מחלות

ד"ר רנה פבלרו, בצילום משנת 1976 בבואנוס איירס. צילום: מתוך ויקיפדיה

ד"ר רנה פבלורו, חלוץ ניתוחי המעקפים

בתחילת הקריירה שלו היה רופא כפרי בארגנטינה, ולאחר מכן, כחוקר, רופא ומנתח בקליבלנד קליניק פיתח את ניתוח ה-BPAS – המעקפים שהצילו חולי לב רבים. הוא

הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הזדקנות זמנית של תאים מסוימים בלב הינה חיונית להתחדשות משאבת הדם של הגוף

גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי גנים ממשפחת LATS הינם מעכבי גידולים המהווים קו הגנה נוסף של הגוף מעבר ל-p53. הממצאים עשויים לקדם טיפולים מותאמים

מימין לשמאל: ד"ר מיכל פלדמן וד"ר דן לוי במעבדה | צילום: ליטל וייל

כיוון חדש בפענוח מנגנוני התפתחות מחלת הסרטן

חוקרים באוניברסיטת בן גוריון גילו כי מתילציה מעורבת בקביעת קצב התקדמות חלוקת התא. חלוקה לא מבוקרת של תאים בגופנו נחשבת לגורם המרכזי בהתפתחות גידולים סרטניים

הגנום. איור: shutterstock

הגנים לא רק אנוכיים, לפעמים הם פועלים בלהקות * התגלית תסייע לאבחון מוצלח יותר של סרטן השד

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת "מגיל" בקנדה חשפו תופעה חדשה – היווצרות 'להקות של גנים' שעשויים ללמד על אופן ההופעה של סרטן השד התורשתי בגוף האדם.

איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים

מהנדסים מציעים גישה חדשנית לדימות מבוסס נוגדנים של תאי סרטן, זאת בעזרת ננו-חלקיקי סיליקה זעירים במיוחד הידועים בשם 'נקודות קורנל'

ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא כל כך עצלים

שיטה חדשה לסריקת תאים בודדים מציגה באור חדש את תאי המערכת החיסונית ה"תשושים", ועשויה לאפשר פיתוח של רפואה עתידית מתקדמת

פרופ' יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו חלבון העשוי לשמש מדד חדש לדרגתם של גידולים סרטניים

החוקרים מצאו כי החלבון 'יוביקווילין 4', שיש לו תפקיד בהגנה מנזקים ב-DNA, מצוי ברמות גבוהות במיוחד בגידולים בשלב מתקדם, ורמתו עשויה לסייע בקביעת הטיפול. המאמר התפרסם

סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

מדענים מהטכניון וממכון ויצמן למדע הראו כיצד כוחות מכניים משפיעים על התפתחות כלי דם ועל התארגנותם במבנה בעל סדר כיווני

זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות איפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין, מכון ויצמן

פרופיל של רוצח בדם חם

מדענים ורופאים ישראלים פיתחו שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של סרטן דם מסוג מיאלומה, שתאפשר טיפול ממוקד על-פי מאפיינים גנטיים חדשים וייחודיים של תאי הגידול

גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

מדעני מכון ויצמן למדע גילו גבישי כולסטרול דמויי סליל הנוצרים בתאי המערכת החיסונית שנלחמים בטרשת עורקים

בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

מובילת המחקר פרופ' גליה בלום מהאוניברסיטה העברית: "למחקר שביצענו יש פוטנציאל אדיר לסייע בעתיד באבחון מוקדם ומדויק של מחלות הסרטן"

נלחמים בסרטן האלים ביותר שאין לו תרופה

מחקר חדש ופורץ דרך באוניברסיטה העברית עשוי להביא לטיפול יעיל באחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר, המהווה 17 אחוז מכלל גידולי המוח. פרופ' רותם קרני, ממובילי

איור: שער כתב העת Moleculer Cell שהקדיש את עמוד השער שלו למחקר הישראלי

לשיזוף יש שעון ביולוגי

מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון גילו תהליך מחזורי בן 48 שעות שמסנכרן בין מנגנוני ההגנה שמתעוררים בעור לאחר חשיפה לקרני UV * המחקר התפרסם אתמול

חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

פרס הנובל לרפואה לשנת 2018 הוענק לשני חוקרים: ג'יימס אליסון מארה"ב וטסוקו הונג'ו (Tasuku Honjo) מיפן על התגלית שלהם של ריפוי סרטן באמצעות עיכוב הויסות

דילוג לתוכן