היסטוריה של עם ישראל
- האוניברסיטה העברית
צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה
- יורם שורק
- 12 תגובות
האמנם, תוהה הקורא) זאב, מעיד מארק טוויין בכבודו ובעצמו שהארץ הייתה ריקה עד שגאלנו אותה? למה לא משתמשת ההסברה שלנו בעדות כה משכנעת ומהימנה?
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
לדברי החוקרים, ממצא זה מחבר קטעים נוספים של החומה, שנחשפו לפני עשרות שנים, ומשרטט לראשונה ברצף את קו ההגנה המזרחי של העיר ערב החורבן הבבלי. בסמוך לחומה התגלו ידיות כדים
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 3 תגובות
מי אתה ירובעל? האיש מוזכר בכתובת בת 3,100 שנה דהתגלתה ליד קרית גת, בחפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני * לדברי הארכיאולוגים, "כינויו של השופט גדעון
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
תחום נפרד ומיוחד בנושא הבהמה הדקה והגסה כרוך בשימוש ב"תוצרת" הבהמה הגסה והדקה לטובת החקלאות לבד מן החריש והדיש והוא הזיבול.
- אוניברסיטת תל אביב
- 7 תגובות
יציאת מצרים היא הסיפור שסביבו נחגג חג הפסח, והיא גם מסמלת עבורנו יציאה משעבוד לחופש, אך האם יש אמת היסטורית בסיפור?
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך. הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום * שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים,
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
ממרד בן כוסבה ואילך פעלו גורמים רבים לטיפוח כל נושא הבהמה הגסה ושימוש בה לייצור בשר ומוצרי חלב ועור.
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
הכלכלה בתקופה הרומאית כללה גם גידול בשר, בהמות עבות (בקר) ובהמות דקות (צאן). גם הם נדרשו לתת אותם כמס להאכלת הכוחות הרומאים הגדולים ששהו פה
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 6 תגובות
במחקר משותף של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן חשפו ארכיאולוגים שחפרו בתמנע פיסות אריג צבועות בצבע הארגמן המלכותי מתקופת המלכים דוד ושלמה * החוקרים: "הצבע מיד משך את
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על
- דר. יחיעם שורק
- 3 תגובות
ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
במהלך חפירות ארכיאולוגית לקראת לפני פיתוח, התגלו בסמוך לכנסייה המודרנית המוכרת מקווה טהרה בן כ-2000 שנה, וכן שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית (מלפני כ-1500 שנה). בחפירה שותפים גם חוקרי מכון
- אוניברסיטת בן גוריון
- 3 תגובות
לאחר מחקר סודי ומעמיק נחשף לראשונה כי חותם שנמכר בשוק לפרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא למעשה הממצא הקדום ביותר של חותם שנתגלה בארץ ישראל. כמו כן, לראשונה בתולדות המחקר ישנה
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 3 תגובות
נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 4 תגובות
לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המשקולת עשויה בצורת כיפה עם בסיס שטוח. בראש המשקולת נחרת סימן שדומה לאות ע', סימן מצרי שמייצג קיצור של
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
חוקרים חשפו בעיר סדנה בת 6,500 שנה לייצור נחושת
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות
- דר. יחיעם שורק
- 25 תגובות
הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול
- אוניברסיטת תל אביב
- 6 תגובות
מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
שרידים מפוארים ונדירים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה התגלו בחפירה של רשות העתיקות בטיילת הירושלמית המפורסמת
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
כדי לקיים את הצבא המוצב ביהודה, וכדי להעשיר את הקיסרים, גבה השלטון הרומי סוגים שונים של מסים, חלקם כלליים ואחרים העיקו במיוחד על היהודים - אחרי המרידות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 6 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
- דר. יחיעם שורק
- 3 תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 4 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 51 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 6 תגובות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 6 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 7 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 6 תגובות
- שירות הידען
- אין תגובות
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 14 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- 4 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות