אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מולקולה לטיפול באלצהיימר ואימפוטנציה התגלתה כיעילה במיוחד למניעת דלקות בשתלים אורטופדיים

אוניברסיטת תל אביב 10 במאי 2021 תגובה אחת

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו מוצר המגן על רקמת העצם והוא ירשם כפטנט חדש * המוצר מיועד למניעת איבוד עצם סביב שתלים אורתופדים, שתלים דנטלים ושיניים

פרופ' דוד שפרינצק ותלמיד המחקר אודי בינשטוק מבית הספר לנוירו-ביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. צילום יחצ

מחקר חדש על מוח של דגי הזברה הוכיח שנוירונים חדשים נוצרים במוח באופן מסודר ומתואם

אוניברסיטת תל אביב 9 במאי 2021 תגובה אחת

החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח. הממצאים עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים עתידיים לסרטן המוח, למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון ולפגיעות מוחיות שונות

פרופ' יוסי יובל והעטלפים אותם הוא חוקר. צילום יחצ אוניברסיטת תל אביב

השעון "העל חושי" של העטלפים

אוניברסיטת תל אביב 9 במאי 2021 תגובה אחת

תגלית מפתיעה: עטלפים מכירים את מהירות הקול מלידה * המשמעות – העטלף 'רואה' חרק במרחק של תשעה מילי שניות ולא מטר וחצי כפי שחשבו עד

(מימין לשמאל): פרופ' טובה מילוא (דיקאנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב), פרופ' מאיר פדר, פרופ' אריאל פורת ופרופ' יוסי מטיאס.

גוגל ואוניברסיטת תל אביב השיקו תוכנית למינוף מחקרי AI רב-תחומיים לטובת הקהילה

אוניברסיטת תל אביב 28 באפריל 2021 אין תגובות

מטרת התכנית AI for Social Good לתמוך במחקרים ושיתופי פעולה בתחומי מדע הנתונים והבינה המלאכותית אשר יכולים לעזור ולקדם את האנושות בנושאים חברתיים העומדים על סדר היום

רכב מבוסס דלק מימן. איור: depositphotos.com

ננו-חומר חדשני יאפשר הפקה נקייה של דלק מימן לכלי רכב – הדלק הנקי ביותר בעולם

אוניברסיטת תל אביב 26 באפריל 2021 4 תגובות

חוקרי אוניברסיטת ת"א גילו הידרוג'ל ביולוגי פשוט, זול ורב-שימושי מגן על חומרים רגישים מפני החמצן באוויר * החוקרים: "להידרוג'ל הפשוט שפיתחנו יש שימושים פוטנציאליים רבים,

חיסוני קורונה איור: depositphotos.com

מחקר חדש מצא שהחיסון מקנה הגנה פחותה יותר כנגד הזן הדרום אפריקאי

אוניברסיטת תל אביב 13 באפריל 2021 אין תגובות

יחד עם זאת, החוקרים מסייגים ואומרים כי בשלב זה לא ניתן להעריך במדויק את שיעור הירידה ביעילות החיסון. הערכתם היא שיעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי, היות ואין התפשטות נרחבת של הזן הדרום אפריקאי והוא מאוד נדיר בארץ

פרופ' רונית סאצ'י פיינרו ועילם ייני. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הפעלת המערכת החיסונית של המוח כנגד הסרטן הקטלני גליובלסטומה מאפשרת לבלום את התפשטותו

אוניברסיטת תל אביב 12 באפריל 2021 2 תגובות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. כעת הם מחפשים דרכים להפוך את המצב

ציד של חיות גדולות, התמחות האדם בתקופה הפרה הסטורית. איור: depositphotos.com

מה אכלו אבותינו בתקופת האבן? בעיקר בשר

אוניברסיטת תל אביב 6 באפריל 2021 אין תגובות

הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף שנה באירופה ובאסיה, ניכרת עלייה הדרגתית בצריכה של מזון צמחי ושוני רב יותר של התזונה

התמכרות לסלולאר. איור: depositphotos.com

צמודים לסלולרי? עלולים לסבול מתסמינים פיזיים של מתח וחרדה

אוניברסיטת תל אביב 26 במרץ 2021 אין תגובות

מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים ולכאבים בשרירי הפה ומפרקי הלסתות.

נחש צפע. צולם ברג'סטן, הודו. איור: depositphotos.com

מודל חדש לחיזוי הכשות נחשים עשוי להציל חיי אדם

אוניברסיטת תל אביב 16 במרץ 2021 אין תגובות

ארגון הבריאות העולמי תוכנית אסטרטגית שמטרתה להפחית ב-50% את הפגיעה מהכשות נחשים עד שנת 2030. גם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חברים בקבוצה הבינלאומית החוקרת את התחום

ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

התחליף לאנטיביוטיקה שהגוף מייצר בעצמו

אוניברסיטת תל אביב 27 בפברואר 2021 אין תגובות

במחקר בהובלת ד"ר נטליה פרוינד והדוקטורנטית אביה ווטסון, הצליחו החוקרים לבודד נוגדנים מגופו של אדם שחלה בשחפת והבריא ואשר יכולים לעכב את גידול חיידקי השחפת

השלכות הפגיעה במנגנון הבקרה על הפרדת הכרומוזומים (SAC) ובאנזים KIF18A בתאים תקינים לעומת תאים אנאפלואידיים

מחקר חדש מגלה נקודת תורפה בתאים סרטניים

אוניברסיטת תל אביב 28 בינואר 2021 אין תגובות

חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה מוכרת לחוקרים עשרות שנים – יכול להפוך לנקודת תורפה של תאים אלו. המחקר עשוי להוביל בעתיד לפיתוח תרופות שינצלו את נקודת התורפה הזו לצורך פגיעה ממוקדת בתאי סרטן

כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים (צילום: פרופ' רן ברקאי)

ארגז הכלים של האדם הפרהיסטורי

אוניברסיטת תל אביב 25 בינואר 2021 אין תגובות

אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים – פילים, בקר, איילים, יחמורים ועוד, ששימשו מזון לתושבים

פליטים סוריים בטורקיה, 2015. צילום: shutterstock

מידבור המזרח התיכון כתוצאה ממשבר האקלים יביא למלחמות

אוניברסיטת תל אביב 24 בינואר 2021 אין תגובות

מחקר חדש של פרופ' דן רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב קובע כי אזור המזרח התיכון צפוי לעבור שינויי אקלים קיצוניים במיוחד, שעשויים לגרום למלחמות אזרחים (ובין מדינות) הרסניות שיאיימו על שלמותו של האזור כולו כפי שכבר קרה בסוריה, סודן ודרפור

רובוט שומע. צילום: אוניברסיטת תל אביב

רובוט, תקשיב טוב

אוניברסיטת תל אביב 16 בינואר 2021 אין תגובות

מה קורה כשזואולוגים ומהנדס שבבים נפגשים בבית קפה בקמפוס? לא, לא מדובר בv,jבדיחה, אלא בפרויקט חוצה פקולטות ובתי ספר, שהוליד רובוט עם אוזן אמתית על שבב, ששומע ומגיב לקולות. בתעשייה הביטחונית כבר מביעים עניין, והחוקרים מבטיחים שמכאן השמיים הם הגבול

שמרים במשקה חלב - קפיר. צילום: depositphotos.com

חלב פרה – הדור הבא יופק משמרים

אוניברסיטת תל אביב 7 בינואר 2021 אין תגובות

מאחורי הפיתוח עומד פרופ' תמיר טולר מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, שהקים ביחד עם יזם הפודטק ד"ר אייל אפרגן את חברת

חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

אוניברסיטת תל אביב 31 בדצמבר 2020 אין תגובות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן