החוקרים: נמצאו ראיות לקפיצה טכנולוגית וחברתית באדום המקראית לאחר מסעו של פרעה שישק בערבה במאה ה-10 לפנה"ס * פרופ' ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב
במחקר בן שלוש שנים, בהובלת ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב, שכלל ניתוחים מיקרוסקופיים של מאות נתזי צור קטנטנים מהאתר של רבדים, חשפו החוקרים 107 נתזים קטנטנים
חוקרים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הרפואי שיבא חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה * כשליש מהחולים מגיבים עד כה לאימונתרפיה . התגלית עשויה
כך חשפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במחקר שיפורסם בשער המגזין סיינס. החוקרים סבורים כי ייתכן שהשיבוש נגרם על ידי שינויים בגורמים סביבתיים – כמו שינויי
חוקרות באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח שיטה לנטרול המנגנון, שעשויה בעתיד לחסום את המסלול ולמנוע גרורות במוח אצל חולי מלנומה * המאמר פורסם לאחרונה בכתב
הגישה הוכחה כיעילה בעכברי מודל – הן כטיפול מונע והן כתרופה למלנומה פעילה * פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, מובילת המחקר: "אנו סבורים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים
חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאU עלייה של למעלה מ-50% בסיכון לסרטן הערמונית, השד והריאה בקרב חולי לב החשופים לרמה גבוהה של זיהום אוויר תחבורתי במקום
חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו שבהשפעת תאי השומן מתחילים תאי המלנומה לנדוד, חודרים פנימה לשכבת הדרמיס של העור, והופכים לגרורות שמגיעות לאיברים חיוניים ומסכנות את
הכחדה שישית? תנאי הכרחי להתפתחות מגוון מינים? חוקרי בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ מתייחסים למשבר המגוון הביולוגי הנוכחי ולמה שאפשר להצמיח ממנו
מסתבר ששיחות בין חרקים ופרחים הם לא רק יציר דמיונו של המשורר הלאומי
החומר המשולב עשוי לצמצם ואף למנוע תופעות של דלקת ועששת חוזרת, הגורמות לצורך בטיפולי שורש ובעקירות שינים; הוא מעורר עניין רב בקרב מומחים לרפואת שיניים
מחקר באוניברסיטת תל אביב המחקר בחן כיצד עטלפים משלבים בין חוש הראיה לבין 'החוש השישי', חוש הסונר – גלי קול שהם משגרים, המוחזרים אליהם מעצמים
התגלית בוצעה על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במערת קסם שליד ראש העין * החוקרים נעזרו במדע המודרני כדי לבחון למה שימשו הכלים הזעירים שהופקו
החוקרים, בהובלת פרופ' יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה, מצאו קשר ישיר בין מזון לסקס אצל עטלף הפירות המצוי: הזכרים מספקים מזון לנקבות, ובתמורה מזדווגים איתן מאוחר
מחליף בתפקיד את פרופ' יוסף קלפטר, שהשלים שתי קדנציות כנשיא האוניברסיטה
החוקרים פענחו חידה בת 100 שנה על ויסות פעילות המוח; הפיתרון עשוי להוביל לפיתוח תרופות חדשות ויעילות לאפילפסיה
חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו כי חולי וויליאמס מחלה גנטית קשה וחשוכת מרפא המכונה גם 'תסמונת האהבה' סובלים מפגיעה במיאלין המבודד את תאי העצב, ממש
שני המינים הגיעו מיבשת אפריקה החמה וחיו זה לצד זה באירופה במשך מאות אלפי שנים שכללו עידני קרח * כך עולה ממחקר שפורסם היום (7.4.19)
המערכת מסוגלת לפעול באופן יעיל ומדויק ביותר גם ברוחב פס נמוך פי 100 ויותר מהנדרש כיום, ויכולה להבחין בעצמים נסתרים, כמו ילד המתפרץ לכביש מאחורי
השיטה מסמנת את התאים המסוכנים המגלים עמידות לטיפולי כימותרפיה קיימים ועלולים לגרום לחזרת המחלה, ומקדמת אפשרויות של טיפול מותאם אישית * המחקר פורסם לאחרונה בכתב
הרובוט, שנקרא GrowBot, יחקה תנועה הנובעת מצמיחה ויידע להסתגל לסביבה משתנה ובלתי צפויה – כמו צמח; הוא ישתלב בערים החכמות של העתיד, ויוכל להגיע ולפעול
הבדיקה החדשה, שאינה פולשנית, מבוססת על אלגוריתם המאפשר שחזור של גנום העובר מתוך דם האם ואיתור מוטציות גנטיות ברמת הגן הבודד – רזולוציה הגבוהה עשרות
חוקרים באוניברסיטת תל אביב: לתאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים תפקיד חשוב בחיסול תאים ממאירים של סרטן המעי הגס * האאוזינופילים הינם תאים של מערכת החיסון
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו את הפלטפורמה בהתבסס על מודל שמרים, שלהם דמיון גנטי גבוה לבני אדם. המאמר התפרסם בינואר 2019 בכתב העת Nature Communications
החוקרים הסיקו מתצפיותיהם כי תהליך מסוג חדש גורם לכך שקצב גידולו של חור שחור מתגבר בתוך חודשים ספורים, וזיהו ביקום עוד שני אירועים דומים. המחקר
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
