מדענים גילו ש־SDR42E1 , גן זעיר הקשור לספיגת ויטמין D, יכול לשמש כמפתח לטיפול בסרטן: כאשר כיבו אותו בתאי סרטן, הגידול הפסיק לגדול
ויטמין D ידוע כחיוני לבריאות העצם, השרירים ולתפקוד תקין של מערכת החיסון. אולם מחקר חדש שפורסם ב־Frontiers in Endocrinology , מצביע על תפקיד מפתיע נוסף: גן בשםSDR42E1 , המסייע בספיגת ויטמיןD , מתגלה גם כ"שאלטר" מולקולרי שיכול לעצור גידולים סרטניים.
החוקרים, בהובלת פרופ' ג'ורג' נמר מאוניברסיטת חמד בן ח'ליפה בקטר וד"ר נג'אם נפיז הנדי מאוניברסיטת המזרח התיכון בעמאן, מצאו שכאשר ביטלו את פעילות הגן בתאי סרטן המעי הגס מסוג HCT116, חלה ירידה דרמטית של 53% ביכולת ההישרדות של התאים. ניסויים אלו נעשו באמצעות טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR/Cas9.
השפעה רחבת היקף על הגנים
לאחר השתקת הגן, נצפתה תגובה רחבה: ביטויים של יותר מ־4,600 גנים "יורדים בשרשרת" השתנו. רבים מהם קשורים לתהליכי איתות הקשורים לסרטן ולמטבוליזם של מולקולות דמויות כולסטרול – מרכיב מרכזי ביצירת קלציטריול, ההורמון הפעיל שמופק מוויטמין D.
לפי החוקרים, המשמעות היא שהשבתת SDR42E1 עשויה לעצור גידולים סרטניים מבלי לפגוע בתאים בריאים סמוכים. אך לא פחות מעניין: יתכן שגם "הגברת" פעילות הגן באמצעות טכנולוגיות גנטיות תוכל להועיל בטיפול במחלות אחרות.
יישומים מעבר לסרטן
"מאחר ש־SDR42E1 מעורב במטבוליזם של ויטמין D, ניתן יהיה לכוון אליו גם בטיפול במחלות אחרות שבהן יש לו תפקיד רגולטורי," מסביר פרופ' נמר. מחקרים תזונתיים כבר קישרו את ההורמון להפחתת סיכון לסרטן, מחלות כליה, ומחלות אוטואימוניות ומטבוליות.
עם זאת, החוקרים מזהירים מפני הסקת מסקנות מוקדמות. ד"ר הנדי מדגישה כי יש לבחון לעומק את ההשפעות ארוכות הטווח של שינוי פעילות הגן על מאזן ויטמין D בגוף.
המחקר מהווה צעד מבטיח לעבר טיפולים ממוקדים מבוססי גנטיקה, אך הדרך ליישום קליני עוד ארוכה ודורשת ניסויים נוספים ואישורים רגולטוריים.
עוד בנושא באתר הידען:
