סרטן

טלק. במאי 2020 הודיעה ג׳ונסון אנד ג׳ונסון שהיא מפסיקה את המכירה של טלק לתינוקות בארצות הברית ובקנדה

הצד האפל של הטלק

הבעיה היא שפעמים רבות במכרות שמהם מופק הטלק נמצא גם אסבסט ולכן הוא עלול להגיע גם לתוצר הסופי של הטלק. ג'ונסון אנד ג'ונסון הפסיקה לשווק טלק לתינוקות בארה"ב ובקנדה
הדמיה תלת ממדית של תאי סרטן המעי הגס. איור: shutterstock

טיפול להפחתת תגובות הלחץ בזמן הניתוח בסרטן המעי הגס ניתן להקטין את הסיכון להתפתחותן של גרורות סרטניות

  • תגובה אחת
חיידקים ידידותיים: חיידקים כגון לקטובצילים האלה, שמקובל להוסיף אותם ליוגורט ולתוספי מזון פרוביוטיים, מסייעים לקיום סביבה בריאה במעיים. מקור: NIH.

חיידקי המעי ה"טובים" לא מסוגלים לעצור את היווצרות סרטן המעי הגס ואת התפתחותו

  • אין תגובות
נשירת שיער, אחת מתופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה. מתוך jumpstory

הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש

  • אין תגובות
פרופ' דפנה ויס. קרדיט: דוברות הטכניון

הצלחה ראשונה בניבוי גרורות על סמך בדיקה מכנית של תאים מגידולים סרטניים

  • תגובה אחת
הריאות. מתוך jumpstory

גישה חדשה לרפואת סרטן מותאמת-אישית: ציתות למסרים הפנימיים בתוך תאי הגידול

  • 2 תגובות
בריאות כוללת. איור: shutterstock

בעיות לב לא מטופלות עלולות לעודד התפתחות של גידולים סרטניים וגרורות

  • אין תגובות

מורה נבוכים: 5 דברים שכדאי לדעת כשבוחרים בדיקה גנומית מקיפה לאבחון סרטן

אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?
מחקר ביולוגי. המחשה: מתוך JUMPSTORY

תרופה שתנצח את סרטן העור והכבד בלי כימותרפיה

  • 2 תגובות
למי בדיקה גנומית מקיפה בסרטן לא מתאימה ?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: למי הבדיקה לא מתאימה?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם
חיידקים (בירוק) מקימים בית בתאי סרטן ומתמקמים בנוחות באיזור גרעין התא. מקור: מכון ויצמן

תא בתוך תא: החיידקים שגרים בתוך גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
חתך רוחב של גידול סרטן עור (מלנומה) אשר שולח גרורות לזרם הדם. איור: מshutterstock

מאבק במלנומה: אתגר העמידות לטיפול תרופתי

  • אין תגובות
שורה ראשונה (מימין לשמאל): ענבל זיגדון, ד"ר יפעת מרבל, ד"ר מולי דיין וד"ר רון בן-יאיר (במסגרת), שורה שנייה: נועה חזקיהו, ד"ר מירב שמואלי ורועי מאור, שורה שלישית: נטע נודל, ד"ר אביטל אייזנברג-לרנר, מרסדס רוזנוולד וד"ר מתיאס קרמר, שורה רביעית: עדי אולמן וד"ר יהודית איטקה שגיב. לא נשברים תחת לחץ. צילום יחצ דוברות מכון ויצמן

עוצר יציאות ומנגנון שחרור בתא האנושי

  • 2 תגובות
פרופ' גדעון רכבי, ראש המחלקה לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ

פרס ישראל במדעי הרפואה לפרופ' גדעון רכבי משיבא, ראש התוכנית "בית חולים מבוסס גנום"

  • אין תגובות
בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

  • תגובה אחת
גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סמנים ביולוגיים שעשויים לנבא את סיכויי ההצלחה של טיפול אימונותרפי בסרטן

  • אין תגובות
גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סודות גנטיים של כמעט 2,700 סוגי סרטן נחשפו על-ידי פרויקט בין-לאומי נרחב

  • 6 תגובות
פרופ' יובל שקד צילום ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקר מהטכניון מציג דרכים חדשות לבלום את התפתחותה של עמידות לטיפולים נגד סרטן

  • 4 תגובות
תאים סרטניים אלימים. איור, מעבדתה של ד"ר עפרה בני, האוניברסיטה העברית

מחקר מהאוני' העברית מצא שיטה חדשה לאבחון סרטן אלים וקטלני

  • אין תגובות
הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

  • אין תגובות
(מימין לשמאל): ד"ר נור ארשיד ופרופ' נטע ארז. צילום: רוברט הופמן

גישה חדשה לטיפול בסרטן השד: חסימת מסלולים דלקתיים התומכים בגידול ובגרורותיו

  • אין תגובות
סרטן הלבלב. המחשה: shutterstock

קבוצת חוקרים ישראלים בקליפורניה מדווחת על פריצת דרך לריפוי סרטן הלבלב

  • 2 תגובות
מנכ"ל P-Cure , ד"רמיכאל מאראש. צילום: עידן מעוז

P-Cure פיתחה מכשיר הקרנות לסרטן מבוסס פרוטונים שלא דורש בניין שלם

  • 3 תגובות
מסד נתונים גנטיים. המחשה: shutterstock

חוקרים בפקולטה לרפואה בבר-אילן חונכים בסיס נתונים המאפשר לאתר איחוי גנטי הנגיש לטיפול תרופתי

  • אין תגובות
(מימין לשמאל): ד"ר טליה גולן ופרופ' מלכה כהן-ערמון. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

התגלתה מולקולה הגורמת להכחדה עצמית של תאי סרטן לבלב

  • 5 תגובות
מיצוי מולקולות עם פולסים חשמלים מאפשר זיהוי רקמות סרטניות לעומת רקמות רגילות. צילום: פרופ' אלכסנדר גולברג.

שיטה חדשה לדגימת רקמות העשויה לחסוך כאב וסיכון הקיימים בביופסיות חוזרות

  • אין תגובות
ד"ר איתי תירוש וג'ולי לאפי. סרטן המוח הנפוץ והאלים ביותר

כנגד ארבעה תאים – מדוע אין כיום בנמצא תרופה יעילה לטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה?

  • אין תגובות
צוות החוקרים. מימין לשמאל: פלג ריידר, דיאנה רסולוניריאנה וד"ר ירון כרמי צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול אימונותרפי שעשוי להתאים לסוגים רבים של סרטן

  • 2 תגובות
ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

  • אין תגובות
גילוי מוקדם של סרטן. איור: Image by mohamed Hassan from Pixabay

ביו-שבב ננוטכנולוגי לאיתור רמות מזעריות של סמני מחלה

  • אין תגובות
גידול סרטן העור (מלנומה). מתוך ויקיפדיה

סיכויי ההצלחה של אימונותרפיה תלויים במידת ההטרוגניות של הגידול הסרטני

  • תגובה אחת
אימונותרפיה לריפוי סרטן. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה

  • אין תגובות
הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

  • תגובה אחת
מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור. איור: גליה טירם.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור מלנומה

  • 4 תגובות
רפואה מדייקת. איור: shutterstock

שילוב של בינה מלאכותית וננוטכנולוגיה יאפשר להתאים אישית טיפולים נגד סרטן

  • אין תגובות
רשתות תחבורה של כלי רכב מצוידים בחיישנים וצמתים חכמים ישנו מן הקצה אל הקצה את האופן שבו אנחנו נעים בעיר. אילוסטרציה: Jaguar MENA / Flickr.

זיהום אוויר מכלי רכב קשור לעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן ותמותה בקרב חולי לב

  • 2 תגובות
תמונת אילוסטרציה - סיגריות אלקטרוניות גורמות להזדקנות מוקדמת של המוח. באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

מחקר חדש מזהיר כי סיגריות אלקטרוניות עלולות להוביל להזדקנות מוקדמת של המוח

  • אין תגובות
תמונת השער של כתב העת Science Signaling: חתך עור של דגימת מלנומה הצבוע בצבעים פלורסנטיים המשמשים כסמנים: תאי מלנומה (אדום), קרום תאי שומן (ירוק) וגרעיני תאי העור (כחול). צילום וצביעה: רומה פאריק

תאי שומן בעור הם הגורם שהופך את סרטן העור מלנומה לאלים וגרורתי

  • תגובה אחת
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

מחקר בינלאומי הצליח לזהות את אחד הגורמים אשר מתווך החלשת הפעילות של מערכת החיסון

  • תגובה אחת
פרופ' לוסיו פרידמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

אפשר "לצפות" בחילוף החומרים במוח באמצעות MRI

  • 2 תגובות
גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

  • אין תגובות
אסור לעשן - גם סיגריות אלקטרוניות. איור: Shutterstock

האם הקביעה שסיגריה אלקטרונית מזיקה פחות ב- 95% מתגלה כפייק ניוז?

  • 8 תגובות
מימין לשמאל: ד"ר מיכל פלדמן וד"ר דן לוי במעבדה | צילום: ליטל וייל

כיוון חדש בפענוח מנגנוני התפתחות מחלת הסרטן

  • אין תגובות
הגנום. איור: shutterstock

הגנים לא רק אנוכיים, לפעמים הם פועלים בלהקות * התגלית תסייע לאבחון מוצלח יותר של סרטן השד

  • תגובה אחת
תצלום רטנגן של גידולי סרטן השד. צילום: shutterstock

גילוי תכונות גן יאפשר טיפול נגד סוג אלים במיוחד של סרטן השד

  • אין תגובות
איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים

  • אין תגובות
אאוזינופילים. צילום: פרופ אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

שיטה חדשה לטיפול בסרטן המעי הגס באמצעות חיזוק מערכת החיסון

  • 4 תגובות
ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא כל כך עצלים

  • אין תגובות
פרופ' יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו חלבון העשוי לשמש מדד חדש לדרגתם של גידולים סרטניים

  • 3 תגובות
סכימה המתארת את הרעיון המחקרי: נטילת דגימה מהגידול ופיצולו לשני מסלולי חקר: חקר הגידול המקורי בשיטות היסטו-פתולוגיות וחקר צברי תאים של הגידול (אורגנואידים) לבדיקת התגובה לתרופות שונות.

צברי תאים יוכלו לסייע בבחירת טיפול רפואי יעיל

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש