ארכאולוגיה

ממצאים חדשים מאתר פלאיסטוקני בדרום-מערב סין חושפים את השימוש העתיק ביותר הידוע במזרח אסיה בכלים מעץ מעובד בקפידה, שגילם עולה על 350,000 שנה. קרדיט: Liu et al., 10.1126/science.adr8540.

גילוי יוצא דופן בסין: כלים מעץ בני 300,000 שנה משנים את מה שחשבנו על האדם הקדמון

באתר פליסטוקני בדרום-מערב סין התגלו עשרות כלים מעץ שעוצבו בקפידה לצורכי חפירה ועיבוד צמחים – ומעידים על טכנולוגיה מורכבת הרבה מעבר למה שיוחס לאוכלוסיות המוקדמות במזרח אסיה
הסרקופג לאחר שימורו בידי מומחי מינהל השימור של רשות העתיקות. צילום: שתיל עימנואלוב, רשות העתיקות

סרקופג רומי מרהיב ונדיר נחשף בקיסריה

עתיקות בית שאן. המחשה: depositphotos.com

התרשים האדריכלי של אלפי בתי מגורים עתיקים חושף דפוסי אי-שוויון מחרידים לאורך ההיסטוריה האנושית

מאגר עולמי של למעלה מ‑55,000 תוכניות רצפת מגורים עתיקות חושף כיצד התפתח אי‑השוויון בחברות טרום‑תעשייתיות ומתי ממשל מכיל הצליח לרסן אותו
לסתות של עז הבר מאתר הציד בנשר רמלה. קרדיט: מאיר אורבך.

האדם הקדמון לא ניצל את מגוון בעלי החיים בסביבה

מחקר של אוניברסיטת חיפה חושף כי האדם הקדמון התמקד במספר מינים מצומצם ולא ניצל את כל בעלי החיים בסביבתו. הממצאים מספקים הצצה לאסטרטגיות הציד וליחסי הגומלין בין האדם לטורפים
הפפירוס, קרדיט: שי הלוי, באדיבות הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה על שם ליאון לוי, רשות העתיקות

פפירוס עתיק חושף פרשת שחיתות מרתקת מתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל

מחקר חדש חושף מסמך יווני מהמאה השנייה לספירה, המתעד הונאת מס מתוחכמת שהתרחשה בשנים שלפני מרד בר-כוכבא. הפפירוס מספק הצצה נדירה למערכת המשפט הרומית ולתהליכים הפוליטיים שקדמו למרד
דר שוקי קוריסקי, מגיש פודקאסט שיחות על מוזיקה ומדע ומה שביניהם. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב.

פודקאסט: שיחות על מוזיקה מדע ומה שביניהם: מוסיקה ומדע הארכיאולוגיה (פרק 1)

פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהשתתפות האסטרונום ד"ר נח ברוש ועוזי שלו מהתזמורת הפילהרמונית על שורשיה של המוזיקה בעידן האדם הקדמון
הנר הקדום שהתגלה בחפירות בהר הזיתים בירושלים, ועליו עיטור מחתה, מנורה ולולב. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

נר שמן נדיר בן כ-1,700 שנה, ועליו סמלי המקדש – מנורה, מחתה ולולב, נחשף בירושלים

החוקרים: "כמו שהיום, רבים מאיתנו מחזיקים חפצים בעלי משמעות יהודית, כך בעל הנר, כמאתיים שנה לאחר חורבן המקדש"
"גלגל הרפאים" רוג'ם אל הירי, ברמת הגולן. צילום באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה משנה את מה שחשבנו על גלגל הרפאים ברמת הגולן

בעקבות תזוזות גיאודינמיות באזור רוג'ם אל חירי - הקרקע באזור הסתובבה ולכן לא סביר שהאתר הקדום שימש כמצפה כוכבים
חפירות תמנע. צילום: אוניברסיטת תל אביב

בניגוד למקובל לחשוב – תעשיית הנחושת בעת העתיקה לא יצרה זיהום בקנה מידה גדול

על פי צוות מחקר, הזיהום הסביבתי מפעילות המכרות היה נקודתי ומזערי, ולא נשקפה ממנו סכנה לתושבי האזור אז או היום
סלע בצורת שריון צב עם חריטות גיאומטריות. קרדיט קלרה עמית, רשות העתיקות

האם הדת נולדה עוד כשבני האדם חיו במערות?

במערת מנות בגליל המערבי התגלתה העדות הראשונה בלבנט (ומהראשונות בעולם) לפולחן ציבורי במערות ולהתפתחותם של טקסים דתיים * החוקרים: המתחם הפולחני במערת מנות מסמל את המעבר מפולחן אקראי לראשיתו של
מסכתו של תות ענח' אמון במקום הימצאה בשנת 1925. מכון גריפית'/ארכיון הווארד קרטר

חוקרים: מסכת המוות האייקונית של תות ענח' אמון נועדה במקור לאישה

חוקרים מאוניברסיטת יורק חושפים רמז נסתר באוזניים המחוררות של המסכה, המצביע על כך שהפריט האייקוני עוצב במקור עבור שליטת אישה, אולי נפרטיטי
דוגמה לחותמת גליל (משמאל) ועיצובה המוטבע על חימר (מימין) קרדיט: Franck Raux © 2001 GrandPalaisRmn (Musée du Louvre) CREATIVE COMMON

המקור לכתיבה במסופוטמיה קשור לעיצובים שנחרתו על חותמות גליליות עתיקות

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בולוניה זיהתה סדרת קשרים בין העיצובים שנחרתו על החותמות הללו, שתוארכו לכ-6,000 שנים לאחור (4000 לפני הספירה), לבין חלק מהסימנים שבכתיבה הפרוטו-יתדות שהופיעה בעיר אורוכ, הנמצאת כיום
תיאור: תמונת רחפן של מקבץ 27 בצפון-מזרח מונגוליה. עיגול אדום מסמן את מיקום הקבורה שנחפרה. במפת התוספת מוצג מיקום מקבץ 27 באדום ושני אתרי מתחמים נוספים לאורך החומה הארוכה (מקבצים 23 ו-24) בשחור. קרדיט: דן גולן.

קבר אליטה מתקופת קדם-מונגולית התגלה במונגוליה

גילוי זה מספק תובנות חיוניות לגבי הקהילות המקומיות, רשתותיהן וארגונן במהלך המאה ה-12 לספירה – תקופה שהתאפיינה בחוסר יציבות פוסט-אימפריאלי ותחרות פוליטית עזה
תעלת הניקוז מימי בית שני. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

ירושלים – מהשגשוג לחורבן.

ממצאים חדשים מתעלת הניקוז הקדומה שפעלה בירושלים לפני 2000 שנים מספרים את סיפורה של העיר בימי בית המקדש השני - מהשגשוג ועד לחורבן
החריטות בגובקלי טפה נחשבות ללוח השנה העתיק ביותר בעולם. קרדיט: ד"ר מרטין סווטמן

לוח שנה ירחי-שמשי בן 12,000 שנה – העתיק ביותר בעולם, התגלה על עמוד באתר ארכאולוגי בטורקיה

מחקר באתר גובקלי טפה בטורקיה, אתר בן 12,000 שנה, מצביע על כך שהחריטות על עמודים עתיקים כנראה מייצגות את לוח השנה השמשי העתיק בעולם, ייתכן שנוצר כדי להנציח פגיעת שביט
מחקר של נזירים לוחמים מימי הביניים בטירת זוריטה דה לוס קאנס חשף את התזונה היוקרתית שלהם ואת מותם האלים, כולל תגלית בלתי צפויה של לוחמת ביניהם, מה שמרחיב את הבנתנו לגבי תפקידי מגדר במסדרים צבאיים היסטוריים. גולגולת שנמצאה באתר הארכיאולוגי של זוריטה דה לוס קאנס. קרדיט: קרמה ריסק, URV

האם גם נשים היו אבירות? ארכיאולוגים גילו תגלית בלתי צפויה בקבורות נזירים לוחמים מימי הביניים

מתוך 25 השלדים שנחקרו, 23 הראו סימנים התואמים מוות אלים. על-ידי חקר פרופורציות העצמות, היא הבינה שבין הלוחמים הייתה אישה.
הארכיאולוג שחר קריספין מחזיק את מטמון המטבעות לאחר מציאתו. צילום יולי שוורץ

בלוד נחשפה עדות למרד האחרון של יהודי ארץ ישראל בשלטון הרומי, לפני כ- 1650 שנה

בחפירת האתר, שניהלה רשות העתיקות במימון עיריית לוד, התגלו שרידי מבנה ציבור יהודי קדום שנחרב. ברצפת המבנה הוחבא מטמון של 94 מטבעות, אך איש לא שב לאוספו עד שנתגלה כעת
תפילין בנות 2,000 שנה במעבדות רשות העתיקות. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מחקר חדש קובע: לפני 2,000 שנה, תפילין לא נצבעו בשחור

חוקרים מאוניברסיטת אריאל, מרשות העתיקות, מאוניברסיטת אקסטר באנגליה וממכון ויצמן ערכו סדרה של בדיקות מדעיות על בתי תפילין עתיקים ממדבר יהודה, וגילו ש-בניגוד להלכה המקובלת, לפיה חייבים לצבוע את בתי
מהלך המים של הענף העתיק אכרמת גובל במספר גדול של פירמידות מתקופת הממלכה הקדומה ועד לתקופת הביניים השנייה, הנמשכת בין השושלת השלישית לשושלת השלוש-עשרה. קרדיט: Eman Ghoneim

ארכיאולוגיה: הפירמידות המצריות נבנו לאורך הענף הנשכח של הנילוס – אכרמת

הממצאים הללו יכולים להסביר יכולים להסביר מדוע הפירמידות מרוכזות במה שכיום הוא רצועת מדבר צרה ועוינת
אתר חפירות בעיר דוד שניכרים בו סימני רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 750 לפני הספירה (תצלום: יוהנה רגב)

ירושלים של פחמן: תיארוך נרחב ומדויק של העיר בתקופת ממלכת יהודה

מדעני מכון ויצמן למדע התגברו על תופעה קוסמית שמקשה על ארכאולוגים ברחבי העולם והציגו לראשונה תיארוך אבסולוטי של ירושלים בתקופת הברזל
שימוש בבינה מלאכותית כדי לפענח טקסטים עתיקים. התמונה הוכנה על ידי DALEE והיא מיועדת להמחשה בלבד ואין לראות בה תמונה מדעית

בינה מלאכותית תשחזר טקסטים יהודיים עתיקים

סטודנטים בשנה הרביעית במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החליטו לייצר מענה עדכני לכתבים העתיקים ובהנחיית פרופ' מרק לסט, פיתחו מערכת בינה מלאכותית המשלימה את הקטעים החסרים בטקסטים
אתר עובדיה שליד הכנרת, לפני מיליון וחצי שנה. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פעם היה פה גן עדן עם ג'ירפות נמרים היפופטמים ופילים

נחנך האתר הפרהיסטורי בעל החשיבות העולמית, הגן הלאומי עובדיה שבעמק הירדם שהוא הקדום ביותר בארץ (מלפני כ-1.6 מיליון שנה) ואחד הקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה * במקום התקיים מפגש בין
עדר פיליםהמחשה: depositphotos.com

נפתרה תעלומת אתרי החציבה הפרהיסטוריים: הקשר שבין האדם, הפיל ומקור המים

מדוע האדם הקדמון חזר שוב ושוב, לאורך מאות אלפי שנים, לאותם אתרי חציבה? מתברר שהסוד טמון בנתיבי נדידת הפילים
החרפושית. צילום אנסטסיה שפירו רשות העתיקות

מטייל גילה קמע חותם אשורי עתיק ונדיר מסוגו בשמורת טבע נחל תבור שבגליל התחתון

הקמע עשוי להעיד על נוכחות של פקידות אשורית (או אולי בבלית) במקום לפני כמעט 2,800 שנה * הממצא הנדיר הועבר לאוצרות המדינה והמטייל קיבל תעודת הוקרה מרשות העתיקות
מטבע נדיר מהרי יהודה. צילום אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

מטבע כסף נדיר וחשוב, בן כ-2,500 שנה, התגלה בהרי יהודה

המטבע, המהווה את אחת העדויות המוקדמות ביותר בארץ למעבר לשימוש במטבעות, התגלה בחפירת רשות העתיקות במימון נתיבי ישראל * עוד התגלו בחפירה מבנה מימי ממלכת יהודה - ובו משקולת שקל
צלמית דמוית אישה. צילום רשות העתיקות.

כשפים בהרי אילת

חפצים אשר נראה כי שימשו מכשפים עממיים, התגלו לצד הדרך הקדומה שהובילה ממצרים למכה לפני כ-400 שנה
חפירות רשות העתיקות בכנסיה הביזנטית בגת שמנים. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

חוקרת את הדרכים לירושלים

אנט לנדס נגר היא ארכאולוגית-חופרת ומלגאית נשיא בר אילן, שמחקרה הניב תגליות חשובות במרחב ירושלים
השער במבט על. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות.

בקרית גת נחשף השער הקדום ביותר בארץ

בחפירה של רשות העתיקות לפני הקמת קו מים של חברת מקורות באזור קרית גת, התגלה שער קדום, בן כ-5,500 שנים * שער זה, היה חלק ממערכת הביצור של אחד התלים
צלמית חתחור שנמצאה בחוף הים. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

אישה שטיילה בחוף פלמחים מצאה פסלון קדום בן יותר מ-3,000 שנה, המזוהה עם האלה המצרית חתחור

מסרה אותו לאוצרות המדינה וקיבלה תעודת הוקרה מרשות העתיקות על הפגנת אזרחות טובה
הדגמת שימוש ברפליקה של המשרוקית. צילום לורן דאוין-

לראשונה: התגלו חלילים זעירים בני 12,000 שנה, המחקים קולות דורסים

מחקר חדש שפורסם היום (ו') במגזין המדעי היוקרתי Nature Scientific Report מציע, כי חלילים זעירים העשויים מעצמות כנף של עופות מים, שימשו להפקת צלילים המחקים קולות עופות דורסים
כתובת הר עיבל מפוענחת על ידי פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. צילום: Jaroslav Valach

נחשף לראשונה הליך הפענוח של הקריאה המוצעת לכתובת העברית מלפני 3200 שנים

הכתובת נכתבה על לוח עופרת קטן ומקופל, והיא נמצאה בשנה שעברה בעבודות סינון עפר לחפירה של פרופ' אדם זרטל ז"ל מאוניברסיטת חיפה בהר עיבל
מימין המצפן. משמאל נצרה של רימון. צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות

מצפן של אחד מלוחמי הל"ה התגלה בראש גבעת הקרב בשפלת יהודה

המצפן, וכן תרמילי מקלע מסוג ברן, נחשפו במחקר ארכיאולוגי של ד"ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ומאוניברסיטת חיפה ואיל מרקו מרשות העתיקות * להערכת החוקרים, המצפן היה שייך למפקד המחלקה
הכד ממלכת שבא. קרדיט: ד"ר דניאל ויינשטאוב

פוענחה כתובת שְׁבָאִית על כד חרס בירושלים מתקופת בית ראשון

פוענחה כתובת שְׁבָאִית על כד חרס שהכיל קטורת והתגלה פחות מ־300 מטר ממקום המקדש זאת במסגרת חפירות העופל בירושלים. הכתובת על הכד מצביעה על קשר בין ישראל של המלך שלמה
כרמה בן יוחנן, האוניברסיטה העברית. צילום: אביגיל פיפרנו-באר

פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הכריז על הזוכים לשנת 2023

הפרויקטים של הזוכים השנה כוללים סיור מציאות מדומה בעיר אנגקור ואט בימי הביניים, ארכיון דיגיטלי של אדריכלות נעלמת בקניה, מחקרים על שסעים בין-דתיים לאחר השואה, מין ופוליטיקה בניגריה הקולוניאלית ומעורבות
היד שנחצבה בקיר החפיר. צילום- יולי שוורץ, רשות העתיקות

תעלת חפיר ענקית בת כ-1,000 שנים וטביעת כף יד מסתורית חצובה בסלע, נחשפו מול חומות ירושלים

החלקים החדשים ממערך ההגנה על חומות ירושלים העתיקה מפני מתקפות הצלבנים, התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברחוב סולטן סולימאן, לפני הנחת תשתיות ביוזמת עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה
ממצאים בנחל עומר בערבה המצביעים על סחר בינלאומי נרחב במאות השביעית והשמינית לספירה. צילום: צוות החפירה

האם התגלתה דרך המשי הישראלית?

אריגי כותנה ואריגי משי שמוצאם בהודו ובסין מלפני כ-1,300 שנים שנמצאו בערבה מעידים על מסחר קדום מהמזרח הרחוק, דרך ארץ ישראל ולאירופה
בצע כסף שמקורו באנטוליה ואשר מעיד על מסחר רציף בין צפון ודרום הלבנט לפני כ-3,600 שנים. צילום: רשות העתיקות

השימוש בבצעי כסף כאמצעי תשלום התחיל בדרום הלבנט כבר לפני 3,600 שנים

מדובר בעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה, כ-500 שנה לפני תקופת הברזל שבה השימוש בבצעי כסף הפך
פכיות ופכים ממשפחת בסיס הטבעת שהונחו על גופת המת. בדיקות אונ' ת"א מצאו שרידי אופיום בכלים אלה. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

העדות הקדומה ביותר הידועה בעולם לשימוש בסם ההזיה אופיום מהתקופה הכנענית

שיירי האופיום נמצאו בכלי חרס שנחפרו בתל יהוד, בחפירה שניהלה אריולה יקואל מטעם רשות העתיקות. החרסים שהכילו את האופיום מתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס, והם נמצאו בקברים של כנענים ושימשו ככל
פרופ' ארז בן יוסף. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: אריג הארגמן שחושף את האופנה בתקופת המלכים דוד ושלמה

פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של
פרופ' עודד ליפשיץ. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פרופ' עודד ליפשיץ הוא חתן פרס א.מ.ת. לארכיאולוגיה לשנת 2022

פרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש נדלר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, הוכרז כחתן פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות) לשנת 2022. הפרס יוענק לו בטקס שייערך במהלך
ממצא ממצד נקרות: צדפת מאכל מים סוף (א), לסת צבי (ב), צדפת מאכל מהים תיכון (ג), חוט שזור מעלעלי תמרים (ד). צילם: רועי שפיר

דגים מהים האדום, צדפות מהנילוס וקערות מפטרה היו חלק מהמסחר בדרך הבשמים הקדומה

"הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", אומרים החוקרים
Jeremy Bezanger, unsplash

חוקרים חשפו טקסים אינטימיים של הזוג המלכותי נפרטיטי ואחנתון

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף לראשונה בהיסטוריה, תבליטי קיר מצריים המתארים סצנות אינטימיות של מלכת מצרים נפרטיטי ופרעה אחנתון, בהם מתוארים טקסים שביצע הזוג המלכותי לפני הנישואים הקדושים שלהם
פרופ' רוני אנלבלום ז"ל. צילום: האוניברסיטה העברית

כיצד הבצורת הבאה תעצב את העתיד שלנו?

פרופ' רוני אלנבלום ז''ל הקדיש את חייו למחקר של השפעות אקלימיות על תרבויות ואירועים היסטוריים. מחקר חדש, שמפורסם כעת לאחר מותו, מציע כי ההשפעה שלהם גדולה משחשבנו
ניר דיסטלפלד מרשות העתיקות עם החרב.צילום-אנסטסיה שפירו רשות העתיקות

צלל עם שנורקל באזור חוף הכרמל וגילה חרב של אביר, בת כ-900 שנה

תיאור אמן המבוסס על ממצאי המחקר. הפיצוץ היה בעוצמה של 1,000 הירושימות. איור: אלן ווסט וג'ניפר רייס, CC BY-ND

סלע חלל ענק הרס עיר ליד ים המלח לפני כ-3,600 שנה; השראה לסיפור השמדת סדום והרס חומות יריחו

אחד החוקרים האחראים לתגלית מספר כיצד אסטרואיד הדומה לזה שגרם לאירוע בטונגסקה שבסיביר בשנת 1908, פגע בעיר בירדן צפונית מזרחית לים המלח. העיר ננטשה לאחר מכן, והדי הפיצוץ פגעו בערים
שרידי כלים שהתנפצו ברעידת האדמה. צילום- אליהו ינאי - עיר דוד

עדויות ארכיאולוגיות לרעידת אדמה המוזכרת בתנ"ך

רעידת האדמה המפורסמת, שהתרחשה בישראל לפני כ-2800 שנים ומופיעה בתנ"ך, נחשפה בעבר במספר מוקדים ברחבי ישראל, אולם החוקרים סבורים כי לראשונה הצליחו לזהות שרידי חורבן המעידים על כך שרעידת האדמה
אתר החפירה בכרמל. צילום: אוניברסיטת חיפה

למה הרחיקו הנטופים של הכרמל עד לאזור הכנרת כדי לסתת כלי בזלת

מתחים בין קהילות וטכנולוגיה מורכבת לפני 15 אלף שנים: למרות שישנם מקורות בזלת איכותית לסיתות כלים קרובים לכרמל, תושבי טרסת מערת אל-ואד שלפני 15 אלף שנים הרחיקו עד הכנרת כדי
בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב