קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה
חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה מוכרת לחוקרים עשרות שנים – יכול להפוך לנקודת תורפה של תאים אלו. המחקר עשוי להוביל בעתיד לפיתוח תרופות שינצלו את נקודת התורפה הזו לצורך פגיעה ממוקדת בתאי סרטן
סמן שפותח במחקר ישראלי חדש של אוניברסיטת בר אין ומיושם על ידי חברת הסטארט-אפ איזוטופיה לא רק ייקבע אם זה גידול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע עד כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה
מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר גילו כי תאים סרטניים מדלגים לעיתים על רכיב חיוני במתכונים לייצור חלבונים – תופעה שהייתה מוכרת עד כה בחיידקים
עד היום, הפתרון הזמין ביותר לכאבי הדורבן היה מנוחה לרגליים, הפחתת כמות אימוני ספורט ועיסוי מקומי במקום הכואב. מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב ממליץ דווקא על הליכה ברגליים יחפות בבית או על מסילה נעה, כמו של הליכון חדר כושר
ד"ר אופיר חכים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מעביר את המוקד מהמוטציות אל מנגנוני הבקרה ששולטים בגנים הגורמים למחלה. הסוד טמון באופן שבו סליל ה-DNA מקופל בתוך התאים שלנו במחקר שותפים גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אל-קודס
יפעת שלום, מנכ"לית :OutSense "ניתן למנוע חלק משמעותי מ-700 אלף מקרי המוות בשנה מסרטן המעי הגס באמצעות זיהוי דיגיטלי מוקדם של דם בצואה"
לקראת מבצע 'הקש בדלת', האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים לגבי מצב סרטן הלבלב בישראל * בשני מחקרים מעניינים חדשים נמצא
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז רפואי גליל החוקרים פרופ' עמרי קורן וד"ר איילת שי סבורים כי ניתן יהיה לבדוק מניעה באמצעות פרוביוטיקה מתאימה
במחקר השתתפו חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ומאוניברסיטת ת"א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו. החוקרים גילו כי תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח. התגלית פורסמה במגזין המדעי Nature Cancer
חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה
בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בתחומים רבים הקשורים לאקולוגיה, מודעות סביבתית ובריאותית. בתחומים רבים הפיתוחים החדשים מוטמעים במהירות ובתחומים אחרים כמו הדברה, לוקחים צעד אחורה
בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' דוד גורביץ' מחבר שותף למאמר כי הגן המדובר גורם למחלות ריאה חמורות במצב הומוזיגוטי, אך במצב הטרוזיגוטי נערכו מעט מחקרים. החוקרים מציעים לערוך סקר גנטי מגיף כדי לאתר את הנשאים ולבודד אותם
באחרונה הראתה קבוצתו של פרופ' אלדד צחור מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, כי אגרין יעיל בריפוי הלב גם בחזירים וכי מנגנון הפעולה בחזירים ובעכברים דומה – עדות
ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה
הפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב שנוסה על בעלי חיים, הכפיל את היעילות הטיפולית של התרופות ואיפשר להפחית בשליש את מינון התרופות המוזרק לגוף
חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות קשורים לשיעורי תמותה נמוכים של חולים שאושפזו בבתי החולים בעקבות אי-ספיקת לב. זו התוצאה של מחקר שבו השתתפו כמעט שלושה מיליון אמריקנים ונחשף ב- ESC Congress 2020
הבעיה היא שפעמים רבות במכרות שמהם מופק הטלק נמצא גם אסבסט ולכן הוא עלול להגיע גם לתוצר הסופי של הטלק. ג'ונסון אנד ג'ונסון הפסיקה לשווק טלק לתינוקות בארה"ב ובקנדה
החוקרים מאוניברסיטת תל אביב מזמינים חולים בסרטן המעי הגס או הלבלב להשתתף בניסוי * בקרב קבוצת החולים שקיבלה את הטיפול התרופתי נמצא כי הגרורות הסרטניות
מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית שהתפרסם ב-Nature חושף מנגנון מפתיע הדרוש להתנעת הפעילות הסרטנית של מוטציה נפוצה בסרטן המעי הגס. פרופ' ינון בן- נריה, ממובילי
כ-300 מיליון בני אדם סובלים ברחבי העולם מאוסטיאוארטריטיס, מחלה נפוצה מבין מחלות הפרקים, שעדיין אין לה תרופה מאושרת ויעילה. האם בדיקת דם חדשה שפותחה בעקבות
מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי מערכת הלימפה ממלאת תפקיד מפתח בשיקום הלב של דגי זברה לאחר פציעה. ממצאים אלה עשויים לסייע בפיתוח דרכים חדשות
חוקרי האוני' העברית פיצחו את המנגנון של תרופה חדשה נגד סרטן שמראה יותר פעילות אנטי-סרטנית וללא סימני רעילות * מחקר פרה-קליני בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית,
פרופ' דפנה ויס מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית הדגימה את יעילותה של הטכנולוגיה בניבוי גרורות על סמך רקמות שנלקחו מגידולים סרטניים
