החרב זוהתה לראשונה בתוך המים ע״י הארכיאולוג ד״ר אודי גלילי *מציאת החרב עשויה להעיד כי המעגן הטבעי שבו נמצאה, שימש ספינות גם בתקופה הצלבנית * האזרח, שלומי קצין, מסר את החרב לידי רשות העתיקות והוענקה לו תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה
שלומי קצין, תושב עתלית, צלל ביום שבת האחרון עם שנורקל באזור חוף הכרמל. במהלך הצלילה, זיהה להפתעתו על הקרקעית פריטים עתיקים, אשר, ככל הנראה, נחשפו כתוצאה מפעילות הגלים והזרמים, שהסיעו את החול. באתר הוא ראה עוגני אבן עתיקים, עוגנים עשויים ברזל, שברי כלי חרס, וחרב מרשימה, שאורך הלהב שלה כ-1 מ’, ואורך הידית שלה כ-30 ס”מ.
מחשש לגניבה של הממצאים או כיסויים מחדש בחול עקב פעילות זרמי הים, לקח הצולל קצין את החרב עמו ויצא מהים. הוא גילה אזרחות למופת, איתר את מספר הטלפון של מפקח היחידה למניעת שוד בצפון, ודיווח לרשות העתיקות. החרב נמסרה לאוצרות המדינה, וקצין קיבל תעודה על אזרחותו הטובה.
עם זאת רשות העתיקות הוציאה הבהרה לפיה החרב זוהתה בתוך המים קודם לכן ע״י הארכיאולוג הימי ד״ר אהוד גלילי ששימש בעבר מנהל היחידה הימית של הרשות.
לדברי ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, “החרב, שהשתמרה במצב מושלם, היא ממצא יפה ונדיר ונראה כי הייתה שייכת לאביר צלבני. היא נמצאה כשהיא מכוסה בצמידה ימית אך נראה כי היא עשויה מברזל. מרגש להתקל בחפץ אישי שכזה, שלוקח אותך בדמיון 900 שנה אחורה בזמן, לתקופה אחרת, של אבירים, שריונים וחרבות”.
“בחוף הכרמל קיימים מפרצים טבעיים רבים, שיכלו לשמש כמקומות מסתור לספינות קדומות בעת סערה, ואף מפרצים גדולים יותר, שסביבם התפתחו יישובים שלמים וערי נמל עתיקות, כדוגמת דור ועתלית”, מסביר קובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. “תנאים אלה, משכו אליהם לאורך כל התקופות ספינות סוחר, ואלה, הותירו אחריהן עקבות ארכיאולוגיות רבות. החרב שנמצאה לאחרונה היא רק אחת מהן.”
האתר שבו התגלו העוגנים והחרב מנוטר בידי רשות העתיקות מאז חודש יוני, לאחר קבלת דיווחים על גילויו בראשונה, מהאזרחים בועז לנגפורד ורפאל בהלול. הממצאים במקום נגלים ומתכסים בהתאם לתנועת החולות, ועל כן, הם חמקמקים מאוד.
“גילוי ממצאים עתיקים על ידי שחיינים וצוללים חופשיים, היא תופעה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות, עם התרחבותם של ענפי ספורט אלו”, אומר שרביט.
“הסקר התת-ימי הוא דינמי. כל סערה – אפילו קטנה, מזיזה את החול וחושפת שטחים בקרקעית הים, ובמקביל, מכסה שטחים אחרים. מכאן גם החשיבות הגדולה שבדיווח על גילוי הממצאים, אותם תמיד נשאף לתעד באתרם כדי למקסם את המידע הארכיאולוגי. הממצאים הארכיאולוגים שדווחו מהאתר, מלמדים כי המקום שימש כמעגן טבעי קטן וזמני לספינות שמצאו בו מסתור. זיהוי הממצאים שנחשפו, מעיד כי המעגן שימש כבר בתקופת הברונזה המאוחרת – לפני 4,000 שנה, וכעת, מציאת החרב עשויה להעיד כי המעגן הטבעי שימש גם בתקופה הצלבנית, לפני כ-900 שנה.”
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, שיבח את שלומי על אזרחותו הטובה. “כל חפץ עתיק שנחשף, מסייע לנו בהרכבת הפאזל ההסטורי של ארץ ישראל. לאחר שהחרב תנוקה ותיחקר במעבדות רשות העתיקות, נפעל להציג אותה לקהל”.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
יצויין כי פליאה רבה למחקר מול תוצאות ארכיאולוגיות. ידוע כי אבירי ימי הביניים היו נמוכי קומה והללו התקשו בשימוש בחרב במהלך דו קרב או קרב בכלל. ןעל יסוד זה ניתן לחלץ מסקנה מעניינת מהסיפור האפי על אקסקליבאד ואבירי השולחן העגול.