סיקור מקיף

מטבע ממרד בר-כוכבא נמצא במערת תקוע

המטבע הנדיר שהתגלה בסקר ארכיאולוגי, מעיד על נוכחות מורדים יהודים שהסתתרו במערה

מטבע בר כוכבא שהתגלה במערת תקוע, לא הרחק מההרודיון. צילום: פרופ' בועז זיסו, אוניברסיטת בר אילן
מטבע בר כוכבא שהתגלה במערת תקוע, לא הרחק מההרודיון. צילום: פרופ' בועז זיסו, אוניברסיטת בר אילן

מטבע כסף נדיר מתקופת מרד בר-כוכבא התגלה במערה בנחל תקוע יחד עם ממצאים נוספים במהלך סקר ארכיאולוגי שערכה קבוצת חוקרים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, בראשותם של ד"ר דביר רביב, פרופ' עמוס פרומקין ופרופ' בועז זיסו.

במהלך הסקר נבדקו תריסר מערות הממוקמות בגדתו המזרחית של קניון נחל תקוע, הנקרא גם ואדי חריטון. במערת הנר ובמערת הפטרייה התגלו ממצאים השייכים למורדים יהודים שהסתתרו בהן במהלך מרד בר-כוכבא (136-132 לספירה). מערות אלה ממוקמות כקילומטר צפונית למערת הגיר חריטון המפורסמת באורכה.

בין הממצאים היה מטבע כסף שהתגלה במערת הנר ונחשב לנדיר במיוחד. צדו האחד של המטבע נושא דגם חזית מקדש, המייצג ככל הנראה את המקדש בירושלים שחרב בשנת 70 לספירה, מעליו דגם דמוי כוכב ומשני צדיו הכיתוב "שמעון" – שמו הפרטי של בר-כוכבא. דגם חזית המקדש כולל תיאור חידתי של חפץ או דגם אדריכלי שחוקרים רבים הציעו לזהותו כשולחן לחם הפנים. בצדו השני של המטבע מופיעים ארבעת המינים וסביבם הכתובת "לחרות ירושלים", האופיינית למטבעות מהשנים השלישית והרביעית למרד (136-134 לספירה בקירוב). את דגם ארבעת המינים המופיע על מטבע זה מקובל לראות כמייצג את שיטת רבי עקיבא: "כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת", שנזכר במקורות התלמודיים כתומך נלהב של בר-כוכבא.

הסמלים והסיסמאות על מטבעות מרד בר-כוכבא הצהירו על מטרות המורדים – חרות מדינית ושחרור ירושלים מידי הכובש הרומי לאחר חורבן העיר. בשני צדי המטבע ניתן להבחין בשרידים שנותרו מהמטבע המקורי, שכן מטבעות בר-כוכבא שונים מיתר מטבעות העולם העתיק מאחר שהוטבעו על מטבעות קיימים. בצדו האחד של המטבע, מעל המקדש, ניתן להבחין בראש של עיט ובצדו השני, מעל ארבעת המינים, נראים שרידי דיוקן בעל צורת שיער הדומה לזו של נרון קיסר. מעניין לציין שמרבית המטבעות מסוג זה שהילכו במחזור בימי בר-כוכבא נטבעו בימי שלטונו של הקיסר נרון (54–68 לספירה) והם נקראים במקורות תלמודיים "סלעים נרוניות". ה"סלע" ממערת הנר מלמד כי מערה זו הייתה בשימוש לקראת סוף המלחמה, בדומה למשתמע מעדויות ממערות מפלט אחרות בארץ יהודה.

בהיעדר ממצא כתוב לא ניתן לקבוע מהיכן הגיעו הפליטים למערות נחל תקוע ויש להניח שהם נמלטו מהרודיון או מאחד הכפרים בסביבה דוגמת תל תקוע וח'רבת א-נתש.

זו הפעם הראשונה שמתגלים במערות נחל תקוע ממצאים מימי מרד בר-כוכבא. היעדרם של אלו ממערות הנחל עד לסקר הנוכחי היה בגדר אנומליה, לנוכח שני נתונים: האחד הוא מיקומו של נחל תקוע לרגלי מבצר הרודיון ששימש כאחוזת שלטון עבור אנשיו של בר-כוכבא, והשני הוא ריבוי המערות הטבעיות במצוקי הנחל העשויות לשמש פליטים ולוחמים, בדומה לעשרות מערות ברחבי ארץ יהודה שבהן התגלו בעבר ממצאים מימי מרד זה.

בנוסף לממצאים הבר-כוכבאיים נמצאו בסקר הנוכחי מגוון ממצאים מהתקופות הכלקוליתית המאוחרת, הברונזה הביניימית, הברזל, ההלניסטית והאסלאמית הקדומה. בין הממצאים בולטים ראש אלה עשוי נחושת מהתקופה הכלקוליתית ושבר ראש פגיון עשוי ברונזה מתקופת הברונזה הביניימית. כמו כן נצפו סימני חפירות בלתי חוקיות בכל המערות שנסקרו, העשויים ללמד על ממצאים ארכיאולוגיים נוספים, שנבזזו על ידי שודדי עתיקות.

עוד בנושא באתר הידען:

דילוג לתוכן