לדברי החוקרים: "השיטה אכן יעילה מאוד, אך לא תמיד היא גם בטוחה. לעתים כרומוזומים שנחתכו בהליך אינם מצליחים להשתקם ויציבות הגנום מתערערת – דבר שעלול בטווח הארוך אפילו לגרום לסרטן"
חקר הגנטיקה התקדם במהירות בעשורים האחרונים. לדוגמה, רק לפני כמה חודשים הודיעו על הריצוף השלם ללא פערים הראשון של הגנום האנושי. עכשיו החוקרים התקדמו שוב ויצרו את המפה התפקודית המקיפה הראשונה של גנים המבוטאים בתאים אנושיים
רק 1% מהגנום האנושי מכיל גנים המקודדים לחלבונים וכמעט מחצית הגנום מכילה גנים המשמשים לבקרה. יותר ממחצית הגנום האנושי מורכבת מרצפים חוזרניים שלא ניתן היה
אונקולוגים משתמשים בריצוף גנומי כדי לנסות לדייק את הטיפול בסרטנים נדירים – על כך ועוד בראיון הבא עם ד"ר שרון פלס – מומחית לאונקולוגיה
הערים צפופות ובעלות קצב חיים מהיר אבל בכל זאת רבים יותר ויותר עוברים אליהם, בעיקר במדינות המפתחות
הגידול המשמעותי בעשורים האחרונים במחקר של דנ"א עתיק, הממוצה משרידים אנושיים, כמו גם השפעתו על הארכאולוגיה ותחומים אחרים, יצרו צורך בפיתוח תקנים אתיים ייעודיים שינחו
במה שצוטט בתור "התרומה המשמעותית ביותר שבינה מלאכותית (AI) סיפקה עד כה לקידום הידע המדעי של האנושות" חברת DeepMind בשיתוף "המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית" (EMBL) פרסמו את מסד הנתונים השלם ביותר לחיזוי המבנים התלת-מימדיים של חלבונים אנושיים
אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?
בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם
ריצוף ה-DNA יכול לעזור לנו לנבא מי עלול להיות פגיע, ולייעץ להם לנקוט אמצעי זהירות. אולי נוכל להשתמש במידע הזה נגד הנגיף כדי למצוא חיסון,
בניסוי עריכת גנים אנושיים באמצעות מערכת CRISPR אך המומחים אומרים כי היו הרבה סימני שאלה, הן אתיים והן מדעיים וכי לא בטוח שהם בכלל הצליחו
בתחילת יוני הצהיר דניס רבריקוב, חוקר ביולוגיה מולקולרית העומד בראש המעבדה לעריכת הקוד הגנטי במרפאת הפוריות הגדולה ביותר ברוסיה – על תוכניתו להנדס גנטית תינוקות
מאגד המחקר iReceptor Plus, הכולל עשרים שותפים מישראל, אירופה וצפון אמריקה, מיועד לקדם את אחסון הנתונים, אינטגרציה ושיתוף רצפים גנטיים, הקשורים למערכת החיסון במטרה לאפשר
על אף שהבריאות המודרנית משחררת אותנו ממוות בנסיבות רבות, במדינות ללא גישה לבריאות טובה, אוכלוסיות ממשיכות להתפתח. ניצולים של התפרצויות מחלות מידבקות מובילים את הברירה
מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי מולקולות שלמות של אר-אן-איי שליח יכולות לעבור בין תא לתא באמצעות ננו-צינוריות
פרופ׳ מארי קלר קינג, כלת פרס דן דוד לשנת 2018 שגילתה את המוטציות בגןBRCA 1 קוראת לאימוץ הבדיקות שהוציאה לשוק חברת Color Genomics. הבדיקה, שנשלחת
בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן
פרופ' ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הראו לראשונה כי הנדידה הקדומה של האדם מאפריקה ליישוב שאר חלקי העולם הותירה את חתימתה כמוטציות בעלות משמעות בקרתית ב-DNA המורש
יצירת פרופיל מתוך דנ"א משמשת כשיטה נפוצה לזיהוי בני אדם במדעי המז"פ והארכיאולוגיה בזכות העובדה כי הדנ"א הינו ייחודי לכל אדם ואדם. יחד עם זאת,
החוקרים הראו כי ניתן להשתמש בחתימה האבולוציונית האופיינית לגנים לאוטיזם על מנת לגלות גנים נוספים בעלי מאפיינים גנומיים דומים, אשר ייתכן וגם הם קשורים לאוטיזם.
כך אומר בראיון לאתר הידען פרופ' וירגיניוס שיקשיניס, אחד המדענים הראשונים שבודדו את Crispr/Cas9 ממערכת החיסון של חיידק היוגורט והפך אותו לכלי לעריכת גנים שעומד
רפואת הסרטן עוברת לטיפול מותאם אישית: חולים יקבלו טיפול המתאים ספציפית לגידול שלהם
כלי ענן, מדע נתונים ומחשוב מכונה יאפשרו לטפל במידע גנומי בהיקפים עצומים, ולסייע בניתוח אוטומטי של צילומי רנטגן ומידע פתולוגי
יש כיום כמה בדיקות דם טרום־לידתיות זמינות לציבור המנסות להקל על החרדה, לפחות בכל הנוגע לבריאות הילוד. באמצעות ניתוח כמויות מזעריות של דנ"א עוברי בדמה
