הידען > חברה והיסטוריה > היסטוריה > היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל
- פרק מספר
- מרץ 21, 2023
- 2 תגובות
מאת אילון גלעד, הוצאת עם עובד. הקטע מתוך הפרק הראשון מספר כיצד נוסדה הדת יש מאין ושכתבה את ההיסטוריה של שתי ממלכות כנעניות - יהודה וישראל בידי שפן הסופר והמלך יאשיהו שניסו להותיר את האל הראשי יהוה מסביבת האלים שלו ולהפכו לאל יחיד. כמה זמן נדרש עד שהאמונה הזו השתלטה?
- דר. יחיעם שורק
- מרץ 17, 2023
- אין תגובות
ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.
- אבי בליזובסקי
- מרץ 3, 2023
- 5 תגובות
את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר ע"י סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ומחקרם יפורסם בכתב העת "עתיקות"
- דר. יחיעם שורק
- פברואר 24, 2023
- אין תגובות
רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת, למעט חריג אחד - השופר
- אבי בליזובסקי
- ינואר 16, 2023
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 21, 2022
- אין תגובות
החצר נחשפה כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל * במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של דמות משמעותית שהשתייכה למשפחה אמידה בתק' בית שני
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 14, 2022
- 3 תגובות
בחפירה במערה שבשמורת נחל דרגה, התגלה מטמון נדיר - קופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף מימי המלך אנטיוכוס הרביעי *נראה שמי שטמן את הקופסה במערה ברח אליה, בתקווה לאסוף את רכושו בתום המרד
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 13, 2022
- תגובה אחת
זהו המטבע השלישי מסוג זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד הבודדים שהתגלו אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות * מדובר היה בסכום גבוה לתקופתו בגובה המס לבית המקדש
- דר. יחיעם שורק
- נובמבר 26, 2022
- אין תגובות
- דר. יחיעם שורק
- אוקטובר 10, 2022
- תגובה אחת
השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך להיות כלי פולחני, ומקרן של יעל הוא קודם לקרן של איל
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אוקטובר 9, 2022
שילוט הדרכים המחיש את כוחה ואת תחום שלטונה של האימפריה הרומית
- אוניברסיטת בר אילן
- אוקטובר 1, 2022
לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה
- דר. יחיעם שורק
- ספטמבר 16, 2022
- 2 תגובות
המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
- דר. יחיעם שורק
- אוגוסט 7, 2022
- 2 תגובות
אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי. הרבה מהמוזיקה במקדש התמקדה בימי העליות הללו לרגל
- אוניברסיטת תל אביב
- יולי 30, 2022
- דר. יחיעם שורק
- יולי 9, 2022
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- יוני 30, 2022
- 3 תגובות
פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
- אוניברסיטת תל אביב
- יוני 20, 2022
- 3 תגובות
פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד ומשם לקריית יערים הישראלית ולבסוף לירושלים בירת יהודה. מי היו הסופרים שכתבו את הסיפור, מתי הם כתבו ומה הייתה מטרתם? מתוך סדרת הפודקאסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
- דר. יחיעם שורק
- יוני 17, 2022
- 2 תגובות
כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה עלתה דמותו של הכהן הגדול, שלא כבאירועים אחרים שהתקיימו במקדש.
- אוניברסיטת בר אילן
- יוני 11, 2022
המטבע הנדיר שהתגלה בסקר ארכיאולוגי, מעיד על נוכחות מורדים יהודים שהסתתרו במערה
- דר. יחיעם שורק
- מאי 13, 2022
- אין תגובות
הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד על התבססות המוסיקה במקדש משך כל ימי הבית השני.
- דר. יחיעם שורק
- אפריל 29, 2022
- תגובה אחת
בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי. מסתבר שהיו הרבה תפקידים מוזיקליים
- דר. יחיעם שורק
- אפריל 27, 2022
- 2 תגובות
מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות - לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני
- דר. יחיעם שורק
- מרץ 12, 2022
- אין תגובות
במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך שעד אז נחשבה כעבודה זרה
- דר. יחיעם שורק
- ינואר 9, 2022
- 6 תגובות
מנהגי המוזיקה בבית המקדש בימי המקבים והחשמונאים בהשפעה יוונית