מחקר באוניברסיטת תל אביב מצביע על שחיקת רווחיות של 11%–100% בביטוחי דירות בארה״ב עד סוף המאה עקב הוריקנים – אך גם על פוטנציאל למנף את ההפסדים הצפויים להשקעות אקלים שיכסו 14%–85% מיעדי הפחתת הפליטות
שינוי האקלים כבר אינו תרחיש עתידי – הוא מציאות יומיומית. אירועי קיצון כמו הוריקנים, שיטפונות ושריפות מתרחשים בתדירות ובעוצמה גוברות, גורמים לנזקים עצומים ומעמידים בסכנה את הכלכלה העולמית כולה. ענף הביטוח, שנמצא בחזית ההתמודדות הכלכלית עם אסונות טבע, חשוף במיוחד. ככל שהנזקים מתרבים, כך עולים שיעורי התביעות, הרווחיות נשחקת והעתיד של שוק הביטוח הפרטי מתערער.
במחקר שערכנו לאחרונה באוניברסיטת תל אביב, יחד עם שותפים מהארץ ומהעולם, בחנו את ההשלכות הכלכליות של שינויי האקלים על שוק ביטוחי הדירות בארצות הברית. ממצאינו מצביעים על ירידה חדה ברווחיות חברות הביטוח – בין 11% ל־100% עד סוף המאה – בשל הגידול בנזקי הוריקנים. תוצאה בלתי נמנעת תהיה העלאת פרמיות וצמצום הכיסוי הביטוחי. במקרים קיצוניים, אנו עלולים לראות קריסה של ממש בשוק הביטוח הפרטי.
אך בתוך האתגר הזה טמון גם פוטנציאל אדיר. חברות הביטוח מחזיקות בידיהן משקל פיננסי עצום – כ־15% מההון בארצות הברית – ויתרון ייחודי בהשקעות ארוכות טווח. במקום לראות בעצמן "קורבן" של משבר האקלים, הן יכולות להפוך לגורם פעיל במאבק בו. אם ינותבו אובדני הרווחיות הצפויים להשקעה ישירה בטכנולוגיות הפחתת פליטות – דוגמת לכידת פחמן – תוכל תעשיית הביטוח לתרום באופן ממשי להשגת יעדי האקלים. למעשה, החישובים שערכנו מראים כי השקעות כאלה עשויות לכסות בין 14% ל־85% מיעדי הפחתת הפליטות הגלובליים.
כאן נדרשת גם חשיבה מדיניותית רחבה יותר. ממשלות רגילות להתערב כאשר שוק הביטוח הפרטי מתמוטט – למשל, באמצעות תוכניות ביטוח ממשלתיות המסבסדות סיכונים שאינם ניתנים לניהול. אך הפתרונות הללו גובים מחיר ציבורי יקר, ולעיתים אף מעודדים התיישבות במקומות מסוכנים. לעומת זאת, אם המערכת הפיננסית תוכל להפנות משאבים למניעה ולהתמודדות מראש, הציבור ירוויח כיסוי ביטוחי אמין לצד הפחתה אמיתית של סיכונים סביבתיים.
מעבר לכך, יש כאן הזדמנות לשינוי תודעתי. במשך שנים רבות דובר על חברות הביטוח כעל "שומרות הסף" של הכלכלה – אלו שמכסות את הנזקים לאחר מעשה. כעת מתברר שהן יכולות לשמש גם כסוכנות שינוי: להשקיע בטכנולוגיות ירוקות, לשמש מודל לאחרים במערכת הפיננסית, ולהפוך לגשר בין הכלכלה של היום לבין הכלכלה של מחר. במקום להיות תגובתיות בלבד, חברות הביטוח יכולות להיות פרואקטיביות – ולתרום ישירות לעיצוב עתיד בטוח יותר.
המסקנה שלי ברורה: כדי להתמודד עם שינויי האקלים לא די ברגולציה או בממשלות בלבד. יש להכניס למשחק גם את השחקנים הפיננסיים הגדולים – וחברות הביטוח הן בדיוק כאלה. אם יזהו את ההזדמנות, יוכלו להפוך לא רק לשומרי סף מול אסונות אלא גם למנועי שינוי של ממש.
המחקר נערך בהובלת הדוקטורנטית מורן נבריסקי ופרופ' קולין פרייס מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פרופ' רוסלנה רחל פלטניק מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל ואוני' חיפה
