סיקור מקיף

היסטוריה של עם ישראל

תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח

פסיפס גלגל המזלות - בית הכנסת בבית אלפא - המאה השישית

לוח שנה עברי. האמנם?

הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול

דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים). קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות

הטקסטים במצודת תל ערד נכתבו על ידי 12 כותבים שונים

מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב

המצודה שהתגלתה בחפירות גלאון, צילום אווירי - אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מצודה מתקופת השופטים התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בסמוך לקיבוץ גלאון, ליד קרית גת

לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל

הדגמה של לבוש חיילים רומאים. מתוך Jumpstory

כלכלת א"י 26: ארנונא ואכסניא – המסים הרומיים

כדי לקיים את הצבא המוצב ביהודה, וכדי להעשיר את הקיסרים, גבה השלטון הרומי סוגים שונים של מסים, חלקם כלליים ואחרים העיקו במיוחד על היהודים – אחרי המרידות

מטבע "יהודה השבויה שנית" לאחר דיכוי המרד הגדול. מתוך אוסף מוזיאון ישראל בירושלים

כלכלת א"י בעת העתיקה 24: מס היהודים

ב – "המס היהודי" – יוסף בן מתתיהו פורש לפנינו את היריעה ההיסטורית בזיקה ל"מס היהודי" בעקבות דיכוי המרד הגדול על ידי ווספסיאנוס וטיטיוס משנת

הדמיה של הר הבית בתקופת הורדוס. מסומנת בחץ – קשת וילסון. באדיבות מכון ויצמן

על זרעים ואבנים

מי היה הבנאי הקדום של קשת וילסון במנהרות הכותל?

מגילת ישעיה. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

מרכיבים את פאזל המגילות הגנוזות בעזרת הדנ״א של בעלי החיים שמעורותיהם יוצרו הקלפים

מחקר בין-תחומי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם רשות העתיקות: החוקרים פיתחו שיטות חדשניות לזיהוי וניתוח דנ"א עתיק מעורות בעלי-החיים שעליהם נכתבו מגילות מדבר יהודה.

ראש צלמית בדמות אדם. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

ממצאים בתל מוצא הסמוך לירושלים מעידים על מקדש מימי בית המקדש הראשון שדומה מאוד למקדש שלמה המתואר במקרא

החפירה עשויה לתת מענה לשאלות רבות אודות ממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון, ועל ההתאמה בין הממצאים הארכיאולוגיים לטקסט המקראי * המאמר פורסם לאחרונה בכתב

אוסטרקונים (כתובות בדיו על שברי כלי חרס) משומרון בירת ישראל, לאחר הוספת צבע. הכתובות מתוארכות למחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס. צילום: המוזיאון השמי, אוניברסיטת הרווארד.

עשרות כתובות משומרון בירת ממלכת ישראל הקדומה נכתבו על ידי שני אנשים בלבד – ככל הנראה סופרי או פקידי המלך ירבעם בן יואש המוזכר בספר מלכים ב'

כך עולה מאלגוריתם שפותח על ידי ארכיאולוגים, מתמטיקאים ופיזיקאים באוניברסיטת תל אביב * לממצא יש משמעות רבה להבנת האדמיניסטרציה בממלכה המשגשגת המאמר התפרסם בכתב העת

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן