אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע

צוות של רופאים ואחיות ממוצאים שונים בבית חולים

גם נציג המדינה – וגם מיעוט בה

שוטרים, עובדות סוציאליות, אחים ורופאות מקבוצות מיעוט פוגשים את הציבור כנציגי המדינה – ולעתים נתקלים בגזענות. מחקר באוניברסיטת חיפה בודק איך הם מתמודדים.
דמות אדם עם סימן שאלה בין שני חצים בכיוונים מנוגדים – המחשה לקבלת החלטות

זהירות המפלצת

למה אנחנו דוחים בדיקות רפואיות וחיסכון לפנסיה? פרופ' יואלה ברבי-מאייר מאוניברסיטת בן-גוריון בודקת מה משפיע על נטילת סיכון פסיבי – ואיך אפשר להפחית אותו.
יפן לאחר מלחמת העולם השנייה – הרפואה הצבאית

מלחמה, רפואה ושלום

אחרי כניעת יפן ב־1945 פורקה הרפואה הצבאית שלה. ד"ר רעות הררי מאוניברסיטת תל אביב מראה שבפועל המערכת האזרחית החדשה נבנתה בהדרגה על גבי הישנה.
המחשה של דיכאון – עירור רשתות עצביות במוח

כוחו של השדה המסתובב

שדה מגנטי מסתובב הפחית תסמיני דיכאון בניסוי קטן, ואולטרסאונד עורר תאי עצב בתרבית. פרופ' אלישע מוזס ממכון ויצמן חוקר דרכים לא פולשניות להפעיל רשתות עצביות.
טיפות מים על משטח

טיפות מתגלגלות

איך טיפה מתגלגלת על משטח סופר־הידרופובי? הסבר על מחקרי יריב ושניצר, שפורסמו בשנים 2019–2023, ועל הפתרונות המתמטיים לתנועת טיפות ולצורתן.
הדמיה תלת־ממדית של נימי דם וכדוריות דם אדומות

לשמר את כלי הדם, להאט את ההזדקנות

מחקר בעכברים מהאוניברסיטה העברית מצא ששימור כלי הדם באמצעות החלבון VEGF האריך את תוחלת החיים ב־20% והאט תהליכים ומחלות של הזיקנה.
המחשה של שוק ההון ומחירי מניות

שאלת המקור

האם ידיעה טובה על חברה מתחרה יכולה להוריד את מחיר המניה של חברה אחרת? מודל של תורת המשחקים מהאוניברסיטה העברית בוחן איך משקיעים מפרשים מידע ממקור חיצוני.
המחשה של כליות – מודלים של כליה עוברית

מגדלים כליות

חוקרים בשיבא ובאוניברסיטת תל אביב גידלו מאות מודלים של כליה עוברית מתאים שנלקחו במי שפיר. המטרה: להבין מומי כליה ולטפל בהם עוד ברחם.
שימוש בטלפון נייד – ניסוי להפחתת זמן מסך

סוד הגמילה

האם כרטיס הגרלה יכול לשכנע אותנו להניח את הטלפון? ד"ר יפים רוט מאוניברסיטת חיפה בודק כמה זמן מסך אפשר לחסוך בעזרת תמריץ קטן.
אטום עם אלקטרונים במסלולים ואלומות לייזר הפוגעות בו – המחשה

דחיפה אנרגטית קלה לאלקטרון הכלוא באטום

פרופ' אברהם גובר מאוניברסיטת תל אביב חוקר איך אלקטרונים בעלי פונקציית גל מתואמת מגבירים קרינת אור, ואיך הם יכולים להעביר "דחיפה" אנרגטית לאלקטרון הכלוא באטום.
האוניברסיטה של החיים

האוניברסיטה של החיים

במציאות של העולם המודרני אי אפשר להתחמק משימוש ומיישום של ידע מדעי. אבל איך אנחנו משלבים אותו בניסיון האישי ובידע הקהילתי שלנו?
בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

סביבה נוזלית־צמיגית מסייעת לקיפול חלבונים ולתפקוד תקין שלהם
עת לחלות ועת לחסן: המתמטיקה של תזמון החיסונים

עת לחלות ועת לחסן: המתמטיקה של תזמון החיסונים

מחלות עונתיות, הגנה חיסונית שדועכת ושינויים חדים בקצב ההדבקה יוצרים בעיית תזמון מורכבת; מודל מתמטי מציע אסטרטגיות שונות למצבי מחסור ושפע בחיסונים
מסביב לננס לבן

מסביב לננס לבן

מערך של 48 טלסקופים שנבנה בערבה נועד, בין היתר, לגלות כוכבי לכת המקיפים ננסים לבנים ולברר מה נותר ממערכות שמש לאחר מות הכוכב שלהן
מוטציה ב־RBM6 עשויה להפוך תאים סרטניים לרגישים יותר לציספלטין

הפגם שמקשה על תאי סרטן לתקן את עצמם – ומגביר את רגישותם לכימותרפיה

חוקרים בטכניון גילו כי החלבון RBM6 משתתף בתיקון שברים דו־גדיליים בדי־אן־אי. בניסויים בתאים ובעכברים, פגיעה בגן שמייצר אותו הגבירה את רגישותם של גידולי שד לתרופה הכימותרפית ציספלטין
שתי ידיים קפוצות מושכות חבל באמצעות מאמץ

כיצד משוב, ציפייה ומוטיבציה משפיעים על חוויית המאמץ: מחקר מאוניברסיטת תל אביב

מאמץ אינו נקבע רק על פי הכוח שהגוף נדרש להפעיל. מחקר שנערך בקרב 100 נבדקים מצא כי ציפייה, משוב חיובי או שלילי ורמת המוטיבציה האישית משנים את האופן שבו אנו
כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כיצד ציפייה חיובית או תחושת מטרה מתורגמות לתגובה גופנית? קבוצת המחקר של פרופ’ אסיה רולס ממפה את המסלולים שבאמצעותם המוח משפיע על מערכת החיסון – מהכבד ומח העצם ועד הטחול.
לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

מתבגרים עם אנורקסיה אינם בהכרח סובלים מחוסר גמישות קוגניטיבית כללי. מחקרים מצביעים על תגובות ממוקדות: מזון עתיר קלוריות מפעיל אצלם מנגנון עצירה חזק, ואילו מצוקה רגשית עשויה להפנות את המחשבה
צילום: שירלי הנדלזלץ

לא רק אם הולכים, אלא איך: המחקר שמנסה להפחית נפילות אחרי שבץ מוחי

ד״ר שירלי הנדלזלץ מאוניברסיטת בן־גוריון חוקרת כיצד אנשים שעברו שבץ מוחי שולטים בשונות הטבעית של ההליכה, ומדוע שיבוש עדין בבקרה הזאת עלול להגביר את הסיכון לנפילות.
השתקת הגן IPO11 בלמה תאי לוקמיה חריפה בתרבית ובעכברים

השתקת הגן IPO11 בלמה תאי לוקמיה חריפה בתרבית ובעכברים

חוקרים מהדסה זיהו כי הגן, המעורב בהעברת חלבונים לגרעין התא, חיוני לצמיחתם ולתפקודם של תאי לוקמיה מיאלואידית חריפה. השתקתו פגעה גם בתאי גזע לוקמיים שנלקחו מחולים, אך הדרך לפיתוח תרופה
כעס. אילוסטרציה: depositphotos.com

איך מילוי צורך שנפגע יכול לפתוח דרך לפיוס

מחקרה של ד"ר מעין קציר מאוניברסיטת בר־אילן בוחן כיצד צרכים פסיכולוגיים שנפגעים בקונפליקט מתורגמים לרגשות כמו כעס ופחד – וכיצד מענה לצורך, גם מצד שלישי, עשוי להפחית רגשות שליליים ולהגדיל
סצנה שמימית

עוגיות סמויות – כך אתרים יכולים לזהות אותנו גם כשאנחנו מחליפים דפדפן או רשת

איור המדגים סרטן שחלות

בדיקת דם עשויה לנבא אילו גידולי שחלה יגיבו לכימותרפיה

חוקרים משיבא ומהמרכז הרפואי מאיר עוקבים אחר דנ״א ורנ״א שמקורם בגידול לאורך הטיפול. אצל 15%–20% מהמטופלות נמצאה חתימה של מקטעי דנ״א שהשתנתה בהתאם להתכווצות הגידול
נוירונים במוח חולדה ובתרבית לאחר טיפול באמצעות נשאי AAV

ריפוי גני לפי דרישה הפחית פרכוסים בחולדות עם אפילפסיה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומיוניברסיטי קולג' לונדון פיתחו טיפול נוגד חמצון המבוסס על נשאי AAV. הרצף הטיפולי מופעל בתגובה לפעילות חשמלית חריגה במוח. ביותר ממחצית החולדות שטופלו נמנעו הפרכוסים, ובשאר החיות
שני נערים עומדים זה לצד זה ומחייכים

בעיית האמפתיה הכפולה: האם ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים יכולים להבין טוב יותר זה את זה?

