הגנום האנושי

כבר 1.5 מיליארד שנה שולחת המיטוכונדריה – תחנת הכוח של התא – מקטעי DNA אל גרעין התא, והם מתמזגים עם ה-DNA שבגרעין. מחקר חדש מצא שבהדרגה פוחתת התרומה של המיטוכונדריה ל-DNA שבגרעין התא. התהליך הזה צפוי להפחית את שכיחותן של כמה מחלות תורשתיות

מודל חדש מציע הסבר למגוון העצום בגדלים של דנא בטבע

חוקרים בוחנים כיצד הדנ"א הנגיפי העתיק בגנום האנושי ממלא תפקיד במחלות ובהתפתחות האנושית

לדברי החוקרים: "השיטה אכן יעילה מאוד, אך לא תמיד היא גם בטוחה. לעתים כרומוזומים שנחתכו בהליך אינם מצליחים להשתקם ויציבות הגנום מתערערת – דבר שעלול בטווח הארוך אפילו לגרום לסרטן"

חקר הגנטיקה התקדם במהירות בעשורים האחרונים. לדוגמה, רק לפני כמה חודשים הודיעו על הריצוף השלם ללא פערים הראשון של הגנום האנושי. עכשיו החוקרים התקדמו שוב ויצרו את המפה התפקודית המקיפה הראשונה של גנים המבוטאים בתאים אנושיים

אונקולוגים משתמשים בריצוף גנומי כדי לנסות לדייק את הטיפול בסרטנים נדירים – על כך ועוד בראיון הבא עם ד"ר שרון פלס – מומחית לאונקולוגיה

הערים צפופות ובעלות קצב חיים מהיר אבל בכל זאת רבים יותר ויותר עוברים אליהם, בעיקר במדינות המפתחות

במה שצוטט בתור "התרומה המשמעותית ביותר שבינה מלאכותית (AI) סיפקה עד כה לקידום הידע המדעי של האנושות" חברת DeepMind בשיתוף "המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית" (EMBL) פרסמו את מסד הנתונים השלם ביותר לחיזוי המבנים התלת-מימדיים של חלבונים אנושיים

אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם

בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן

פרופ' ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום הארכיאולוגיה. בשנים האחרונות הולך ומתהדק הקשר בין הארכיאולוגיה למדעי הטבע