מחלות

פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מולקולה לטיפול באלצהיימר ואימפוטנציה התגלתה כיעילה במיוחד למניעת דלקות בשתלים אורטופדיים

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו מוצר המגן על רקמת העצם והוא ירשם כפטנט חדש * המוצר מיועד למניעת איבוד עצם סביב שתלים אורתופדים, שתלים דנטלים ושיניים

מדידת פעימות תאי שריר לב במשך כמה דקות (משמאל) חושפת אמנם סטיות ממקצב הפעימות האידאלי – פעימה בכל שנייה – אך כאשר זו מתבצעת לאורך כמה שעות (מימין) נחשף דפוס חדש: פעימות איטיות או מהירות יותר מהממוצע המופיעות במקבצים של 10 עד 30 דקות

הריקוד המוזר של הלב

מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה

פרופ' רונית סאצ'י פיינרו ועילם ייני. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הפעלת המערכת החיסונית של המוח כנגד הסרטן הקטלני גליובלסטומה מאפשרת לבלום את התפשטותו

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. כעת הם מחפשים דרכים להפוך את המצב

מיקום התוספתן במערכת העיכול. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: הנספח שצורתו כתולעת

השבוע התבשרנו על חזרתה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו לחיק משפחתה לאחר ניתוח להסרת התוספתן. לצד אנחת הרווחה מתעורר העניין בשאלתה של נטע: למה צריך את התוספתן אם מוציאים אותו ואפשר לחיות בלעדיו?

חיסול ממוקד של תא סרטני. צילום: depositphotos.com

חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשה לחיסול סלקטיבי של תאים סרטניים

קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה

השלכות הפגיעה במנגנון הבקרה על הפרדת הכרומוזומים (SAC) ובאנזים KIF18A בתאים תקינים לעומת תאים אנאפלואידיים

מחקר חדש מגלה נקודת תורפה בתאים סרטניים

חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה מוכרת לחוקרים עשרות שנים – יכול להפוך לנקודת תורפה של תאים אלו. המחקר עשוי להוביל בעתיד לפיתוח תרופות שינצלו את נקודת התורפה הזו לצורך פגיעה ממוקדת בתאי סרטן

הדמיה רפואית. צילום: depositphotos.com

פיתוח סמן רדיואקטיבי לזיהוי גידולים סרטניים קטנים ואגרסיביים

סמן שפותח במחקר ישראלי חדש של אוניברסיטת בר אין ומיושם על ידי חברת הסטארט-אפ איזוטופיה לא רק ייקבע אם זה גידול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע עד כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה

ריצה על הליכון ברגליים יחפות. צילום: shutterstock

ברגליים יחפות

עד היום, הפתרון הזמין ביותר לכאבי הדורבן היה מנוחה לרגליים, הפחתת כמות אימוני ספורט ועיסוי מקומי במקום הכואב. מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב ממליץ דווקא על הליכה ברגליים יחפות בבית או על מסילה נעה, כמו של הליכון חדר כושר

ד"ר אופיר חכים. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

התגלה מנגנון בקרת גנים שיאפשר לשפר טיפולים בסרטן השד ובסוגי סרטן נוספים

ד"ר אופיר חכים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מעביר את המוקד מהמוטציות אל מנגנוני הבקרה ששולטים בגנים הגורמים למחלה. הסוד טמון באופן שבו סליל ה-DNA מקופל בתוך התאים שלנו במחקר שותפים גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אל-קודס

פרופ שי יזרעאלי. צילום יחצ, ביה"ח שניידר

מחקר ישראלי פריצת דרך בטיפול בהתפשטות לוקמיה למוח

במחקר השתתפו חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ומאוניברסיטת ת"א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו. החוקרים גילו כי תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח. התגלית פורסמה במגזין המדעי Nature Cancer

התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה

הדברה. צילום: ds 30-Dmitriy Pixabay

מחקרים מראים – ההדברה של היום פחות מסוכנת וחסכונית יותר

בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בתחומים רבים הקשורים לאקולוגיה, מודעות סביבתית ובריאותית. בתחומים רבים הפיתוחים החדשים מוטמעים במהירות ובתחומים אחרים כמו הדברה, לוקחים צעד אחורה

נגיף הקורונה פוגע בריאות. איור: Image by Hatice EROL from Pixabay

נשאי המוטציות PiZ ו-PiS – בסיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה מקורונה

בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' דוד גורביץ' מחבר שותף למאמר כי הגן המדובר גורם למחלות ריאה חמורות במצב הומוזיגוטי, אך במצב הטרוזיגוטי נערכו מעט מחקרים. החוקרים מציעים לערוך סקר גנטי מגיף כדי לאתר את הנשאים ולבודד אותם

איור: באדיבות מכון ויצמן

מפתח הלב

 באחרונה הראתה קבוצתו של פרופ' אלדד צחור מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, כי אגרין יעיל בריפוי הלב גם בחזירים וכי מנגנון הפעולה בחזירים ובעכברים דומה – עדות

השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה

דילוג לתוכן