האיחוד האירופי וקנדה העניקו 8.65 מיליון יורו לפרויקט בהובלה ישראלית לקידום שיתוף מידע גנומי הקשור למערכת החיסון

מאגד המחקר iReceptor Plus, הכולל עשרים שותפים מישראל, אירופה וצפון אמריקה, מיועד לקדם את אחסון הנתונים, אינטגרציה ושיתוף רצפים גנטיים, הקשורים למערכת החיסון במטרה לאפשר רפואה מותאמת אישית

פרופ' גור יערי. צילום יח"צ
פרופ' גור יערי. צילום יח"צ

האיחוד האירופי וממשלת קנדה העניקו לפרויקט iReceptor Plus, המובל על ידי חוקרים ישראלים, מימון בגובה של 8.65 מיליון יורו בכדי לפתח פלטפורמה חדשנית, שתאפשר אחסון, אינטגרציה ושיתוף של מידע אימונולוגי לשימושים קליניים ומדעיים נרחבים.

פרויקט iReceptor Plus יפתח פלטפורמה של מאגרים מידע מבוזרים שיכילו רצפי דנ"א ורנ"א הקשורים למערכת החיסון הנרכשת, על מנת לאפשר רפואה מותאמת אישית ואימונותרפיה בסרטן, דלקות, מחלות אוטואימוניות, אלרגיות ומחלות מדבקות. פרויקט iReceptor Plus יאפשר לחוקרים ברחבי העולם לשתף ולחקור מסדי נתונים ענקיים, המבוססים על דגימות שהתקבלו מאנשים בריאים וחולים, בהם בוצע ריצוף גנטי. מאגרי המידע הללו פזורים כיום במספר רב של מעבדות ומכונים ברחבי העולם.

מערכת החיסון. איור: shutterstock
מערכת החיסון. איור: shutterstock

הפרויקט, שימשך ארבע שנים, מובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן. השותפים הישראלים הנוספים במאגד כוללים את אוניברסיטת חיפה, המרכז הרפואי בלינסון, חברת אחסון הנתונים אינפינידט וחברת ניהול הפרויקטים אינטרטים. שותפים אחרים כוללים מוסדות מחקר, חברות טכנולוגיות וגופים תעשייתיים וקליניים מגרמניה, צרפת, נורבגיה, ספרד, פורטוגל, בלגיה, קנדה וארצות הברית. פרויקט iReceptor Plus זכה למימון של 7.85 מיליון יורו מהאיחוד האירופי כחלק מתוכנית המסגרת לאיחוד ופיתוח, הוריזון 2020 וב-800 אלף יורו נוספים מממשלת קנדה.

"רוב המידע מאוחסן ונשמר כיום במעבדות שונות, העושות שימוש במגוון רחב של כלים וטכנולוגיות," אמר פרופסור גור יערי מהמחלקה להנדסה באוניברסיטת בר אילן שיזם את הפרויקט. "הפלטפורמה שנפתח תנמיך את החסמים, המונעים גישה, ותאפשר ניתוח מאגרי נתונים גדולים במטרה להקל את הגישה לנתונים חשובים אלה עבור מוסדות אקדמיים, חברות תרופות, גופים תעשייתיים אחרים, ושותפים קליניים." פרופ' יערי הוסיף, כי פרויקט iReceptor Plus יקדם את ההבנה של התגובה החיסונית ובכך יצור אפשרות לפיתוח טיפולים ותרופות חדשניים ושיטות לבחינת היעילות הטיפולית.

"אנחנו ננגיש מידע שיכול להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים," סיכם יערי. "האפשרות לחקור ולהשוות נתונים גנומיים שקשורים למערכת החיסון תקדם פיתוח של טיפולים ביו-רפואיים, המבוססים על מניפולציה של המערכת החיסונית, כמו חיסונים ואימונותרפיות נוספות."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן