ניתוח של 243 גנומים עתיקים מחצי האי האיברי מראה שהשלטון הרומי הביא לשינוי דמוגרפי גדול, עם הגעת אנשים ממזרח הים התיכון ומצפון אפריקה. הסואבים, הוונדלים, האלנים והוויזיגותים שהגיעו אחריהם תרמו רק 12% עד 22% מהמוצא הגנטי.
חצי האי האיברי, היום ספרד ופורטוגל, היה מהכיבושים הגדולים הראשונים של רומא. מיקומו בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון ומשאבי הטבע שלו הפכו את היספניה לפרובינציה חשובה של האימפריה. בשנת 409 לספירה, כשכוחה של רומא נחלש, הגיעו לחצי האי האלנים, הוונדלים והסואבים. בשנת 507 הוקמה בו הממלכה הוויזיגותית.
ההשפעה הפוליטית והתרבותית של הנדידות האלה ידועה. השאלה שנותרה פתוחה היא אם גם הרכב האוכלוסייה השתנה במידה דומה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cell עונה עליה. החוקרים שחזרו את ההיסטוריה הגנטית של חצי האי בין המאה הראשונה למאה השמינית לספירה, על סמך 243 גנומים עתיקים מ-31 אתרים ארכאולוגיים.
את המחקר הובילו המכון לביולוגיה אבולוציונית (IBE, CSIC-UPF) בברצלונה, מוזיאון מדעי הטבע של ברצלונה, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת חבל הבאסקים (EHU). לפי החוקרים, זהו הניתוח הארכאוגנומי השיטתי הראשון בהיקף גדול של התקופה הזאת.
רומא הפכה את איבריה לפסיפס גנטי
בתקופת הברזל, לפני הכיבוש הרומי, אוכלוסיית חצי האי הייתה אחידה יחסית מבחינה גנטית. אצל אנשים שחיו בין המאה הראשונה למאה הרביעית לספירה המצב שונה: המגוון במוצא גדול בהרבה. השלטון הרומי עודד הגעה של אנשים ממוצא מזרח-ים-תיכוני ומצפון אפריקה, ונוצרה חברה הטרוגנית שהייתה מחוברת לרשתות אנושיות בכל אגן הים התיכון.
"הרומניזציה לא הייתה רק שינוי פוליטי, לשוני ותרבותי. הנתונים שלנו מראים שהיא הייתה גם שינוי דמוגרפי גדול", אמר פרופ' קרלס לאלוסה-פוקס, מנהל מוזיאון מדעי הטבע של ברצלונה, חוקר ראשי ב-IBE ואחד ממובילי המחקר.
האליטות הגרמאניות השאירו חותם, אבל קטן
החל מהמאה החמישית מופיעים בממצאים אנשים ממוצא מרכז-אירופי וצפון-אירופי, בעיקר בהקשרים ארכאולוגיים שקשורים לקבוצות השלטון החדשות. אבל רוב הקהילות שמרו על הפרופיל המגוון של האוכלוסייה ההיספנו-רומית. התרומה הגנטית של הקבוצות החדשות נעה בין 12% ל-22%, לפי האזור וההקשר החברתי. הערבוב עם האוכלוסייה המקומית היה הדרגתי.
זה שונה ממה שקרה בבריטניה ובבלקן, שם לנדידות שאחרי נפילת רומא הייתה השפעה דמוגרפית גדולה יותר. "אנחנו רואים הגירה ומוצא חדש, אבל לא החלפת אוכלוסייה", אמר פרופ' דייוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, גם הוא ממובילי המחקר.
"מה שהפתיע אותנו יותר מכל היה הניגוד בין שני התהליכים", אמר ד"ר פבלו קריון, המחבר הראשון, שעשה את הדוקטורט שלו ב-IBE וכיום הוא חוקר בתר-דוקטורט במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג. "רומא יצרה חברה מגוונת מאוד בזכות תנועת אנשים ברחבי הים התיכון. הנדידות המאוחרות יותר הביאו מוצא חדש, אבל השפעתן הדמוגרפית הייתה קטנה בהרבה."
שני אחים במרחק 725 קילומטרים
הגנומים חשפו גם סיפורים משפחתיים. החוקרים זיהו שני אחים שנקברו במרחק של כ-725 קילומטרים זה מזה לאורך רשת הדרכים הרומית: אחד במרידה של ימינו, אאוגוסטה אמריטה העתיקה, והשני בתחנת הדרכים הרומית אילדום שבמחוז קסטיון, לצד הדרך הרומית ויה אאוגוסטה. לשניהם היה מוצא מרכז-אירופי מלא, וככל הנראה הם היו מהגרים בדור ראשון. הקרבה המשפחתית והקבורות העשירות מרמזות על אחד המסלולים האפשריים של נדידת הסואבים.
ממצא נוסף נוגע ל"נסיכות הסואביות" ממרידה. בגלל מנחות הקבורה העשירות שלהן, הן נחשבו חלק מאליטה שהגיעה מעבר לגבולות האימפריה. אבל לאחת מהן היה מוצא מקומי. לפי החוקרים, הממצא מצביע על בריתות נישואים בין אליטות סואביות למשפחות היספנו-רומיות. ייתכן שמותן של כמה מהנשים האלה באותה תקופה קשור למאבק על הירושה במלוכה שהייתה נבחרת.
"זהות שקשורה לקבוצות מהגרים, ויזיגותית או סואבית, לא בהכרח העידה על מוצא זר. אפשר היה לרכוש אותה דרך בריתות משפחתיות, פוליטיות ותרבותיות", אמר קריון.
התמונה עדיין חלקית
אוכלוסיית חצי האי בשלהי העת העתיקה הייתה מגוונת יותר מבחינה גנטית מהאוכלוסייה של היום. המשמעות היא שמאגר הגנים השתנה שוב בימי הביניים ואחריהם, בעקבות השלטון הוויזיגותי, הכיבוש המוסלמי, תנועות אוכלוסייה פנימיות והתפשטות הממלכות הנוצריות. החוקרים מדגישים שנדרשים מחקרים על גנומים מימי הביניים ומהתקופות שאחריהם, ושצריך להרחיב את הדגימה בעיקר בצפון חצי האי ובצפון אפריקה.
שאלות ותשובות
על כמה דגימות מבוסס המחקר?
על 243 גנומים עתיקים מ-31 אתרים ארכאולוגיים בחצי האי האיברי, מהמאה הראשונה עד המאה השמינית לספירה.
כמה תרמו העמים הגרמאניים למוצא הגנטי?
בין 12% ל-22%, לפי האזור וההקשר החברתי. רוב הקהילות שמרו על המוצא ההיספנו-רומי המגוון.
מאיפה הגיעו המהגרים בתקופה הרומית?
לפי הנתונים הגנטיים, בעיקר ממזרח אגן הים התיכון ומצפון אפריקה.
המאמר המדעי
Carrión et al., Contrasting demographic impacts of Roman colonization and early medieval migrations in the Iberian Peninsula, Cell, אוקטובר 2026
עוד בנושא באתר הידען
- דנ״א עתיק חושף כיצד נבנתה חברה חדשה אחרי נפילת רומא בפנוניה
- דנ"א עתיק מגלה: האבולוציה האנושית לא נעצרה
- DNA עתיק חושף את סודות העלייה והנפילה של בני המאיה
- מחקר גנטי: תושבי אזור מאני בדרום יוון
- לאדם הקדמון בספרד היו עיניים כחולות ועור כהה
מקור: הודעה לעיתונות של המכון לביולוגיה אבולוציונית (IBE, CSIC-UPF) ואגודת מקס פלנק
