מחלות

ד"ר רנה פבלרו, בצילום משנת 1976 בבואנוס איירס. צילום: מתוך ויקיפדיה

ד"ר רנה פבלורו, חלוץ ניתוחי המעקפים

אבי בליזובסקי 12 ביולי 2019 אין תגובות

בתחילת הקריירה שלו היה רופא כפרי בארגנטינה, ולאחר מכן, כחוקר, רופא ומנתח בקליבלנד קליניק פיתח את ניתוח ה-BPAS – המעקפים שהצילו חולי לב רבים. הוא

מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

מחקר בינלאומי הצליח לזהות את אחד הגורמים אשר מתווך החלשת הפעילות של מערכת החיסון

אבי בליזובסקי 26 ביוני 2019 תגובה אחת

פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר-אילן בחן את התופעה והוכיח אותה על תאים אנושיים. הגילוי החדש עשוי לסייע להגברת פעילות מערכת החיסון במקרים של מחלות כרוניות

הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

מגזין מכון ויצמן 9 ביוני 2019 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הזדקנות זמנית של תאים מסוימים בלב הינה חיונית להתחדשות משאבת הדם של הגוף

פרופ' לוסיו פרידמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

אפשר "לצפות" בחילוף החומרים במוח באמצעות MRI

מגזין מכון ויצמן 31 במאי 2019 2 תגובות

כך עולה ממחקר שבוצע במכון ויצמן . יישום עתידי של שיטה זו יאפשר הצצה חסרת תקדים בנעשה במוח ובאיברים אחרים

גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

מגזין מכון ויצמן 30 במאי 2019 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי גנים ממשפחת LATS הינם מעכבי גידולים המהווים קו הגנה נוסף של הגוף מעבר ל-p53. הממצאים עשויים לקדם טיפולים מותאמים

אסור לעשן - גם סיגריות אלקטרוניות. איור: Shutterstock

האם הקביעה שסיגריה אלקטרונית מזיקה פחות ב- 95% מתגלה כפייק ניוז?

מערכת אתר הידען 18 במאי 2019 8 תגובות

מומחה בריטי מוביל: "ה – PHE הבריטי קידם סיגריות אלקטרוניות והתעלם מראיות מדעיות" * האגודה למלחמה בסרטן: "היינו מהראשונים להטיל ספק בקביעה. 95% פחות חומרים,

מימין לשמאל: ד"ר מיכל פלדמן וד"ר דן לוי במעבדה | צילום: ליטל וייל

כיוון חדש בפענוח מנגנוני התפתחות מחלת הסרטן

אוניברסיטת בן גוריון 13 במאי 2019 אין תגובות

חוקרים באוניברסיטת בן גוריון גילו כי מתילציה מעורבת בקביעת קצב התקדמות חלוקת התא. חלוקה לא מבוקרת של תאים בגופנו נחשבת לגורם המרכזי בהתפתחות גידולים סרטניים

הגנים לא רק אנוכיים, לפעמים הם פועלים בלהקות * התגלית תסייע לאבחון מוצלח יותר של סרטן השד

האוניברסיטה העברית 13 במרץ 2019 תגובה אחת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת "מגיל" בקנדה חשפו תופעה חדשה – היווצרות 'להקות של גנים' שעשויים ללמד על אופן ההופעה של סרטן השד התורשתי בגוף האדם.

תצלום רטנגן של גידולי סרטן השד. צילום: shutterstock

גילוי תכונות גן יאפשר טיפול נגד סוג אלים במיוחד של סרטן השד

האוניברסיטה העברית 19 בפברואר 2019 אין תגובות

חוקרים בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית הצליחו לאתר גן שמסוגל להשפיע באופן משמעותי על התפשטות גרורות בסוג סרטן השד Triple negative breast cancer, לו יש אחוזי

איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים

דר. משה נחמני 26 בינואר 2019 אין תגובות

מהנדסים מציעים גישה חדשנית לדימות מבוסס נוגדנים של תאי סרטן, זאת בעזרת ננו-חלקיקי סיליקה זעירים במיוחד הידועים בשם 'נקודות קורנל'

אאוזינופילים. צילום: פרופ אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

שיטה חדשה לטיפול בסרטן המעי הגס באמצעות חיזוק מערכת החיסון

אוניברסיטת תל אביב 23 בינואר 2019 4 תגובות

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: לתאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים תפקיד חשוב בחיסול תאים ממאירים של סרטן המעי הגס * האאוזינופילים הינם תאים של מערכת החיסון

ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא כל כך עצלים

מגזין מכון ויצמן 20 בינואר 2019 אין תגובות

שיטה חדשה לסריקת תאים בודדים מציגה באור חדש את תאי המערכת החיסונית ה"תשושים", ועשויה לאפשר פיתוח של רפואה עתידית מתקדמת

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

החלבון ARTS אחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים

הטכניון 17 בינואר 2019 אין תגובות

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו כי עיכובו של החלבון מבקר את התאבדותם של תאי גזע במעי ואת תפקוד המעי הדק והגס. הגילוי יוכל לסלול בעתיד

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו חלבון העשוי לשמש מדד חדש לדרגתם של גידולים סרטניים

אבי בליזובסקי 11 בינואר 2019 3 תגובות

החוקרים מצאו כי החלבון 'יוביקווילין 4', שיש לו תפקיד בהגנה מנזקים ב-DNA, מצוי ברמות גבוהות במיוחד בגידולים בשלב מתקדם, ורמתו עשויה לסייע בקביעת הטיפול. המאמר התפרסם

סכימה המתארת את הרעיון המחקרי: נטילת דגימה מהגידול ופיצולו לשני מסלולי חקר: חקר הגידול המקורי בשיטות היסטו-פתולוגיות וחקר צברי תאים של הגידול (אורגנואידים) לבדיקת התגובה לתרופות שונות.

צברי תאים יוכלו לסייע בבחירת טיפול רפואי יעיל

דר. משה נחמני 8 בינואר 2019 תגובה אחת

חוקרים הצליחו להפיק צברי תאים של סרטן שלפוחית השתן המחקים רבים מהמאפיינים של גידולים אמתיים

רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

פריצת הדרך של 2018 על פי SCIENCE: ריצוף דנ"א של תא יחיד

דר. משה נחמני 2 בינואר 2019 2 תגובות

על מנת לאפשר אפיון של הטרוגניות גנטית באוכלוסיות של תאים סרטניים, חוקרים הצליחו לפתח גישה חדשנית המבוססת על מיקרו-זרימה המאפשרת סריקה דיגיטלית של דנ"א גנומי

סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

מגזין מכון ויצמן 14 בדצמבר 2018 תגובה אחת

מדענים מהטכניון וממכון ויצמן למדע הראו כיצד כוחות מכניים משפיעים על התפתחות כלי דם ועל התארגנותם במבנה בעל סדר כיווני

זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות איפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין, מכון ויצמן

פרופיל של רוצח בדם חם

מגזין מכון ויצמן 8 בדצמבר 2018 אין תגובות

מדענים ורופאים ישראלים פיתחו שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של סרטן דם מסוג מיאלומה, שתאפשר טיפול ממוקד על-פי מאפיינים גנטיים חדשים וייחודיים של תאי הגידול

גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

מגזין מכון ויצמן 30 בנובמבר 2018 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן למדע גילו גבישי כולסטרול דמויי סליל הנוצרים בתאי המערכת החיסונית שנלחמים בטרשת עורקים

פרופ' שלומי ארנון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

שיטה לגילוי סרטן השד המבוססת על טכנולוגיות קוונטיות

אוניברסיטת בן גוריון 23 בנובמבר 2018 תגובה אחת

קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שוקדת על פיתוח השיטה.הקבוצה זכתה במענק מחקר יוקרתי מהאיחוד האירופי בסך של 4 מיליון יורו

התאים המסומנים בצבעים פלואורסצנטיים ברקמות הראשיתיות של הכנף (שמאל), העין (מרכז) או הרגל (ימין) בזחל זבוב הפירות, אינם נודדים כאשר יש בהם פעילות רגילה של קספאזות (שורה עליונה). כאשר מוציאים את הקספאזות, מתחילים תאים אלה לנדוד לאחר הקרנות לחלקים אחרים של הרקמה (שורה תחתונה)

מה קורה כשמוציאים לתא את המנגנון למוות תאי מתוכנת

מגזין מכון ויצמן 13 בנובמבר 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי תאי אפיתל של זחל זבוב הפירות, שהוציאו מהם את הקספאזות האחראיות על מוות תאי מתוכנת, החלו לנדוד ברקמה –

בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

האוניברסיטה העברית 5 בנובמבר 2018 תגובה אחת

מובילת המחקר פרופ' גליה בלום מהאוניברסיטה העברית: "למחקר שביצענו יש פוטנציאל אדיר לסייע בעתיד באבחון מוקדם ומדויק של מחלות הסרטן"

נלחמים בסרטן האלים ביותר שאין לו תרופה

האוניברסיטה העברית 31 באוקטובר 2018 2 תגובות

מחקר חדש ופורץ דרך באוניברסיטה העברית עשוי להביא לטיפול יעיל באחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר, המהווה 17 אחוז מכלל גידולי המוח. פרופ' רותם קרני, ממובילי

איור: שער כתב העת Moleculer Cell שהקדיש את עמוד השער שלו למחקר הישראלי

לשיזוף יש שעון ביולוגי

אוניברסיטת תל אביב 26 באוקטובר 2018 תגובה אחת

מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון גילו תהליך מחזורי בן 48 שעות שמסנכרן בין מנגנוני ההגנה שמתעוררים בעור לאחר חשיפה לקרני UV * המחקר התפרסם אתמול

חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

דר. משה נחמני 1 באוקטובר 2018 אין תגובות

פרס הנובל לרפואה לשנת 2018 הוענק לשני חוקרים: ג'יימס אליסון מארה"ב וטסוקו הונג'ו (Tasuku Honjo) מיפן על התגלית שלהם של ריפוי סרטן באמצעות עיכוב הויסות