סיקור מקיף

ארכאולוגיה

פרופ' רוני אנלבלום ז"ל. צילום: האוניברסיטה העברית

כיצד הבצורת הבאה תעצב את העתיד שלנו?

פרופ' רוני אלנבלום ז"ל הקדיש את חייו למחקר של השפעות אקלימיות על תרבויות ואירועים היסטוריים. מחקר חדש, שמפורסם כעת לאחר מותו, מציע כי ההשפעה שלהם גדולה משחשבנו

תיאור אמן המבוסס על ממצאי המחקר. הפיצוץ היה בעוצמה של 1,000 הירושימות. איור: אלן ווסט וג'ניפר רייס, CC BY-ND

סלע חלל ענק הרס עיר ליד ים המלח לפני כ-3,600 שנה; השראה לסיפור השמדת סדום והרס חומות יריחו

אחד החוקרים האחראים לתגלית מספר כיצד אסטרואיד הדומה לזה שגרם לאירוע בטונגסקה שבסיביר בשנת 1908, פגע בעיר בירדן צפונית מזרחית לים המלח. העיר ננטשה לאחר מכן, והדי הפיצוץ פגעו בערים נוספות בסביבה, לרבות יריחו

שרידי כלים שהתנפצו ברעידת האדמה. צילום- אליהו ינאי - עיר דוד

עדויות ארכיאולוגיות לרעידת אדמה המוזכרת בתנ"ך

רעידת האדמה המפורסמת, שהתרחשה בישראל לפני כ-2800 שנים ומופיעה בתנ"ך, נחשפה בעבר במספר מוקדים ברחבי ישראל, אולם החוקרים סבורים כי לראשונה הצליחו לזהות שרידי חורבן המעידים על כך שרעידת האדמה פגעה גם בירושלים – בירת ממלכת יהודה

אתר החפירה בכרמל. צילום: אוניברסיטת חיפה

למה הרחיקו הנטופים של הכרמל עד לאזור הכנרת כדי לסתת כלי בזלת

מתחים בין קהילות וטכנולוגיה מורכבת לפני 15 אלף שנים: למרות שישנם מקורות בזלת איכותית לסיתות כלים קרובים לכרמל, תושבי טרסת מערת אל-ואד שלפני 15 אלף שנים הרחיקו עד הכנרת כדי לאסוף בזלות לסיתות כלים לעיבוד מזון, כך עולה ממחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה

בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב

קטעי מגילת תרי עשרשנחשפו במבצע מדבר יהודה לפני שימורם. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

קטעי מגילות חדשים, שלד ילדה בן 6,000 שנה והסל השלם הקדום ביותר בעולם התגלו בדבר יהודה

זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך. הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום * שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים, התגלו ע"י ארכיאולוגים של רשות העתיקות במיזם לאומי אתגרי ודרמטי שנועד למגר את שוד העתיקות במדבר יהודה

חפירות באפר הר הגעש בסנטוריני. צילום: shutterstock

הר געש, פצצת אטום וענף עץ זית

מדעני מכון ויצמן למדע מיישבים מחלוקת סביב התפרצות הר הגעש סנטוריני בעזרת עץ זית מהגליל ושאריות קרינה מניסויים גרעיניים הביאו למסקנה שההר התפרץ בין 1630

בצעי כסף מתל מגידו. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות.

כסף "מלוכלך" מלפני 3,000 שנים

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מצא עדויות למחסור עז בכסף, שהתבטא בערבוב של נחושת וכסף בדרום הלבנט שלפני 3000 שנים *"עירבוב של חומרים

ילדים מחיספין המתנדבים בחפירה, מצביעים על הדמויות שחרותות על האבן. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לראשונה: מתחם מבוצר מימי דוד המלך התגלה בגולן

נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"

חפירות 2018 באתר הארכיאולוגי עין גב 2 שלשפת הכנרת, מתוך מחקרה של פרופ' ליאור גרוסמן. צילום: נפתלי הילגר

עדות ראשונה ישירה לכלכלת עודפים ואגירה לטווח ארוך לפני 12,000 שנה

באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד על הקדמת תופעת האגירה הידועה לנו בכאלף שנים

תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח

ראש צלמית בדמות אדם. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

ממצאים בתל מוצא הסמוך לירושלים מעידים על מקדש מימי בית המקדש הראשון שדומה מאוד למקדש שלמה המתואר במקרא

החפירה עשויה לתת מענה לשאלות רבות אודות ממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון, ועל ההתאמה בין הממצאים הארכיאולוגיים לטקסט המקראי * המאמר פורסם לאחרונה בכתב

אוסטרקונים (כתובות בדיו על שברי כלי חרס) משומרון בירת ישראל, לאחר הוספת צבע. הכתובות מתוארכות למחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס. צילום: המוזיאון השמי, אוניברסיטת הרווארד.

עשרות כתובות משומרון בירת ממלכת ישראל הקדומה נכתבו על ידי שני אנשים בלבד – ככל הנראה סופרי או פקידי המלך ירבעם בן יואש המוזכר בספר מלכים ב'

כך עולה מאלגוריתם שפותח על ידי ארכיאולוגים, מתמטיקאים ופיזיקאים באוניברסיטת תל אביב * לממצא יש משמעות רבה להבנת האדמיניסטרציה בממלכה המשגשגת המאמר התפרסם בכתב העת

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן