חוקרים באוניברסיטת תל אביב: לתאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים תפקיד חשוב בחיסול תאים ממאירים של סרטן המעי הגס * האאוזינופילים הינם תאים של מערכת החיסון הידועים כמחוללי אלרגיות ואסתמה; המחקר החדש בחן לראשונה את הקשר שלהם לסרטן * המאמר התפרסם בכתב העת Cancer Immunology Research
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו את הפלטפורמה בהתבסס על מודל שמרים, שלהם דמיון גנטי גבוה לבני אדם. המאמר התפרסם בינואר 2019 בכתב העת Nature Communications
החוקרים הסיקו מתצפיותיהם כי תהליך מסוג חדש גורם לכך שקצב גידולו של חור שחור מתגבר בתוך חודשים ספורים, וזיהו ביקום עוד שני אירועים דומים. המחקר התפרסם הערב, 14.1.19, בכתב העת Nature Astronomy
נכון להיום, פלסטיק מתכלה נשאר בסביבה שלנו כמה חודשים עד כמה שנים. אמנם זה שיפור משמעותי על פני פלסטיק "רגיל", שמתכלה רק לאחר אלפי שנים, אך לפלסטיק מתכלה יש גם חסרון בולט נוסף – עד היום כדי לייצר פלסטיק כזה צריך היה להשקיע כמות עצומה של מים מתוקים בתהליך הייצור.
כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו בעלי חיים ישיבים מסוג איצטלנים מתשעה חופים שונים; באיצטלנים מכל החופים נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק ובחלקם הגדול נמצאו כימיקלים מתהליכי הייצור של פלסטיק הידועים כמזיקים ליצורים חיים (כולל האדם)
צוות בינלאומי של אסטרונומים, הכולל חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, פיתח שיטה ייחודית למיפוי ענני גז ליד חור שחור ענק * מדידת תנועת החומר סביב הקוואזר הענק, 3C 273, המרוחק 2.5 מיליארד שנות אור מכדור הארץ, אפשרה למדענים לקבוע בדיוק חסר תקדים את מסתו של החור השחור – 300 מיליון מסות
אסטרונומים במצפה הכוכבים וייז של אוניברסיטת תל אביב במצפה רמון החוקרים זיהו גוף שמימי בצורת ראשן עם זנב עצום שאורכו כ-500,000 שנות אור, במרחק של כ-300 מיליון שנות אור מאיתנו; לדבריהם 'הראשן' עשוי משרידיה של גלקסיה ננסית שנוצרו תוך כדי בליעתה על ידי שתי גלקסיות גדולות סמוכות
החוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו כי טיפול מרגע הלידה באמצעות NAP – מקטע של הגן ADNP שיש לו תפקיד מרכזי בהתפתחות הקוגניציה – 'נירמל' את התפתחותם של עכברי מודל לתסמונת ADNP – מוטציה גנטית הגורמת לאוטיזם ולעיכוב התפתחותי בילדים החוקרים מאמינים שהתגלית תסלול את הדרך לתרופה חדשה. המחקר פורסם בכתב
עד כה, היה צורך בשימוש בחומרים סינתטיים או טבעיים מחיות, שהיו גורמים לתגובה חיסונית אצל המושתל, ולכן הצריכו נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון * החוקרים הצליחו לייצר רקמה לתיקון פציעות בחוט שדרה, לטיפול בשריר לב פגום, רקמה עצבית לחולי פרקינסון ורקמת שומן לניתוחי שחזור
החוקרים, בראשותו של פרופ' דן פאר מאוניברסיטת ת"א התמקדו במחלות מעיים דלקתיות כרוניות, ופיתחו נשא ננומטרי ממוקד-מטרה המוביל לתאים החולים חומר גנטי (mRNA) שגורם לייצור חלבונים משככי דלקת לדברי החוקרים, הפלטפורמה תהיה יעילה גם בשורה של מחלות קשות כדוגמת: סרטן, דלקתיות כרוניות, מחלות גנטיות נדירות ועוד. פרופ' פאר: מקווים שבתוך
"חיברנו בין שני עולמות, ננו-פוטוניקה ולמידה עמוקה, ופיתחנו שיטה חדשה בעלת פוטנציאל יישומי כמעט אינסופי בתחומים רבים," מסכם ד"ר חייים סוכובסקי מאוניברסיטת תל אביב
מדענים מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון גילו תהליך מחזורי בן 48 שעות שמסנכרן בין מנגנוני ההגנה שמתעוררים בעור לאחר חשיפה לקרני UV * המחקר התפרסם אתמול 25.10.18 בכתב העת Molecular Cell, שאף הקדיש לו את עמוד השער
במיזם חברה האוניברסיטה לשלושה מוסדות עילית בינלאומיים: אוניברסיטת אילינוי, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת נורת'ווסטרן
המחקר העלה כי שינויים קטנים בריכוזי מלחים ובטמפרטורה עלולים לגרום לשינויים מבניים קריטיים במיאלין – החומר שעוטף ומבודד את סיבי העצב, ונפגע אצל חולי טרשת נפוצה המחקר התפרסם השבוע (15.10) בכתב העת PNAS
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בנו רובוט אוטונומי המנווט את דרכו באמצעות איכון הד – כמו עטלף * הרובוט, שזכה לשם "רובוטלף", הוא הראשון בעולם שמשתמש בסונר עטלפים כדי להתמצא בסביבה; הפיתוח המהפכני פותר את אחת הבעיות הקשות בעולם הרובוטיקה – וגם שופך אור חדש על חייהם של עטלפים אמתיים *
על פי פרופ' דייויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלכוליתית היא תערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהגיעה מצפון מסופוטמיה (טורקיה ואירן של היום)." הערבוב בין האוכלוסיות הביא לחדירה של גנים שלא היו באוכלוסיות המקומיות, כמו הגנים
חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו כי מהירות תנועתם של הפרוטונים בגרעין גבוהה משסברו עד כה; לתגלית יש משמעות רבה, בין היתר לחקר כוכבי הנויטרונים, הנחשבים לכוכבים הצפופים ביותר ביקום; המחקר התפרסם אמש (יום ב') בכתב העת Nature
לפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב צפויים אינספור יישומים כמעט בכל תחומי חיינו: החל במנועי מכוניות וכונני מחשבים וכלה במזרקים רפואיים ומיסבי לוויינים * המחקר בוצע בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת צינגואה בבייג'ין במסגרת מרכז 'שין' לחדשנות של שתי האוניברסיטאות * המאמר פורסם השבוע בכתב העת Nature Materials
החוקרים מאוניברסיטת ת"א ומכון ויצמן מקווים שבעתיד יוכלו פרמדיקים להעניק את הטיפול באופן מיידי במקום האירוע, ולשפר את סיכויי ההחלמה של הפצועים. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Neurotrauma.
הממצאים עשויים להוביל לפיתוח טיפולים עתידיים בבעיות הקשורות לרמת הרגישות לסביבה כמו קשיי שינה, רגישות-יתר אצל אוטיסטים, וזיהוי מצבים מסוכנים בנהיגה * המחקר התפרסם בסוף השבוע שעבר בכתב העת המדעי Current Biology.
החיישן מסמן את שולי הגידול באופן מדויק ביותר, תוך שהוא מאפשר פגיעה מינימלית בלבד ברקמות בריאות * המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Theranostics
חוקרים מאוניברסיטת גילו כי חומצה טאנית המשמשת בתעשיית היין ו-EGCG המצוי בתה ירוק מונעים היווצרות של מבנים עמילואידיים רעילים במחלות מטבוליות
הבורג האופטי נשלט על ידי החוקרים ומניע חלקיקים ננומטריים למקום הרצוי; הוא עשוי לסייע, בין היתר, בבדיקת זיהומים באוויר, במים, ובמגוון תמיסות רפואיות וביולוגיות. המחקר פורסם החודש בכתב העת OPTICA
לפי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב, התועלת מתרופות לגמילה מעישון מגיעה ל-8% בלבד שנה לאחר תחילת הטיפול. ד"ר לאה רוזן, ראש צוות המחקר: "מניעת הכניסה למעגל ההתמכרות לעישון היא התרופה הטובה ביותר. יש צורך דחוף בקידום יוזמות למניעת התחלת עישון בקרב בני נוער וצעירים."
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו