שיירי האופיום נמצאו בכלי חרס שנחפרו בתל יהוד, בחפירה שניהלה אריולה יקואל מטעם רשות העתיקות. החרסים שהכילו את האופיום מתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס, והם נמצאו בקברים של כנענים ושימשו ככל הנראה כחלק מפולחן המתים המקומי
פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
"הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", אומרים החוקרים
מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף לראשונה בהיסטוריה, תבליטי קיר מצריים המתארים סצנות אינטימיות של מלכת מצרים נפרטיטי ופרעה אחנתון, בהם מתוארים טקסים שביצע הזוג המלכותי לפני הנישואים הקדושים שלהם כאלים חיים
פרופ' רוני אלנבלום ז"ל הקדיש את חייו למחקר של השפעות אקלימיות על תרבויות ואירועים היסטוריים. מחקר חדש, שמפורסם כעת לאחר מותו, מציע כי ההשפעה שלהם גדולה משחשבנו
החרב זוהתה לראשונה בתוך המים ע״י הארכיאולוג ד״ר אודי גלילי *מציאת החרב עשויה להעיד כי המעגן הטבעי שבו נמצאה, שימש ספינות גם בתקופה הצלבנית *
אחד החוקרים האחראים לתגלית מספר כיצד אסטרואיד הדומה לזה שגרם לאירוע בטונגסקה שבסיביר בשנת 1908, פגע בעיר בירדן צפונית מזרחית לים המלח. העיר ננטשה לאחר מכן, והדי הפיצוץ פגעו בערים נוספות בסביבה, לרבות יריחו
רעידת האדמה המפורסמת, שהתרחשה בישראל לפני כ-2800 שנים ומופיעה בתנ"ך, נחשפה בעבר במספר מוקדים ברחבי ישראל, אולם החוקרים סבורים כי לראשונה הצליחו לזהות שרידי חורבן המעידים על כך שרעידת האדמה פגעה גם בירושלים – בירת ממלכת יהודה
מתחים בין קהילות וטכנולוגיה מורכבת לפני 15 אלף שנים: למרות שישנם מקורות בזלת איכותית לסיתות כלים קרובים לכרמל, תושבי טרסת מערת אל-ואד שלפני 15 אלף שנים הרחיקו עד הכנרת כדי לאסוף בזלות לסיתות כלים לעיבוד מזון, כך עולה ממחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה
טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך. הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום * שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים, התגלו ע"י ארכיאולוגים של רשות העתיקות במיזם לאומי אתגרי ודרמטי שנועד למגר את שוד העתיקות במדבר יהודה
מדעני מכון ויצמן למדע מיישבים מחלוקת סביב התפרצות הר הגעש סנטוריני בעזרת עץ זית מהגליל ושאריות קרינה מניסויים גרעיניים הביאו למסקנה שההר התפרץ בין 1630
מחקר חדש באוניברסיטה העברית בוחן מדוע העדיפו חקלאי העבר את הרי ירושלים על פני הרי הצפון?
מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מצא עדויות למחסור עז בכסף, שהתבטא בערבוב של נחושת וכסף בדרום הלבנט שלפני 3000 שנים *"עירבוב של חומרים
נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"
באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד על הקדמת תופעת האגירה הידועה לנו בכאלף שנים
שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח
רעידת האדמה חצתה את הארמון לשניים – מה שגרם לתושבים של כברי לאבד אמון בשושלת השולטת ולנטישת העיר כולה, שמאז לא יושבה", אמר פרופ' אסף
ההרכב הכימי של אבני הסארסן המגליות חושף סוף-סוף מאיפה באמת הגיעו הסלעים הגדולים של הסטונהנג'
שרידי הכנסיה נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בכפר כמא, בשיתוף עם המכללה האקדמית כנרת ומתנדבים מהאזור * גילוי שרידי הכנסייה הקדומה בגליל ריגש גם
לא נתנו לאסון הגדול להשפיע על חייהם * עם דיכוי המרד הגדול ברומאים ונפילת ירושלים בשנת 70 לספירה, הרס הצבא הרומי את בית המקדש. יושבי
בחפירה שבוצעה על ידי פרופ' יוסי גרפינקל וצוותו מהמכון לארכאולוגיה באוני' העברית במקדש כנעני בתל לכיש נמצא חפץ בעל חשיבות דתית עצומה, שהיה מוחזק בידו
אימרי אליה בן ה-6 מקיבוץ נירים שבעוטף עזה, יצא בחודש מרץ האחרון עם הוריו לטייל באתר הארכיאולוגי תל ג'מה, שנמצא בסמוך לקיבוץ רעים, בנגב הצפוני.
לאורך כל ההיסטוריה, כולל זו של המאה ה-20, ביישובים שהיו בנויים מלבני בוץ היו תמיד כמה "מתכונים" שונים ליצירת הלבנים – "מתכון" שונה לכל כמה
החפירה עשויה לתת מענה לשאלות רבות אודות ממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון, ועל ההתאמה בין הממצאים הארכיאולוגיים לטקסט המקראי * המאמר פורסם לאחרונה בכתב
