סיקור מקיף

אוניברסיטת תל אביב

חולדות קדושות מתרוצצות ברחבי מקדש קרני מאטה, דשנוק, הודו המחשה: depositphotos.com

מה קורה במח של חולדות אמפתיות?

מחקר חדש חושף את הרשת המוחית המעורבת בהטייה חברתית בחולדות * כאשר החולדה שזקוקה לעזרה מזן אחר ובלתי מוכר – החולדות לא עוזרות לה ומערכת התגמול לא פועלת

בתמונה(מימין לשמאל): חיים באר, יוסי בר נתן, לנה קריינדלין, פרופ' שפי גולדווסר, חנה זהר ועו"ד חנינא ברנדס. צילום: ישראל הדרי

תארי ד"ר כבוד ועמית כבוד לאישים ופרסי מצויינות לחוקרים

במסגרת אירועי חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב התקיימו מספר טקסים בהם הוענקו אותות ותארים לאנשים שהשפיעו על המדע, תארי ד"ר כבוד ועוד * בין מקבלי התארים: ד"ר ארנה ברי, חיים באר, עו"ד חנינא ברנדס, חנה זהר ופרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן. בין החוקרים המצטיינים ההפרופסורים אמליה פרידמן, דלית רום שילוני, יוסי יובל ודומניקו אקוסטיני

אישה ומזגן. המחשה: depositphotos.com

הסיבות האבולוציוניות לכך שלנשים קר יותר מגברים

החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה של שני המינים, שהתפתח במהלך האבולוציה. הפער יוצר הפרדה במרחב בין זכרים לנקבות, המורידה תחרות ואגרסיביות בין הזוויגים

מבחר מיני עופות נודדים שעצרו למנוחה באגמון החולה. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בינה מלאכותית לטובת הציפורים

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת המאפשרת מעקב אחר מאות ציפורים באמצעות התקן GPS זעיר * בזכות המערכת החדשה החוקרים הצליחו לעודד את התרבותם של התנשמות באזורים חקלאיים, ובכך להרחיק נברנים ומזיקים שונים שפוגעים בשדות

סוסוני ים. המחשה: depositphotos.com

סוסני הים: השחיינים הגרועים והאטיים הם אלופי העולם בשאיבת טרף

לא רק היריון זכרי. סוסוני הים מפליאים ומצטיינים גם ביכולת הטרף שלהם: במשך מרבית שעות היום הסוסונים שוחים בים כאשר ראשם מוטה כלפי מטה וקרוב לגוף. אך כאשר הם מבחינים בטרף שעובר מעליהם, הם מרימים את הראש במהירות אדירה ותופסים אותו

שגשוג של תאים סרטניים בעכברים ללא אאוזינופילים קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

תאי הדם הלבנים עשויים לסייע לפגיעה והרס של גידולים סרטניים

החוקרים מצאו שניתן לנצל את תכונות ההרס השליליים של תאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים גם לטובת פגיעה והרס של גידולים סרטניים * החוקרים גילו כי אאוזינופילים נלחמים בתאי סרטן בשתי דרכים: הם מסוגלים להרוג תאי סרטן באופן ישיר, וגם מגייסים תאי T של מערכת החיסון שנלחמים בסרטן

אצות. המחשה: depositphotos.com

חוות לגידולי אצות בשפכי נחלים מקטינות מאוד את ריכוזי החנקן ומונעות זיהום סביבתי

חוקרים מת"א וברקלי: האצות שגדלות בסמיכות לשפכי הנחלים יודעות לספוג את החנקן כך שיתאים לתקנים הסביבתיים ולמנוע את התפזרותו בים. בדרך זו, אנחנו למעשה מייצרים מעין "מתקן טיהור טבעי" שיש לו גם לו ערך אקולוגי משמעותי וגם ערך כלכלי משמעותי

עישון כפוי. המחשה: depositphotos.com

70% מהילדים של הורים מעשנים סובלים מעישון כפוי

החוקרים בדקו את רמת החשיפה של הילדים באמצעות  ביומרקר – סמן  ביולוגי – שמודד הימצאותו של ניקוטין בשיער (שמצביע על חשיפה מצטברת לעשן טבק). הממצאים מדאיגים מאוד: בקרב 7 מכל 10 ילדים להורים מעשנים שהשתתפו במחקר נמצאו שאריות ניקוטין בשיער

האתר הארכאולוגי בוואדי פיינאן. קרדיט: תומאס לוי

הקלטות של השדה המגנטי מלפני 9,000 שנה מלמדות אותנו על השדה המגנטי כיום

כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".

הדגמה להמחשה של הדפסת מח לפי גידול בתוך סביבת המח לפי מודל תלת מימדי ממוחשב

לראשונה בעולם: הדפסת תלת-מימד של גידול סרטני שלם ופעיל

הגידול המודפס מסוג גליובלסטומה, הסוג הקטלני ביותר של גידולי סרטן המוח, מודפס מרקמות אנושיות ומכיל את כל מרכיביו של הגידול הסרטני * החוקרים מעריכים כי ניתן יהיה בעתיד לחזות במהירות את הטיפול המתאים ביותר עבור המטופל ובמקביל לפתח תרופות חדשות בקצב מהיר בהרבה מזה שקיים היום

אופיר ענבר ומי אטמוספרה תל אביביים. צילום: אוניברסיטת תל אביב

האוויר של תל אביב ראוי לשתייה

אין עשן בלי אש, כסף לא גדל על העצים אבל מים אפשר להפיק מ…אוויר! מחקר ראשון מסוגו בעולם שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי מים

המחשה ויזואלית של אחת מן ההתנגשויות שנצפו בגלאי אטלס, והיא דוגמה לסוג התהליכים אותם אנחנו מחפשים, ולחתימה שהם משאירים בגלאים שלנו. במקרה הזה נוצר בוזון היגס, ביחד עם בוזון מסיבי נוסף הנקרא Z (נושא הכוח החלש). הקונוסים הכחולים והמלבנים הצהובים הצמודים אליהם מייצגים את זוג הקוורקים אליהם התפרק ההיגס, במקרה הזה שהם מסוג קסם. ה-Z מתפרק לשני חלקיקים הנקראים מיואונים, אותם ניתן לזהות על ידי הקווים האדומים בתמונה. מתוך אתר CERN

לראשונה אופיין בוזון היגס בדעיכתו לזוג קווארקים ״קסומים״

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לתאר לראשונה תהליך פיזיקלי נדיר שראשיתו בבוזון ההיגס – "החלקיק האלוהי" שנצפה לראשונה לפני כעשור – ובסופו הוא דועך לזוג חלקיקי יסוד נדירים * תצפיות חדשות ממאיץ החלקיקים סרן בשווייץ סייעו לחוקרים להבין את התהליך בצורה יותר בהיר

עטלף על רקע אורות תל אביב בלילה. צילום: ס. גרייף

עטלפים בעיר תל אביב נהנים מהשפע ומגוון המזון העשיר שהעיר מציעה להם

החוקרים מצאו שכאשר עטלפי פירות ניזונים בעיר (תל אביב) הם הרבה יותר חקרניים, הם נהנים מהשפע העירוני, מבקרים במגוון עצי פרי בכל לילה וטועמים מכמה שיותר מזונות מגוונים. לעומתם עטלפי הכפר שחיים בבית גוברין מתמקדים בכל לילה בעץ פרי יחיד או שניים בלבד

קוצב לב. המחשה: depositphotos.com

זרם חשמלי "בריא" בתוך גוף האדם

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו חומר חדשני שמייצר אנרגיה ירוקה באמצעות הפעלת כוח מכני

הסוגים הנפוצים ביותר של סרטן המוח. המחשה: depositphotos.com

אימונותרפיה חדשה מסייעת לתאי מערכת החיסון לאתר את תאי סרטן המוח הקטלני גליובלסטומה ולחסלם

החוקרים התבססו על הטכנולוגיה CAR-T הנעזרת בהנדסה גנטית כדי לשפר את תפקודם של תאי ה-T של מערכת החיסון במלחמתם בתאים הסרטניים. לדברי החוקרים, השיטה שפיתחו עשויה לסייע לחולים עם סוגים שונים של סרטן המוח, וכן גידולים מוצקים באיברים אחרים

איור: מנגנון מולקולרי חדשני של שליח מוות שנוסע מקצה האקסון לגוף התא והורג את תאי העצב המוטורים בעמוד השדרה לאחר חשיפה לעקה במחלת ALS. ממצא זה מהווה מטרה חדשה לפיתוח תרופה וטיפול עתידי.

למה תאי עצב מתים?

לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי עצב מוטורים במודלים של עכברים ומודלים הומניים של המחלה

הובלת תרופות לתאים. באדיבות פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב

התקדמות בהובלת תרופות רק לתאים הנגועים בסרטן או בנגיפים בלי לפגוע בבריאים

פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב: "הפיתוח שלנו משנה למעשה את עולם הנוגדנים. היום אנחנו מציפים את הגוף בנוגדנים שהם אמנם סלקטיביים, אך פוגעים גם בתאים הבריאים. אנחנו הוצאנו מהמשחק תאים שאינם דלקתיים, והצלחנו בהזרקה פשוטה לפגוע רק בתאים הדלקתיים באותו רגע נתון"

ננוטכנולוגיה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאונ' תל-אביב יצרו זיכרון חשמלי בעובי שני אטומים בלבד

המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של שתי שכבות כאלו

תהליך השתלטות של בקטריופאג' על החומר התורשתי של חיידק. פרופ' אודי קמרון, אוניברסיטת תל אביב

נחשף מנגנון שבאמצעותו נגיפים "טובים" מחסלים חיידקים "רעים" ועוצרים את התרבותם

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו תהליך שבו וירוס "טוב" מצליח להרוס בצורה סלקטיבית את הדנ"א של החיידק "הרע", וכך לעצור את ההתרבות של החיידק. הגילוי עשוי לסייע בפיתוח טיפולים נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, הגורמים למחלות זיהומיות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן