אזהרה לישראל: לאחר יותר משלוש שנים שבהן עשרות מוסדות מחקר והשכלה גבוהה בהונגריה חסומים מגישה ל־Horizon Europe ול־Erasmus+, חוקרים מדווחים על אובדן שיתופי פעולה, פגיעה במוניטין וקושי מיוחד לחוקרים צעירים, והם מזהירים כי יידרש זמן רב עד שיחזור האמון בין אירופה למוסדות האקדמיים בהונגריה
חוקרים בהונגריה מזהירים כי הניתוק המתמשך של עשרות מוסדות אקדמיים במדינה מתוכניות המחקר והחילופים של האיחוד האירופי יצר פגיעה עמוקה במערכת ההשכלה הגבוהה. לפי דיווח ב־Science|Business, האיסור שהוטל על 30 מוסדות מחקר והשכלה גבוהה בהונגריה להשתתף בתוכניות Horizon Europe ו־Erasmus+ נמשך כבר יותר משלוש שנים, והוא משפיע לא רק על המוסדות שנכללו רשמית ברשימה, אלא גם על חוקרים הונגרים במוסדות אחרים.
לאחרונה התבטא נשיא הונגריה הנבחר פטר מגיאר, כי ישקם את השתתפות הונגריה בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי ובראשן הוריזון יורופ.
הרקע למשבר הוא החלטת האיחוד האירופי משנת 2022, בעקבות שינוי מבני שביצעה ממשלת ויקטור אורבן באוניברסיטאות ובמוסדות מדעיים רבים. במסגרת השינוי הועברו מוסדות אלה לניהול של קרנות ציבוריות, שבראשן מועצות נאמנים שבהן חברים בעלי זיקה חזקה לממשלה, חלקם במינויים ארוכי טווח וללא פיקוח מספק. באיחוד האירופי ראו בכך פגיעה בחופש האקדמי, בשקיפות ובכללי המינהל התקין, והחליטו למנוע מאותם מוסדות גישה למימון אירופי.
גרגיי קובאץ', מנהל המרכז ללימודי השכלה גבוהה בין־לאומית באוניברסיטת קורווינוס בבודפשט, תיאר את ההחלטה כ“פצצת אטום” שנחתה על ההשכלה הגבוהה בהונגריה. לדבריו, כאשר חוקרים אינם יכולים להגיש בקשות משותפות, להצטרף לקונסורציומים אירופיים או לנהל מחקר משותף, הם נדחקים בהדרגה לשוליים. בהונגריה אף החלו לכנות את התופעה “Huxit אקדמי”, משחק מילים על Brexit, המשקף תחושה של ניתוק כפוי מן המרחב האירופי.
ממשלת הונגריה ניסתה להקים תוכניות לאומיות חלופיות הדומות ל־Horizon Europe ול־Erasmus+, ואף עודדה חוקרים לפנות לשיתופי פעולה מחוץ לאיחוד האירופי. לפי הדיווח, במוסד מחקר אחד עודדו חוקרים לפרסם עם עמיתים מקזחסטן, ממונגוליה או מכל מקום אחר שאינו באיחוד האירופי. אלא שהחלופות אינן מפצות על אובדן הגישה לרשתות המחקר האירופיות, ובמיוחד על אובדן היכולת להשתלב בפרויקטים תחרותיים גדולים.
פגיעה אישית
הפגיעה אינה רק מוסדית אלא גם אישית. אגנס סונומאר, מרצה בכירה באוניברסיטת קורווינוס וראש המכון ללימודים גלובליים, סיפרה כי איבדה הזדמנות להצטרף לקונסורציום אירופי שחיפש מומחית ממזרח ומרכז אירופה לנושא סין. לדבריה, לאחר שכבר תרמה להצעה, גילו חברי הקונסורציום שהאוניברסיטה שלה כלולה באיסור, ובחרו שלא לצרף אותה מחשש שהדבר יחליש את הבקשה למימון. היא הדגישה כי החוקרים עצמם לא עשו דבר פסול, אך הם אלה שנאלצים לשלם את המחיר ולשקם את המוניטין שלהם.
הבעיה קשה במיוחד לחוקרים צעירים, שעדיין לא הספיקו לבנות רשת קשרים בין־לאומית יציבה. חוקרים ותיקים יכולים לעיתים להישען על קשרים קיימים, אך חוקרים בתחילת דרכם זקוקים במיוחד למענקים, שיתופי פעולה וכנסים כדי לבסס את מעמדם. כאשר שותפים אירופים חוששים לכלול מוסד הונגרי בהצעת מחקר, גם חוקרים מוכשרים עלולים למצוא את עצמם מחוץ למעגל.
גם מדעי החברה נפגעו במיוחד. פרופ' גיורגי לנגייל, פרופסור אמריטוס במכון ללימודים מתקדמים של קורווינוס, אמר כי בעבר השתתף במשך שנים בפרויקטים אירופיים במסגרת תוכניות המחקר של האיחוד, אך מאז סיום פרויקט Horizon 2020 שבו היה מעורב, נעשה קשה יותר ויותר למצוא שותפים. לדבריו, מדעי החברה בהונגריה סבלו ממילא ממחסור במימון ציבורי, והניתוק האירופי החריף את המצב.
באיחוד האירופי חסומים גם כספים נוספים להונגריה, בהיקף של כמעט 17 מיליארד אירו, בשל חששות רחבים יותר בנושאי שחיתות, שלטון החוק וזכויות להט"ב. עם זאת, בקרב החוקרים יש מחלוקת לגבי ההצדקה של האיסור האקדמי. חלקם סבורים שהוא מוצדק בשל הסכנה לריכוז כוח במועצות הנאמנים של האוניברסיטאות. אחרים טוענים כי הוא מעניש את האנשים הלא נכונים: סטודנטים וחוקרים שאין להם אחריות למבנה הפוליטי שיצרה הממשלה.
ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות בהונגריה מעוררות תקווה לשינוי. לפי הדיווח, פטר מגיאר ומפלגת טיסה הצהירו כי בכוונתם לשנות את מודל הקרנות ולהחזיר את המוסדות ההונגריים להשתתפות מלאה בתוכניות האירופיות. בנאום באקדמיה ההונגרית למדעים התחייב מגיאר לפעול להחזרת הונגריה ל־Horizon Europe ול־Erasmus+, והאשים את הממשלה היוצאת בכך שהתייחסה לקהילה המדעית כאל אויב ולא כאל שותף.
עם זאת, פתרון המשבר לא יהיה פשוט. אפשרות אחת היא ביטול מודל הקרנות והחזרת האוניברסיטאות למעמד של מוסדות ציבוריים רגילים. אפשרות אחרת היא תיקון המודל הקיים כך שיעמוד בדרישות האיחוד האירופי, באמצעות שינוי בהרכב מועצות הנאמנים, צמצום סמכויותיהן, חיזוק סמכויות הסנאט האקדמי והגברת מנגנוני האחריות והפיקוח. במדינות אירופיות אחרות קיימים מודלים של אוניברסיטאות הפועלות באמצעות קרנות, אך שם סמכויות מועצות הנאמנים מוגבלות יותר.
משטור האקדמיה – גם בישראל
הסיפור ההונגרי רלוונטי גם לישראל, דווקא משום שהוא ממחיש עד כמה פגיעה בעצמאות המוסדות האקדמיים עלולה להפוך במהירות מסוגיה פנימית למשבר בין־לאומי. בהונגריה, העברת אוניברסיטאות לניהול קרנות ציבוריות שמועצותיהן נשלטו בידי גורמים המזוהים עם הממשלה הובילה את האיחוד האירופי לחסום עשרות מוסדות מגישה ל־Horizon Europe ול־Erasmus+.
בישראל נשמעים בימים אלה איומים מצד שר החינוך יואב קיש לקדם סנקציות תקציביות וחקיקה נגד אוניברסיטאות שינקטו עמדות ציבוריות או פוליטיות. אף שהמצב בישראל שונה, הלקח מהונגריה ברור: כאשר הממשלה מנסה לעצב מחדש את גבולות החופש האקדמי ואת עצמאות המוסדות, המחיר אינו נשאר רק בזירה המקומית. הוא עלול לפגוע באמון של שותפים בין־לאומיים, במענקי מחקר, בשיתופי פעולה ובמעמדה של האקדמיה כמרחב עצמאי של ביקורת וידע.
המשבר ההונגרי מדגים כיצד שאלות של ממשל תאגידי, שקיפות וחופש אקדמי יכולות להשפיע ישירות על יכולתה של מדינה להשתלב במדע האירופי. מבחינת החוקרים ההונגרים, השאלה אינה רק אם המימון יחזור, אלא אם ניתן יהיה לשקם במהירות את האמון שנפגע. גם אם האיסור יוסר, ייתכן שיידרש זמן עד שקונסורציומים אירופיים יחזרו לראות במוסדות ההונגריים שותפים טבעיים ובטוחים.
עוד בנושא באתר הידען:
