היסטוריה של עם ישראל

החפירה הנרחבת ביותר שנערכה עד כה באתר חשפה ברצף את מרכז אולם התפילה והבימה, עמודים מסיביים, רצפות טרצו מעוטרות, לוחיות הנושאות את שמות המתפללים ולוחית של עשרת הדיברות

המונחים "מלחמת רשות", "מלחמת מצווה" ו"מלחמת חובה" אינם מקראיים אלא חז"ליים. באמצעותם ניסו חכמי המשנה והתלמוד לקבוע מי חייב לצאת לקרב, מי זכאי לפטור ומתי הסכנה מחייבת את הציבור כולו

השם גמליאל מופיע במקרא, נעלם כמעט לגמרי מן המקורות, ושב למרכז הבמה עם נשיאי הסנהדרין מבית הלל. מאמר חדש בוחן את גלגולו של השם ואת האפשרות שנותרו לו עקבות בקהילות

עיון מחודש בקטע המוכר מן ההגדה מגלה הבדלים מעניינים בין הנוסח המקובל לבין הנוסח הירושלמי, ומציע לראות בארבעת הבנים מראה לחברה יהודית מורכבת

מאמר חדש בוחן מחדש את תולדות היישוב היהודי באי יב שעל הנילוס, את אופיו הצבאי־פולחני, את מקדשו החריג ואת האפשרות ששמו נשא משמעות יהודית־דתית עמוקה

אנדרו תומס מאוסטרליה טוען כי 36 שנות שלטונו של עלי חמינאי העניקו לו כוח כמעט בלתי מוגבל, אך הותירו אחריהן משטר מוחלש, חברה איראנית מפולגת ושחיקה עמוקה בלגיטימציה של הרפובליקה

בחינה של ספרי המקבים, יוסף בן מתתיהו, התוספות למגילת אסתר, המשנה, התוספתא והתלמודים מעלה תמונה מפתיעה: סיפור ההצלה עצמו כמעט ואינו נידון, בעוד שמנהגי החג, הסעודה, המשלוח והקהילתיות תופסים את

בחינה ביקורתית של אמיתות סיפור המגילה מול היעדר אזכורים היסטוריים, ודיון במשמעות השמות מרדכי ואסתר ובזיקות האפשריות לעולם הפגאני של פרס ובבל

"חשיפת בית היוצר - לצד מאגרי מים ענקיים ומקווה טהרה מתק' בית שני, מעידה על מרכזיותו של האתר, המצוי על אם הדרך העתיקה ששימשה את עולי הרגל שהגיעו אל ירושלים

הממצא התגלה בגן הארכיאולוגי של ירושלים ע"ש דוידסון. החוקרים: בעולם ידוע רק על עוד תליון עופרת קדום אחד נושא סמל מנורה

22 מטבעות ברונזה מהמאות ה־4 לספירה נמצאו במערכת מסתור תת־קרקעית בחורבת חוקוק שבגליל התחתון. הממצא, שנחשף בחפירה משותפת לרשות העתיקות והמכללה האקדמית צפת, מספק עדות ייחודית לשימוש חוזר במערכות מסתור

בין המרד הגדול לבר כוכבא – פרק נשכח בתולדות העם: כיצד יהודי ארץ ישראל מצאו עצמם, במישרין או בעקיפין, בצד הקיסר ספטימיוס סוורוס במלחמתו על הכתר במאה ה־2 לספירה

מטבע ברונזה שהוטבע ע"י יהודים בירושלים לפני חורבן בית המקדש השני, נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף עיר דוד והחברה לשיקום ופיתוח הרובע, בגן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון

האם פעל לצידו של בן כוסבא מנהיג נוסף, עלום שם אך עז נפש, המכונה "בר דרומא"? סקירה מחקרית-לשונית ופרשנות חז"לית חושפות תיאוריה חדשה על הדמויות שפעלו במחתרת ובחזית

"דווקא בחיים המוקפדים של המשנה, לא מצאתי ולו זנב של חתול". ד"ר יחיעם שורק ממשיך לעקוב אחר דמותו החמקמקה של החתול במקורות היהודיים ומוצא אותו בתלמוד

מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מציע ניתוח חדשני של שמות מתקופת המקרא בעזרת שיטות אקולוגיות, ומראה: ממלכת ישראל הייתה קוסמופוליטית ופתוחה יותר – ממלכת יהודה שמרנית וריכוזית

דיכוי דקוהרנציית ספין באדי מתכות אלקליות מאריך את זמן הקוהרנטיות ומשפר את ביצועי החיישנים הקוונטיים

בערב החג, בליל הסדר, כאשר נסב סביב שולחן החג, נלגום ארבע כוסות יין, נאכל ולא כזית, נשיר ונזמר, ואולי לא נדע או נתקשה לדעת על אודות ההקשר המעין-פגאני של הלכות

במבנה הייחודי, שנחשף על ידי רשות העתיקות במדרון המזרחי של עיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלו שמונה חדרים חצובים בסלע, ובהם מזבח, אבן מצבה, בית בד וגת לייצור

מטמון זה הוא גם אחד הגדולים מסוגו שהתגלו בארץ ישראל. התגלית ארעה בימים האחרונים במהלך חג החנוכה, שבו מציינים את מרד החשמונאים ביוונים

החוקרים: "לפי המיתוס הנפוץ, הרומאים צרו על המורדים במצדה במשך שלוש שנים. סקר חדשני באמצעות טכנולוגיות מתקדמות העלתה שהמצור של הצבא הרומי היה מבצע ממוקד ומהיר באופן יחסי."

הציורים, שמעטרים קברים קדומים של אנשים אמידים, התגלו לפני עשרות שנים אך מעטים זכו לראות אותם. כעת, הם שומרו ע"י מומחי השימור של רשות העתיקות בסמוך למרינה, במימון עיריית אשקלון,