כולנו מכירים את הביטוי השגור: “גברים ממאדים ונשים מנגה”, אבל האם גברים ונשים שונים באופן מובהק גם באופן שבו הם מנהלים מלחמה וסכסוכים? מה הקשר של משחקים דיגיטליים לכך? ומה זה אומר בנוגע למי שרצוי שיעמוד בראש מפלגות השלטון בארץ?
ד”ר רונית קמפף היא אחת מהמרצות הפופולריות בחוג לתקשורת, ולא בכדי. היא מלמדת קורסים על ילידים דיגיטליים (ואם אינכם יודעים מה משמעות הביטוי כנראה שאינכם ילידים דיגיטליים, כלומר נולדתם לפני 1980) ובמסגרתם מתנסים הסטודנטים במשחקים דיגיטליים העוסקים בסכסוכים באזורים שונים בעולם. בשיעוריה הפופולריים בוחנת ד”ר קמפף את האופן והמידה שבהם יכולים משחקים דיגיטליים לשמש כלי למידה עבור צעירים בנוגע לסוגיות פוליטיות טעונות, וגם עוסקת בשאלה מדוע המשחקים הם כלי למידה אפקטיבי.
פגשנו אותה לשיחה על מחקרה החדש שנערך באוניברסיטת תל אביב ובוחן כיצד צעירים ישראלים וקפריסאים משחקים במשחק דיגיטלי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל הסכסוך הקפריסאי.
אישה ששיחקה עם גבר בסימולציה ממוחשבת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נשאלה כיצד הייתה משחקת עם אישה והשיבה: “התווכחנו הרבה והוא כפה עליי מהלכים שלא הסכמתי איתם. אני מאמינה שעם אישה היה קל יתר להגיע להסכמה והפעולות שלי היו שונות, לא יודעת עד כמה אבל בטוח הן היו משתנות והיה יותר דו-שיח.” אישה אחרת, ששיחקה עם אישה בסימולציה, התייחסה לאינטראקציה ביניהן במהלך המשחק: “אני לא יכולה לומר שאני משוכנעת שכל מה שאיילת הציעה היה נכון… לא הסכמתי עם כל מה שהיא הציעה אבל דיברנו על זה ודנו באפשרויות השונות. זה פתח את הראש שלי ושלה לדעות שונות לגבי הסכסוך.”
הדמיית תרחישים ובחינת אסטרטגיות
הסימולציה הממוחשבת היא משחק בשם Peacemaker שאותו חקרה ד”ר קמפף בשנים האחרונות ובדק: מי מנצח יותר בסימולציה ממוחשבת של הסכסוך הישראלי פלסטיני – זוגות של גברים או זוגות של נשים?
Peacemaker הוא משחק רציני שעוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כלומר תוכנה שפותחה באמצעות טכנולוגיות של משחקים, בהתאם לעקרונות של עיצוב משחקים, לטובת מטרה שאינה בידור בלבד – כמו חינוך, ביטחון או בריאות. משחקים רציניים כמו Peacemaker מציעים הזדמנות ייחודית לדמות תרחישים מהעולם האמיתי ולבחון אסטרטגיות שונות לפתרון קונפליקטים, כמו גם מספקים סביבה מבוקרת לחקור את השפעת המגדר על תהליכים אלה.
במהלך השנים הוצעו גישות ואסטרטגיות רבות לטיפול בסכסוך הישראלי-פלסטיני, החל ממשא ומתן דיפלומטי ועד לפעולות צבאיות. מחקרים מראים כי יחסית לגברים, נשים מחזיקות בעמדות יוניות לגבי הסכסוך (הרמן ויער, 2021) ונוטות יותר לפעולות דיפלומטיות ולא לפעולות צבאיות. מחקרה של ד”ר קמפף טוען שההבדלים בין המינים בעמדות ובאסטרטגיות ליישוב סכסוכים עשויים להתרחב גם לסביבות וירטואליות.
מי היו המשתתפים במשחק וכיצד הוא התנהל?
“במשחק השתתפו 150 סטודנטים ישראלים ממוסדות אקדמיים שונים בתל אביב יפו, בעיקר אוניברסיטת תל אביב,” מסבירה ד”ר קמפף. “מחציתם היו נשים ומחציתם גברים. הם חולקו אקראית לשחק ב- Peacemakerבזוגות של נשים, זוגות של גברים או זוגות מעורבים מבחינה מגדרית. הם התבקשו לשחק במשחק בזוג ולקבל החלטה משותפת לגבי כל מהלך במשחק. הזוגות היו צריכים לשחק עד שניצחו במשחק – כלומר פתרו את הסכסוך – או עד שהפסידו במשחק – כלומר לא הצליחו לפתור את הסכסוך.”
האם נקודת המבט המגדרית מאפשרת לנו להבין איך אפשר להגיע ליישוב הסכסוך העיקש? האם נשים פותרות סכסוכים טוב יותר מגברים? האם זוגות עדיפים על יחידים?
“המחקר מראה באופן מובהק כי זוגות של נשים פתרו את הסכסוך במשחק Peacemaker בשיעור גבוה יותר – פי 1.5 יותר מאשר זוגות של גברים וזוגות מעורבים מבחינה מגדרית. זוגות פותרים את הסכסוך בשיעור גבוה יותר משחקנים יחידים בלי קשר למגדר שלהם, אבל במחקר נוסף נמצא כי גם במשחקי יחידים נשים פתרו את הסכסוך יותר מאשר גברים, אם כי בהפרש לא גדול אך מובהק.”
האם נשים גיימריות מפגינות התנהלות יונית גם במשחקים אחרים?
“נשים נוטות להפגין התנהגות יונית והבנה כלפי הצד השני באופן כללי ולא רק במשחקים על סכסוכים. למשל, גם במשחקי קרבות ומלחמה כמו GTA או World of Warcraft נשים מגלות התנהגות יונית, אמפטית ואלטרואיסטית שעוזרת להן לא פעם להצליח במשחק לא פחות מאשר גברים ולפעמים אפילו יותר.”
כיצד השפיעו עמדות פוליטיות ודתיות על האינטראקציה בין הזוגות ועל פתרון הסכסוך במשחק?
“מרבית המשתתפים במחקר היו בעלי עמדות מרכז-שמאל ורק מיעוטם ימניים. גם היה מיעוט של דתיים ורוב חילוני בין המשתתפים. א-ב-ל מחקרים מראים כי ימניים מצליחים לנצח ב-Peacemaker לא פחות מאשר שמאלנים וכי עמדה פוליטית לא משמשת גורם שמסביר ביצועי משחק טובים וניצחון במשחק. מעניין לציין כי דווקא זוגות שהחזיקו בעמדות פוליטיות מנוגדות הצליחו לנצח במשחק לא פחות מאלה שהחזיקו בעמדות פוליטיות זהות.”
איזו מסקנה ניתן להסיק מהמשחק על אודות החיים הפוליטיים בישראל – מי יכנס יותר טוב לנעלי ראש הממשלה הישראלי… גבר או אישה?
“מחקר נוסף בחן חברי.ות כנסת ששיחקו כיחידים.ות ב-Peacemaker בתפקיד ראש הממשלה הישראלי וגם פה נתגלה כי חברות כנסת הצליחו לפתור את הסכסוך במשחק יותר מאשר חברי כנסת. יש בכך כדי לרמז כיצד אפשר לפתור את הסכסוך הישראלי–פלסטיני העיקש דרך הפריזמה המגדרית, ומכאן עולה השאלה: אם נשים רבות יותר יאיישו עמדות בכירות ועמדות הנהגה בישראל – האם הן יוכלו להביא את הסכסוך העיקש והמתמשך אל סיומו?”
“המשחק מעלה את האפשרות שאם נשים רבות יותר יאיישו עמדות בכירות בישראל הן אולי יוכלו להביא את הסכסוך המתמשך אל סיומו. אבל גם אם לא תעמוד בקרוב בראש ההנהגה הישראלית אישה, שילוב של נשים לצד גברים בעמדות הנהגה מעלה את הסיכוי לפתור את הסכסוך לעומת מצב שבו יש רק הנהגה גברית. לכן צריך לשאוף לגוון מבחינה מגדרית עמדות בכירות בישראל. אמנם שתיים עדיפות על שניים אבל גם ראש וראשת יכולים להיכנס יחדיו טוב יותר לנעלי ההנהגה הישראלית.” מסכמת ד”ר קמפף.
עוד בנושא באתר הידען:
