שילוט הדרכים המחיש את כוחה ואת תחום שלטונה של האימפריה הרומית
אנשים שהלכו, רכבו או נסעו על אחת מדרכיה המרובות של האימפריה הרומית יכלו להיעזר בשילוט רציף שליווה אותן. מדי מיל (אלף צעדים כפולים) לאורך הדרך הוצב שלט ועליו כמה פרטים, בלטינית ולעיתים גם ביוונית: שמה של העיר הראשית שממנה יצא הכביש, המרחק ממנה וחשוב לא פחות, שמו ושלל תאריו של הקיסר שבימיו נסלל או שופץ הכביש. עם כל שיפוץ נוסף התרבו האבנים האלה – עדות מצטברת לעוצמתה של האימפריה הרומית, ובעינינו כיום, מסמכים היסטוריים כתובים באבן.
שלטי האבן האלה הם מעין “ד”שים ארכיאולוגיים מהעולם הקדום” – כהגדרתם של ההיסטוריונים חתן פרס ישראל פרופ’ בנימין איזק מאוניברסיטת תל אביב ופרופ’ חיים בן-דוד מהמכללה האקדמית כנרת, והארכיאולוג ד”ר גיא שטיבל מאוניברסיטת תל אביב.
“האבנים האלה הן הצצה לאחת התרומות העיקריות של האימפריה הרומית לעולם המערבי – התשתיות,” אומר ד”ר שטיבל. “בניסוחה הגאוני של חבורת מונטי פייטון בסרט ‘בריאן כוכב עליון’, what have the Romans ever done for us – מה הרומאים עשו אי פעם בשבילנו? חוץ מהאקוודוקט, והביוב, ובתי המרחץ, וההשקיה, והדרכים – חוץ מכל אלה, שואלות הדמויות בסרט, מה הרומאים כבר עשו למעננו?
“ובכן”, מוסיף ד”ר שטיבל, “הדרכים היו השלד וצינורות הדם של האימפריה. במקרים רבים, החיילים הרומאים הם שסללו אותן, והמטרה הראשונה שלהן הייתה צבאית. אבל מרגע שהדרכים נסללו ותוחזקו נוצרה התשתית לתנועה של סוחרים ונוסעים, שנעו ברחבי העולם בחסות ה’פַּקס רוֹמָנָה’, ה’שלום הרומאי’ המפורסם. לאורך הדרך ליוו את הנוסעים מוצבים של הצבא הרומאי, שהגנו על הנוסעים משודדים וגבו מיסים; אכסניות ללינה; ואבני המיל – שלטי תעמולה שהזכירו לאנשים באדיבותו של מי הם נוסעים כאן.
“הכתובות שעל האבנים מספקות לנו מידע ברזולוציה נדירה של זמן ומקום,” אומר פרופ’ בן-דוד. “על כל אבן מופיע שם הקיסר של אותו זמן בצירוף כל תאריו – ולפי התארים שמופיעים ואלה שעדיין אינם מופיעים, משום שהוענקו לקיסר רק במועד מאוחר יותר, אפשר לדעת מתי הוצבה האבן, לעיתים ברמת דיוק של שנים ספורות.
“רבות מהדרכים החשובות היו בשימוש במשך מאות ואלפי שנים. השאלה ‘ממתי הדרך הזאת?’ היא לפיכך מטעה. מה אנחנו שואלים בעצם – מתי אנשים הלכו בה, או ממתי אבני הריצוף, או ממתי הפונדק שבצד הדרך? לפיכך הממצאים הם לעיתים קרובות מבלבלים. אבל אבני הדרך הרומיות, הודות לכתובות המפורטות שעליהן, מספקות לנו תארוך מדויק ביותר”.
פרופ’ איזק מספר על דוגמה מעניינת לתארוך כזה. “אבן המיל הקדומה ביותר שנתגלתה בארץ נמצאה בשנות ה-70 ליד עפולה, ומופיעים בה שם הקיסר אספסיאנוס ושמו של מפקד הליגיון הרומאי העשירי, גנרל טראיאנוס – אביו של הקיסר בשם זה. מצירוף השמות והתארים אנו מסיקים שהאבן הוצבה בשנת 69 לספירה, השנה שבה הוכתר אספסיאנוס לקיסר, במהלך המרד הגדול של היהודים ברומאים. מהאבן אנו למדים שגנרל טראיאנוס נשאר כמפקד ביהודה כדי לשמור ככל האפשר על השקט בזמן המרד הגדול, כלומר היה קרוב מאוד לאספסיאנוס ודאג לענייניו בארץ; וזה, כנראה, היה הבסיס לקריירה המוצלחת שלו בהמשך”.
פרופ’ בן-דוד מתאר ממצאים אחרים, ששימשו ראיה מכרעת במחקר על קיומה של דרך עתיקה בנגב. “חוקרים שחקרו את הדרך העתיקה מפטרה לעזה,” הוא מספר, “סברו במשך זמן רב שמדובר בדרך נַבַּטִית. אך קטע ארוך מהדרך הזאת לא נמצא מעולם. בשנת 2018 הצליח זיו שרצר, רכז הדרכה בבית-ספר שדה שדה-בוקר, לפענח חלק מהתעלומה. שרצר שיער כי הדרך עברה בתוואי חלופי, שלא נבדק עד אז. שרצר וכמה מטיילים ומדריכים יצאו לבדוק את השערתו, ואכן מצאו בתוואי זה כמה אבני מיל רומיות. בעקבות זאת הגעתי למקום עם סטודנטים שלי, ומצאנו ממצאים מרתקים נוספים. הממצאים הראו שגם אם הדרך או חלקה הייתה בעבר נַבַּטִית, הרי שהאימפריה הרומית אימצה אותה ועשתה אותה לשלה. ההשערה והגילוי האלה, ממחישים את חשיבותם העצומה של בתי-ספר שדה כהכשרה לאקדמיה הישראלית. אנשים מוכשרים רבים מתחילים את דרכם כאנשי שטח, המכירים את השטח ‘דרך הרגליים’”.
המחקר הנוכחי, שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, נועד להביא לקהילת המחקר ולציבור הרחב את כלל אבני המיל בארץ ישראל, שמחקרן החל לפני למעלה מ-100 שנה ונמשך ביתר שאת ב-50 השנים האחרונות, בחסות האגודה לאבני המיל הרומיות מייסודה של אוניברסיטת תל אביב ובהובלת פרופ’ ישראל רול המנוח ופרופ’ בנימין איזק. בשטח מדינת ישראל נמצא אחד הריכוזים הגדולים ביותר של אבני מיל. חקר המכלול הזה מסייע בשחזור אחת התופעות שעיצבו את נוף הארץ, ובשחזור דרכים שרבים מתוואיהן משמשים אותנו עד היום.
עוד בנושא באתר הידען:
החיים עצמם:
פרופ’ בנימין איזק מאזין למוזיקה קלאסית, מנגן בוויולה ושוחה באופן קבוע.
פרופ’ חיים בן-דוד נהנה מטיולים מאתגרים בנופי מדבר ועורך קייטנות טיולים לנכדים.
ד”ר גיא שטיבל מטייל ברחבי הארץ ונהנה להאזין למוזיקת ג’אז.
,
