סיקור מקיף

היסטוריה של עם ישראל

נבל בעל 4 מיתרים על מטבע מימי מרד בן כוסבה (בר כוכבא)

עם ישראל שר 11: הלויים המוסיקאים – מוסיקה ומעמד

הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד על התבססות המוסיקה במקדש משך כל ימי הבית השני.

דגם ירושלים מימי בית שני במוזיאון ישראל (לשעבר בהולילנד) - במרכז - מקדש הורדוס. צילום: depositphotos.com

עם ישראל שר 10 חלק ב' הממונים המוסיקליים בבית המקדש בהשראה יוונית

בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי. מסתבר שהיו הרבה תפקידים מוזיקליים

נבל. המחשה: depositphotos.comמשגר סויוז על כן השיגור בבייקונור, קזחסטן. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 9: מוסיקת המקדש, משמשיה ואביזריה, עבודת הקרבנות ומשמעותה

במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך שעד אז נחשבה כעבודה זרה

בניית הגזית המפוארת. צילום עזריאל יחזקאל, האוניברסיטה העברית

שיטת בנייה מתקדמת באבן גזית התגלתה במנהרות מים מתקופת בית שני

גילויים חדשים באמות המים הקדומות שהובילו לירושלים: פרויקט התיעוד המורכב ביותר שנעשה עד כה בישראל גילה שיטות מתקדמות וייחודיות לניצול מי תהום בתת הקרקע, שאפשרו אספקת מים לירושלים בתקופת הבית השני. "זוהי עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה"

חפירות בבית כנסת מימי בית שני במגדל. צילום: אוניברסיטת חיפה

בית כנסת שני מימי הבית השני נמצא בחפירות במגדל

זהו המקרה הראשון ששני בתי כנסת מתקופת בית שני נמצאים באותו היישוב. "חשיפתו של בית כנסת שני בישוב הגלילי שופך אור על חיי החברה והדת של היהודים בגליל בתקופה זו ומעיד על הצורך במבנה מיוחד ללימוד וקריאה בתורה ולהתכנסות חברתית", אמרה דינה אבשלום גורני מאוניברסיטת חיפה, שותפה לניהול החפירות

כד שנחשף בחפירות המבנה מימי הסנהדרין. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

לראשונה: שרידי מבנה מימי הסנהדרין נחשפו ביבנה

*התגלית נחשפה בחפירת הענק של רשות העתיקות ביבנה, במימון רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה לרגל הרחבת העיר במבנה התגלו שברי כלי אבן עשויים קירטון, המעידים על נוכחות יהודית * בחפירה אף נחשף בית קברות מרשים, המתוארך לימי הסנהדרין

עבודות במצודה-מבט אוירי. צילום-אמיל אלג'ם רשות העתיקות

מבנה מבוצר מהתקופה ההלניסטית, שהחריבו ושרפו החשמונאים נחשף בחפירות ביער לכיש

"חורבן המבנה קשור, כנראה, למסע כיבוש האזור בידי יוחנן הורקנוס החשמונאי, סביב שנת 112 לפנה"ס", אומרים ארכיאולוגים של רשות העתיקות, אשר ניהלו את החפירה במימון פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת, ובהשתתפות תלמידי מגמת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במשרד החינוך

בול ישראלי משנות השבעים המוקדש לעליית עזרא ונחמיה.צילום: shutterstock

עם ישראל שר 3: שיבת ציון ותרומת עזרה ונחמיה לחידוש הנגינה בבית המקדש

בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל הנוגע למוזיקה היהודית בבית המקדש

שירת מרים, ציור של ג'יימס טיסו. נחלת הכלל. מתוך ויקיפדיה

עם ישראל שר ב': מוזיקה קולית וכלית

המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה ושם היו שירות יחיד ספונטניות בעקבות אירועים

סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי

נחשף קיומה של קבוצה תרבותית שהתקיימה בירושלים לאחר כיבושי סנחריב ועד חורבן בבל

צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה

מנהלי החפירה ליד החומה- צילום קובי הראתי עיר דוד

נחשף הקטע החסר של חומות ירושלים שהחריבו את העיר בתשעה באב, לפני 2600 שנה

לדברי החוקרים, ממצא זה מחבר קטעים נוספים של החומה, שנחשפו לפני עשרות שנים, ומשרטט לראשונה ברצף את קו ההגנה המזרחי של העיר ערב החורבן הבבלי. בסמוך לחומה התגלו ידיות כדים שהיו בשימוש ערב החורבן, חותם בבלי וטביעת חותם נושאת שם בכתב עברי קדום

כתובת ירובעל, צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות.

בפעם הראשונה: התגלתה כתובת נדירה מימי השופטים, המתקשרת לספר שופטים

מי אתה ירובעל? האיש מוזכר בכתובת בת 3,100 שנה דהתגלתה ליד קרית גת, בחפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני * לדברי הארכיאולוגים, "כינויו של השופט גדעון בן יואש בתנ"ך היה ירובעל, אך אין לדעת אם הכלי שעליו נכתבה הכתובת בדיו, היה שייך לו"

חגיגות שירה ונגינה עם סיום בניית בית המקדש השני. הציור מבוסס על הכתוב בספר עזרה פרק ג' 10-12. צייר לא ידוע.צילום: depositphotos.com

"עם ישראל שר" 1: מבוא ופתח דבר – המוזיקה בתקופה הקדומה

סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות ליסודות הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים ובוודאי שהדתיים והפולחניים פעלו בקדמת הבמה המוזיקלית ובתוכה

שרידי חנויות ובהן בריכות דגים שנחשפו במגדל (מתוך ויקיפדיה)

כלכלת א"י 34 ואחרון – ענף הדיג

המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו בכפרים; העיר מתגבשת ועימה תחומיה החקלאיים ושגשוג כלכלי

כלכלת א"י 33: מרבץ הצאן והבקר

תחום נפרד ומיוחד בנושא הבהמה הדקה והגסה כרוך בשימוש ב"תוצרת" הבהמה הגסה והדקה לטובת החקלאות לבד מן החריש והדיש והוא הזיבול.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן