סיקור מקיף

פני ההיסטוריה כפני האיגרת

לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה.

אגרת שנה טובה. <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
אגרת שנה טובה. איור: depositphotos.com

המנהג של משלוח איגרות ברכת שנה טובה, החל במאה ה-14 בגרמניה על ניר מכתבים פשוט, כאשר פסקו רבני אשכנז כי בפרוס חודש אלול צריך אדם לאחל לחברו ברכה לשנה טובה. בשנים שלאחר מכן, האיגרות סייעו לקיים קשר קבוע בין ציבורים של יהודים במציאות הדינמית של עם המפוזר בכל אירופה. עיצובן של איגרות השנה טובה השתכלל והפך לחגיגי במאה ה-19 כאשר התפתחה תעשיית הדפוס, ויחד עמה התפתחות הדואר והגלויה המסחרית הרגילה והחל משלוח גלויות יעודיות לשנה החדשה.

האיגרות ידעו פריחה במיוחד בתקופת ההגירה לארצות הברית בסוף המאה ה19 ותחילת המאה העשרים במשלוחן לאירופה ומאירופה על ידי המהגרים החדשים, ששלחו ציורים וצילומים של ביתם החדש, ובלט בהם – כמו באירופה –  שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל.

גם בארץ ישראל, בתחילה תחת השלטון התורכי ומאוחר יותר תחת המנדט הבריטי, נהוג היה משלוח של אגרות שנה טובה. אנשי התנועה הציונית, על אף מאפיינים רבים של חילוניות והתנערות מהדת, לא רק שלא הביאו לזניחת מסורת זו, אף העצימו את תפוצתה והרחיבו את משמעותה, ומיזגו בה הקשרים וסמלים דתיים, עם סמלים ציונים מובהקים. כך נוספו מסרים לאומיים בדמות "יהודי חדש" המגן בכוח החרב על אדמתו עם אתוס ציוני בארץ לחלוציות, התיישבות וביטחון, לצד מראותיה של הארץ הקדושה, דמויות של צדיקים וחזיונות תנ"כיים בליווי מילות ברכה לשנה החדשה. זו הייתה גם דרך מקובלת להשפיע על לבותיהם של תורמים ונדבנים פוטנציאליים, שאליהם שוגרו הברכות סמוך לערב ראש השנה.

עם קום המדינה התרחב מספר הנושאים בהם עסקו הציורים והצילומים שעל אגרות השנה טובה ונוספה גם דמות הצבר – החלוץ עם כובע טמבל ודמות החייל היהודי, לצד הדימויים המסורתיים המופיעים בכרטיסים וקשורים למנהגי החג כמו ארבעת המינים ותקיעת שופר, לחזון הציוני: תבואה, כלים לעיבוד האדמה, תפוזים ופירות נוספים וסמלים לתנובת הארץ, וגם תמונות מארץ ישראל: הכותל המערבי, חומות ירושלים, הכנרת וחופה של תל אביב.

צה"ל היה כמובן המוטיב המרכזי של אגרות השנה טובה לאחר מלחמת ששת הימים כאשר הגאווה, האופוריה בעקבות הנצחון והפטריוטיות משלו בכיפה. בין המוטיבים הבולטים היו כמובן שחרור ירושלים. מלחמת יום הכיפורים הייתה התפכחות כואבת. השינוי החברתי שהחל ב–1973, עם הטראומה של מלחמת יום כיפור, קיבל ביטוי הולם גם באיגרות השנה טובה שחלקן הפכו לציניות ופוליטיות.

מאמצע שנות השבעים בעקבות כניסתו של הטלפון הביתי לבתים רבים בישראל פוחת השימוש כרטיסי הברכה עד שהסתיים סופית בתחילת המילניום הנוכחי עם כניסת האינטרנט והטלפון הסלולארי. הייצור הפרטי הלך ונעלם כבר בסוף שנות השמונים, ורק רשות הדואר המשיכה להפיק בשנות התשעים סדרה של ברכות שנה טובה לחג שהיו מיועדות בעיקר למוסדות ועסקים והצטיינו בקו מחוייך ונוסטלגי ללא הלהט הדתי והלאומי שאפיין אותן כל השנים.

עוד בנושא באתר הידען:

דילוג לתוכן