"נדרשת התערבות ממשלתית לסיוע במעבר לעבודות חדשות"

"אני משוכנעת שיש עדיין מקצועות בטוחים – יש למצוא דברים שבני אדם חזקים בהם בעמדות מסוימות, וכן תמיד יהיו סוגיות אתיות שבהן בני אדם יצטרכו לקבל החלטה", כך אמרה פרופ' מארי פלנגאן, מדענית, ממציאה, אמנית ומומחית למדעי החברה * בפאנל שעסק בשינויים בשוק העבודה השתתף גם פרופ' יובל נח הררי שאמר: "עלה חשש מתמיד שהמכונות ישתלטו על מקצועות ויהפכו את האנשים ללא רלוונטיים, אך מדובר בזעקת זאב זאב – כאשר הזאב הגיע לבסוף, מסתבר שהוא לא היה כל כך נורא"

אילוסטרציה: pixabay.
אילוסטרציה: pixabay.

השינויים בשוק העבודה היה אחד הנושאים שעמד במרכזו של הפורום הכלכלי העולמי שהתכנס כמדי שנה בחודש ינואר בדאבוס שבשווייץ.

בין היתר התקיים במסגרת הכנס פאנל שעסק בשינויים בתפיסת העבודה תחת הכותרת Putting Jobs Out of Work. כמו במשל המפורסם שכמה מחברי הפאנל השתמשו בו – השאלה היא לא האם הזאב יבוא אלא מתי, ומה תהיה עוצמת פגיעתו ומה הממשלה צריכה לעשות כדי להקטין את עוצמת הפגיעה.

בין המשתתפים בפאנל, פרופ' יובל נח הררי, הסטוריון מהאוניברסיטה העברית ומחבר הספר "קיצור תולדות האנושות", פרופ' מארי פלנגאן  – מדענית, ממציאה, אמנית ומומחית למדעי החברה, וגם משמשת כפרופ' בקולג' דארת'מאות' בהנובר ניו המפשייר, ס. ויג'יקומאר, מנכ"ל HCL Technologies, וארלי ראסל הושצ'ילד, סוציולוגית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. את הפאנל הנחה אנדי סרוור, העורך הראשי של Yahoo Finance.

האם נוכל לשנות את התפיסה שלנו ליחס לעבודה?
"שאלה חשובה משום שהיא מתבססת על ההיסטוריה", אמרה פלנגאן. "אם לא היתה לנו התפיסה של תשע עד חמש קודם לכן  – יש לנו אותה היום".

"כעת אנו רואים שינויים לצורות לא מוכרות של עבודה, לדוגמה לחשוב על שותפויות טכנולוגיות עם קבוצות אנשים העובדים עצמאית ללא מבנה תאגידי, צורות שיתופיות של יוזמות חדשות. אני סבורה שנראה פורמטים חדשים של חברות ותאגידים".

"עדיין איננו מבינים זאת לעומק כיום, אך למשל ניתן לראות לדוגמה את המגמה לעבר ייצור בעבודות יד, למרות האוטומציה ובזכות ההתקדמות הטכנולוגית נוכל לחזור לסוג של פטישיזציה של בוטיקים. ולא צריך לשכוח את השווקים החדשים שיופיעו כאשר יהיו לנו יותר יכולות. גם נזדקק יותר לבני אדם בכמה מקומות".

כחוקרת את תחום הבינה המלאכותית, האם תוכלי להסביר לנו כיצד ה-AI ישפיע על תחום העבודה?
"כולנו יודעים שהטכנולוגיה מייתרת מקומות עבודה או לפחות משנה אותן, אוכל רק לתאר את נקודת המבט שלי. עבורי, AI היא מונח נרדף לאוטומציה ולהעברה של כמה משימות פשוטות לידי המחשבים, ועד ליישומים כמו Big Data ואחרים, היוצרים ידע חדש".

"ניתן לומר שהבינה המלאכותית פועלת בהרבה רמות שונות. אני מתעניינת בשאלה כיצד בני האדם נכנסים לתוך המשוואה הזו. זה לא בדיוק מחליף עבודות או מחסל עבודות. בחלק מהמקרים, ה-AI תהיה שותפה לעבודה או תשפר עבודות. החשש שלי כחוקרת מדעי החברה הוא לחזור לדרך שבה אנשים חונכו לחשוב על כך".

"איך תיקח מישהו שעובד בסופרמרקט ותעזור להם לשנות את ארגז הכלים לסוג אחר של עבודה – זו המשוואה שהחברה צריכה לחשוב עליה".

"זו שאלה קצת טריקית. אינני חושבת שאנו מוכנים לכך אפילו במונחים של התאמת מערכת החינוך והכנה של החברה  לכך".

האם את מכירה אנשים המשתמשים ביצירתיות כדי להגדיר מחדש את עבודתם?
"כבר בשנת 1973, האמן הארולד כהן פיתח סוג של בינה מלאכותית שתצייר ציורים כפי שהוא רצה לצייר אך חשב שהוא אמן גרוע, ולכן הוא פיתח AI בשם "אהרון". אהרון התחיל לצייר ציורים ולמכור אותם. כהן צייר את הציורים בשיתוף עם בינה מלאכותית, ככלי לביצוע תהליך היצירה. היום אמנים רבים רואים עצמם אומני טכנולוגיה. זו רק דוגמה אחת שיכולה להראות לנו לאן סוג כזה של שילוב הולך".

"שיתוף הפעולה בין בני אדם למכונות הוא הפרדיגמה האולטימטיבית. כמו כן האדם תמיד יידרש לבצע עבודות שאינן חוזרות על עצמן ולהתמודד עם אירועים לא צפויים כמו שעובד שרברב. לפיכך היום שרברבות היא עבודה בטוחה מאוד מבחינת המשכיותה".

"בני האדם יוכלו להיות מעט יותר טובים במשימה מסוימת מאשר מחשב, אף כי אי אפשר לומר לעולם לא. הטכנולוגיה תמיד תוכל להפתיע אותנו. ואולם אינני חושבת שיש תשוקה בוערת לבנות בינה מלאכותית שתחליף אמנים. מעניין לחשוב כיצד למכן מקצועות כגון ניהול פרויקטים שהוא מקצוע הדורש ריבוי משימות. כיצד המחשב יוכל להגיד לעובדים מה לעשות ומתי"?

"אני משוכנעת שיש עדיין מקצועות בטוחים", אומרת פלנגאן. "זהו מעין סוג של ניסוי מחשבתי שעשוי לעזור לנו לנסות למצוא דברים שבני אדם חזקים בהם בעמדות מסוימות, וכן תמיד יהיו סוגיות אתיות שבהן בני אדם יצטרכו לקבל החלטה".

"יצא לי לראות אלגוריתמים המטפלים בשאלת אתיות בעמק הסיליקון. לפעמים זה עובד ולפעמים לא, ואין להם שיעור הצלחה גדול כשהדבר מגיע לשאלות אתיות. אכן יש שאלות שבהן שיעור ההצלחה תלוי ביכולות המתכנתים שלהם. דוגמה לכך היא תוכנת וידויים שתקבל החלטות טובות יותר מהכומר. בלואיזיאנה יש כנסיה בכל פינת רחוב, ואינני חושבת שישתמשו בהם באפליקציה הזו, משום שהם חוששים לאבד את המוסר האנושי".

"ההערכה היא שככל שיגדל שיעור האבטלה, יהיו הרבה אנשים שלא ימצאו את דרכם. חלקם יפנו לדת, אחרים לסמים. ואז לצערנו יצטרכו ליצור סוג חדש של משרות. המגיבים הראשונים בניו המפשייר מאוד עסוקים בגלל שיעורי המוות העצומים כתוצאה מצריכת הירואין".

"לכן נדרשת התערבות ממשלתית כדי לסייע לאנשים במעבר לעבודות חדשות. לדוגמה תוכנית במערב וירג'יניה המסייעת לכורי פחם להפוך מתכנתים. למרות שזה נשמע טפשי, 700 איש נרשמו לקורס הזה. הם מתכנתים אפליקציות לטלפונים סלולריים. האם גם עבודה זו תעבור אוטומציה? ככל הנראה בסופו של דבר כן אבל ממילא מדובר באנשים מבוגרים"

"אנשים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש כל 10 שנים"

פרופ' יובל נח הררי. מקור: CityTree עץבעיר.
פרופ' יובל נח הררי. מקור: CityTree עץבעיר.

נח-הררי, מהאוניברסיטה העברית התייחס לשאלת המנחה אנדי סרוור אודות השינויים שעוברים על תפיסת העבודה.

"אמנם מדובר בשאלה קשה ורחבה מדי משום שהתפיסה הזו השתנתה במהלך ההיסטוריה פעמים רבות. התפיסה שיש לי מקצוע ואני מגיע למשרד בשעה שמונה ועוזב בחמש היא תפיסה מודרנית יחסית. זו לא הדרך שבה הציידים-לקטנים במשך אלפי שנים התייחסו לעבודה. לא היו להם ספקות או חרדה מפני  אובדן העבודה. גם זו תופעה חדשה שהתפתחה ב-200-300 השנים האחרונות. עלה חשש מתמיד שהמכונות ישתלטו על מקצועות ויהפכו את האנשים ללא רלוונטיים, אך מדובר בזעקת זאב זאב. כאשר הזאב הגיע לבסוף, מסתבר שהוא לא היה כל כך נורא".

לדברי סרוור, "אינני חש בכך שאנשים מבינים שהולך לקרות משבר.  לפחות בארצות הברית לא שמעתי שהשמאל או הימין אומרים 'היי, האוטומציה כבר כאן ואנחנו צריכים לראות מה עושים בצרפת. לדוגמה, חינוך מתמשך. החשש הוא שהמנהיגים הפוליטיים ישתמשו בחרדה שהמשבר יוצר כדי להאשים אנשים חפים מפשע כגון שחורים או מהגרים".

אחד המחקרים שהוצגו בפורום חוזה כי כשליש מכל המשרות בסכנה של טרנספורמציה דיגיטלית – מקופאים ועד נהגי משאיות ועובדי משרדים, בנקאים ועורכי דין. ואולם המחקר גם הראה כי גם נוצרות משרות הדורשות כישורים חדשים לחלוטין.

"השאלה הגדולה היא, האם בני האדם יהיו מוכנים להמציא את עצמם מחדש כדי למלא עבודות אלה" אומר הררי. "הם יצטרכו להמציא את עצמם מחדש כל 10 שנים משום שמהפכת האוטומציה איננה אירוע חד-פעמי, אלא תהליך מתמשך שלא יסתיים אף פעם".

"מדובר בזרם שיהיה גדול יותר מכל המהפכות והשיבושים שהיו עד כה. התהליך הזה יהיה קשה לצעירים אך במיוחד הוא יקשה על בני 40 או 50", מסכם פרופ' הררי.

חסרים עובדים מיומנים, ה-AI יעזור לעובדים  הקיימים לעשות עבודה טובה יותר

ויג'יקומאר הסביר מדוע לא כל כך נורא שעבודות אנושיות יוחלפו בידי תבונה מלאכותיתת, לפחות בתחום שירותי ה-IT.

"אנחנו אחת החברות הצומחות בתחום שירותי ה-IT, כשמונה מיליארד דולר הכנסות, 120 אלף עובדים. הכישרון של עובדים טובים אלה הוא כל מה שיש לנו".

"כדי לבחון את הבעיה, לא מספיק להתמקד בתעשיית הטכנולוגיה. אני בטוח שהזאב יגיע, אבל כשמתבוננים על כל חברת טכנולוגיה, ישנו מחסור עצום בכשרונות ואיננו מסוגלים לשכור את האנשים בעלי הכישורים המתאימים, בין אם מדובר במדעני נתונים או מומחים לאבטחת סייבר ועוד".

"יש להערכתי למעלה ממיליון משרות במגזר הטכנולוגיה שאינן מתמלאות ברמה הנכונה של כשרונות, אך בו בזמן – מיליוני אמריקנים ואורופאים אינם יכולים למצוא עבודה הולמת או עבודה בכלל. מספרים להם שאין להם את הכישורים הנדרשים לעולם הדיגיטלי הגלובלי".

בתעשיית הטכנולוגיה, אמר ויג'יקומאר, "הנרטיב שונה. במקום לבסתכל על אובדן המשרות, בוחנים עד כמה ניתן ללמד את העובדים הקיימים כך שיהיו בעלי יכולות טובות יותר לספק את הצרכים החדשים".

הפחד מניע את הלאומנות

"הפחד מאובדן העבודה מסביר את העליה של הלאומנות והפרוטקציוניזם שניתן לראות היום בארצות הברית ובחלקים מאירופה", אמרה הושצ'ילד.

היא חוקרת את מצבם של עובדי הצווארון הכחול בלואיזיאנה שהצביעו לדונלד טראמפ. "זה לא בגלל שהם אוהבים אותו, אלא כתוצאה מייאוש. עבורם אף אחד אחר לא הכיר בהתדרדרות במצבם".

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן