סיקור מקיף

טיפול בסרטן: האם בדיקת דם תוכל להחליף הליך פולשני?

הראלה הלוי. תוכן מקודם בשיתוף חברת רוש נציגת FoundationOne

מיפוי גנומי. צילום: shutterstock
מיפוי גנומי. צילום: shutterstock

בעבר הלא רחוק, סרטן נחשב למחלה אחת, ומרבית החולים קיבלו כימותרפיה והקרנות, לפי מיקום הסרטן וממצאי בדיקת מיקרוסקופ וצילומי הדמיה. מאז מהפיכת הגנטיקה, בתחילת שנות ה- 2000, הצליחו חוקרים לזהות מאות גנים הגורמים לסרטן כאשר הם עוברים מוטציה, ופותחו תרופות חדשות שמכוונות למוטציות אלה. ההתקדמות ביכולת הטכנולוגית של ריצוף גנומי מאפשרת היום לאבחן את הפרופיל הגנומי (דנ"א) של גידולים, והיא מאפשרת לזהות אילו מוטציות גנומיות גרמו להתפתחות הגידול. בחולים מסוימים, התאמה אישית של הטיפול לפרופיל הגנומי של הגידול עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר.

כדי לאתר מוטציות גנומיות בגידול מסוים יש לקחת ביופסיה מרקמת הגידול, אלא שביופסיה ניתוחית היא הליך פולשני ולא כל החולים יכולים לבצע אותה. לעיתים, למרות שלחולה כבר קיימת דגימה שנלקחה מביופסיה קודמת, הדגימה אינה מספיק גדולה או איכותית, ולכן לא ניתן לבצע בה מיפוי גנומי של הגידול. חולים שאינם יכולים לבצע בדיקה גנומית באמצעות ביופסית רקמה, יכולים עכשיו לבצע בדיקה גנומית באמצעות בדיקת דם המכונה "ביופסיה נוזלית". בדיקת הדם סורקת עשרות גנים במקביל, וכך יכולה לזהות את השינויים הגנומיים הרלוונטיים לגידול. בדיקת הדם היא מהירה ונוחה, ומלווה בכאב מינימאלי ומקומי בלבד, והיא מאפשרת לחולים מסוימים לבצע מיפוי גנומי, גם אם אינם יכולים לעבור ביופסיה ניתוחית.

רפואה גנומית. צילום: shutterstock
רפואה גנומית. צילום: shutterstock

בדיקת דם המזהה מוטציות גנומיות בגידול מאפשרת לבצע מעקב אישי אחר הגידול, לעיתים קרובות יותר, בזמן שהוא מתפשט או עובר שינוי, וכאשר הוא מפתח עמידות לטיפול, נתון שמהווה את אחד מהאתגרים הגדולים בטיפול בסרטן. פרופ' תמר ספרא, מנהלת השירות האונקו־גניקולוגי במרכז הרפואי איכילוב, מסבירה את יתרונותיה של בדיקת הדם: "ביופסיה ניתוחית היא פרוצדורה חודרנית שלרוב צריכה להיעשות תחת הדמיה. מעבר לכך, אני לא יכולה לבצע אותה בכל חולה, וגם לא לעיתים קרובות. לעומת זאת, מיפוי גנומי מביופסיה נוזלית (ע"י לקיחת דגימת דם), היא דרך נוחה וקלה יותר. דגימת דם ניתן לקחת בתדירות גבוהה, ואפשר לעקוב אחר שינויים שקורים במהלך הזמן והטיפול, ביופסיה נוזלית מאפשרת לנו לעקוב בצורה טובה יותר אחר הגידול ולדעת האם הוא מגיב לטיפול. לדוגמה, ניתן לזהות כבר בשלבים מוקדמים מאוד אם התפתחה עמידות לטיפולים שהחולה מקבל ויותר מכך לקבל מידע מדוייק על סוג העמידות.
עם זאת, מציינת פרופ ספרא שבדיקות מהסוג המבוסס על דנ"א גידולי בדם עדיין בשלבי פיתוח והמטרה בעתיד לשפר את הטכנולוגיה על מנת להפוך את בדיקות הדם לכאילו המסוגלות לזהות סרטן בשלביו הראשונים . באופו כללי, כאשר מנתחים את המידע הקיים בספרות על רפואה מותאמת אישית, אנו מתבססים על עדויות המבוססות על סיפורי מקרים או מחקרים על עשרות או מאות חולים בודדים, ולכן היעילות הקלינית לא מספיק ברורה.

הרעיון מאחורי ביופסיה נוזלית החל לפני שנים, כאשר חוקרים גילו שמקטעי דנ"א נושרים מתאים של עוברים לזרם הדם של אימם. מאוחר יותר הסתבר שמקטעי דנ"א נושרים לזרם הדם מכל תא שגדל, כולל גידולים. ביופסיה נוזלית, כגון FoundationACT, היא בדיקת דם למיפוי גנומי בעלת רמת דיוק ורגישות של 99%, שמאתרת מקטעים של דנ"א ומבצעת פרופיל גנומי של הגידול. ממצאים אלה מסייעים לקבלת החלטות טיפוליות מדויקות יותר עבור החולים, במיוחד כאשר קיימות אפשרויות טיפול נוספות שלולא פרופיל גנומי לא היו נלקחות בחשבון.

רפואה גנומית. צילום: shutterstock
רפואה גנומית. צילום: shutterstock

"ישנם מקרים בהם השתמשנו בביופסיה הנוזלית כדי לבחון האם יש טיפולים נוספים או יעילים יותר שאנחנו יכולים לתת לחולה. למשל, ביופסיה נוזלית יכולה לסייע לי לדעת האם החולה תגיב לטיפול ביולוגי ממוקד לדוגמא מעכב לרצפטור -HER2 או טיפול אחר שמסייע לחסל תאים סרטניים שמנגנון עיכוב תיקון הדנ"א אצלם נפגע", מסבירה פרופ' ספרא.

פרופ' ספרא מאמינה שלמיפוי גנומי על ידי בדיקת דם, בדיקה שזמינה כבר במספר בתי חולים בארץ בהיקף מצומצם, פוטנציאל לשנות את האופן שבו מאבחנים ומטפלים בסרטן. "אני מאמינה שביופסיה נוזלית תהפוך בעתיד לשיטת האבחון המועדפת. מעבר לכך שהבדיקה קלה לביצוע ואינה מצריכה הליך פולשני מסובך, היכולת לבצע בדיקות גנומיות רצופות מאפשרת לנו לעקוב ביעילות רבה יותר אחר התקדמות המחלה והשפעת הטיפול".

הכתבה נכתבה בשיתוף חברת רוש נציגת FoundationOne ומוצעת לשירות הקוראים כתוכן שיווקי








שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. חלום יהיה שיבוא היום והמוחות הגאוניים שלנו
    ימצאו תרופה שבנטילת כדור החולה יחלים.
    איזה חלום טוב זה !!!!
    הלואי והחלום יתגשם אנחנו מאבדים כל כך הרבה אנשים וזה כואב…וזה פשוט מפחיד כאילו שאנחנו חיים ברולטה רוסית.
    בהצלחה לכל העוסקים במלאכה שתבורכו!

  2. בקשר לתזונה, להפך, קיימת טכנולוגיה הבודקת בבדיקות דם מטבוליות מה הסרטן צורך ואיך הוא מקבל את האנרגיה שלו, ולפי זה להתאים תזונה אישית שתרעיב את הסרטן, אך אסור לפרסם אותה לציבור

  3. לצערי אנשים מתים כל יום מסרטנים ובעיקר מסרטן הפרוסטטה לו אין גילוי מוקדם בבדיקת psa ובדיקת פלואור הינה הטובה ביותר.. למה לא מגלים ?
    גברים מתים כל יום ומשפחות סובלות מצער כולל הילדים כי אין מידע על גילוי מוקדם שאפשר לבצעו…

    מישהו יכול לומר היום-מהו גילוי מוקדם
    לסרטן פרוסטטה בפרטי או ב-קופ"ח
    שיקום רופא אחד או פרופ" אחד ויגיד ??

  4. למה אתר הידען צריך לפרסם כתבות שהם פרסומת לחברות תרופות תפרסמו את הידיעה בלי הקישור לחברה המסחרית הרי ניתן לבצע ביופסיה נוזלית גם דרך קופת חולים שבה האדם מבוטח.

  5. המנתח פותח, רואה גרורות וסוגר.
    אישפוז ממושך וכאבים בגלל צלעות חתוכות.
    מתי ישתמשו ב-PET לגלות גרורות בלי פתיחת חזה?

  6. בס"ד

    ייאלה הגיע הזמן שנכסוף תאמת לאנשים ולא ניצתנע אם יש התקדמות בתחום הבריאות. ושלא נשחק במשחקי האגו. וננפנף בחברת תרופות ובכסף . כי בסופו של דבר חיי האדם תלויים בזה. (היום זה אצלי מחר אצלך)

  7. לא יאומן. עוד כתבה פירסומית ועוד כתבה פירסומית ועוד כתבה פרסומית עד בדיקה שתגיד לנו באיזה כימותרפיה להשתמש כדי לפרנס את חברות התרופות….
    טריליונים של דולרים שהושקעו ב-40 שנה האחרונות ואפס תוצאות. תוחלת החיים ש-'עולה' אצל חולי סרטן לא קשורה לתרופות אלא לאיבחון מוקדם יותר.
    מעניין למה לא מפרסמים כתבות על כימותרפיית IPT למשל, שקיימת כבר עשרות שנים בעולם (ובארץ כמובן לא מוכרת ב-'סל התרופות').
    מעניין למה לא משקיעים את המיליארדים בטכנולגייה של טיפול בחנקן נוזלי.
    מעניין איפה כתבות על פרוטוקול 'אנה בודוויג' או 'פרוטוקול אן ויגמור' שהצילו אלפי חולים בעשרות שנים באמצעות תזונה אנטי סרטנית…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן