סיקור מקיף

מחלות

סרטנים נדירים. קרדיט: Shutterstock

סרטנים נדירים וריצוף גנומי

אונקולוגים משתמשים בריצוף גנומי כדי לנסות לדייק את הטיפול בסרטנים נדירים – על כך ועוד בראיון הבא עם ד"ר שרון פלס – מומחית לאונקולוגיה

בלוחית הגדילה בעצם השוקה של עכבר (משמאל), תאי הסחוס גדלים בהדרגה, מהקטן ביותר, בקצה העצם (בכחול), ועד לגדול ביותר, קרוב יותר למרכזה (באדום). בעכבר עם מוטציה בגן Gdf5 (מימין) הגדילה ההדרגתית משתבשת

איך אנחנו גדלים: גרסת התלת-ממד

מדעני המכון פיתחו שיטה חדשנית לבחינת מאות אלפי תאי סחוס בתלת-ממד – וחשפו בעזרתה מידע חדש על צמיחת העצמות

גידול סרטני במוח. המחשה: depositphotos.com

להדביק את המחלה

מדעני המכון איתרו מולקולה שנדבקת באופן בלתי-הפיך לחלבון התורם להתפתחות גידולים ממאירים. ממצאיהם עשויים להוביל ליצירת תרופה חדשה לסרטן

כלי דם. המחשה: depositphotos.com

חלוקת הקשב של כלי הדם

מדעני המכון גילו כי כלי הדם "מפרידים" בין חלוקת תאים לבין התפצלות לכיוונים חדשים. הממצאים מרמזים שטיפולים כימותרפיים עלולים לעודד צמיחת כלי דם בגידול

פרמדיק מטפל בחולה לב באמצעות דיפריברילטור. המחשה: depositphotos.com

לראשונה זוהו חמישה מתוך 29 החלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה שאחראים לפגיעה בכלי הדם

"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא שעד היום התייחסו לנגיף כולו כאל מקשה אחת. אנחנו רצינו לגלות אילו חלבונים בתוך הנגיף אחראים לנזק הזה", מסביר פרופ' בן מעוז מאוניברסיטת תל אביב

בתמונה מימין: חתך היסטולוגי של רקמת סרטן השד (גרעיני התאים צבועים בכחול). אפשר לראות את זרימת הננו-חלקיקים (באדום) דרך כלי הדם (בצהוב) ואת הצטברותם סביב סיבי העצב (בירוק). בתמונה משמאל: הצטברותם של הננו-חלקיקים בתרבית תאים של נוירונים (באדום - הננו-חלקיקים, בכחול - גרעיני התאים).

הגידול הסרטני מגייס לטובתו את מערכת העצבים? נפגע בו באמצעותה

קבוצה נרחבת של חוקרים וחוקרות פרסמו ב- Science Advancesממצאים התומכים ביעילות הטכנולוגיה שפיתחו: טיפול בסרטן השד באמצעות אלחוש של מערכת העצבים סביב הגידול. הטיפול בלם לא רק את התפשטות הגידול אלא גם היווצרות של גרורות לאברים אחרים

תיאור סכמטי של ממצאי המחקר – תלות לכידת התאים בצפיפות הסי

ננו-סיבים המונעים התפשטות של תאים סרטניים במוח

חוקרים עשו שימוש בננו-סיבים בצפיפות גבוהה המחקים את המיקרו-סביבה של המוח על מנת ללכוד תאים סרטניים במסגרת מחקר הסולל את הדרך לפיתוח פתרונות טיפוליים חדשניים עבור סרטן מוח אלים

הקונסטרקט המושתל: סיבי השריר המהונדס (באדום) מבטאים את הגלוט4 (בירוק)

טכנולוגיה שפותחה בטכניון שיפרה את קליטת הגלוקוז בעכברים סוכרתיים

הטיפולים המקובלים בסוכרת ובתנגודת לאינסולין מבוססים על צריכה של תרופות בהזרקה ובבליעה ומספקים מענה חלקי וקצר טווח. זה הרקע לניסיון לפתח פתרונות מערכתיים ארוכי טווח, וכאן נכנס הפיתוח החדש

פרופ' מירה ברדה. צילום: אוניברסיטת בר אילן

טיפול בסרטן הדם בלי לסכן תאים בריאים

חוקרת מאוניברסיטת בר-אילן פיתחה אסטרטגיה מולקולרית לטיפול בסרטן הדם * פרופ' מירה ברדה-סיעד מהפקולטה למדעי החיים הובילה מחקר המתמקד בפירוק חלבון הקיים בצורה אופיינית בתאי

נטילת אינסולין דרך הפה. מנגנון הפעולה: משמאל - מולקולות האינסולין משולבות ומוגנות מפני פרוק בתוך מסגרות חריריות; מימין – מולקולות האינסולין משתחררות במחזור הדם ומפחיתות את רמות הגלוקוזה שבדם

נטילת אינסולין דרך הפה

מדענים הצליחו לשלב 'מסגרת אורגנית קוולנטית' ביחד עם אינסולין והדגימו כי השילוב יכול להפחית באופן משמעותי את רמות הסוכר בדם של עכברים סוכרתיים * אם התהליך יצליח בניסויים קליניים, ניתן יהיה לוותר על הזרקת האינסולין, ולהקל על חייהם ואיזונם של חולי הסכרת

עישון כפוי. המחשה: depositphotos.com

70% מהילדים של הורים מעשנים סובלים מעישון כפוי

החוקרים בדקו את רמת החשיפה של הילדים באמצעות  ביומרקר – סמן  ביולוגי – שמודד הימצאותו של ניקוטין בשיער (שמצביע על חשיפה מצטברת לעשן טבק). הממצאים מדאיגים מאוד: בקרב 7 מכל 10 ילדים להורים מעשנים שהשתתפו במחקר נמצאו שאריות ניקוטין בשיער

תאי סרטן הדם בהשווא לתאי דם רגילים. המחשה: depositphotos.com

התגלה מרכיב נוסף במנגנון שגורם למחלת הלוקמיה

במחקר שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות עתידיות למניעתה"

פרופ' בת שבע כרם, צילום: דאגלס גוטרי, האוניברסיטה העברית.

תרופה חדשה לטיפול בחולי סיסטיק פיברוזיס

החוקרים ביצעו את מחקרם על מוטציה במחלה, שכיחה בקרב אוכלוסיות מסויימות כגון יהודים אשכנזים. פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית וצוותה היו מעודדים מממצאי המחקר, ובישרו

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן