היסטוריה של עם ישראל

מאת אילון גלעד, הוצאת עם עובד. הקטע מתוך הפרק הראשון מספר כיצד נוסדה הדת יש מאין ושכתבה את ההיסטוריה של שתי ממלכות כנעניות - יהודה וישראל בידי שפן הסופר והמלך יאשיהו שניסו להותיר את האל הראשי יהוה מסביבת האלים שלו ולהפכו לאל יחיד. כמה זמן נדרש עד שהאמונה הזו השתלטה?

ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.

את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר ע"י סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים,  ומחקרם יפורסם בכתב העת "עתיקות"

רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת, למעט חריג אחד - השופר

החצר נחשפה כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל * במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של דמות משמעותית שהשתייכה למשפחה אמידה בתק' בית שני

בחפירה במערה שבשמורת נחל דרגה, התגלה מטמון נדיר - קופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף מימי המלך אנטיוכוס הרביעי *נראה שמי שטמן את הקופסה במערה ברח אליה, בתקווה לאסוף את רכושו בתום המרד

זהו המטבע השלישי מסוג זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד הבודדים שהתגלו אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות * מדובר היה בסכום גבוה לתקופתו בגובה המס לבית המקדש

השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך להיות כלי פולחני, ומקרן של יעל הוא קודם לקרן של איל

שילוט הדרכים המחיש את כוחה ואת תחום שלטונה של האימפריה הרומית

לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה

המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים

אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי. הרבה מהמוזיקה במקדש התמקדה בימי העליות הללו לרגל

פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד ומשם לקריית יערים הישראלית ולבסוף לירושלים בירת יהודה. מי היו הסופרים שכתבו את הסיפור, מתי הם כתבו ומה הייתה מטרתם? מתוך סדרת הפודקאסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה עלתה דמותו של הכהן הגדול, שלא כבאירועים אחרים שהתקיימו במקדש.

המטבע הנדיר שהתגלה בסקר ארכיאולוגי, מעיד על נוכחות מורדים יהודים שהסתתרו במערה

הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד על התבססות המוסיקה במקדש משך כל ימי הבית השני.

בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי. מסתבר שהיו הרבה תפקידים מוזיקליים

מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות - לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני

במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך שעד אז נחשבה כעבודה זרה

מנהגי המוזיקה בבית המקדש בימי המקבים והחשמונאים בהשפעה יוונית