החוקרים: נמצאו ראיות לקפיצה טכנולוגית וחברתית באדום המקראית לאחר מסעו של פרעה שישק בערבה במאה ה-10 לפנה"ס * פרופ' ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב
אם פעם היה הכנעני ביטוי מושאל ומשאיל לסוחר, הרי במאות הראשונות לספירה נבלעים אף היהודים בכלל ההשתייכות הכלכלית והפרופסיונלית של כנעני=פרגמטי (ולא בכדי בלשון היוונית).
בחפירות ארכיאולוגיות בגן הלאומי בתל חצור (אתר מורשת עולמית ע"י אונסקו) נחשף גרם מדרגות נדיר. את הפרויקט מובילים חוקרי מהאוניברסיטה העברית, ביניהם חתן פרס ישראל
על גידול חיטה בפרובינקיה פלאייסטינה – השם שנתנו הרומאים ליהודה לאחר דיכוי המרד הגדול
מרד בן כוסבה שהתחולל בין השנים 132 ועד 135 לספ', זכה, אולי מתוך פרקי המרידה של עם ישראל בתקופה הרומית היותר מאוחרת (מאה ראשונה ושניה
בפרק הזה, מורכב ומרובד ככל שיהיה, מסתרים כמה רעיונות חשובים ומעניינים. ב"גדול" מדובר על הפקעת קרקעות לאחר מרידות ביהודה (73, 135 ו-194 לספ') על ידי
שמו של הקיסר הרומי מקסימינוס תרקוס ששלט בין השנים 238-235 לספירה זוהה, לראשונה, על אבן מיל, אבנים בצורת גליל שסימנו את הדרכים הרומיות העתיקות, כך
בערב החג, בליל הסדר, כאשר נסב סביב שולחן החג, נלגום ארבע כוסות יין, נאכל ולא כזית, נשיר ונזמר, ואולי לא נדע או נתקשה לדעת על
בחפירה ארכיאולוגית שמנהלות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורשות העתיקות ביוזמת משרד השיכון והבינוי לפני הקמת שכונה חדשה בעיר במסגרת הסכם הגג, התגלה, בין השאר, שבר נר
לאחר מרד בן כוסבה סבלה יהודה מאובדן קרקעות מה עוד שהתנועה המרדנית האנטי-רומית היתה כפרית בעיקרה, אלא שתוך זמן לא רב התאוששה זו והשתקמה ומולה
לעבודה ולמלאכה – מקדמים ומאפיינים * במרוצת המאה השניה לספ' הגיע העיור האימפריאלי לשיאו וכך גבר, בין השאר, הביקוש למוצרי מלאכה ותעשיה כפריות ובעיקר בקרב
יהודים רבים התמחו במאה הראשונה לספירה בבורסקאות – ייצור מוצרי עור, עבור הצבא הרומי שחנה בארץ, הפקידות הרומית, הגופים העשירים והאוכלוסיה הנכרית בעיקר
אופי בניית הבור וטיוחו מצביעים על כך שהבור נחצב, ככל הנראה, במאות ה-1 או ה-2 לספירה, ויתכן שהוא שימש את תושבי האתר שהתגלה במרחק של
פרק 11 בסדרה המתארת את כלכלת ארץ ישראל בתקופה הרומאית ובימי הביניים
גם הם בכוזרים – היהודים היו הגוגל, הפייסבוק והטוויטר של העולם העתיק ואת המידע רב הערך הזה הם העמידו לרשות השליטים האיראניים (ואולי לכל דורש).
החוקרים: המראות הקשים, ובהם עריפת ראשים, הינם, כנראה, עדויות לאכזריותו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כלפי יריביו מבין יהודי העיר ירושלים, כפי שתוארה בכתביו של
פרק עשירי על כלכלת ארץ ישראל בימי הביניים, ומסתבר שמפעלי ים המלח אינם המצאה חדשה
צומות ותעניות שנכרכו בחורבן הבית הציגו לכל את הרומאים כאויבי הציבור ואולי אף הניעו מגמות של נטיות אנטי רומיות, משיחיות משהו, כאלו שאיפיינו את המרדנות
אם הסיקרים התאבדו במצדה, כפי שעולה מתיאוריו של יוסף בן מתיתיהו מאיפה צצו מאות סיקרים שניסו להצית מרד בקרב יהודי אלכסנדריה שנים ספורות לאחר מכן
פרק שמיני בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל הקדומה. הפעם – על הפקת היין ביהודה ובגליל בתקופה של שלהי הבית השני ואילך. היין מילא תפקיד
לאחר עבודת הרכבה מאומצת של יותר מ-60 קטעים זעירים, הכתובים בכתב סתרים, שארכה למעלה משנה, הצליחו ד"ר אשבל רצון ופרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא
פרק שביעי בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך. הפעם – על תעשיית השמן
גורמים מגוונים ונקודות רבות חברו יחד בתקופה שלאחר חורבן הבית השני כדי להעניק לנו תמונה רחבה, מקיפה ומעניינת בכל הנוגע לתעשיית הקראמיקה
גם הפרק הזה כקודמו מהווה לא רק המשך הגיוני לקודמיו, אלא מאגד בתוכו את הקשר בין האינטנסיביות הקרקעית לבין הון ושלטון.
סדרה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. פרק זה כורך בתוכו את תמצית שני הפרקים הקודמים, קרי וילות כפריות והון ושלטון ונכרך בהם.
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
