היסטוריה של עם ישראל

סופרים מצרים, שחיו במאה השלישית לפה"ס טענו שהיהודים נושאי מחלות ופגעו במצרים ושבכלל הם היו הרעים בבואם לשכתב את סיפור יציאת מצרים, אולי מבלי שהתכוונו, הם יצרו טיעונים אנטישמיים שיתבססו בכל הפרעות נגד היהודים

בפרק זה נסקור את התפתחות כלי המיתר

טבעת שהתגלתה במערה בחוקוק ששמשה את חיילי בר כוכבא להסתתר מהרומאים. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות של ישראל

בפרק זה, על סעיפיו השונים אבקש להבליט את הנקודות הבאות: הבחנה בין כלי הזמר במקרא לבין אלה שבתקופה הנדונה על ההשלכות השונות לכך; מידת השפעת היוונות וההלניזם על כלי המוסיקה; האם היו כלים מוסיקליים יהודיים מקוריים? אופייה של המוסיקה היהודית.

חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים גילו את רעפי הקרמיקה הקדומים ביותר בארץ ישראל * עד היום התגלו מעט מאד עדויות פיסיות לנוכחות של היוונים בירושלים

ייתכן שהפרוזה המקראית החלה את דרכה כשירי עלילה, דומים לאלה שרווחו במזרח הקדום

בסליק נמצאו ארבע חרבות וראש כידון בני כ-1900 שנה שהשתמרו בתוך נדנים מעץ ועור, במצב מעולה * "זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן", אומרים החוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת אריאל * מאמר חדש שמתפרסם בספר המושק היום והעוסק בחידושים בארכיאולוגיה שהתגלו בסקר מדבר יהודה, מציע שהחרבות נתפסו כשלל מלחמה, והוסתרו במערה בידי מורדים יהודים

מתקני התעלות, שטרם נתגלו כמותם בישראל, היו בשימוש לפני כ-2,800  שנה – בתקופת בית המקדש הראשון; לדברי החוקרים מרשות העתיקות ואונ' ת"א, "יתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום המרכזי של מתקני התעלות מלמד שהמוצר שיוצר בהם היה קשור בארמון או במקדש"

אורך קטע האמה כ-300 מטרים, והוא נחשף בחפירות של רשות העתיקות לפני הרחבת השכונה, במימון חברת "ערים" לפיתוח עירוני  ובמסגרת הקמת בתי ספר במקום ביוזמת עיריית ירושלים * בין השאר, נמצא בתשתית האמה מטבע משנה ב' למרד הגדול של היהודים ברומאים – שנים ספורות לפני חורבן בית המקדש השני

כבר הוזכר מספר פעמים הקשר האמיץ שנרקם בין הפילוסופיה היוונית וההלניסטית לבין המוזיקה - האסכולה הפיתגוראית שייחסה למוזיקה ערך מוסרי עליון, האסכולה האפלטונית שעמדה על הזיקה בין המוזיקה לבין טבע האדם ומצבו המוסרי, וכמוה אף האריסטוטלית. הפילוסופיות הללו חדרו ליהודה בימי השלטון הרומאי

המחקר מבית האוניברסיטה העברית קובע לראשונה, באמצעים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את גבולות ממלכתו של דוד המלך ושל נכדו, המלך רחבעם ופותר את הויכוח ארוך השנים על עצם קיומם של הממלכות ועל גבולותיהם העירוניים

תל שקמונה היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל וזה שסיפק ככל הנראה את צבע הארגמן היוקרתי לבית המקדש בממלכת יהודה השכנה

לעומת אינספור מקורות הנוגעים למוזיקה במקדש, על מוזיקת החול המידע דל ובכל זאת המחקר מעלה דברים מעניינים

כלי ממוחשב מקשר במהירות בין כל מילה בַּתורה לבין המילים המקבילות בתרגומים השונים של התורה לארמית

הקרס, אשר נראה כי שימש לציד כרישים, נחשף בחפירות רשות העתיקות לפני הקמת שכונת אגמים באשקלון * הממצא הייחודי יוצג לראשונה בקונגרס הארכיאולוגי ה-48, בארגון רשות העתיקות, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והאגודה הארכיאולוגית הישראלית

ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.