סיקור מקיף

היסטוריה של עם ישראל

אגרת שנה טובה. איור: depositphotos.com

פני ההיסטוריה כפני האיגרת

לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה

התבליט המפורסם על שער טיטוס בו מופיעים כלי המקדש שנבזזו מבית המקדש בירושלים. בצד ימין - החצוצרות. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 14 – הזיקה בין מוסיקת המקדש ובין החגים (א)

אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי. הרבה מהמוזיקה במקדש התמקדה בימי העליות הללו לרגל

קלפי באשקלון בבחירות לכנסת 10 בפברואר 2009. איור: depositphotos.com

מה נעשה עם כל הבחירות האלה?

עוד הוכחה למשבר הדמוקרטיה הנישא על גבי פייק ניוז. חוקרי מדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב מזכירים לנו שעד לא מזמן לא היה מקובל שהאופוזיציה נמנעת

פרופ' ארז בן יוסף. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: אריג הארגמן שחושף את האופנה בתקופת המלכים דוד ושלמה

פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

משילה לאשדוד לקרית יערים ולבסוף לירושלים: הארכיאולוגיה וסיפור נדודי ארון הברית – פודקאסט

פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד ומשם לקריית יערים הישראלית ולבסוף לירושלים בירת יהודה. מי היו הסופרים שכתבו את הסיפור, מתי הם כתבו ומה הייתה מטרתם? מתוך סדרת הפודקאסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

אוצרות המקדש מונצחים על שער טיטוס ברומא. מתוך ויקישיתוף

עם ישראל שר 12: התוקעים בחצוצרה ובשופר

כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה עלתה דמותו של הכהן הגדול, שלא כבאירועים אחרים שהתקיימו במקדש.

נבל בעל 4 מיתרים על מטבע מימי מרד בן כוסבה (בר כוכבא)

עם ישראל שר 11: הלויים המוסיקאים – מוסיקה ומעמד

הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד על התבססות המוסיקה במקדש משך כל ימי הבית השני.

דגם ירושלים מימי בית שני במוזיאון ישראל (לשעבר בהולילנד) - במרכז - מקדש הורדוס. צילום: depositphotos.com

עם ישראל שר 10 חלק ב' הממונים המוסיקליים בבית המקדש בהשראה יוונית

בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי. מסתבר שהיו הרבה תפקידים מוזיקליים

נבל. המחשה: depositphotos.comמשגר סויוז על כן השיגור בבייקונור, קזחסטן. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 9: מוסיקת המקדש, משמשיה ואביזריה, עבודת הקרבנות ומשמעותה

במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך שעד אז נחשבה כעבודה זרה

בניית הגזית המפוארת. צילום עזריאל יחזקאל, האוניברסיטה העברית

שיטת בנייה מתקדמת באבן גזית התגלתה במנהרות מים מתקופת בית שני

גילויים חדשים באמות המים הקדומות שהובילו לירושלים: פרויקט התיעוד המורכב ביותר שנעשה עד כה בישראל גילה שיטות מתקדמות וייחודיות לניצול מי תהום בתת הקרקע, שאפשרו אספקת מים לירושלים בתקופת הבית השני. "זוהי עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה"

חפירות בבית כנסת מימי בית שני במגדל. צילום: אוניברסיטת חיפה

בית כנסת שני מימי הבית השני נמצא בחפירות במגדל

זהו המקרה הראשון ששני בתי כנסת מתקופת בית שני נמצאים באותו היישוב. "חשיפתו של בית כנסת שני בישוב הגלילי שופך אור על חיי החברה והדת של היהודים בגליל בתקופה זו ומעיד על הצורך במבנה מיוחד ללימוד וקריאה בתורה ולהתכנסות חברתית", אמרה דינה אבשלום גורני מאוניברסיטת חיפה, שותפה לניהול החפירות

כד שנחשף בחפירות המבנה מימי הסנהדרין. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

לראשונה: שרידי מבנה מימי הסנהדרין נחשפו ביבנה

*התגלית נחשפה בחפירת הענק של רשות העתיקות ביבנה, במימון רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה לרגל הרחבת העיר במבנה התגלו שברי כלי אבן עשויים קירטון, המעידים על נוכחות יהודית * בחפירה אף נחשף בית קברות מרשים, המתוארך לימי הסנהדרין

עבודות במצודה-מבט אוירי. צילום-אמיל אלג'ם רשות העתיקות

מבנה מבוצר מהתקופה ההלניסטית, שהחריבו ושרפו החשמונאים נחשף בחפירות ביער לכיש

"חורבן המבנה קשור, כנראה, למסע כיבוש האזור בידי יוחנן הורקנוס החשמונאי, סביב שנת 112 לפנה"ס", אומרים ארכיאולוגים של רשות העתיקות, אשר ניהלו את החפירה במימון פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת, ובהשתתפות תלמידי מגמת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במשרד החינוך

בול ישראלי משנות השבעים המוקדש לעליית עזרא ונחמיה.צילום: shutterstock

עם ישראל שר 3: שיבת ציון ותרומת עזרה ונחמיה לחידוש הנגינה בבית המקדש

בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל הנוגע למוזיקה היהודית בבית המקדש

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן