אוניברסיטת תל אביב

 'בורג ארכימדס' העשוי כולו מאור

הבורג האופטי נשלט על ידי החוקרים ומניע חלקיקים ננומטריים למקום הרצוי; הוא עשוי לסייע, בין היתר, בבדיקת זיהומים באוויר, במים, ובמגוון תמיסות רפואיות וביולוגיות. המחקר

המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.

עייפות מאיטה את פעילות תאי המוח

מחקר בינלאומי חדש, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מצא שדפוסי שינה "פולשים" לאזורים מסוימים במוח הער – תוצאות שבעתיד יוכלו לשמש כבסיס ל"ינשופי" עייפות בכבישים

מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני.

גם עטלפים לומדים 'לדבר'

האם האדם הוא היונק היחיד שרוכש את יכולת הדיבור? חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו שגורי עטלפים הנחשפים לפסקול מסוים של 'שיחות' עטלפים לומדים לתקשר ב'ניב'

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד. אילוסטרציה: pixabay.

מנגנון מוחי ללמידה מהירה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד

דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

מסתבר שתמנונים ודיונונים יודעים לשנות את ההוראות לייצור חלבונים ולערוך את עצמם גנטית. התגלית עשויה לספק תובנות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית

שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר. במחקר התגלו מוטציות המאפשרות לאדם לגדל חיטה מזה 10,000 שנה

הכתובת החדשה מתל ערד שנתגלתה על ידי החוקרים מאוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב.

טכנולוגיית צילום חדשה חשפה כתובת עברית מימי בית ראשון – על גבי חרס שנחשב עד היום לנקי מכתב

שבר החרס, שנחפר כבר בשנות ה-60 ומוצג כיום במוזיאון ישראל, נחשב במשך עשרות שנים לנקי מכתב בצדו האחד. הכתובת שהתגלתה עוסקת במשלוח אספקה של יין ומזון ליחידה

חפירה ארכיאולוגית בתוך שכבות האשפה מהתקופה הרומית הקדומה. צילום: אסף פרץ.

מחקר: ממה ניזונו הירושלמים במאה ה-1 לספירה

ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו את הרגלי התזונה של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה: הרבה כבשים ועיזים, מעט פרות ותרנגולות, אפס יונים וחזירים. למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים

דילוג לתוכן