ממצאים בתל מוצא הסמוך לירושלים מעידים על מקדש מימי בית המקדש הראשון שדומה מאוד למקדש שלמה המתואר במקרא

החפירה עשויה לתת מענה לשאלות רבות אודות ממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון, ועל ההתאמה בין הממצאים הארכיאולוגיים לטקסט המקראי * המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Biblical Archaeology Review

צלמיות סוסים צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
צלמיות סוסים צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' עודד ליפשיץ והדוקטורנטית שועה קיסילביץ, ארכיאולוגית רשות העתיקות, ממשיכים בחשיפתו של מקדש ייחודי מימי בית המקדש הראשון בתל מוצא הסמוך לירושלים. מכלול המקדש, שהוא היחיד מסוגו שנמצא עד כה בתחומן של ממלכות ישראל ויהודה, דומה בפרטים רבים למקדש שבנה שלמה המלך, המתואר בפירוט רב במלכים א' פרק ו'. לדברי החוקרים האתר תורם רבות להבנת תקופת בית ראשון ולהשוואה בין הממצאים הארכיאולוגיים – כאן ובאתרים אחרים – לבין המסופר בתנ"ך.

המאמר פורסם בכתב העת Biblical Archaeology Review .

"החפירה בתל מוצא החלה בשנת 1993, כחפירת הצלה של רשות העתיקות – לקראת בניית קטע כביש שיחליף את סיבוב מוצא בכביש 1," מספרת קיסילביץ. "חפירות הצלה נוספות בוצעו בשנים 2002, 2003 ו-2012-13. חפירות אלה חשפו במקום אתר חשוב, שהתקופה הדומיננטית המיוצגת בו היא ימי בית המקדש הראשון – מהמאה ה-10 עד תחילת המאה ה-6 לפני הספירה (תקופת הברזל 2). הממצאים מעידים כי היה כאן מרכז כלכלי ומנהלי חשוב של עמק מוצא הפורה, עם עשרות ממגורות ושני מחסנים גדולים לאחסון תבואה. במרכז האתר נחשף מכלול מקדש מונומנטלי מטיפוס 'המקדש הצפון-סורי' שתוכניתו אופיינית למזרח הקדום. בין היתר התגלו במקום מזבח להקרבת קורבנות, שולחן להנחת מנחות וכלי פולחן רבים – ביניהם צלמיות חרס דמויות אדם ודמויות סוסים וכן פולחן גדול ומעוטר. המקדש במוצא הוא מכלול המקדש היחיד מטיפוס זה שהתגלה עד כה בתחומי ממלכות יהודה וישראל. תוכניתו האדריכלית והעיטורים המעטרים את חפצי הפולחן דומים לאלה המיוחסים למקדש שלמה בירושלים, ואשר מתוארים בפירוט בספר מלכים א' פרק ו'."

ממצא חסר תקדים

במרץ 2019, לאחר סיום בנייתו של הגשר המוביל לירושלים והסרת מילויי החול שכיסו את האתר בעת הבניה, שבו הארכיאולוגים לתל מוצא – מעתה כחפירה אקדמית של אוניברסיטת תל אביב. "החפירות בעונה זו היו מאוד ממוקדות, והמטרה הייתה כפולה: ראשית, להמשיך לחשוף את מבנה המקדש, ושנית, להיעזר בטכנולוגיות מדעיות מתקדמות כדי לקדם את הבנת האתר," אומרת קיסילביץ. "מצאנו שאורכו של המבנה היה לפחות 21 מטר, וגילינו כי מתחת לרצפת חצר המקדש קיימים שרידים של מבנה פולחן נוסף, ככל הנראה מהמאה ה-10 לפנה"ס."

החוקרים מציינים כי מכלול המקדש, על שכבותיו השונות, מהווה ממצא חסר תקדים בארכיאולוגיה של ארץ ישראל: מבני פולחן שהוקמו בתחילת תקופת הברזל 2, ומקדש שהמשיך להתקיים לאורך מרבית ימי הבית הראשון, במקביל למקדש שלמה בירושלים. לפיכך האתר תורם רבות להבנת התפתחות הפולחן ביהודה, וכן להבנת תהליך התגבשותה של ממלכת יהודה.

במהלך החפירה דגמו החוקרים חומרים מארבע שכבות שנחשפו בחתך בצד המזרחי של המקדש, ושלחו אותם לבדיקה באמצעות טכנולוגיות שונות: OSL – שיטה פיסיקלית לתיארוך דגימות עפר; בדיקות פחמן 14 לתיארוך חומרים אורגניים; וטכניקות של מיקרו-ארכיאולוגיה הנעזרות במיקרוסקופים, בקרני אינפרה-אדום ובמכשירים מדעיים נוספים כדי לחשוף את הנסתר מן העין בממצאים הארכיאולוגיים. "תוצאות הבדיקות יספקו לנו מידע רב על המקדש," אומרת קיסילביץ. "בין היתר אנו מקווים שהן יסייעו לנו לדייק את תאריכי השכבות השונות, לברר אם המבנה ניטש לפרק זמן כלשהו, ולשחזר את אופי הפעילויות שהתרחשו בחצר המקדש. מכיוון שמרבית הפעילות הפולחנית התרחשה בחצר, בעוד מבנה המקדש עצמו היה נגיש רק לכוהנים, אנחנו מקווים שחפירה נוספת באזור זה תחשוף חפצי פולחן נוספים."

 ראש צלמית בדמות אדם. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
ראש צלמית בדמות אדם. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

"לממצאי החפירה בתל מוצא, בעבר, בהווה ובעתיד, יש חשיבות רבה להבנת תקופת בית המקדש הראשון, ולהשוואה בין הממצאים הארכיאולוגיים לבין המקרא," מסכם פרופ' ליפשיץ. "עצם הימצאותו של מקדש הדומה למקדש שלמה במרחק קילומטרים ספורים מירושלים מעלה תהיות רבות, שכן הטקסט המקראי רצוף במאבקים באתרי פולחן מחוץ לירושלים, ואף קובע במפורש כי יש לעבוד את אלוהי ישראל אך ורק במקדש שבירושלים. יתרה מכך, ספרי מלכים ב' ודברי הימים ב' מספרים על שתי רפורמות דתיות שעסקו בדיוק בנקודה זו: הרפורמה של המלך חזקיהו בסוף המאה ה-8 לפנה"ס והרפורמה הקיצונית יותר של המלך יאשיהו, שהרס את כל אתרי הפולחן שמחוץ לירושלים בסוף המאה ה-7. אנחנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו לנו לענות על מגוון שאלות מסקרנות: מי הקים את המקדש במוצא ומתי? איזה פולחן התקיים בו בזמנים שונים? מה היה היחס בין הקהילה שסביב המקדש במוצא לקהילה שסביב המקדש בירושלים? האם כהני המקדש במוצא קיבלו על עצמם בשלב כלשהו את עליונותם של הכהנים והשליטים של המקדש בירושלים, ואם כן, מתי זה קרה? האם שרד המקדש במוצא את הרפורמות הדתיות של חזקיהו ויאשיהו, והאם הוא המשיך לפעול עד חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס?"

בשלב זה מתוכננות שתי עונות חפירה נוספות בתל מוצא, באביב 2020 ובאביב 2021, בהשתתפות סטודנטים וחוקרים מרחבי העולם, ובעיקר מישראל, גרמניה, צ'כיה וארה"ב. החוקרים בטוחים שהרבה תגליות מרעישות עוד ממתינות להם באתר הייחודי שאינו מפסיק להפתיע.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. נאמר שבימי מנשה הוכנסו צלמיות להיכל ויאשיהו סילקם: את האשרה והבעל.
    המלחמה לאמונה באל אחד- הייתה ארוכה ונמשכה מאות שנים.

  2. צלם בהיכל? לא להאמין? להאמין וראו בהקשר זה מאמר שפרסמתי ב"הידען" בעניין "
    … בצלמנו ובדמותנו…"

  3. במקרא כתוב שנבנו מקדשים…עוד בתקופת שלמה המלך…לנשות שלמה הנוכריות…כגון בתו של פרעה מהשושלת ה-21 של מצרים…או של אשה נוכריה אחרת…והיו מקדשים של עובדי אלילים…וממצא אין קשר לא לממלכת ישראל ולא לממלכת יהודה…זו דעתי…לא לתקופת מלך ישראל ולרפורמה כביכול במאה ה7 לפני הספירה..תרדו מסיפור הרפורמה הדתית…זה השקר הגדול ביותר של " ההיסטוריונים החדשים ואכאולוגים…שפוגעים בנרטיב של תולדות העם היהודי…כמו הספר "ראשית ישראל"… מקדשים של נוכרים תמיד היו בארץ ישראל..ואין להם שום קשר להיסטוריה של ממחכות העם היהודי…זו הערכתי ודעתי…תםסיקו לבנות סתירות ושקרים להיסטוריה של העם היהודי…ממלכות יהודה וישראל לא היו כנענים…אחרת מאיפה אמצו את השמות האלה…?… חפשו וחפשו ואל תקשרו אותנו לעובד אלילים…כמו כל מלכי ממלכת ישראל…שגרמה לפילוג ובסופו של דבר הביאה למחיקתה…ולאחר מכן…לחולשתה של יהודה…לאור הפילוג ולחורבן בית המקדש ולאבוד ריבונות העם היהודי על ארצו…!!!

  4. מרתק. היה יכול להועיל אם כמו בכתבות אחרות באתר גם כאן היו נותנים לינק למאמר המדעי המקורי. המון בהצלחה ושנזכה עוד בימנו לראות הוכחות חותכות עליונות ממלכת ישראל על ממלכת יהודה מבית שאן ועד קונטילת אג'רוד 🙂
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן