זו הגת השנייה המוכרת בארץ, בה מצוי פסיפס עם כתובת ברכה המשוייכת לשומרונים. חפירות רשות העתיקות התקיימו במסגרת הקמת שכונה חדשה ביישוב, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל
בין היתר נמצא באתר, השוכן לחוף הכרמל המתקן הראשון שהתגלה עד כה מתקופת המקרא לייצור בגדי ארגמן יוקרתיים
משולשים החרוטים באופן כמעט זהה על מאות שברי קערות בזלת מהתקופה הכלקוליתית שלפני 6,500 שנה, שנמצאו בישובים מכל אזורי ישראל הקדומה – מהדרום ועד לאזור הגולן – מעידים על מערכת מוסכמות חברתיות שקשרו בין הקהילות השונות, כך עולה מסדרת מחקרים של חוקרי מכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה
על פי הבדיקות שנעשו ואיכות הסיבים של הפתילה, תושבי שבטה בתקופה הביזנטית קנו פשתן פחות איכותי עבור הכנת הפתילות, בעוד שאת הפשתן האיכותי הותירו עבור תעשיית הלבוש. "הפתילה הנדירה שנבדקה שייכת לטיפוס נר זכוכית האופייני לתקופה הביזנטית – מעין כוס או קערת זכוכית שמולאה בשמן ואפשרה, באמצעות פתילת הפשתן, תאורה
חוקרי רשות העתיקות: "נראה שהמטמון הוא עדות אילמת לאחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה– הכיבוש הצלבני האלים של העיר מידי הפאטימים: מישהו החביא את כל הונו בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך מעולם לא חזר".
תוכנה חדשה תסייע בניתוח ממוחשב של ממצאים ארכיאולוגיים
עד כה לא התגלו בישראל יצירות עם פניו של ישוע בכנסיות מהתקופה הביזנטית. יצירה ביזנטית נדירה כזו זוהתה כעת על ידי ד"ר אמה מעיין-פנר וד"ר רוית לין מאוניברסיטת חיפה על ציור קיר בכנסייה הצפונית בשבטה. בציור מופיע ישוע כנער צעיר בעל שיער מתולתל וקצר
אופי בניית הבור וטיוחו מצביעים על כך שהבור נחצב, ככל הנראה, במאות ה-1 או ה-2 לספירה, ויתכן שהוא שימש את תושבי האתר שהתגלה במרחק של כ800 מ' מהמאגר ע"י דר' פביאן ודר' כהן-ששון מהמחלקה לארכיאולוגיה, מקרא ומזרח קדום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
במחקר חדש של אוניברסיטת חיפה התברר כי תחילת החקלאות הימית מתרחשת עם התייצבות גובה פני הים, לפני כ-3,500 שנים. הדגים המיובאים: דגי דניס מימת ברדוויל שבצפון סיני. וגם: מה הקשר ל"קרנבל בנח"ל" המיתולוגי?
האלכוהול, ככל הנראה סוג של בירה מדגנים מותססים, יוצר על ידי בני התרבות הנטופית, שחיו באותה תקופה באזורנו, והוא מקדים בכחמשת אלפים שנים את האתר הקדום ביותר עד כה, בצפון סין. "מערת רקפת אינה מפסיקה לחדש לנו על בני התרבות הנטופית המופלאה. כבר גילינו שהם קברו את מתיהם ושהם ריפדו
על פי פרופ' דייויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלכוליתית היא תערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהגיעה מצפון מסופוטמיה (טורקיה ואירן של היום)." הערבוב בין האוכלוסיות הביא לחדירה של גנים שלא היו באוכלוסיות המקומיות, כמו הגנים
במערה בהרי ירושלים התגלתה גולגולת חתוכה בחרב ולידה עצמות כף יד מלפני כ-1000 שנה
חוקר רשות העתיקות בדק קטעי מגילות באמצעי הצילום המתקדמים שבמעבדות יחידת מגילות מדבר יהודה, והתרגש לגלות אותיות שהעין לא רואה * הקטעים, שהוצגו היום במסגרת הכנס הבינלאומי – 70 למגילות הגנוזות: "במדבר פנו דרך", מספקים מידע חדש על אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר של המאה ה-20 * הכנס מתקיים ביוזמת
התפקיד הביזארי של היונה הביזנטית: מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה גילה את העדות הארכיאולוגית הראשונה לתפקידן של היונים בחקלאות הביזנטית בנגב – טיוב ודישון שטחי כרמים ומטעים.
טבעת מרשימה ונדירה בת כ-700 שנה, שעליה דמותו של ניקולאוס הקדוש, נתגלתה ע"י גנן במושב היוגב
עצמות רבות של מריון מצוי, מכרסם שכיח ביותר בארץ שאורכו לא עולה על 15 ס"מ, שהתגלו בשדות החקלאיים הקדומים של הביזנטים בנגב, מהווים את העדות הביולוגית הראשונה להיקף החקלאות שפרחה בצפון הנגב לפני כ-1,500 שנים וצבעה חלקים ניכרים ממנו בירוק.
במקום התגלו רצפת פסיפס צבעונית מרשימה ופריטי שיש מיובאים * לדברי מנהל החפירה, "עושר המקום מעיד על כך שאולי המתחם שימש כאחד ממוקדי הצליינות הראשיים באזור שפלת יהודה" * יותר מ-1,000 בני נוער השתתפו בחפירות הארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות במקום לקראת הרחבת העיר, במימון וביוזמת משרד הבינוי והשיכון
חוקרים ממכון ויצמן ושותפיהם למחקר גילו באתר נאטופי בירדן שרידים של תרבות קדם-חקלאית אשר התפתחה במקביל לאתרים הנאטופיים בהרי הכרמל והגליל
בור אשפה בן כ-1,100 שנה שהתגלה בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים מעיד על הרגלי התזונה בתקופה המוסלמית הקדומה
בחפירות רשות העתיקות בהשתתפות מתנדבים נחשפים חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין מזה 1700 שנה * לראשונה נחשף מבנה תיאטרון רומי עתיק בירושלים
חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצאו בחפירות הארכיאולוגיות בתל צף שבעמק הירדן כלי חרס יחיד במינו מלפני כ-7200 שנים, שמהווה את העדות הקדומה ביותר במזרח הקדום לפולחן סביב אגירת מזון
הכתובת, הכתובה ביוונית, הופיעה על גבי פסיפס אשר נראה כי שימש כרצפת אכסניה לעולי רגל, ומוזכר בה שמו של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס
לפני כאלפיים שנה שגשגה בעין גדי תעשיית בושם שרק אנשי המקום ידעו את סודהּ. הבושם הופק מעץ שגדל בתנאי האזור הייחודיים, הוא היה מבוקש בכל הארץ, שימש אחד ממרכיבי הקטוֹרת בבית המִקדש, ובשמן שהיה בו נמשחו מלכי ישראל. על רצפת בית הכנסת נחקקה אזהרה חמוּרה לכל מי שיגלה את הסוד
התגלית מהווה עדות מרתקת לחשיבות שייחסו יהודי הגליל לשמירת הלכות הטומאה והטהרה לפני 2000 שנה. בארץ ידועים רק ארבעה בתי יוצר כאלה, שניים בגליל ושניים באזור ירושלים
הממצאים נחשפו של בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו