היסטוריה של עם ישראל

מפת האימפריה הרומית בשיא גודלה, שנת 117 לספירה. צילום: depositphotos.com

כלכלת א"י בעת העתיקה 29: מסים ומכסים

עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על נושא הגביה. ולכך נמצא לא מעט הוכחות מספרות חז"ל

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורלוס. מתוך ויקיפדיה

כלכלת ארץ ישראל: מיסים ומחויבות למלכות –אנגריא וליטורגיה

ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד כדי נכות ועייפות יתר כדי שייפסלו למחויבות כלפי השלטונות.

חפירות רשות העתיקות בכנסיה הביזנטית בגת שמנים. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

בגת שמנים נחשפה עדות ארכיאולוגית לתקופת הבית השני וימיו של ישוע

במהלך חפירות ארכיאולוגית לקראת לפני פיתוח, התגלו בסמוך לכנסייה המודרנית המוכרת מקווה טהרה בן כ-2000 שנה, וכן שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית (מלפני כ-1500 שנה). בחפירה שותפים גם חוקרי מכון המחקר הפרנציסקני

חותם עבד ירובעם. צילום דני מכליס אוניברסיטת בן גוריון בנגב

לראשונה נמצאה בארץ טביעה פיזית ומקורית של חותם מתקופת הברזל (2,300 שנה)

לאחר מחקר סודי ומעמיק נחשף לראשונה כי חותם שנמכר בשוק לפרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא למעשה הממצא הקדום ביותר של חותם שנתגלה בארץ ישראל. כמו כן, לראשונה בתולדות המחקר ישנה עדות ריאלית לחותם מלכותי שיוצר במידות שונות

מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף אובייקט כלשהו, עוף שחג בשמים ועוד

ילדים מחיספין המתנדבים בחפירה, מצביעים על הדמויות שחרותות על האבן. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לראשונה: מתחם מבוצר מימי דוד המלך התגלה בגולן

נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"

By G.dallorto - Own work, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1336844

כלכלת א"י 27: טירוניא – מס ה"טירונים" היהודים בצבא הרומי

החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען השגת פטור לכפר מן החובה לגייס אותם טירונים

משקולת בשווי 2 שקלים מתקופת בית ראשון. צילום שי הלוי רשות העתיקות (5)

משקולת קדומה של שני שקלים מתקופת הבית הראשון התגלתה בכותל המערבי

לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המשקולת עשויה בצורת כיפה עם בסיס שטוח. בראש המשקולת נחרת סימן שדומה לאות ע', סימן מצרי שמייצג קיצור של המילה 'שקל', ולידו שני קווים לציון שני שקלים

תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח

פסיפס גלגל המזלות - בית הכנסת בבית אלפא - המאה השישית

לוח שנה עברי. האמנם?

הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול

דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים). קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות

הטקסטים במצודת תל ערד נכתבו על ידי 12 כותבים שונים

מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב

המצודה שהתגלתה בחפירות גלאון, צילום אווירי - אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מצודה מתקופת השופטים התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בסמוך לקיבוץ גלאון, ליד קרית גת

לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל

הדגמה של לבוש חיילים רומאים. מתוך Jumpstory

כלכלת א"י 26: ארנונא ואכסניא – המסים הרומיים

כדי לקיים את הצבא המוצב ביהודה, וכדי להעשיר את הקיסרים, גבה השלטון הרומי סוגים שונים של מסים, חלקם כלליים ואחרים העיקו במיוחד על היהודים – אחרי המרידות

מטבע "יהודה השבויה שנית" לאחר דיכוי המרד הגדול. מתוך אוסף מוזיאון ישראל בירושלים

כלכלת א"י בעת העתיקה 24: מס היהודים

ב – "המס היהודי" – יוסף בן מתתיהו פורש לפנינו את היריעה ההיסטורית בזיקה ל"מס היהודי" בעקבות דיכוי המרד הגדול על ידי ווספסיאנוס וטיטיוס משנת

הדמיה של הר הבית בתקופת הורדוס. מסומנת בחץ – קשת וילסון. באדיבות מכון ויצמן

על זרעים ואבנים

מי היה הבנאי הקדום של קשת וילסון במנהרות הכותל?

מגילת ישעיה. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

מרכיבים את פאזל המגילות הגנוזות בעזרת הדנ״א של בעלי החיים שמעורותיהם יוצרו הקלפים

מחקר בין-תחומי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם רשות העתיקות: החוקרים פיתחו שיטות חדשניות לזיהוי וניתוח דנ"א עתיק מעורות בעלי-החיים שעליהם נכתבו מגילות מדבר יהודה.

דילוג לתוכן