ד״ר יונת רום מהאוניברסיטה העברית חוקרת כיצד ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים מזהים רגשות אלה אצל אלה, ומה יכול לשפר אמפתיה ודיוק אמפתי במסגרת חינוכית משלבת.
טיפול ממוקד בסרטן. אילוסטרציה: depositphotos.com

גישה חדשה לטיפול בסרטן המוח מאלצת תאי גידול מורעבים בגלוקוז לקרוס מבפנים

מחקר בהובלת פרופ’ ברק רוטבלט מאוניברסיטת בן־גוריון מצא כי החלבון 4EBP מסייע לתאים סרטניים לשרוד מחסור בגלוקוז. פגיעה במנגנון הזה עשויה לפתוח כיוון טיפולי חדש, במיוחד בגידולי מוח.
תמונות של איי לנגרהנס בלבלב עכברי שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי. ירוק GFP (סמן לתאי ביתא מוטנטים חסרי הגן לADAR), לבן IBA1 (סמן של מקרופגים), אדום CD3 (סמן של תאי T), כחול דנ״א.

כשהלבלב מאותת על וירוס שלא קיים: מחקר חדש בוחן מסלול אפשרי להתפתחות סוכרת מסוג 1

מחקר של פרופ׳ יובל דור וד״ר אנייס קלושנדלר באוניברסיטה העברית מציע כיוון חדש להבנת סוכרת מסוג 1: ייתכן שתאי ביתא בלבלב מפעילים בטעות תגובה אנטי־ויראלית בגלל שיבוש בעריכת RNA, גם
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה שלחלקים קטנים בעיר – מקטעי רחוב ספציפיים – עלולה להיות השפעה רבה יותר על הפשיעה. המחשה: depositphotos.com

נקודות חמות של פשיעה: האם הרחוב שבו אנו גרים משנה הורמונים שקשורים לתוקפנות וחרדה?

מחקר ישראלי מתוכנן ימפה מקטעי רחוב בתל אביב ויבדוק אם מגורים באזורים עם פשיעה גבוהה נקשרים לרמות טסטוסטרון וקורטיזול ולמדדי רווחה נפשית
לומדים תוך האזנה למוזיקה. המחשה: depositphotos.com

הצלילים שברקע

מחקר באוניברסיטה העברית: מוזיקת רקע “תואמת דיבור” שיפרה זכירת מילים יותר משקט
מכשיר MRI. המחשה: depositphotos.com

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

במעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחים רצפי MRI ייעודיים ואלגוריתמים שמתרגמים “חתימות אות” למדדים ביולוגיים – עם מיקוד בטרשת נפוצה והפחתת
מבנה תא העצב המחשה: depositphotos.com

שיעורים בדימות

עם כל הכבוד לאותות החשמליים, שפת המוח היא כימיה. במחקר חלוצי, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצליחים להשתמש במכשירי דימות כדי לראות את הכימיה הזאת בפעולה
הנקה. המחשה: depositphotos.com

הכול הודות אמא: תינוקות “ממחזרים” נוגדנים מהאם אל הרוק: מנגנון חדש שומר על הפה מוגן גם בין ההנקות

מחקר מהאוניברסיטה העברית מציע שתינוקות מעבירים באופן פעיל נוגדני IgG אימהיים לבלוטות הרוק – וכך מגנים על חלל הפה ומכווננים את מערכת החיסון בתחילת החיים
שילוב מסוכן של בינה מלאכותית וסייבר. המחשה: depositphotos.com

בין הרתעה להגנה

מחקר באוניברסיטת תל אביב בוחן למה ארה״ב זנחה ב־2018 את “הרתעת הסייבר” ועברה ל־Defend Forward ו־Persistent Engagement

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

לאתר הטיות כבר בשלב הנתונים, לפני שהן מגיעות לאלגוריתם

ד״ר יובל מוסקוביץ' מהפקולטה למדעי המחשב והמידע חוקרת כיצד להשתמש ב־Data Provenance, “קורות החיים” של הנתונים, כדי לאתר מתי ואיך נוצרת הטיה בתהליכי עיבוד נתונים ולצמצם אותה בשינוי מינימלי
באדיבות פרופ' אריאל מוניץ

חלבון אזעקה בוושט

צוותו של פרופ’ אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב הראה שבדלקת אלרגית של הוושט (EOE) פעיל החלבון TSLP וכי ניטרולו במודל ניסויי מפחית חדירת תאי דלקת, עיבוי רירית ופיברוזיס – רמז

ילד של אמא

סצנה שמימית

בוחנת כליות

מיטוכונדריה בתא: לא רק ייצור אנרגיה, אלא גם איתותים שמכוונים ביטוי גנים

כשה- DNA המיטוכונדריאלי “מכוון” את מערכת החיסון

כבד נגוע בהיפטיטיס. המחשה: depositphotos.com

כשהנגיף משאיר חותם: “חותמת” אפיגנטית אחרי ריפוי מהפטיטיס C עשויה להסביר סיכון מתמשך לסרטן כבד

מחקר בהובלת פרופ’ מיטל גל־תנעמי מאוניברסיטת בר־אילן ובתמיכת הקרן הלאומית למדע בוחן כיצד נגיף שנשאר בציטופלזמה מצליח לשנות בקרה גנטית בגרעין, ומנסה למפות נקודות התערבות כדי להפחית סיכון לסרטן גם
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים
פצצת האטום שהוטלה על הירושימה. צילום: מתוך ויקיפדיה

מנהיגים, מודיעין – ותקיפת מתקני גרעין

ילדים תורמים לאחרים. המחשה: depositphotos.com

מחקר באוניברסיטה העברית: ילדים עם פחות משאבים נותנים יותר – אבל עם הגיל, ילדים ממשפחות מבוססות נותנים פחות

ניסויי “אסימונים” בקרב מאות תלמידי יסודי מצאו שהמחסור מגביר נתינה, בעוד שמעמד הורי גבוה נקשר לירידה בנתינה ככל שהילדים מתבגרים, בדפוס שמזכיר את העולם המבוגר
ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסע ארוך ומפותל לגילוי דרכים חדשות למאבק בשחפת

מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות
עדשת הכבידה של צמד הגלקסיות VV-191 בצילום משותף של האבל ו-ווב. Credit: Science: NASA, ESA, CSA, Rogier Windhorst (ASU), William Keel (University of Alabama), Stuart Wyithe (University of Melbourne), JWST PEARLS Team, Image Processing: Alyssa Pagan (STScI)

למדוד את החומר האפל ולראות כוכבים עתיקים

פרופ׳ עדי ציטרין מאוניברסיטת בן-גוריון, ממפה בעזרת טלסקופ החלל ווב את החומר האפל בצבירי גלקסיות ומנצל את העדשות הכבידתיות החזקות שנוצרות על ידי הצבירים כדי לצפות בגלקסיות, חורים שחורים מסיביים
הבעות פנים שונות של אנשים, המחשה

מה הבסיס הביולוגי והאתי של הבעות הפנים האנושיות?

ד"ר אסף מרום מהטכניון בוחן איך התפתחו הבעות הפנים שלנו מאז האב המשותף עם השימפנזים, מה ההבדל בין בני אדם ובעלי חיים – ומה הפנים אומרות על האחריות שלנו כלפי
המחשה: depositphotos.com

כן, אבל מה אם? – חשיבה אופציונלית מפחיתה סטריאוטיפים: סדנאות קולנוע של פרופ’ בן שאול מציגות שינוי מדיד

במסגרת סדנת הקרן הלאומית למדע: הקרנת “ראן לולה ראן” ותרגילי כתיבה/צילום העלו ב-75% את יכולת החשיבה האופציונלית ו-50% מהמשתתפים שינו עמדות שליליות כלפי הקבוצה האחרת – לעומת קבוצת ביקורת שצפתה
העין. באדיבות פרופ' יוסי מנדל, אוניברסיטת בר אילן

בדרך לעולם בלי עיוורון? שתל רשתית ביו־היברידי מבר־אילן

האם אנחנו בדרך לעולם בלי עיוורון? פיתוחים ביו-רפואיים חדשים מכוונים לעתיד, שבו שתלים יחליפו את הפוטו-רצפטורים שמתנוונים עם הגיל.