ארכאולוגיה

בצעי כסף מתל מגידו. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות.

כסף "מלוכלך" מלפני 3,000 שנים

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מצא עדויות למחסור עז בכסף, שהתבטא בערבוב של נחושת וכסף בדרום הלבנט שלפני 3000 שנים *"עירבוב של חומרים

ילדים מחיספין המתנדבים בחפירה, מצביעים על הדמויות שחרותות על האבן. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לראשונה: מתחם מבוצר מימי דוד המלך התגלה בגולן

נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"

חפירות 2018 באתר הארכיאולוגי עין גב 2 שלשפת הכנרת, מתוך מחקרה של פרופ' ליאור גרוסמן. צילום: נפתלי הילגר

עדות ראשונה ישירה לכלכלת עודפים ואגירה לטווח ארוך לפני 12,000 שנה

באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד על הקדמת תופעת האגירה הידועה לנו בכאלף שנים

תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח

ראש צלמית בדמות אדם. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

ממצאים בתל מוצא הסמוך לירושלים מעידים על מקדש מימי בית המקדש הראשון שדומה מאוד למקדש שלמה המתואר במקרא

החפירה עשויה לתת מענה לשאלות רבות אודות ממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון, ועל ההתאמה בין הממצאים הארכיאולוגיים לטקסט המקראי * המאמר פורסם לאחרונה בכתב

אוסטרקונים (כתובות בדיו על שברי כלי חרס) משומרון בירת ישראל, לאחר הוספת צבע. הכתובות מתוארכות למחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס. צילום: המוזיאון השמי, אוניברסיטת הרווארד.

עשרות כתובות משומרון בירת ממלכת ישראל הקדומה נכתבו על ידי שני אנשים בלבד – ככל הנראה סופרי או פקידי המלך ירבעם בן יואש המוזכר בספר מלכים ב'

כך עולה מאלגוריתם שפותח על ידי ארכיאולוגים, מתמטיקאים ופיזיקאים באוניברסיטת תל אביב * לממצא יש משמעות רבה להבנת האדמיניסטרציה בממלכה המשגשגת המאמר התפרסם בכתב העת

נתז קטנטן מהאתר של רבדים: שחזור אופן האחיזה ביד בעת השימוש. צילום: ד"ר פלאביה ונדיטי ופרופ' רן ברקאי

נמצאו ראיות ראשונות לשימוש בכלים ממוחזרים קטנטנים בארץ ישראל של לפני חצי מיליון שנה

במחקר בן שלוש שנים, בהובלת ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב, שכלל ניתוחים מיקרוסקופיים של מאות נתזי צור קטנטנים מהאתר של רבדים, חשפו החוקרים 107 נתזים קטנטנים

דילוג לתוכן