Youtube Twitter Facebook

סרטן

גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

מגזין מכון ויצמן 30 במאי 2019 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי גנים ממשפחת LATS הינם מעכבי גידולים המהווים קו הגנה נוסף של הגוף מעבר ל-p53. הממצאים עשויים לקדם טיפולים מותאמים

מימין לשמאל: ד"ר מיכל פלדמן וד"ר דן לוי במעבדה | צילום: ליטל וייל

כיוון חדש בפענוח מנגנוני התפתחות מחלת הסרטן

אוניברסיטת בן גוריון 13 במאי 2019 אין תגובות

חוקרים באוניברסיטת בן גוריון גילו כי מתילציה מעורבת בקביעת קצב התקדמות חלוקת התא. חלוקה לא מבוקרת של תאים בגופנו נחשבת לגורם המרכזי בהתפתחות גידולים סרטניים

הגנום. איור: shutterstock

הגנים לא רק אנוכיים, לפעמים הם פועלים בלהקות * התגלית תסייע לאבחון מוצלח יותר של סרטן השד

האוניברסיטה העברית 13 במרץ 2019 תגובה אחת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת "מגיל" בקנדה חשפו תופעה חדשה – היווצרות 'להקות של גנים' שעשויים ללמד על אופן ההופעה של סרטן השד התורשתי בגוף האדם.

איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים

דר. משה נחמני 26 בינואר 2019 אין תגובות

מהנדסים מציעים גישה חדשנית לדימות מבוסס נוגדנים של תאי סרטן, זאת בעזרת ננו-חלקיקי סיליקה זעירים במיוחד הידועים בשם 'נקודות קורנל'

ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא כל כך עצלים

מגזין מכון ויצמן 20 בינואר 2019 אין תגובות

שיטה חדשה לסריקת תאים בודדים מציגה באור חדש את תאי המערכת החיסונית ה"תשושים", ועשויה לאפשר פיתוח של רפואה עתידית מתקדמת

פרופ' יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו חלבון העשוי לשמש מדד חדש לדרגתם של גידולים סרטניים

אבי בליזובסקי 11 בינואר 2019 3 תגובות

החוקרים מצאו כי החלבון 'יוביקווילין 4', שיש לו תפקיד בהגנה מנזקים ב-DNA, מצוי ברמות גבוהות במיוחד בגידולים בשלב מתקדם, ורמתו עשויה לסייע בקביעת הטיפול. המאמר התפרסם

זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות איפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין, מכון ויצמן

פרופיל של רוצח בדם חם

מגזין מכון ויצמן 8 בדצמבר 2018 אין תגובות

מדענים ורופאים ישראלים פיתחו שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של סרטן דם מסוג מיאלומה, שתאפשר טיפול ממוקד על-פי מאפיינים גנטיים חדשים וייחודיים של תאי הגידול

בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

האוניברסיטה העברית 5 בנובמבר 2018 תגובה אחת

מובילת המחקר פרופ' גליה בלום מהאוניברסיטה העברית: "למחקר שביצענו יש פוטנציאל אדיר לסייע בעתיד באבחון מוקדם ומדויק של מחלות הסרטן"

נלחמים בסרטן האלים ביותר שאין לו תרופה

האוניברסיטה העברית 31 באוקטובר 2018 2 תגובות

מחקר חדש ופורץ דרך באוניברסיטה העברית עשוי להביא לטיפול יעיל באחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר, המהווה 17 אחוז מכלל גידולי המוח. פרופ' רותם קרני, ממובילי

איור: שער כתב העת Moleculer Cell שהקדיש את עמוד השער שלו למחקר הישראלי

לשיזוף יש שעון ביולוגי

אוניברסיטת תל אביב 26 באוקטובר 2018 תגובה אחת

מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון גילו תהליך מחזורי בן 48 שעות שמסנכרן בין מנגנוני ההגנה שמתעוררים בעור לאחר חשיפה לקרני UV * המחקר התפרסם אתמול

חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

דר. משה נחמני 1 באוקטובר 2018 אין תגובות

פרס הנובל לרפואה לשנת 2018 הוענק לשני חוקרים: ג'יימס אליסון מארה"ב וטסוקו הונג'ו (Tasuku Honjo) מיפן על התגלית שלהם של ריפוי סרטן באמצעות עיכוב הויסות

בתמונה שני מבטים (קדמי ואחורי) של הדמיית ריאות של עכבר הלוקה בפיברוזיס (איזורים הצבועים באפור), לפני ואחרי קבלת ננו טיפול ישירות לתאים החולים.

ננו-נשא להכוונת תרופות לתאים פגועים

דר. משה נחמני 16 באוגוסט 2018 אין תגובות

מדענים הצליחו לתכנן מערכת לכימוס תרופה אשר מתכווננת באופן בררני לעבר תאים מזדקנים. המחקר סולל את הדרך לפיתוח גישות רפואיות שנועדו להשמיד תאים מזדקנים המופיעים

אילוסטרציה של כפל התפקידים של קספאז-3 – מוות תאי וחלוקת תאים - על שער Molecular Cell, באדיבות כתב העת

חוקרים חשפו את תפקידו המורכב של חלבון קספאז-3 במחלת הסרטן * דרך לגישה טיפולית חדשה

הטכניון 29 ביולי 2018 תגובה אחת

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון מעלה ממצאים חדשים בנוגע לתפקידו של החלבון קספאז-3 בהתחלקות תאים, בהתפתחות סרטן ובקביעת גודלם של איברים בגופנו. המחקר התפרסם בכתב

© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו

פיתוח: wpPlugins.co.il

דילוג לתוכן