקוד שיבוא בהמשכו. כמה נימוקים חברו יחדיו לדחוק סוגיה זו אל בין קפלי השוליים שבמחקר הנוכחי
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
בחפירת האתר, שניהלה רשות העתיקות במימון עיריית לוד, התגלו שרידי מבנה ציבור יהודי קדום שנחרב. ברצפת המבנה הוחבא מטמון של 94 מטבעות, אך איש לא שב לאוספו עד שנתגלה כעת
- אבי בליזובסקי
- 18 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת אריאל, מרשות העתיקות, מאוניברסיטת אקסטר באנגליה וממכון ויצמן ערכו סדרה של בדיקות מדעיות על בתי תפילין עתיקים ממדבר יהודה, וגילו ש-בניגוד להלכה המקובלת, לפיה חייבים לצבוע את בתי
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
המשנה פסקה, שבין חובות הבעל לאשתו נמנו הדאגה לקבורתה, ו"אפילו עני שבישראל, לא יפחות משני חלילים (היינו חלילנים) ומקוננת (אחת לפחות)"(משנת כתובות ד' 4)
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פורסם דו”ח האנטישמיות השנתי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם “הליגה נגד השמצה” לקראת יום השואה
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן למדע התגברו על תופעה קוסמית שמקשה על ארכאולוגים ברחבי העולם והציגו לראשונה תיארוך אבסולוטי של ירושלים בתקופת הברזל
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
המשך הסקירה על כלי הנגינה השונים ששימשו במקדש בשלהי ימי בית שני, בהשפעה יוונית
- יגאל בן-נון
- 7 תגובות
מסורות יהודאיות וישראליות וגם בין הכהנים ואנשי המלוכה בממלכת ישראל, חלוקות ביניהן באשר למוצאם של בני ישראל - ארם או אולי מצרים?
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
סופרים מצרים, שחיו במאה השלישית לפה"ס טענו שהיהודים נושאי מחלות ופגעו במצרים ושבכלל הם היו הרעים בבואם לשכתב את סיפור יציאת מצרים, אולי מבלי שהתכוונו, הם יצרו טיעונים אנטישמיים שיתבססו
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
בפרק זה נסקור את התפתחות כלי המיתר
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
מחקר בוחן את היחס לאסתר המלכה באמנות, דת, ספרות ומחזאות במאה ה-16-15 באיטליה
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
טבעת שהתגלתה במערה בחוקוק ששמשה את חיילי בר כוכבא להסתתר מהרומאים. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות של ישראל
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 3 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
בפרק זה, על סעיפיו השונים אבקש להבליט את הנקודות הבאות: הבחנה בין כלי הזמר במקרא לבין אלה שבתקופה הנדונה על ההשלכות השונות לכך; מידת השפעת היוונות וההלניזם על כלי המוסיקה;
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים גילו את רעפי הקרמיקה הקדומים ביותר בארץ ישראל * עד היום התגלו מעט מאד עדויות
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
במוזיקה היהודית שלאחר החורבן היו משוקעים סממנים של השפעה יוונית-הלניסטית ורומית, ומתוכה עולים היבטים שונים פרי מעורבותם של חז"ל
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
דתיות מסורתית ורעיונות קבליים: צפת של המאה ה-16 מציעה מודל חלופי של קיום יהודי בארץ ישראל
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
ייתכן שהפרוזה המקראית החלה את דרכה כשירי עלילה, דומים לאלה שרווחו במזרח הקדום
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
היהודים במרחב היווני-הלניסטי היו מעורבים יותר בכל הקשור למנהגים יווניים שחדרו ליהדות כמו הגמנסיון ובעיקר המוזיקה
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
בסליק נמצאו ארבע חרבות וראש כידון בני כ-1900 שנה שהשתמרו בתוך נדנים מעץ ועור, במצב מעולה * "זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן", אומרים החוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת אריאל * מאמר
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
מתקני התעלות, שטרם נתגלו כמותם בישראל, היו בשימוש לפני כ-2,800 שנה – בתקופת בית המקדש הראשון; לדברי החוקרים מרשות העתיקות ואונ' ת"א, "יתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
אורך קטע האמה כ-300 מטרים, והוא נחשף בחפירות של רשות העתיקות לפני הרחבת השכונה, במימון חברת "ערים" לפיתוח עירוני ובמסגרת הקמת בתי ספר במקום ביוזמת עיריית ירושלים * בין השאר,
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
כבר הוזכר מספר פעמים הקשר האמיץ שנרקם בין הפילוסופיה היוונית וההלניסטית לבין המוזיקה - האסכולה הפיתגוראית שייחסה למוזיקה ערך מוסרי עליון, האסכולה האפלטונית שעמדה על הזיקה בין המוזיקה לבין טבע
- אוניברסיטת בן גוריון
- 8 תגובות
מחקר יוצא דופן של חוקרת מתחום התלמוד באוניברסיטת בן גוריון וחוקר עטלפים מאוניברסיטת תל אביב הניב פיתוח כלי חדשני לניתוח הקשרים החברתיים שנוצרו בין חכמי היהדות וחכמי הנצרות במאות הראשונות
- האוניברסיטה העברית
- 7 תגובות
המחקר מבית האוניברסיטה העברית קובע לראשונה, באמצעים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את גבולות ממלכתו של דוד המלך ושל נכדו, המלך רחבעם ופותר את הויכוח ארוך השנים על עצם קיומם של הממלכות ועל
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 5 תגובות
תל שקמונה היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל וזה שסיפק ככל הנראה את צבע הארגמן היוקרתי לבית המקדש בממלכת יהודה השכנה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
לעומת אינספור מקורות הנוגעים למוזיקה במקדש, על מוזיקת החול המידע דל ובכל זאת המחקר מעלה דברים מעניינים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
כלי ממוחשב מקשר במהירות בין כל מילה בַּתורה לבין המילים המקבילות בתרגומים השונים של התורה לארמית
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
הקריאה מונעמת בתורה ובתפילות היתה יסוד חשוב, אימננטי, בהקניית התורה ומדרשיה וחז"ל ירדו לעומק חשיבותה של הנעימה ששימשה אמצעי חשוב לחידוד הזיכרון ופרחה מתקופת המשנה והלאה
- פרק מספר
- 17 תגובות