היסטוריה של עם ישראל
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
היהודים במרחב היווני-הלניסטי היו מעורבים יותר בכל הקשור למנהגים יווניים שחדרו ליהדות כמו הגמנסיון ובעיקר המוזיקה
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
בסליק נמצאו ארבע חרבות וראש כידון בני כ-1900 שנה שהשתמרו בתוך נדנים מעץ ועור, במצב מעולה * "זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן", אומרים החוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת אריאל * מאמר
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
מתקני התעלות, שטרם נתגלו כמותם בישראל, היו בשימוש לפני כ-2,800 שנה – בתקופת בית המקדש הראשון; לדברי החוקרים מרשות העתיקות ואונ' ת"א, "יתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
אורך קטע האמה כ-300 מטרים, והוא נחשף בחפירות של רשות העתיקות לפני הרחבת השכונה, במימון חברת "ערים" לפיתוח עירוני ובמסגרת הקמת בתי ספר במקום ביוזמת עיריית ירושלים * בין השאר,
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
כבר הוזכר מספר פעמים הקשר האמיץ שנרקם בין הפילוסופיה היוונית וההלניסטית לבין המוזיקה - האסכולה הפיתגוראית שייחסה למוזיקה ערך מוסרי עליון, האסכולה האפלטונית שעמדה על הזיקה בין המוזיקה לבין טבע
- אוניברסיטת בן גוריון
- 8 תגובות
מחקר יוצא דופן של חוקרת מתחום התלמוד באוניברסיטת בן גוריון וחוקר עטלפים מאוניברסיטת תל אביב הניב פיתוח כלי חדשני לניתוח הקשרים החברתיים שנוצרו בין חכמי היהדות וחכמי הנצרות במאות הראשונות
- האוניברסיטה העברית
- 7 תגובות
המחקר מבית האוניברסיטה העברית קובע לראשונה, באמצעים ארכיאולוגיים והיסטוריים, את גבולות ממלכתו של דוד המלך ושל נכדו, המלך רחבעם ופותר את הויכוח ארוך השנים על עצם קיומם של הממלכות ועל
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 5 תגובות
תל שקמונה היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל וזה שסיפק ככל הנראה את צבע הארגמן היוקרתי לבית המקדש בממלכת יהודה השכנה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
לעומת אינספור מקורות הנוגעים למוזיקה במקדש, על מוזיקת החול המידע דל ובכל זאת המחקר מעלה דברים מעניינים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
כלי ממוחשב מקשר במהירות בין כל מילה בַּתורה לבין המילים המקבילות בתרגומים השונים של התורה לארמית
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
הקריאה מונעמת בתורה ובתפילות היתה יסוד חשוב, אימננטי, בהקניית התורה ומדרשיה וחז"ל ירדו לעומק חשיבותה של הנעימה ששימשה אמצעי חשוב לחידוד הזיכרון ופרחה מתקופת המשנה והלאה
- פרק מספר
- 17 תגובות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
הקרס, אשר נראה כי שימש לציד כרישים, נחשף בחפירות רשות העתיקות לפני הקמת שכונת אגמים באשקלון * הממצא הייחודי יוצג לראשונה בקונגרס הארכיאולוגי ה-48, בארגון רשות העתיקות, החברה לחקירת ארץ
- פרק מספר
- 7 תגובות
מאת אילון גלעד, הוצאת עם עובד. הקטע מתוך הפרק הראשון מספר כיצד נוסדה הדת יש מאין ושכתבה את ההיסטוריה של שתי ממלכות כנעניות - יהודה וישראל בידי שפן הסופר והמלך
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 5 תגובות
את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת,
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
החצר נחשפה כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל * במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 3 תגובות
בחפירה במערה שבשמורת נחל דרגה, התגלה מטמון נדיר - קופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף מימי המלך אנטיוכוס הרביעי *נראה שמי שטמן את הקופסה במערה ברח אליה, בתקווה לאסוף את
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
זהו המטבע השלישי מסוג זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד הבודדים שהתגלו אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות * מדובר היה בסכום גבוה לתקופתו בגובה המס לבית המקדש
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
שילוט הדרכים המחיש את כוחה ואת תחום שלטונה של האימפריה הרומית
- אוניברסיטת בר אילן
לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי.
- אוניברסיטת תל אביב
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה
- אוניברסיטת בר אילן
המטבע הנדיר שהתגלה בסקר ארכיאולוגי, מעיד על נוכחות מורדים יהודים שהסתתרו במערה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי.
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות - לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך
- דר. יחיעם שורק
- 6 תגובות
מנהגי המוזיקה בבית המקדש בימי המקבים והחשמונאים בהשפעה יוונית
- אוניברסיטת תל אביב
ביצי תולעי מעיים שהתגלו בשירותים מאותה התקופה חושפים כי גם המעמד הגבוה סבל ממחלות מדבקות בשל תנאי היגיינה ירודים
- האוניברסיטה העברית
גילויים חדשים באמות המים הקדומות שהובילו לירושלים: פרויקט התיעוד המורכב ביותר שנעשה עד כה בישראל גילה שיטות מתקדמות וייחודיות לניצול מי תהום בתת הקרקע, שאפשרו אספקת מים לירושלים בתקופת הבית
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
זהו המקרה הראשון ששני בתי כנסת מתקופת בית שני נמצאים באותו היישוב. "חשיפתו של בית כנסת שני בישוב הגלילי שופך אור על חיי החברה והדת של היהודים בגליל בתקופה זו
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
בפרק זה אסקור את התפתחות המוזיקה המקדשית משלהי ימי עזרה ונחמיה ועד לפרוץ מרד המקבים
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 3 תגובות
*התגלית נחשפה בחפירת הענק של רשות העתיקות ביבנה, במימון רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה לרגל הרחבת העיר במבנה התגלו שברי כלי אבן עשויים קירטון, המעידים על נוכחות יהודית
- יורם שורק
- 34 תגובות
שאולי שואל : האמנם היינו מעטים נגד רבים במלחמת העצמאות?
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
המוזיקה במקדש של ימי שיבת ציון עברה מספר גלגולים תוך שהיא הופכת ממוזיקה קולנית-קצבית למוזיקה עריבה ונעימה
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
"חורבן המבנה קשור, כנראה, למסע כיבוש האזור בידי יוחנן הורקנוס החשמונאי, סביב שנת 112 לפנה"ס", אומרים ארכיאולוגים של רשות העתיקות, אשר ניהלו את החפירה במימון פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים
- האוניברסיטה העברית
- 8 תגובות
המחקר מוכיח את כוחו, גודלו, עוצמתו וכישוריו המדהימים לאותה תקופה של הצבא האשורי, ולאמת ציטוטים תנ"כיים הנוגעים לדברי הנביא ישעיהו שחי באותה העת
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
בית המקדש השני התאפיין בליווי מוזיקלי למזמורי ההלל, ובטקסים מוזיקליים שנועדו לעולי הרגל
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה