זיהום אוויר מכלי רכב קשור לעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן ותמותה בקרב חולי לב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאU עלייה של למעלה מ-50% בסיכון לסרטן הערמונית, השד והריאה בקרב חולי לב החשופים לרמה גבוהה של זיהום אוויר תחבורתי במקום מגוריהם * המחקר מחזק את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן על זיהום אוויר תחבורתי כגורם מסרטן לבני אדם * המחקר יתפרסם בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת המדעי למחקר סביבתי Environmental Research

רשתות תחבורה של כלי רכב מצוידים בחיישנים וצמתים חכמים ישנו מן הקצה אל הקצה את האופן שבו אנחנו נעים בעיר. אילוסטרציה: Jaguar MENA / Flickr.
תחבורה צפופה. אילוסטרציה: Jaguar MENA / Flickr.

מחקר חדש בהובלת פרופ' יריב גרבר והדוקטורנטית גלי כהן מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מצא קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר ממקורות תחבורתיים לבין עלייה בסיכון למספר סוגי סרטן ולתמותה בכלל בקרב חולי לב, הנחשבים לאוכלוסייה פגיעה.

למחקר שותפים פרופ' רן קורנובסקי מהמרכז הרפואי רבין ופרופ' דוד ברודאי מהטכניון. המחקר יתפרסם בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת המדעי למחקר סביבתי Environmental Research.

המחקר נערך במימון האגודה למלחמה בסרטן והקרן למחקר בתחום איכות הסביבה ואפידמיולוגיה ע"ש ישראל יעקב ולילה אלתר ז"ל.

במסגרת המחקר אספו החוקרים מידע על יותר מ-12,000 מטופלים, רובם תושבי מרכז הארץ, שעברו צנתור לב במרכז הרפואי רבין בין השנים 2014-2004. באמצעות מאגר הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות גילו החוקרים כי למעלה מ-700 מהמטופלים חלו בסרטן במהלך תקופת המעקב שלאחר הצנתור, וכ-3000 נפטרו. מידע זה הוצלב עם הערכות על חשיפה כרונית למזהמים תחבורתיים, שהתקבלו באמצעות שני מודלים מתמטיים מתקדמים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית.

"השתמשנו בשני מודלים כדי להגביר את הוודאות של הממצאים" אומרת הדוקטורנטית גלי כהן. "המודלים מתבססים על נתונים של עשרות תחנות לניטור מזהמים הפזורות ברחבי הארץ, וכל מודל מביא בחשבון גם נתונים נוספים, כגון נפחי תחבורה, מטאורולוגיה ומשתנים גיאוגרפיים. אנחנו נעזרנו בהם כדי להעריך באופן מדויק ככל האפשר את רמת החשיפה בכתובת מגוריו של כל נבדק לריכוזי תחמוצות החנקן (NOx) באוויר, הנחשבים למדד מהימן של רמת הזיהום התחבורתי. מכיוון שמרבית המטופלים היו תושבי מרכז הארץ, ההבדלים ברמות החשיפה אינם משקפים מגורים באזורים שונים, אלא גורמים שעשויים להשתנות אף בתוך העיר עצמה, כמו למשל, קרבת הבית לכבישים סואנים. בנוסף הבאנו בחשבון מאפיינים אישיים וקליניים של המשתתפים, ביניהם עישון ומצב סוציואקונומי."

הממצאים העלו כי חשיפה גבוהה (מעל 25 חלקיקים למיליארד) לתחמוצות חנקן ממקור תחבורתי קשורה לעלייה משמעותית – בשיעור של עד פי 1.56 – בסיכון של חולי לב ללקות בשלושה סוגי סרטן – סרטן הערמונית, השד והריאה. ככל שהחשיפה הייתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכון. בנוגע לסוגי סרטן אחרים לא התגלה קשר כזה. חשוב לציין כי מנתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות עולה כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ–2,500 חולות וחולים עם סרטן הריאה, כ–5,500 חולות סרטן השד וכ–2,000 חולי סרטן הערמונית. במקביל, על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מאובחנים כאן כ–20,000 חולים עם אוטם שריר הלב (התקף לב) בכל שנה.

מסכמת גלי כהן: "בקרב אוכלוסיית הנבדקים איתרנו קרוב ל-300 מקרים חדשים של סרטן הריאה, השד והערמונית, והמודלים הראו קשר סטטיסטי משמעותי וישיר בין חשיפה גבוהה לזיהום תחבורתי לבין הסיכון ללקות במחלה. הסיכון לתמותה נמצא גם הוא קשור לזיהום אוויר תחבורתי, אך בעוצמה נמוכה יותר. חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו מאפשר הסקה ודאית על קיומו של קשר סיבתי בין זיהום אוויר לבין התוצאים הבריאותיים שנחקרו, שכן עשויים להיות גם הסברים אחרים. עם זאת, המחקר החדש מחזק את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) משנת 2013 על זיהום אוויר תחבורתי כגורם מסרטן לבני אדם, וכן את עמדתו של משרד הבריאות הישראלי, שב-2014 הוסיף את החשיפה לזיהום אויר ולזיהום אויר חלקיקי לרשימת הגורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן