סיקור מקיף

ארכאולוגיה

החלקים החדשים ממערך ההגנה על חומות ירושלים העתיקה מפני מתקפות הצלבנים, התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברחוב סולטן סולימאן, לפני הנחת תשתיות ביוזמת עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה לפיתוח ירושלים
אריגי כותנה ואריגי משי שמוצאם בהודו ובסין מלפני כ-1,300 שנים שנמצאו בערבה מעידים על מסחר קדום מהמזרח הרחוק, דרך ארץ ישראל ולאירופה
מדובר בעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה, כ-500 שנה לפני תקופת הברזל שבה השימוש בבצעי כסף הפך להיות נפוץ באיזור
שיירי האופיום נמצאו בכלי חרס שנחפרו בתל יהוד, בחפירה שניהלה אריולה יקואל מטעם רשות העתיקות. החרסים שהכילו את האופיום מתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס, והם נמצאו בקברים של כנענים ושימשו ככל הנראה כחלק מפולחן המתים המקומי
פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש נדלר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, הוכרז כחתן פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות) לשנת 2022. הפרס יוענק לו בטקס שייערך במהלך חודש יוני, במעמד ראש ממשלת ישראל.
"הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", אומרים החוקרים
מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף לראשונה בהיסטוריה, תבליטי קיר מצריים המתארים סצנות אינטימיות של מלכת מצרים נפרטיטי ופרעה אחנתון, בהם מתוארים טקסים שביצע הזוג המלכותי לפני הנישואים הקדושים שלהם כאלים חיים
פרופ' רוני אלנבלום ז''ל הקדיש את חייו למחקר של השפעות אקלימיות על תרבויות ואירועים היסטוריים. מחקר חדש, שמפורסם כעת לאחר מותו, מציע כי ההשפעה שלהם גדולה משחשבנו
אחד החוקרים האחראים לתגלית מספר כיצד אסטרואיד הדומה לזה שגרם לאירוע בטונגסקה שבסיביר בשנת 1908, פגע בעיר בירדן צפונית מזרחית לים המלח. העיר ננטשה לאחר מכן, והדי הפיצוץ פגעו בערים נוספות בסביבה, לרבות יריחו
רעידת האדמה המפורסמת, שהתרחשה בישראל לפני כ-2800 שנים ומופיעה בתנ"ך, נחשפה בעבר במספר מוקדים ברחבי ישראל, אולם החוקרים סבורים כי לראשונה הצליחו לזהות שרידי חורבן המעידים על כך שרעידת האדמה פגעה גם בירושלים - בירת ממלכת יהודה
מתחים בין קהילות וטכנולוגיה מורכבת לפני 15 אלף שנים: למרות שישנם מקורות בזלת איכותית לסיתות כלים קרובים לכרמל, תושבי טרסת מערת אל-ואד שלפני 15 אלף שנים הרחיקו עד הכנרת כדי לאסוף בזלות לסיתות כלים לעיבוד מזון, כך עולה ממחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה
טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך. הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום * שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים, התגלו ע"י ארכיאולוגים של רשות העתיקות במיזם לאומי אתגרי ודרמטי שנועד למגר את שוד העתיקות במדבר יהודה
מחקר חדש באוניברסיטה העברית בוחן מדוע העדיפו חקלאי העבר את הרי ירושלים על פני הרי הצפון?
נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"
באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד על הקדמת תופעת האגירה הידועה לנו בכאלף שנים
שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן