אוניברסיטת תל אביב

הזדמנות לשיפור האקלים באמצעות תמריצי ביטוח. המחשה: depositphotos.com

ביטוח, אקלים ומה שביניהם: הזדמנות להפוך משבר להזדמנות

מחקר באוניברסיטת תל אביב מצביע על שחיקת רווחיות של 11%–100% בביטוחי דירות בארה״ב עד סוף המאה עקב הוריקנים – אך גם על פוטנציאל למנף את ההפסדים הצפויים להשקעות אקלים שיכסו
פרופ' הילה מאי בפודקאסט תל אביב 360. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט:  הצעד הבא של האבולוציה – הקסם של העצמות

בסדרת הפודקאסטים תל אביב 360 אנחנו מארחים הפעם את פרופ' הילה מאי מהפקולטה לרפואה שמספרת על ההבדל שבין עצמות האדם היום לבין אנשי העבר והמחיר שאנו משלמים על הקידמה
מערכת העצבים. המחשה: depositphotos.com

האם פריצת הדרך שתשנה את הטיפול במחלות נוירולוגיות כבר כאן?

צוות בראשות ד״ר גלעד לוי במעבדתו של פרופ׳ בועז ברק זיהה את TFII-I (GTF2I) כווסת שלילי של מיאליניזציה; ביטולו בתאי המיאלין עיבּה את המעטפת והאיץ הולכה עצבית – ממצא שפורסם
חלזונות ושבלולים, יונקים קטנים, לטאות אחרות, גוזלי ציפורים, נחשים ומדי פעם ביצים ופירות. קמטן החורש. צילום: אביעד בר

חיות את הרגע: קמטן החורש

השקת הספר האדום לזוחלי ישראל חושפת הירידה החדה בתפוצת קמטן החורש; מומחים קוראים להגברת ההגנה על בתי הגידול הים־תיכוניים והמודעות הציבורית
עתידים להישאר במרחב האורבני. חזירי בר בחיפה. צילום: יהלה דור

חזירי הבר בחיפה: מחקר חדש חושף קשר בין דיווחי התושבים למעמד הסוציו־אקונומי

בעוד חזירי הבר הפכו לחלק מהמרקם העירוני, מחקר של אוניברסיטת תל אביב והטכניון מגלה כי בשכונות מבוססות נרשמים יותר דיווחים למוקד העירוני – ולכן מתקבל יותר טיפול, בעוד שבשכונות מוחלשות
התנשמת עם יכולת סיבוב הצוואר יוצאת דופן שלה. צילום: רחל אלוני

חיות את הרגע: התנשמת הלבנה – הדורס החרישי ששומר על השדות

יש לה חוש שמיעה פנומנלי, פנים בצורה של לב ויכולת "לצלול" באוויר לעבר הטרף בדממה מוחלטת. איך הפכה התנשמת לבת ברית לא צפויה של החקלאות המודרנית? השאלות החמות על החיות
איך בכלל נוצרת השונות בצבעי פרחים, ולמה אותו מין מופיע בצבעים שונים?. כלניות. תמונה באדיבות פרופ' יובל ספיר

למה פרחים הם צבעוניים? רמז: לא תמיד מדובר בברירה טבעית

מחקרי אבולוציה מגלים: לעיתים צבעי הפרחים נובעים מהתאמות אקולוגיות מדויקות למאביקים ולסביבה, ולעיתים מדובר בשונות אקראית שנשמרת פשוט כי אין לה יתרון ברור

תנאי צפיפות מערפלים את בחירת בני הזוג של הקרפדות

מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת טנסי ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב מגלה כי רעש ועומס בחירה מקשים על נקבות קרפדה לבחור בני זוג – תופעה שעשויה להאט את קצב האבולוציה
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

תוקפים את הגידולים הסרטניים במוח

פרופ’ רונית סצ'י-פאינרו הצביעה על שני חלבונים מרכזיים – CCL2 ו-P-Selectin – המעורבים בחדירת תאי סרטן למוח. חסימת כל אחד מהצירים הפחיתה משמעותית את עומס הגרורות במודלים של עכברים ובמערכות
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan

חיות את הרגע: עטלף הפירות המצרי מגלה כישורי ניווט וזיכרון מעוררי השתאות

פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
כשארכיאולוגיה ופיזיקה נפגשות נחשפים עומקים חדשים. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

פריצת דרך: שימוש במיואונים מקרינת החלל לזיהוי ומיפוי חללים תת־קרקעיים באתרי ארכיאולוגיה

שילוב רב תחומי באוניברסיטת תל אביב פיתח את הטכנולוגיה שתאפשר "צילומי רנטגן" של תת-הקרקע לצורך חפירות ארכיאולוגיות
צמחים הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר מסוגלים לקלוט רמות גבוהות של סטרונציום. צמחי מדבר בנמיביה. המחשה: depositphotos.com

הסוד הרדיואקטיבי של צמחי המדבר: כך הם מסייעים לנקות קרקעות מזוהמות

מחקר ישראלי מגלה כי צמחי בר הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר קולטים רמות גבוהות של סטרונציום – ומציעים פתרון טבעי להתמודדות עם אסונות גרעיניים ונשורת רדיואקטיבית
היציאה מתקופת החושך הקוסמית. פרופ' רנן ברקנא, אוניברסיטת תל אביב

מדידות גלי רדיו מהירח עשויות לחשוף את סודות החומר האפל

מחקר של אוניברסיטת תל אביב מציע להשתמש באנטנות על הירח כדי למדוד אותות מהחושך הקוסמי – 100 מיליון שנה בלבד אחרי המפץ הגדול – ולחשוף את טבעו של החומר האפל
ההתחממות הגלובלית גורמת לאלמוגי האבן, שכבר כיום חיים בקצה תחום הטמפרטורות המתאים להם, לעבור את סף הסיבולת שלהם. אלמוגים באילת. צילום: תום שלזינגר

אלמוגי האבן: הבנאים של השוניות ושומרי העולם התת־ימי

ד"ר תום שלזינגר מסביר איך יצורים זעירים ושבריריים יוצרים מערכות אקולוגיות עצומות, מדוע הם רגישים למשבר האקלים, ואיך הילדות באילת הובילה אותו לחקור את אחד הסודות הגדולים של הים
תמונה - נחיל רובוט. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פריצת דרך ברובוטיקה שיתופית: "קריטריון העקמומיות" שנולד בהשראת נחילי הנמלים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת רדבוד מציגים כלל גיאומטרי חדש שמאפשר לרובוטים פשוטים וזעירים לשתף פעולה בהובלת מטענים גדולים – ללא חיישנים, תקשורת או בקרה חיצונית
אב טיפוס של רובר מאדים שנבנה על ידי סטודנטים באוניברסיטת תל אביב. צילום: אוניברסיטת תל אביב

מאוניברסיטת תל אביב למאדים

קבוצת סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן באוניברסיטת תל אביב יזמה, עיצבה ובנתה רובר חלל – במסגרת פרויקט TAUverIL בהובלת פרופ' יורם רייך ודני ברקו, במטרה להשתתף בתחרות בינלאומית בפולין
כוכבים מסיביים בענן המגלני הקטן. מתוך הכוכבים שנבדקו, שבעים אחוז (היהלומים האדומים) נראים כמאיצים ומאטים. הדבר מעיד על קיומו של בן זוג. קרדיט: ESO/Sana et al.

חוקרים גילו: גם כוכבים מסיביים בגלקסיות עניות במתכות נולדים בזוגות

צוות בינלאומי בהובלת מדענים מבלגיה, הולנד ואוניברסיטת תל אביב מצא כי מעל 70% מהכוכבים המסיביים בענן המגלני הקטן הם בעלי בני זוג – ממצא שמאיר באור חדש את הכוכבים הראשונים
חוקי הפיזיקה משתנים ועימם גם כללי התעופה המוכרים. גידול החרקים המעופפים הזעירים. צילום: אמיר שריג

מחקר ישראלי חושף: כך חרקים זעירים עפים נגד כיוון הרוח

הם שוקלים פחות מגרגר אבק ונראים חסרי סיכוי מול הרוח. מחקר חדש חושף את סודות התעופה של כמה מהיצורים המעופפים הזעירים ביותר בטבע, מה שיכול לשפר את היעילות שלהם כמדבירים
תמונה: מפה זו כוללת את ההסתברות לשריפות בהרי החוף הצפוניים של קליפורניה, כפי שפורסם במחקר של UC DAVIS, לשם השוואה מוצגים היקפי השריפות בספטמבר 2020.

מחקר ישראלי פורץ דרך: מודלים מותאמים לחיזוי שריפות יער משפרים משמעותית את היכולת להתריע ולמנוע אסונות

צוות חוקרים מישראל ובשוודיה פיתח שיטה חדשנית לשיפור אינדקסי חיזוי שריפות באמצעות התאמות מקומיות לכל מדינה, עם דיוק של עד 86%.
לוחם אש בפעולה. המחשה: depositphotos.com

זיהום על האש: הסכנות שמסתתרות מאחורי השריפות

שריפות דלקים, פסולת ויער גורמות לנזקים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים חמורים – החל בחשיפה ל־PFAS ועד מחלות לב וסרטן. מומחים מזהירים: חייבים לצמצם את השימוש בחומרים רעילים ולעבור לפתרונות נקיים
פרופ’ טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, ראש מרכז הננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמדען הראשי של חברת הביוטק מטריסלף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שתל חוט שדרה אנושי שמאפשר למשותקים לחזור לנוע

צוות בהובלת פרופ' טל דביר הצליח לגדל שתל חוט שדרה מותאם אישית מתאי המטופל עצמו. לאחר הצלחה בבעלי חיים, משרד הבריאות אישר ניסוי ראשון בבני אדם בישראל
משפחה ישראלית מלפני 140 אלף שנה, ציור באמצעות AI. משמאל - האב ניאנדרטל, באמצע הבת המעורבת ומימין האם - הומו סאפיינס. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

העדות הקדומה ביותר להכלאה בין הומו ספיינס לנאנדרטלים התגלתה בישראל

לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
תמונה מיקרוסקופית של כליה עוברית שגודלה במעבדה. צילום: דוברות שיבא

לראשונה בעולם: חוקרי שיבא ואוניברסיטת תל אביב גידלו מרכיבי כליה עוברית מתאי גזע

הכליה גדלה והתפתחה במשך חודשים רבים ועברה תהליכים דומים לזו בהריון | האורגנואיד מאפשר לפתח טיפולים ברפואה רגרנטיבית, לבדוק רעילות תרופות בהריון על כליות עוברים ולשפוך אור על מומים מולדים
פרופ' תומר וולנסקי. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט תל אביב 360: כל האמת על החומר האפל | פיזיקת חלקיקים

מבנים אלקטרומגנטיים. באדיבות החוקרים

פריצת דרך מדעית: לראשונה נמדד מבנה אלקטרומגנטי מחזורי המבוסס על קשרים טופולוגיים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ורפאל פיתחו מטא-משטח חדשני המבוסס על לולאות מוליכות בצורת קשרים, המאפשר שליטה מדויקת בגלים אלקטרומגנטיים – ונמדד לראשונה בניסוי
פרופ' עודד רכבי. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט תל אביב 360: אפיגנטיקה – מה באמת עובר מדור לדור?

בהשתתפות פרופסור עודד רכבי, המחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ובבית הספר למדעי המוח שבאוניברסיטת תל אביב (עברית בלבד)
כוכב ששרד מעבר לליד חור שחור. שכתוב פרשנות על הבזקי אור מגלקסיות

לראשונה תועד כוכב ששרד מפגש הרסני עם חור שחור

מחקר חדש מציע כי פליטות האור המהבהבות ממרכזי גלקסיות אינן נובעות תמיד מחורים שחורים טורפים כוכבים – אלא לעיתים משינויים דיסקיים פנימיים.
פרופסור יניב אסף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט תל אביב 360 | התעלומות הגדולות של המדע – גבולות הידיעה 

האם יש גבול לידיעה האנושית? האם אפשר להבין את היקום, את התודעה, את עצמנו? ואולי יש מחסומים שלא נצליח לעבור ויש סודות שיישארו תמיד מעבר להישג ידינו? פרופ' יניב אסף
יום הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

האקדמיה, התעשייה ומה שביניהן: תובנות מיום הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב

אירוע השיא השנתי של הפקולטה הדגיש את חיבורי האקדמיה עם התעשייה, את המחויבות להכשרת מהנדסים רב-תחומיים, ואת תפקידה של ההנדסה כבסיס לחוסן טכנולוגי, כלכלי וחברתי
המגפה הקטלנית של "המוות השחור" בנאפולי, 1656. תחריט מאת מיקו ספאדרו, עד ראייה למגפה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו חיסון mRNA יעיל ב־100% נגד חיידק הדבר העמיד לאנטיביוטיקה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון חדשני נגד אחד החיידקים הקטלניים בהיסטוריה – Yersinia pestis שגרם למוות השחור בימי הביניים
כשאין תג מחיר לטבע, קל להתעלם ממנו. צילום: pixabay

מחקר חדש: שונית האלמוגים באילת שווה למשק הישראלי מעל 300 מיליון ש"ח בשנה

לקראת ועידת מדע וסביבה באוניברסיטת תל אביב, מחקר מציג לראשונה הערכה כלכלית מקיפה לשונית האלמוגים באילת – ומגלה: התמיכה בשימור הטבע חוצה מגזרים, אידיאולוגיות ודתות
צוות המחקר: בשורה האחורית (מימין לשמאל): פרופ' מורן רובינשטיין, פרופ' קרן אברהם ופרופ' אביבה פטאל-וולבסקי. בשורה הקדמית (מימין לשמאל): דניאל גלבר, מור ים, שיר קווין. צילום: אוניברסיטת תל אביב

חוקרות ישראליות בדרך לתרופה למחלה מהנדירות בעולם

בעקבות פנייה ממשפחתו של אדם, ילד בן 8 החולה במחלה גנטית נדירה ביותר, פיתחו חוקרות מאוניברסיטת תל אביב מודל עכברי מהפכני שמסייע להבין את המחלה ולבחון טיפולים יעילים
שני אטומים, שנלכדו בקרני לייזר, מוצגים במצב קוונטי מיוחד שנקרא "שזירה־על". במצב זה, גם התנועה שלהם וגם האנרגיה הפנימית שלהם מקושרות זו לזו, מה שפותח אפשרויות חדשות עבור טכנולוגיות קוונטיות. קרדיט: הדמיה שנוצרה בבינה מלאכותית על ידי מנואל אנדרס (Manuel Endres)

שליטה בתנועה קוונטית ובשזירה־על

שני אטומים, שנלכדו בקרני לייזר, מוצגים במצב קוונטי מיוחד שנקרא "שזירה־על". במצב זה, גם התנועה שלהם וגם האנרגיה הפנימית שלהם מקושרות זו לזו, מה שפותח אפשרויות חדשות עבור טכנולוגיות קוונטיות.
פרופ' רן ברקאי מחזיק חוליה של פיל קדום באתר לה פולדררה, איטליה

על האש, גרסת האבן: כשאדם הקדמון גילה את הסוד לעישון בשר

גם לפני מיליון שנה נהגו לעשן את הבשר כדי להאריך את חיי המדף שלו
שרידים מיקרוסקופיים בני 7,000 שנה של עץ זית חרוך (Olea) שנתגלו מתל צף (צילום: ד"ר דפנה לנגגוט)

העדות הקדומה בעולם לביות עצי פרי התגלתה בבקעת הירדן

מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית חושף: תושבי תל זף גידלו עצי זית ותאנה לפני כ-7,000 שנה – סימן לחברה עשירה ומורכבת
הצד החיצוני של ניסוי אטלס ב-CERN. המחשה: depositphotos.com

פרס Breakthrough היוקרתי חולק השנה לניסוי אטלס במאיץ החלקיקים בסרן ששותפים לו כמאה חוקרים ישראליים

בניסוי ATLAS שותפות ארבע קבוצות מישראל, המונות כ-100 חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון
אימון כושר קבוצתי. מדוע יש אנשים האוהבים פעילות גופנית? המחשה: depositphotos.com

AI חשף: מה באמת גורם לנו לזוז?

מחקר ראשון מסוגו בדק באמצעות AI מה גורם לאנשים לעשות פעילות גופנית
דו תחמוצת הפחמן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תהליכים כימיים בעזרת זרזים "ירוקים"

פריצת דרך מדעית תסייע לקידום השמירה על הסביבה: תהליכים כימיים בעזרת זרזים "ירוקים"

עטלפים בפקק: כך הם מצליחים שלא להתנגש זה בזה ביציאה ההמונית מהמערה

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת תל אביב חושף כיצד עטלפים משנים את דפוסי האקולוקציה שלהם ביציאה מהמערה ומתמרנים במיומנות מדהימה גם כשהם מוקפים בעשרות אלפים מחבריהם — בלי תאונות אוויר
מערת שובה, מהתקופה הפלאוליתית העליונה, צרפת (צילום: Prof. Jean Clottes, France)

פתרון לתעלומה המדעית: מדוע אין ציורי מערות בישראל?

חוקרים מעריכים: הכחדת החיות הגדולות בלבנט היא הסיבה שהאדם הקדמון לא צייר על קירות מערות בישראל
לווייני תבל על סיפון משגר הפאלקון 9 במבצע TRANSPORTER 13 באדיבות SpaceX

"עד כה שוגרו לחלל 20 לוויני תלמידי תיכון – תופעה ייחודית לישראל"

במרבית העולם הלווינים נבנים על ידי תלמידי תואר ראשון לפחות. כך אומר פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שעמד בראש פרויקט תבל 2 שתשעת
דר עדי אשכנזי, החוג לפיזיקת חלקיקים, אוניברסיטת תל אביב. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: חלקיק הרפאים – ניוטרינו

דר עדי אשכנזי, המחלקה לפיזיקת חלקיקים, אוניברסיטת תל אביב. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
מערכת קוונטית מתקדמת במעבדה באוניברסיטת תל אביב. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

התנסות יישומית במחשב קוונטי – כבר בתואר ראשון 

עד כה, התנסות פרקטית במחשוב קוונטי הייתה פתוחה רק בפני חוקרים וסטודנטים למתארים מתקדמים, אבל כעת סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטת תל אביב יוכלו להפעיל את המחשב הקוונטי כבר בתואר הראשון